שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
שואל/ת: האם "כמו לוּ" אקוויולנטי ל"כאילו"? .
רוביק עונה:
"כמו לו" הוא צירוף תנאי הנדיר בשימוש. הוא דומה בכוונתו לכאילו: מילת תנאי המייחסת דבר מה לדומה לו. במילה "כאילו" קיים צירוף של מילית הדמיון כ', ושתי מילות תנאי: אם+לו, שאחת מהן למעשה מיותרת. "כמו לו" מוותר על אחת מהשתיים
512
אבנר מתל אביב שואל/ת: בעניין המילה בולבול: מה הקשר בין הסלנג "בולבול", שהוא אבר המין הגברי, לבין ציפור השיר?
רוביק עונה:
בולבול, השם העברי לציפור השיר, נקבע בעקבות שמה הערבי של הציפור, בִּלְבֵּל. בולבול בסלנג פירושו גם "מבולבל", בעקבות הפועל 'לבלבל', וכן כינוי לאיבר המין. בכרך הראשון של מילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ מופיעה המילה רק ברבים: "בולבולים", ופירושה שם אשכים. בכרך השני המילה מופיעה גם ביחיד, במשמעות אבר המין, וגם במשמעות אשך. השימוש הזה נולד אולי בהשפעת "פושפוש", כינוי לאיבר האשה, שהתפתח מהצורה האנגלית pussy.
513
אודי גרנות שואל/ת: השורש עצ"ב משמש הן למילים המתארות עצבות, והן למילים המתארות תכנון ויזואלי, כמו עיצוב בית, מעצב פנים וכו'. מהו הקשר ההגיוני בין המילים מאותו השורש? מדוע מילה המתארת בנייה והתגבשות נגזרת מאותו השורש שטמונות בו עצבות ועצבים?
רוביק עונה:
חוקרי השפות השמיות מציגים את שלוש המילים (עֶצֶב, עצבים, עיצוב) כבאות משורשים נפרדים, וזאת על פי המקבילות בערבית, ארמית ועוד. ככל הנראה אין כל קשר בין "עֶצֶב" ל"עצבים". "עיצוב" מופיע פעם אחת במקרא, בספר איוב: "ידיך עיצבוני ויעשוני", והוא נקשר לעצבים, פסלי האלילים. עם זאת יתכן שיש קשר דווקא בין עצב במשמעות תוגה, המקביל לפועל הערבי עַ'צִ'בַּ (כעס), לבין עיצב במשמעות פיסל, המקביל לפועל הערבי עַ'צַ'בַּ (חתך).
514
אלי שואל/ת: ל"חלל" יש שתי משמעויות בעברית: מת במלחמה, וריקנות. האם יש קשר ביניהם? האם איש שמת במלחמה הוא ריק כיון שהנשמה יצאה ממנו? ומדוע זה קיים רק לגבי אנשים שמתים מלחמה?
רוביק עונה:
הקשר כאן אינו מקרי, אך בהקשר שונה מזה המוצע בשאלה. 'חלל' פירושו ריק. במקרא הוא מי שנבעו בו חללים, כלומר חורים בגופו, עקב נעיצת כלי נשק כגון רומחים וחניתות, כפי שה"חליל" מנוקב בחורים ובתוכו עובר זרם אוויר. 'החלל החיצון' הוא "המקום הריק".
515
אלי מתל אביב שואל/ת: האם הקשר בין המילים רוחני-גשמי מבוסס על הקשר בין המילים רוח-גשם?
רוביק עונה:
יש קשר ברור בין 'רוחני' לבין 'רוח'. הרוח כתנועת אוויר, וכאן אוויר היוצא מן הגוף, היא מקור השימוש ברוח כחלק הלא גשמי של קיומנו. זה המצב גם עם נשמה ונפש, האוויר הננשם או הנשאף. לעומת זאת, הדמיון בין 'גשמי' במובן לא-רוחני לבין 'גשם' היורד או לא הוא מקרי בהחלט.
516
אלישע פרוינד שואל/ת: האם יש קשר בין "עצם" של השלד ובין המונח "עצם העניין"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. זו עוד דוגמה להרחבת משמעותו של איבר בגוף האדם למושגים מופשטים וכלליים. העצמות נחשבות החלק הקשה והעמיד של הגוף, ומכאן נתפסו כעיקר הקיום, כמהות הרעיונית או הנפשית, וכך קיבלנו את עצם העניין, את העצמאות (מתוצרת איתמר בן אב"י) ובתנ"ך כבר את "עד עצם היום הזה" (יחזקאל).
517
אלישע פרוינד שואל/ת: האם יש קשר בין פיק ברכיים לבין פיקת הברך?
רוביק עונה:
אין ככל הנראה כל קשר. פיק ברכיים המקראי בא מהשורש השמי פוק, שפירושו התנודד או נכשל, ומכאן גם "להתפוקק". פיקה היא מונח תלמודי ופירושה בליטה, ומכאן פיקת הגרוגרת מן התלמוד, ופיקת הברך של העברית החדשה. יש קושרים אותה למילה פקק ואחרים למילה פקעת. פיקה, במלעיל, היא מטען הנפץ בתחמושת הרובה.
518
אנג'י שואל/ת: האם יש קשר בין כיבוש שטחים לכבישת מלפפונים?
רוביק עונה:
יש ויש. כבש פירושו דרך, לחץ. מכאן כובשים מדינה או אזור באמצעות לחץ ודריסה צבאית, אבל גם דרכים, ומכאן המילה כביש. כיבוש ירקות בציר נוזלי כלשהו מקובל מן התלמוד, והכוונה כאן כנראה לפעולת הדחיסה של הירק אל הכלי.
519
שואל/ת: האם הדמיון בין המילה "קותל" (מהצירוף המקובל "קותלי חזיר") לבין המילה באנגלית cutlet מקרי?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי. "קותל" בתלמוד הוא אכן גם קיר (כותל) וגם דופן רגלה של בהמה, על פי הביטוי הארמי התלמודי "קותלי דחזירי". cutlet שמקורה לטיני היא נתח בשר, לאו דווקא של חזיר. מכאן המילה הגרמנית שנקלטה בז'רגון הישראלי קוטלט.
520
אריק בן-ארי שואל/ת: האם יש קשר בין הפג, שנולד קודם זמנו, לבין "פג" בביטויים כמו "פג תוקף"?
רוביק עונה:
על פי השוואה לשפות מקבילות אין קשר. פג במקורו הוא פרי בוסר, בעיקר תאנה, גם בערבית ובארמית. פאג' בערבית, הקשור לענייני התפוגגות, נקשר למזג אוויר ההולך ומתקרר.
521
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה ההקשר בין "הלבין כספים" לבין "הלבין אדם ברבים", כאשר הכוונה היא להעליב?
רוביק עונה:
הקשר הוא בצבע, אבל הביטויים הם מתקופות שונות. "הלבין פני חברו ברבים" הוא מן התלמוד, ומתייחס לעובדה שכאשר מעליבים אדם בפומבי הוא מחוויר. "הלבין כספים" הוא תרגום עברי למונח האמריקני החדש יחסית laundering money, כיבוס כסף.
522
בצלאל לנדאו שואל/ת: האם יש קשר בין סרטן כסוג של מחלה לבין הסרטן בגלגל המזלות וחוג הסרטן באסטרונומיה?
רוביק עונה:
"סרטן" כשם לבעל החיים מצוי בתלמוד וקשור כנראה לפועל סרט. אליעזר בן יהודה מגדיר: "מין חיה שורטת השוכנת במים". מחלת הסרטן נקראה ביוונית קרצינומה, carcinos פירושו ביוונית סרטן. השם ניתן למחלה עקב צורת כלי הדם התפוחים העוטפים את הגידול, המזכירה צורת סרטן. שם המחלה תורגם לעברית מלטינית שאימצה בשינויים מסוימים את השם היווני, והוא מופיע לראשונה בספר הכוזרי: "אמר החבר, הייתכן שתתעכב בו ליחה שתעשה בו מורסא, או סרטן, או תבלול, או חבורה?". הסרטן של האסטרולוגיה, מזל סרטן, הוא קבוצת כוכבים, שבמיתולוגיה היוונית נחשבת גלגול של סרטן שנשלח על ידי הרה כדי שיפריע להרקולס להילחם בהידרה, נמעך למוות והפך כפיצוי לקבוצת כוכבים. חוג הסרטן הוא הקו הצפוני ביותר שבו מגיעה השמש לזֶניט ב-21 ביוני, והוא נקשר לתקופת מזל הסרטן, מול "חוג הגדי" הקשור למזל גדי. המדרש קושר בין בעל החיים לבין המזל: "אדם נמשל לשנים עשר המזלות. תחילתו חלש כסרטן, ואחר כך כשנתגדל נתגבר כארי".
523
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה הקשר בין כוס לשתיה לבין הביטוי "כוס תנחומים" וכן "כוסות רוח למת"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי כוס תנחומים הוא מן המקרא: "וְלֹא יַשְׁקוּ אוֹתָם כּוֹס תַּנְחוּמִים עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ" (ירמיהו טז 7). המשקה נועד לסייע לאדם באבלו, והמדרש מציע משקאות שונים לפסוק הזה, כמו עסיס או יין. מכאן גם הביטוי התלמודי "כוס של פורענות", והביטוי מימי הביניים "כוס היגון". כוסות רוחות, ביידיש באנקעס, הם גביעים שהודבקו לגופו של אדם חולה במסגרת שיטות ריפוי שעברו מן העולם. את המתים הם ודאי לא הצליחו לרפא.
524
גדעון מארצות הברית שואל/ת: דודו טופז הודה באשמה, או דודו טופז מודה לאלוהים? מה בין מודה במובן של הודאה ובמובן של תודה?
רוביק עונה:
לא ברור אם דודו טופז מודה לאלוהים ברגע זה, אבל הדמיון בין מודה במשמעות אומר תודה, למודה במשמעות אומר וידוי אינו מקרי. מדובר באותו שורש, שהתפצל לשתי משמעויות כבר בתנ"ך, וגם בשפות שמיות אחרות, כלומר, בשלב מוקדם של התפתחות השפות השמיות. הפיצול מתבטא גם בשם הפעולה: "הודאה" קשורה לאשמה, "הודיה" לתודה. גם מילות היחס שונות: "מודה בעובדות" בתחום המשפטי, "מודה על חסדים קטנים" בתחום התודה, ומכאן התפשט השיבוש "מודה על האמת" או "אם להודות על האמת".אין הסבר מבוסס לקשר בין שתי המילים, אבל נראה שהמשמעות המוקדמת יותר היתה אמירת האמת, או עדות על האמת: מי שאומר תודה מעיד בפני אלוהים או אדם על סגולותיו: מי שאומר תודה מעיד בפני אלוהים או אדם על סגולותיו. הדבר מתחזק בהשוואה לערבית, שם קיימת רק משמעות הווידוי. מילון התנ"ך של יהושע שטיינברג מציע הסבר אחר, וקושר את הנושא ליידוי אבנים. יידוי הוא השלכה, והמתוודה משליך עצמו לנוכח אלוהים ושליחיו. לטענה הזו אין כנראה רגליים.
525
גלעד ק. שואל/ת: מניין המילה "שאטֶני" לצבע שיער? עלה בי הרעיון שזה שיבוש של שטני בשין שמאלית (מהשטן), מכיוון שבגרמנית אומרים hellbraun, אבל זה נשמע לי הסבר מופרך?
רוביק עונה:
ההסבר יצירתי אך מופרך, hellbraun בגרמנית פירושו חום בהיר. המקור צרפתי: chatain הוא הצבע המדובר, והוא צבע הערמונים, ולכן זכתה דינה ברזילי בתיק הצבאי ל"צבע שיער: ערמוני". ערמונים קרויים בצרפתית chataigne, גלגול של המילה הלטינית castanea, שממנה התגלגל גם השם האנגלי לערמון chestnut, השמות הלטינים לבלוטת הערמונית, והקסטנייטות.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >