שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
אריה קרישק שואל/ת: האם יש משותף בין בֶגֶד במשמעות מלבוש לבין בגד במשמעות בגידה?
רוביק עונה:
הן פרשני המקרא והן הבלשנים נוטים לקבל את הטענה שיש קשר בין המילים. כפי שהלובש בגד מכסה את עצמו, כך הבוגד מכסה את כוונותיו האמיתיות. את הטענה מחזק הקשר האפשרי בין 'מעיל' לבין הפועל 'למעול'; וכן הקשר בערבית בין לַבִשַׂ: לבש בגד, לבין לַבַּשַׂ: הסווה, כיסה, בלבל.
362
חיים אייל שואל/ת: מה הקשר בין 'משא' ל'עומס'? האם אדם 'מעמיס משא' או 'עומס משא'?
רוביק עונה:
שורש המילה משא היא נש"א, ועל כן מי שמוביל משא בדרך כלשהי הוא 'נושא משא'. 'עומס משא' הוא מי שנושא משא על שכמו, 'מעמיס משא' מתאר את מהלך ההעמסה הראשון.
363
שרית שואל/ת: מהיכן מגיעה הפועל לְבָאֵר, והאם יש לו קשר לבְאֵר המים?
רוביק עונה:
הפועל לבאר מופיע שלוש פעמים במקרא. על משה נאמר בספר דברים שהוא "באר את התורה". באר המים נפוצה הרבה יותר במקרא. למרות הדמיון בעיצורים אין בין המילים קשר. בשפות שמיות מקבילות מופיע בפועל לבאר העיצור א', בעוד המילים המקבילות לבאר המים מכילות אֵם תנועה בהגיות שונות, כגון בִּיר בערבית. המילה 'בוֹר' היא בת משפחה של 'באר'.
364
מיכה כנרר שואל/ת: 'שבוע משמשי', בערבית ג'ומעה משמשִיָּה, הוא שבוע החולף במהירות, כמו עונת המשמֵש הקצרה. החג 'הממשמש ובא' קרב אלינו במהירות. האם יש קשר, ואם כן מהו?
רוביק עונה:
הביטוי התלמודי 'ממשמש ובא' סתום במידת מה. 'למשמש' פירושו לגעת, לחוש, צורה משנית של 'למַשֵש'. על פי ההופעות המעטות של הביטוי בתלמוד נראה שהכוונה כאן לכך שהאדם המתקרב למקום כלשהו עושה זאת בזהירות, בודק ובוחן לפני שהוא בא: "ממשמש – ובא". אין לכך קשר לפרי המשמש, פרי שמקור שמו בערבית. פרי המשמֵש נקשר לדחיפות ומהירות עקב עונת הקטיף הקצרה מאוד שלו, ומכאן 'בֻקרָה פיל מִשמִש' (מחר בקטיף המשמש), שכוונתו 'זה לא יקרה לעולם', וכן הביטוי היפה שבשאלה, 'שבוע משמשי'.
365
עמירם רביב שואל/ת: בהקשרים שונים עולה המושג 'התחשבות'. מה הזיקה בין התחשבות למחשבה?
רוביק עונה:
מקור המילה בספר במדבר, וכאן בהקשר שלילי: "הן עם לבדד ישכון, ובגויים לא יתחשב". הקשר הוא פשוט: כאשר אנחנו 'מתחשבים' במישהו אנחנו חושבים עליו, מבינים מה שעובר עליו ומגלים כלפיו אמפתיה.
366
נעה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית 'אוריין' לבין המילה האנגלית oriented?
רוביק עונה:
אין קשר. 'אוריין' היא מילה ארמית במסגרת הצירוף 'בר-אוריין' שפירושו בן תורה. היא קרובה ל'אורייתא' הארמית שפירושה תורה. oriented התגלגלה מהמילה הלטינית orient, מזרח, ומכאן גם 'אוריינטציה', התמצאות. המזרח נתפס על ידי הקדמונים ככיוון שאליו צופים וממנו משרטטים את הכיוונים, ומכאן גם בעברית 'קדימה', 'ימי קדם' וכדומה, בעקבות קדם, מזרח.
367
אליעזר שואל/ת: מה הקשר בין אמנות, אמונה, אומֶנֶת ואולי גם אמירת אָמֶן?
רוביק עונה:
השורש אמ"ן הוא שורש פורה מאוד, ויש במשפחתו מילים נוספות חשובות: אמינות, נאמנות, אֵמון, מאמן ואפילו אמת. כולן קשורות ליסוד משותף של יציבות ובטחון (אמינות ונאמנות), הדרך הנכונה לעשות דברים (אמנות) מה שנכון ואין אפשרות לערער עליו (אמת ואמונה), וכך יתר הופעות השורש.
368
יוש בן מאיר שואל/ת: 'הצלחה' ו'בהצלחה', מתי זו ומתי זו? האם ואיך זה קשור ל'לצלוח'? מה מקור המילה 'לצלוח', ומדוע היא קשורה בעיקר למים? האם גם ה'צלחת' במשפחה?
רוביק עונה:
'הצלחה' היא שם עצם, 'בהצלחה' היא תואר פועל (הוא ביצע את המשימה בהצלחה), שהתגלגלה גם לברכה מקובלת, קיצור של משפט האיחול 'שתבצע את המשימה בהצלחה'. אין קשר בין 'הצלחה' ל'צליחה'. השורש צל"ח משקף שני שורשים שונים מבחינת מקורם ומשמעותם. האחד מדבר על השלמת משימה באופן ראוי, השני על חיתוך וחציה, ולאו דווקא מים: גם הרים, מדבריות ומשימה קשה. גם 'צלחת' אינה קשורה. במקרא יש לה כבר עקבות בספר דברי הימים: "וַֽיְבַשְּׁלוּ הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט וְהַקֳּדָשִׁים בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת וַיָּרִיצוּ לְכָל־בְּנֵי הָעָֽם".
369
עדן שואל/ת: האם יש מכנה אטימולוגי משותף בין נחש, נחושת, נחישות וניחוש?
רוביק עונה:
'נחש' ו'ניחוש' אינן קשורות. 'נחושת' ו'נחישות' קשורות זו לזו. אדם נחוש ובעל נחישות הוא מי שאופיו והתנהגותו חזקים כנחושת.
370
אלון בריגה שואל/ת: מה הקשר בין צריח של מנוף או טנק, לבין צורח?
רוביק עונה:
אין כל קשר אטימולוגי, שלא לדבר על היעדר קשר אחר. האות צ' במילים אלה מגיע ממעתקים פונטיים שונים.
371
תהלה שואל/ת: האם יש קשר בין חיתול שכרוך סביב ישבן התינוק, חותלות שכרוכות סביב הרגל, וחתול שנכרך סביב עצמו כשהוא מתארגן לשינה?
רוביק עונה:
החיתול והחותלות הם בני אותה משפחה שמקורה בהופעה יחידה בתנ"ך, בספר יחזקאל טז: "וּבְמַיִם לֹא־רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי, וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ, וְהָחְתֵּל לֹא חֻתַּלְתְּ". החתול אינו שייך לכאן, זו מילה תלמודית השאולה מארמית.
372
אבי פוספוס שואל/ת: מאיה בִתי שאלה האם גֵרָה שמעלה הפרה מגיעה במקור מאיבר הגוף גרון?
רוביק עונה:
למאיה חוש לשוני מצוין, אבל התשובה מורכבת. למילה גֵרָה כשם עצם שלוש משמעויות: העלאת המזון מן הקיבה לצורך לעיסה והחזרתה לקיבה שנייה; חלק הגוף הכולל את הצוואר, החזה והבטן ומכונה באנגלית torso; וכן מטבע עתיק. בעוד המשמעות השנייה אכן קשורה על פי שפות שמיות נוספות כגון אכדית לגרון, גֵרָה שמעלה הבהמה קשורה ככל הנראה לפועל גרר, שפירושה לעס ושׁחק משהו.
373
אליעזר שואל/ת: מה מקור המילה 'שלולית'? האם יש לה קשר ל'שלילי'?
רוביק עונה:
'שלולית' היא מילה תלמודית, קרובה למילה הערבית שלאל שפירושה מפל מים. 'שלילי' התגלגל מהשורש השמי של"ל שפירושה, דחה, דחק. יש קושרים אותו לפועל מקראי שפירושו שליפת אלומות חציר. בלי קשר, 'שלולית' איננה עניין 'שלילי', ובעיני הילדים בחורף היא אפילו סיבה למסיבה.
374
רינה ברוך שואל/ת: בעקבות ליל הסדר ועשר מכות מצריים, חבר קיבוץ שלי דורש ממני בתוקף שאסביר לו מה הקשר (אם יש קשר) בין "דיבור", "דָבָר", "מִדבָּר", "הדבּרה" ו"דֶבֶר".
רוביק עונה:
לשורש דב"ר שלושה מימושים שאין ביניהם קשר. דיבור ודָבָר קשורים, הקשר הוא ייחודי לשפות שמיות: 'דָבָר' הוא עניין כלשהו, אבל מקורו במילה הנאמרת, בדיבור. דֶבֶר קשורה לשורש דב"ר המופיע בשפות שונות, במילים הקשורות במוות. מִדְבָּר הוא מקום מרעה הצאן, בעקבות משמעות השורש דב"ר: ללוות, ללכת אחרי. מכאן גם 'הדביר', שפירושו 'התגבר על משהו', ומכאן 'השמיד מזיקים'.
375
הדס שואל/ת: האם מקור המילה "עוינות" הוא במילה "עין", במובן של "לשים עין" על מישהו?
רוביק עונה:
אכן ואכן. 'עוין' הוא מי שמביט בחברו בעין רעה, כמו שהביט שאול בדוד.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >