שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
שואל/ת: מה הקשר בין המילים נבל ומנוול?
רוביק עונה:
"נבל" בא משורש נב"ל במשמעות מתועב, מזוהם (כמו ב"ניבל את פיו"). מנוול בא משורש נו"ל במשמעות דומה, הנחשבת צורת משנה של נב"ל, ולמעשה מדובר בשורשים אחים.
482
שואל/ת: מה הקשר בין הנחת דבר מה על השולחן, הנחה במכולת והנחת עבודה?
רוביק עונה:
הנחה במכולת מקבלים מאז מגילת אסתר שבה נכתב "והנחה למדינות עשה", ורש"י מסביר: "לכבודה הניח להם מן המס שעליהם". במקרה זה נותנים לבעל החוב מנוחה מתשלום החוב. כשמניחים דבר מה על השולחן נותנים לו "מנוחה", וכשטוענים טענה "מניחים" אותה על שולחן הדיונים. כולם באותו שורש (נוח), בניין (הפעיל) וקרובים במשמעות.
483
שואל/ת: מה הקשר בין השימוש ב"נשוא מכתב זה", "נשוא מכרז זה" וכיו"ב לבין ה"נשוא" במשפט?
רוביק עונה:
למילה "נשוא" שימושים שונים והקשר ביניהם רופף. "נשוא פנים", הנכבד המקראי, הוא זה ש"נושאים אליו" את הפנים כדי לשמוע את דבריו. הנשוא התחבירי הוא זה ש"נושא הפעולה" מתייחס אליו במשפט. השימוש ב"נשוא" הנזכר בשאלה נהוג בספרות המשפטית ופירושו "העניין שהמכתב (או העתירה, המכרז וכדומה) מתייחס אליו".
484
שואל/ת: מה הקשר בין מחיר ומכירה?
רוביק עונה:
הקשר מקרי בהחלט, למרות ששני השורשים קיימים כבר בתנ"ך. לכל אחת מקור שמי נפרד. "מחיר" מקורה באכדית, וממנה נגזרה גם מוהר. גם ל"מכירה" ו"מכר" מקבילה באכדית: מַקַרוּ, שפירושה רכוש.
485
שואל/ת: ברצוני לדעת האם יש דבר בדמיון הצליל בין יין לבין wine?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. שמו של היין עובר משפה לשפה מזה אלפי שנים. מלים דומות מצויות בגרמנית (ויין), הולנדית, צרפתית, איטלקית, רוסית (וינו), ארמנית (גיני), אלבנית (ווֹנֶה) ועוד. המילון האטימולוגי של קליין מביא מלים מקבילות בשפות השמיות: ינ באוגריתית, וינ, ענבים שחורים, בערבית ובאתיופית, אינו באכדית. המילה היוונית שממנה התגלגלה המילה לאנגלית היא אוינוס, ובלטינית וינום. החוקרים מסכימים שמקור המילה עתיק, אך חלוקים מאין הגיעה, האם מן השפות השמיות, מן האי האגאי או מאזור הקווקז. מילון אוקספורד סבור שהמקור המשותף הוא באגן הים התיכון.
486
שואל/ת: מה הקשר בין פטרוזיליה ל-parsley?
רוביק עונה:
פטרוזיליה היא צורה חדשה של השם התלמודי "פטרוסלינון". הדמיון בינה לבין parsley אינו מקרי: שתיהן התפתחו מהשם היווני petroselinum crispum. השם הלטיני התגלגל לשם האנגלי מן השם הצרפתי של הצמח: persil.
487
שואל/ת: מה מקור הדמיון בין המילים "תמלוגים" ל"תגמולים"?
רוביק עונה:
שתי המילים מציינות דרכים שונות של הנאה מהשקעה או מנכס, אך המקור הלשוני שונה. "תגמול" היא מילה מקראית שמשמעותה שכר על מעשה. "תגמולים" בעברית החדשה: סכומי כסף המגיעים לאדם תמורת סכומים שהשקיע בעבר. "מלוג" היא מילה תלמודית שפירושה זכות השימוש ברווחים מקרן או מנכס אך לא מהנכס עצמו, ו"נכסי מלוג" מופיעים לצד "נכסי צאן ברזל". מכאן נגזרה המילה "תמלוגים", הנאה מרווחי יצירה.
488
שואל/ת: מה מקור המילה "סיעוד", ומה הקשר שלה למסעדה?
רוביק עונה:
"סיעוד" הוא מונח חדש יחסית שנולד במסגרת לימודי העבודה למונח האנגלי nursing. הוא נגזר מהפועל "סעד", שפירושו היה כבר במקרא עזרה, סיוע, חיזוק, וממנו נגזר שמו של משרד הסעד, וכן "סעד משפטי". זה גם מקורו של "סעד" במשמעות אכל. "סעד את לבו" המופיע במקרא פירושו "חיזק את לבו", כלומר, אכל, וכבר בספר מלכים מופיעה הצורה המקוצרת: "בואה אלי הביתה וסעדה". מאוחר יותר נוצרו במשמעות זו "סעודה" התלמודית, "מסעדה" שחידש בן יהודה, ו"שירותי הסעדה" בהוראת קייטרינג.
489
שואל/ת: מהו הקשר בין האח והאחות שבצוות הטיפול הרפואי לאלו השייכים לחוג המשפחתי?
רוביק עונה:
"אחות" באה לעברית מהגרמנית, שם Schwester פירושה גם אחות במשפחה וגם אחות רפואית. גם באנגלית sister הוא כינוי לאחות בכירה בבית חולים, ואולי יש כאן גלגול של הכינוי הדומה לנזירות. "אח" הוא כבר פיתוח ישראלי, בעקבות "אחות".
490
שואל/ת: צחצחתי שיני במברשת השיניים ולאחר מכן הברשתי שיערה של ביתי במברשת השיער. האם זה רק מקרי שהמילים כל כך דומות?
רוביק עונה:
"מברשת", שם משותף לכלי צחצוח והברשה שונים, היא חידוש של אליעזר בן יהודה שנגזר מהפועל האנגלי to brush, וכאן השפיעה גם הצורה הערבית מברשה, שמקורה דומה. השורש בר"ש שנגזר ממנה משמש בבניינים שונים, בעיקר בהפעיל (הבריש) לתפקידים שונים, בעיקר לשיער ולבגדים.
491
קלמן הרץ שואל/ת: במקורות "להרביץ" פירושו להשכיב על הארץ את הצאן והבקר. "הרביץ תורה" נולד כיוון שלומדי התורה רובצים על הארץ כצאן לפני הרועה. מתי התחילו להרביץ מכות?
רוביק עונה:
"הרביץ מכות" נולד בעברית הישראלית, והוא גלגול של "הרביץ תורה" התלמודי שנתפס כ"העניק תורה" או "חילק תורה", ומכאן "חילק מכות".
492
שרה מבני ברק שואל/ת: כותבים לנו ש"יצא חוזר לעובדים". מדוע זה נקרא חוזר? הרי זה לא חוזר למי ששלח את החוזר? ומלשון מה הביטויים "לחזר אחרי אישה" ו"לחזור על הפתחים"?
רוביק עונה:
"חוזר" פירושו כאן "סובב", כלומר, הולך ושב. "חוזר" במשמעות מכתב "המסתובב" בין כלל העובדים הוא תרגום משפות שונות. בגרמנית נקרא מכתב כזה Rundshreiben או Rundbrief (מכתב מסתובב), ובאנגלית: circular. אותו רעיון גלום בשני השימושים האחרים ב"חוזר": "חיזר על הפתחים" (וגם "חזר על הפתחים"), מקורו מן התלמוד, ופירושו הסתובב מדלת לדלת וביקש נדבות. "חיזור" מקורו בתלמוד, אך שם נכתב "חיזר על אישה", כלומר, הסתובב בשטח כדי למצוא אישה. הביטוי "חיזר אחרי אישה" הוא פיתוח בעברית החדשה.
493
אורי שואל/ת: האם יש קשר בין מילת הזלזול השגורה "עלק" למילה האנגלית aleck בעלת המשמעות הדומה, המופיעה כחלק מהביטוי "smart aleck"?
רוביק עונה:
הביטוי smart aleck (נכתב בדרכים שונות) בהוראת ערמומי או נכלולי נפוץ למדי באנגלית. הדעה המבוססת ביותר היא שמדובר באלקס הוג, גנב בריטי מפורסם שפעל בשנות הארבעים של המאה ה-19. לפי הסיפורים הוא פעל עם זונה ושני שוטרים מושחתים, ונפל כשניסה לרמות גם את השוטרים. הביטוי מופיע בכתובים לראשונה ב-1865. לביטוי העברי עלק מקור ערבי: אאל-לכ פירושו "אמר לך", והוא ביטוי של ספקנות מזלזלת בדברי אדם אחר. קשה להניח שיש השפעה לביטוי על הסלנג הישראלי, שכמעט לא הושפע מהסלנג הבריטי.
494
אלישע פרוינד שואל/ת: תמו הבחירות ולכל סיעה (או מפלגה) יש מספר "מנדטים". מה בין זה למנדט הבריטי?
רוביק עונה:
"מנדט" פירושו צו או הוראה, ובעצם, העברת סמכות באמצעות הוראה רשמית. זאת בעקבות המילה הלטינית mandatum, שבמקור פירושה "לתת יד" (man-date). "המנדט הבריטי" הוא חלק מהתארגנות של חבר הלאומים משנת 1919 להעניק סמכות זמנית למדינות אירופה על שטחים שקודם שלטו בהם הגרמנים והטורקים. "מימי המנדט" הפך בעברית חלופה ל"שנת תרפפו" ו"ימי קוקוס". בז'רגון העבריינים "מנדטורית" היא זונה קשישה.כאמור, מנדט הוא סמכות לבצע דבר מה, ולכן מדובר על כך שלראש הממשלה "יש מנדט" או "אין מנדט" לבצע דבר מה, כלומר, יש לו סמכות רשמית או מוסרית לביצוע. "מנדט" בכנסת הוא מעין האצלת סמכת של הבוחר הישראלי למפלגה מסוימת לייצג אותו. עם זאת, השימוש הזה כמעט אינו מקובל בשפות אחרות ובכנסת ישראל האמונה על העברית הוא בוודאי מיותר. אין כל סיבה שלא להשתמש ב"מושבים", תרגום של seats.
495
שואל/ת: בשבת שרנו את "עוגה עוגה במעגל נחוגה" במלעיל עסיסי, ולפתע ניפץ לי אחד מבני המשפחה אשליית ילדות: ב"עוגה" אין הכוונה לעוגה כמו עוגת שמרים, אלא לפועל - עוגה מלשון "לעוג". מה ההבדל ומה הקשר?
רוביק עונה:
העוגה שאנו אוכלים ועוגה (במלעיל) כצורת ציווי מיוחדת לצורכי ריקוד, באים משורש זהה בעיצוריו: עו"ג, אך אלה שורשים שונים במקורם ובמשמעותם. עוג א' הוא לישת עוגות, עוג ב' הוא הליכה או פעולה במעגל, ו"עוגה" בשורש זה במלרע פירושה מעגל. מאחר שחלק מהעוגות המוכרות לנו הן עגולות, נוצר בטעות קשר משמעות בין עוג א' לעוג ב', ולראייה מביא בן ציון פישלר ב"לשוננו לעם" שער של ספר ילדים שבו שרים את "עוגה עוגה" סביב עוגה עגולה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >