שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
דרור דרומי שואל/ת: מדוע 'שחר' הוא בוקר? אצלי המילה 'שחר' מתקשרת ל'שחור', שזה יותר לילה מבוקר.
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר בין שחר במשמעות בוקר לבין שחור, למרות ששחר הוא המעבר מחושך לאור. שפות שמיות שונות מצביעות על כך שמדובר בשורשים שונים, אף כי בעברית הם זהים בעיצוריהם.
377
רפי הירשפלד שואל/ת: אני מלא סיפוק, כי אין לי ספק שהספקתי לספק מספיק. מה הקשר אם יש?
רוביק עונה:
הפעלים להספיק ולהסתפק, תואר הפועל מספיק ותחושת הסיפוק מתייחסים כולם למשמעות קרובה הגלומה בשורש ספ"ק: שלמות, שביעות רצון. המילה התלמודית סָפֵק אינה קשורה למשמעויות אלה, ומקורה אינו ברור. גם כאשר אנחנו סופקים כפיים לנוכח פורענות כלשהי אין לכך קשר לסיפוק, וגם לא להסתפקות במועט.
378
אבי שואל/ת: מה מקור המילה סמכות, ומה הקשר שלה ל'סמיכה' במובן של הישענות?
רוביק עונה:
'סמכות' היא מילה מחודשת, בעקבות הביטוי הארמי-תלמודי 'בר סמכא'. שימושי השורש סמ"ך קשורים ביסודם להישענות על מישהו, אם לצורכי עזרה, תמיכה רוחנית, השראה ולימוד, ומכאן 'סמכות'. כך גם בדקדוק: הנסמך, המילה הראשונה בצירוף, 'נשענת' על הסומך. השורש משמש גם במובן הפיזי הפשוט: הישענות על דבר מה, ובמקרה של שכיבות סמיכה: על הידיים.
379
עקיבא רגן שואל/ת: האם יש קשר בין האלה הכנענית הקרויה 'קדֵשה' לבין המונח קודש ונגזרותיו, הידועים לנו מהתנ"ך העברי?
רוביק עונה:
קדשה אינה אלה כנענית אלא אשה ששירתה את פולחן האלה עשתורת. בעברית, כמו באכדית שקדמה לה, קדשה, וכן בצורת הזכר קָדֵש, היא במקור כוהנת טהורה, ובהתפתחות מאוחרת, בהתייחסות לנוהגי הפולחן, זונה המשמשת בבית אלוהים. מדובר באותו שורש, קד"ש, ובהתפתחות משמעות דומה שלו בעברית ובאכדית.
380
דור שואל/ת: מה מקור המילה 'תחרות'? האם יש קשר כלשהו ל'חרון'?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר בין המילה 'תחרות' לבין 'חרון'. השורש חר"ה פירושו רגז, כעס וכדומה. אחת מההופעות הנדירות שלו במקרא היא בתוספת ת': תחרה, או בבניין התפעל: התחרה, וכאן נשמרת משמעות הכעס: המתחָרֶה או המְתַחֲרֶה גורם רוגז לזה שהוא מנסה להשיג או לנצח. מכאן נוצרה בלשון חז"ל המילה תחרות במשמעות מלחמה כבמובנה השלילי, והמילה התחרות בעברית החדשה, שבה משמעות הרוגז והמלחמה התעדנה.
381
נוני שואל/ת: האם השורש לח"מ הוא גם לשון חיבור?
רוביק עונה:
השורש לח"מ משמש בשלוש משמעויות שהקשר ביניהן מקרי, והוא מוביל לפעלים שונים בשפות שמיות שונות. לח"מ א' קשור במלחמה ובקרבות. לח"מ ב' נגזר מהלחם שאנו אוכלים, ופירושו גם פרנסה או מזון באופן כללי. בערבית משמש אותו שורש למילה קרובה: בשר. לח"מ ג' פירושו חיבור חומרים שונים, בעיקר מתכות, ומכאן הפועל התלמודי להלחים.
382
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'כֵּרָה', שהיא התוצאה, ובין המילה 'כיריים' שהם המכשיר לקבלת התוצאה?
רוביק עונה:
אין קשר. כרה היא מילה יחידאית במקרא. המילה הקרובה לה בשפות השמיות היא קֵרָתוּ, במשמעות דומה. המילה כיריים נקשרת לשורש כו"ר, שמשמעותו להיות עגול, וכאן מדובר בשורשים קרובים כמן כר"ה וכר"ר, ובמילים שונות כמו כיור, כרייה, כיכר, כרכור ואחרים.
383
ניב שואל/ת: האם נכון לכתוב 'עובדי ומנהלי החברה מצופים לסטנדרט ביצוע גבוה', או שהמשמעות תהיה שעובדי החברה מצופים בשוקולד?
רוביק עונה:
השורש צפ"ה משמש לפעלים במשמעויות שונות כבר במקרא, וככל הנראה הזהות ביניהם מקרית. צפ"ה 1 נקשר להתבוננות (ומכאן לִצְפות וכן לצַפּות, לייחל לדבר מה). צפ"ה 2 נקשר לכיסוי. מצופה הוא על כן מי שמצפים ממנו לדבר מה (צפ"ה 1), או מי שמצפים אותו, למשל בשוקולד (צפ"ה 2).
384
אמנון שואל/ת: מה הקשר בין 'תפילה' ל'פלילי'?
רוביק עונה:
השורש של שתי המילים הוא פל"ל, אבל על הקשר ביניהן חלוקות הדעות. פלילי נקשר למילה הנדירה 'פָליל' שפירושה שופט. תפילה היא פנייה אל האל, ומכאן הפועל התפלל, לצד פילל שפירושו ייחל וציפה לישועה. יש שקושרים בנימוקים שונים בין הפנייה לאל לבין הפנייה אל השופט, אך אלה השערות שלא נמצא להן אישוש משכנע.
385
פנחס שואל/ת: מה הקשר בין 'מבוסם' ו'מבושם'?
רוביק עונה:
יש קשר, מדובר באותה מילה בכתיב שונה, ועם זאת יש ביניהן בידול משמעות מאוחר. מקור השורש בש"ם הוא במילה המקראית בושם המופיעה בשיר השירים, שמקורה או השפעתה ארמית, במשמעות חומר כלשהו המפיץ ריח טוב ומעניק הרגשה טובה. מכאן 'מבושם' הוא מי שמשתמש בבשמים, אך המשמעות התרחבה למי שחש נעימות רבה. כדרך לשון חכמים הומרה ש' לעיתים קרובות בס', ונוצרו שני כתיבים למילים מאותו שורש: מבושם ומבוסם. מכאן נולד גם הביטוי המדרשי 'יבושם (או יבוסם) לך', שבו אומר בעל מרתף היין לגנבים "יערב לכם, יבושם לכם, החזירו את החבית למקומה". השימוש הזה הוליד כבר בימי הביניים קשר בין תחושת הנעימות לבין שתיית יין, וכך קיבל 'מבוסם' (או 'מבושם') משמעות נוספת, של אדם שהשתכר. היום נוצר בידול: 'מבושם' הוא מי שהעטה על עצמו בושם, 'מבוסם' הוא אדם ששתה יין ונוטה לשיכרות.
386
אלעד שואל/ת: מדוע מוצמד הכינוי 'חוראנים' לאנשים שפועלים בצורה לא אלגנטית ומנומסת. האם זה קשור לאזור חורן בסוריה?
רוביק עונה:
החוראנים הם ערבים מוסלמים המתגוררים בהרי החורן הנמצאים בחלק הדרום מזרחי של רמת הגולן, בקרבת הירמוך. הם הגיעו בתקופת המנדט כעובדים בנמל חיפה, והן היהודים והן הערבים המקומיים זלזלו בהם עקב הופעתם המוזנחת.
387
יסוי אבידור שואל/ת: מה הקשר בין שפע להשפעה?
רוביק עונה:
'שפע' היא מילה מקראית המופיעה פעם יחידה במקרא ופירושה המון, דבר מה המגיע בכמויות רבות, ומכאן שם התואר 'שופע'. כך גם המילה המקראית הקרובה 'שפעה', המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות. הפעלים השונים בשורש זה מופיעים ברבדים מאוחרים יותר, וקשורים גם הם לדבר מה המגיע בכמויות גדולות. גם 'השפיע' בבניין הפעיל משמש בתלמוד במשמעות זו: "השפיעו עליהם מתנות". בלשון ימי הביניים התפתח שימוש מופשט יותר בפועל להשפיע, כשהכוונה כאן היתה להעביר כוחות רוחניים, ידע משמעותי וכדומה מאדם לאדם, ומכאן המשמעות המקובלת היום של 'השפיע'. יש בתהליך הזה הקבלה מסוימת למילים האנגליות fluent שפירושה רהוט, זורם ללא הפרעה (בעיקר בדיבור) ו-influence שפירושה השפעה. הדמיון הזה הוליד את המילה העברית שפעת, מחלת ההשפעה, בעקבות אינפלואנזה, מילה איטלקית המתייחסת להשפעת הכוכבים, הגורמים לכאורה למחלה המסתורית.
388
דניאל גנור שואל/ת: האם יש קשר בין שם התואר 'חלש' לפועל 'לחלוש' (לשלוט)?
רוביק עונה:
מילים ופעלים מן השורש חל"ש משמשים כבר במקרא בשימושים שונים שלכולם מכנה משותף סמנטי. שם התואר חַלָּש (שימו לב לניקוד!) משמעותו רפה, נטול כוח. בבניין קל משמעות הפועל היא הפך לחלש, כגון בספר איוב: וגבר ימות ויחלש, וכך בהופעות מאוחרות יותר בבניין נפעל. בבניין הפעיל משמעותו החליש, וכאן משמעותו להקטין את כוחו של הזולת ולשלוט בו. משמעות זו מופיעה גם בבניין קל, ככתוב בישעיה: "חולש על גויים", כלומר, גורם לגויים להיות חסרי כוח. לשימוש הזה התפתחות נוספת. במסכת שבת אומר רבה בר רב הונא בהתייחסות ל'חולש על גויים': "מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות, לידע איזה בן יומו של משכב זכור". בעקבות זאת חלש בלשון התלמוד פירושו גם הטיל פור, זרק קובייה.
389
אלדד אורן שואל/ת: במאמר "גלגוליו של אלוף" אתה מציין כי "טוראי הוא מי שעומד בטור". למיטב ידיעתי הדרגה הנמוכה ביותר במשטרה היא שוראי, כנראה מי שעומד בשורה. האם כך הדבר?
רוביק עונה:
שוראי הוא על פי פקודת המשטרה "שוטר למטה מדרגת סמל שני". 'קורס שוראים' הוא קורס המכשיר חיילים חדשים המוגבלים פיזית לעבודת מנהלה במקום לעבודה משטרתית בשטח. זוהי אכן מילה המקבילה ל'טוראי', והיא אף נולדה בצה"ל. עם ראשיתה של עבודת המינוח בצה"ל התעורר דיון ער סביב חלק משמות הדרגות, ובעיקר סביב הדרגה הנמוכה ביותר. סא"ל רפאל שפירא, שמונה על ידי הרמטכ"ל לעמוד בראש ועדת המינוח הצבאית, התנגד למילה טוראי, והציע כמה חלופות: שוּראי או שוּרן. הצעות אלה לא התקבלו, אך הן התגלגלו אל עבודת המשטרה ואומצו שם.
390
נתי שואל/ת: מה הקשר בין השורש עת"ר שמשמעו קשור לשפע (למשל במילים העתיר, עתיר וכד') לבין שורש זה שמשמעו קשור לבקשה (עתר, עתירה, נעתר)? ובהקשר זה אשמח לקבל ביאור למילים "נעתר לבקשתו", שהרי נעתר אמור להיות הסביל של עתר, אך לא כך היא.
רוביק עונה:
כמו במקרים לא מעטים אחרים מדובר בשורשים זהים שאין ביניהם קשר משמעות או מקור משותף. עתר 1 הוא במקורו התפלל או התחנן, ובעברית החדשה הועתק לתחום המשפטי. עתר 2 קשור ככל הנראה לשורש עושר, ומכאן שיש כאן השפעה ארמית שבה נמצא חילופי ת'-ש' כמו במילים שור-תור ואחרות. ובאשר ל'נעתר לבקשתו', יש כאן יסוד סבילות מסוים, הנעתר אינו יוזם את הבקשה (או העתירה) אלא מגיב עליה, בדומה ל'נענה לפנייתו'.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >