שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
466
שואל/ת: מה בין "תפיסה" לבין "תפישה"?
רוביק עונה:
אין כל הבדל. תפש (ומכאן תפישה) היא הצורה המקראית, ותפס – הצורה התלמודית. קיימת נטייה לא מחייבת להבחין בין "תפיסה" פיזית לבין "תפישה" שכלית.
467
שואל/ת: מה בין חמינאדוס וחמין?
רוביק עונה:
חמין היא מילה עברית תלמודית. "חמינאדוס" הן בלדינו ביצים הטמונות בחמין, וזהו קיצור של הביטוי guebos haminados – ביצים של חמין.
468
שואל/ת: מה בין להתיר את קשר הנישואין, כלומר, להתגרש, לבין להתיר את הנישואין, כלומר, לאפשר להינשא למי שהיה אסור לו?
רוביק עונה:
משמעות היסוד של "התיר" היא "פתח קשר", פיזי או רוחני, ומכאן התגרש. המשמעות המושאלת היא "הרשה, ביטל איסור", ומכאן איפשר להינשא.
469
שואל/ת: מה בין נגיד הבנק לבין נגד בצה"ל?
רוביק עונה:
נגיד היא מילה מקראית שפירושה שליט, מנהיג. במערכת הישראלית היא יוחדה לנגיד בנק ישראל, אך יש הצעה להגביל את כוחו באמצעות "מועצת נגידים". נגד היא מילה צה"לית שפירושה מפקד שאינו קצין. לכאורה שתי המלים נלקחו משורשים שונים: "נגיד" מהשורש נג"ד 1 במשמעות "היה גבוה" ממנו נגזרו "הגיד", "התנגד" ואחרות. "נגד" מהשורש נג"ד 2 במשמעות "משך, היכה". בפועל שתי המלים מתייחסות לעמדת הנהגה והובלה, ויש אטימולוגים הטוענים שנג"ד 2 אינו אלא הרחבת משמעות של נג"ד 1.
470
שואל/ת: מה הקשר בין "תה של מנחה" (five o'clock tea) למנחה במשמעות מתנה או זבח?
רוביק עונה:
"מנחה" עברה כמה גלגולי משמעות. במקרא פירושה מתנה ובהקשר הדתי קורבן בבית המקדש. תפילת מנחה היא תפילת אחר הצהריים שבאה כתחליף לקורבן המנחה, ומכאן התגלגלה לשם כללי לשעות אחר הצהריים. מכאן קצרה הדרך ל"פייב או'קלוק טי".
471
שואל/ת: מה הקשר בין "כתם" במשמעות רבב, לכלוך, לצבע הכתום?
רוביק עונה:
אין קשר. "כתם" במשמעות הראשונה קיימת בשפות שמיות רבות. לצידה מופיעה "כתם" במשמעות זהב, כמו בפסוק בשיר השירים "ראשו כתם פז". מקורה המשוער מיוחס ל"כותימו", צורף זהב באכדית, שמקורה במילה השומרית "קודים", באותה משמעות. מכאן מקורו של הצבע הכתום, הדומה לזהב.
472
שואל/ת: מה הקשר בין "קנון" שמשמעותו חוק ל"קנון" שמשמעותו תותח, והאם יש קשר בין שתי המילים לבין "קנה" (המזכיר תותח) ו"קנה מידה" (המזכיר חוק)?
רוביק עונה:
אין קשר בין canon שמשמעותו חוק, והוא נכתב ב-N אחת, לבין cannon שמשמעותו תותח, הנכתב ב-N כפולה. canon נולד מהמילה היוונית kanon שגם משמעותה חוק. ממנה התגלגלו גם "קנוניזציה", כלומר, הפיכת רעיון או יצירה לדגם מכונן, והצורה המקהלתית קנון שמקורה במוזיקה הכנסייתית. לעומת זאת יש קשר בין קנה (cane) לבין תותח (cannon). היוונית שאלה את ה"קנה" (kanna) מהשפות השמיות, ביניהם האכדית (qanu) והארמית, ובעקבותיה הלכו הלטינית והאנגלית. התותח אכן נקרא "קנון" בעקבות דמיונו ל"קנה". "קנה מידה" מקורו בספר יחזקאל, הוא קנה או מוט שאורכו שש אמות ששימש למדידה פיזית, ועל דרך הדימוי הפך למושג מתמטי (שיעור יחסי) או מושג כללי (קריטריון).
473
שואל/ת: מה הקשר בין "תמרון" העברית, "מנאוראת" (תמרונים) הערבית והמילה האנגלית לתמרון manoeuvre?
רוביק עונה:
"תמרון" העברית חודשה על ידי אליעזר בן יהודה והופיעה לראשונה בעיתונו האור ב-1892. הוא טבע אותה בעקבות השורש הערבי מר"ן, ערך תרגילים, וקישר אותה למונח "בני מרון", ממסכת ראש השנה במשנה: "בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון". בתלמוד הבבלי מסבירים מפי רב שמואל: "מאי בני מרון? כחיילות של בית דוד". בערבית נמצא במקביל את שם העצם תמרין והריבוי תמארין, ואת הפועל לתמרן. לצידו נמצאת בערבית גם המילה מנאוראת במשמעות תמרונים, שיש לה צלצול דומה אבל מקורה שונה. היא אכן נטבעה בהשפעת המילה הצרפתית (שעברה מאוחר יותר לאנגלית) manoeuvre. הצרפתית הלכה אחרי הלטינית, כאשר המשמעות המילולית המקורית של המילה היא "פעולת יד" (מאנו- אופרארי).
474
שואל/ת: מה הקשר בין אכסון ואחסון?
רוביק עונה:
אכסניה, אכסון ומאוכסן מקורן ביוונית (xenia פירושה אירוח), ומשמעותן אירוח בני אדם. אחסון ומאוחסן הן צורות משנה שהתגלגלו מ"החסנה", ומהשורש העברי חס"ן במשמעות שמירה על רכוש או אוצר, ממנו נגזרו גם "מחסן", ו"לא לעולם חוסן". הזהות הפונטית (הומופוניה) הפכה אותן לישות לשונית אחת.
475
שואל/ת: מה הקשר בין המילה "גאון" במשמעותה כיום, תרגום של genius לבין "גאון" הקדומה, כמו ב"רב סעדיה גאון"?
רוביק עונה:
"גאון" המקראית, מן השורש גא"ה, פירושה רום או גובה, ובהרחבה גאווה וגאות המים. הביטויים "גאון יעקב" ו"גאון ישראל", כלומר, גדולתו של ישראל, שהופיעו בספר נחום, קוצרו בתקופת ימי הביניים ל"גאון", כתואר לגדולי וחכמי הדור. בעקבות זאת, בעברית החדשה, "גאון" הוא אדם הניחן בכישרון ובחוכמה. המשמעות הזו התקבלה בין היתר בגלל הדמיון בין "גאון" ל-genius. קשר כזה בין מילה עברית ללועזית בצליל ובמשמעות אפשר למצוא בצמדי מלים כמו יובל ו-jubilee אשף ו- chef, מסתורי ו-mystery, כבל ו-cable, כנסייה ו-ecclesia. בכל המקרים האלה אין קשר אטימולוגי בין המילה העברית ללועזית, אבל יש לדמיון הצליל והמשמעות המקורית תפקיד בהרחבת המשמעות של המילה העברית.
476
שואל/ת: מה הקשר בין המילה הספרדית arroz לבין אורז העברית?
רוביק עונה:
אורז היא מילה תלמודית שהושפעה מהמילה היוונית oryza, ומקורה מן המזרח. המילה ההודית העתיקה לאורז vritu נדדה אל האפגנית, הפרסית ומשם אל היוונית. היוונית (ואולי שפות המזרח ישירות) השפיעה על שפות רבות, ומכאן רייס האנגלית, ארוז הספרדית, ריזוטו האיטלקית, רי (riz) הצרפתית, רייס הגרמנית, ריס הרוסית, וכאמור, אורז.
477
שואל/ת: מה הקשר בין המילה העברית "תעריף" למילה הלועזית tariff?
רוביק עונה:
קשר של בני דודים. המילה העברית נוצרה בהשפעת המילה הערבית תעריף שפירושה מידע (מהשורש ערף, ידע, שנאמר, אנא עארף?), ומן השפות האירופיות בהן היא קיימת במשמעות סכום נקוב לשירות כלשהו. המילה קיימת באנגלית (tariff), בגרמנית וצרפתית tarif בספרדית tarifa, באיטלקית tariffa, וגם אליהן היא הגיעה מן הערבית.
478
שואל/ת: מה הקשר בין המילים נבל ומנוול?
רוביק עונה:
"נבל" בא משורש נב"ל במשמעות מתועב, מזוהם (כמו ב"ניבל את פיו"). מנוול בא משורש נו"ל במשמעות דומה, הנחשבת צורת משנה של נב"ל, ולמעשה מדובר בשורשים אחים.
479
שואל/ת: מה הקשר בין הנחת דבר מה על השולחן, הנחה במכולת והנחת עבודה?
רוביק עונה:
הנחה במכולת מקבלים מאז מגילת אסתר שבה נכתב "והנחה למדינות עשה", ורש"י מסביר: "לכבודה הניח להם מן המס שעליהם". במקרה זה נותנים לבעל החוב מנוחה מתשלום החוב. כשמניחים דבר מה על השולחן נותנים לו "מנוחה", וכשטוענים טענה "מניחים" אותה על שולחן הדיונים. כולם באותו שורש (נוח), בניין (הפעיל) וקרובים במשמעות.
480
שואל/ת: מה הקשר בין השימוש ב"נשוא מכתב זה", "נשוא מכרז זה" וכיו"ב לבין ה"נשוא" במשפט?
רוביק עונה:
למילה "נשוא" שימושים שונים והקשר ביניהם רופף. "נשוא פנים", הנכבד המקראי, הוא זה ש"נושאים אליו" את הפנים כדי לשמוע את דבריו. הנשוא התחבירי הוא זה ש"נושא הפעולה" מתייחס אליו במשפט. השימוש ב"נשוא" הנזכר בשאלה נהוג בספרות המשפטית ופירושו "העניין שהמכתב (או העתירה, המכרז וכדומה) מתייחס אליו".
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >