שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
אליעזר שואל/ת: מה מקור המילה 'שלולית'? האם יש לה קשר ל'שלילי'?
רוביק עונה:
'שלולית' היא מילה תלמודית, קרובה למילה הערבית שלאל שפירושה מפל מים. 'שלילי' התגלגל מהשורש השמי של"ל שפירושה, דחה, דחק. יש קושרים אותו לפועל מקראי שפירושו שליפת אלומות חציר. בלי קשר, 'שלולית' איננה עניין 'שלילי', ובעיני הילדים בחורף היא אפילו סיבה למסיבה.
377
רינה ברוך שואל/ת: בעקבות ליל הסדר ועשר מכות מצריים, חבר קיבוץ שלי דורש ממני בתוקף שאסביר לו מה הקשר (אם יש קשר) בין "דיבור", "דָבָר", "מִדבָּר", "הדבּרה" ו"דֶבֶר".
רוביק עונה:
לשורש דב"ר שלושה מימושים שאין ביניהם קשר. דיבור ודָבָר קשורים, הקשר הוא ייחודי לשפות שמיות: 'דָבָר' הוא עניין כלשהו, אבל מקורו במילה הנאמרת, בדיבור. דֶבֶר קשורה לשורש דב"ר המופיע בשפות שונות, במילים הקשורות במוות. מִדְבָּר הוא מקום מרעה הצאן, בעקבות משמעות השורש דב"ר: ללוות, ללכת אחרי. מכאן גם 'הדביר', שפירושו 'התגבר על משהו', ומכאן 'השמיד מזיקים'.
378
הדס שואל/ת: האם מקור המילה "עוינות" הוא במילה "עין", במובן של "לשים עין" על מישהו?
רוביק עונה:
אכן ואכן. 'עוין' הוא מי שמביט בחברו בעין רעה, כמו שהביט שאול בדוד.
379
אורנה פונדק שואל/ת: האם יש קשר בין עבודת פרך לבין פריכת זיתים?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. פריכת זיתים היא ריסוק הזיתים לצורך ייצור השמן. עבודת פרך היא עבודת ריסוק ושבירה של העובד.
380
יעוד גונן שואל/ת: בהערה לדיון במילים הקשורות לשרש חט"א, דומני שנתקלתי בעבר בשימוש בפועל 'להתחטא' במובן 'להתנחמד'; האם זכרוני אינו מתעתע בי?
רוביק עונה:
אכן, 'התחטא', ובעיקר בצורת הבינוני 'מתחטא', פירושו להתפנק, עם אבק חנופה. מקור הפועל בתלמוד, ולמרות השורש הזהה מקורו שונה, ואין כל קשר בינו לבין החטאים שאנחנו עושים.
381
אורי לאור שואל/ת: לפני מספר שנים שמעתי רעיון מעניין לגבי "להחטיא את המטרה". הטענה היתה שאין לומר "להחטיא את המטרה" אלא "להחטיא את החץ", לגרום לחץ לסטות מדרך הישר, כלומר לחטוא. האם יש סימוכין לשימוש זה?
רוביק עונה:
המדרש נחמד ומשרת את המחזירים בתשובה למיניהם, אבל אין לו קשר לפשט המקראי.
382
שלומית שואל/ת: האם לקנח את האף (למחוט), לקנח את הרצפה (לנגב בסחבה), ולקנח את הארוחה בגלידה, כולם מאותו שורש?
רוביק עונה:
בהחלט. בכולם יש פעולה של ניקוי: ניקוי האף, ניקוי הרצפה, וניקוי הצלחת בסוף הארוחה. בלשון חכמים מקנחים גם לאחר עשיית צרכים.
383
אורי שואל/ת: השורש דל"ק משמש גם במובן רדיפה וגם במובן בעירה. האם יש קשר בין שני המובנים הללו?
רוביק עונה:
אין קשר בין השורשים, המופיעים שניהם במקרא. דלק א' פירושו בשפות מקבילות התקדם. דל"ק ב' פירושו בער. לאות ד' המשותפת לשני השורשים יש מקור פונטי שונה, פרט המחדד את העובדה שאין ביניהם קשר.
384
יצחק גורן שואל/ת: מהו הקשר האטימולוגי בין הביטויים חֵטְא, חָטָא, החטיא, התחטא.
רוביק עונה:
חֵטא היא עבירה על חוקי הדת, חָטָא הוא המעשהה עצמו. חיטא והתחטא הם פעולות הניקיון שנועדו למרק את המקום הקדוש מכל שארית של חטא. בשפה העכשווית הם משמשים לניקיונות נמרצים מכל סוג, בעיקר כדי למנוע התפרצות מחלות. לשורש החטיא שני פירושים. האחד: גרם לאחרים לחטוא. השני, המופיע בספר שופטים, מתייחס למי שאינו מצליח לקלוע למטרה. פרשני המקרא ובראשם רש"י מסבירים שמי אינו קולע למטרה הוא אדם ששָגָה, כפי שמי שחוטא בחטא כלשהו הוא אדם ששגה.
385
שני שואל/ת: מה הקשר בין טיפּוס (על הר) לבין טיפּוס (של בן אדם)?
רוביק עונה:
אין כל קשר ביניהן, מדובר במילים משפות שונות. טיפוס א' הוא שם הפעולה של טיפס, שהוא פועל תלמודי נפוץ. הוא נחשב צורת משנה של הפועל המקראי תפשׂ. טיפוס ב' היא מילה לטינית שמקורה ביוונית, ופירושה סוג או צורה. ממנה התגלגלה גם המילה העברית דפוס. מילים זהות שאין ביניהן קשר נקראות מילים הומונימיות, ובמקרה זה זו הומונימיות דו-לשונית.
386
עדן שואל/ת: האם ידוע על קשר אטימולוגי בין המילים "נֶשֶק" ו"נשיקה"?
רוביק עונה:
אין קשר. זהות השורשים מקרית בהחלט, המקורות שונים, וכן המשמעות.
387
עידו שואל/ת: האם יש קשר בין המילים חשבון, מחשב, חושב, חשוב?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. כולן קשורות במחשבה. ה'מחשב' הוא מכונה חושבת, 'חשבון' הוא חיבור מספרים או עובדות באמצעות מחשבה, כדברי קהלת: "מעשה וחשבון ודעת וחוכמה." 'חשוב', מילת תלמודית, הוא מי שאנו חושבים עליו, כלומר, מקדישים לו תשומת לב. מכאן גם 'חשיבות'.
388
חני וולקוב שואל/ת: אני מבקשת לקבל הסבר לגבי הביטוי 'ניטש ויכוח'. פירוש המושג ידוע לי, אך אינני מבינה את הקשר בין לנטוש (לעזוב) לוויכוח.
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מפותל במקצת. 'נטש' פירושו כידוע עזב או זנח. 'ניטש' בבניין נפעל פירושו מי ששעזבו אותו, והוא נהגה היום בדרך כלל ללא השמטת נ': ננטש. 'ניטש' זכה כבר במקורות למשמעות נוספת, התפשט או התפזר, כלומר, נעזב לכאורה ופנה לכל עבר, ומכאן הביטוי היפה 'ניטשו צללים'. 'ניטש ויכוח' הוא צירוף חדש יותר, והוא מספר לנו שנוצר ויכוח שאין עליו לכאורה שליטה. השימוש בצירוף מופיע לראשונה בעיתונות שנות הארבעים של המאה הקודמת.
389
אפרת גולדברג שואל/ת: מה הקשר בין 'סידר את החדר' לבין 'סידר מישהו', כלומר, רימה אותו?
רוביק עונה:
נראה שמקור השימוש הזה בפועל הגרמני reinlegen שפירושו המילולי 'להניח דברים באופן נקי וטהור', אבל הוא משמש בסלנג הגרמני במשמעות לרמות ולהונות, מעין סגי-נהור. השימוש הזה מזכיר במידת מה את השימוש בפועל 'לסבן' במשמעות לרמות, בעקבות הפועל הגרמני הדו-משמעי einseifen.
390
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'צח' למילה 'צחור', והאם מי שנעלב הוא 'עלוב'?
רוביק עונה:
בין 'צח' ו'צחור' אין קשר. השורש צח"ר בעברית ובשפות שמיות שונות פירושו לבן. צח נגזר מן השורש צח"ח, והוא קשור ליובש, לבהירות וללובן של אדמה יבשה, ומכאן המילה 'צחיח'. 'עלוב' הוא אכן מי שעלבו בו והשפילו אותו.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >