שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
חני וולקוב שואל/ת: אני מבקשת לקבל הסבר לגבי הביטוי 'ניטש ויכוח'. פירוש המושג ידוע לי, אך אינני מבינה את הקשר בין לנטוש (לעזוב) לוויכוח.
רוביק עונה:
יש קשר אך הוא מפותל במקצת. 'נטש' פירושו כידוע עזב או זנח. 'ניטש' בבניין נפעל פירושו מי ששעזבו אותו, והוא נהגה היום בדרך כלל ללא השמטת נ': ננטש. 'ניטש' זכה כבר במקורות למשמעות נוספת, התפשט או התפזר, כלומר, נעזב לכאורה ופנה לכל עבר, ומכאן הביטוי היפה 'ניטשו צללים'. 'ניטש ויכוח' הוא צירוף חדש יותר, והוא מספר לנו שנוצר ויכוח שאין עליו לכאורה שליטה. השימוש בצירוף מופיע לראשונה בעיתונות שנות הארבעים של המאה הקודמת.
392
אפרת גולדברג שואל/ת: מה הקשר בין 'סידר את החדר' לבין 'סידר מישהו', כלומר, רימה אותו?
רוביק עונה:
נראה שמקור השימוש הזה בפועל הגרמני reinlegen שפירושו המילולי 'להניח דברים באופן נקי וטהור', אבל הוא משמש בסלנג הגרמני במשמעות לרמות ולהונות, מעין סגי-נהור. השימוש הזה מזכיר במידת מה את השימוש בפועל 'לסבן' במשמעות לרמות, בעקבות הפועל הגרמני הדו-משמעי einseifen.
393
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'צח' למילה 'צחור', והאם מי שנעלב הוא 'עלוב'?
רוביק עונה:
בין 'צח' ו'צחור' אין קשר. השורש צח"ר בעברית ובשפות שמיות שונות פירושו לבן. צח נגזר מן השורש צח"ח, והוא קשור ליובש, לבהירות וללובן של אדמה יבשה, ומכאן המילה 'צחיח'. 'עלוב' הוא אכן מי שעלבו בו והשפילו אותו.
394
תהלה שואל/ת: איך זה שהשורש חט"א משמש הן ל'לחטוא' והן ל'לחַטֵּא'?
רוביק עונה:
הקשר אינו מקרי. חָטָא הוא מי שביצע חֵטא כלשהו. חיטֵא הוא מי שטיהר מקום מטומאת החטא שדבקה בו, כמו בספר יחזקאל: "וחיטאת את המקדש". מכאן התגלגל הפועל למי שביצע ניקיון כלשהו, רצוי ניקיון יסודי.
395
תהלה שואל/ת: האם יש קשר בין 'פיל' לבין 'נפיל'?
רוביק עונה:
'פיל נפיל' הוא הברקה של ורה ישראלית וא"ד שפיר, המתרגמים הראשונים של פו הדב לעברית, שקראו ליצור המסתורי heffalump פיל נפיל. פרט לכך זה אינו יותר מחרוז חביב.
396
גל בת אביבה שואל/ת: אני תוהה על תצורת המילה ׳חברבורות׳, האם היא באה משורש חב"ר כמו ׳חבורה׳, במובן סימן חבלה על הגוף?
רוביק עונה:
אכן, יש ויש קשר בין חבּורה לחבּרבּורה. לשורש חב"ר כמה משמעויות, ואחת מהן הקשורה בפסים וצבעים. חבּורה היא פסים על הגוף, הנגרמים כתוצאה מפציעה. חברבורה היא כתם צבע, על פי הדגם העברי של הכפלת אותיות ע"ל. בלשון ימי הביניים מופיעה גם המילה חברבור, מי שיש לו חברבורות.
397
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: היום נסענו דרומה ועברנו את צומת עד הלום. האם יש קשר בין 'עד הלום' במובן 'עד פה', לבין הלום במובן 'מהלומה', והאם יש הלימה בין שני המושגים?
רוביק עונה:
אין קשר. הלום היא מילה המופיעה בכמה שפות שמיות בגירסאות שונות במשמעות 'הֵנָּה'. הלם במשמעות היכה גם הוא בעל מקור שמי עתיק. גם 'הלם' התלמודי שמשמעות והתאים אינו קשור, ללא למהלומה ולא לעד הלום.
398
אסתר לוי שואל/ת: למילה גיל שתי משמעויות , age ו-joy. מהו המקור לשימוש בשתי המשמעויות’ וממתי השימוש בהם?
רוביק עונה:
אלה מילים זהות אך שונות במשמעות וללא קשר ביניהן, תופעה שלה אנו קוראים מילים הומונימיות. שתי המילים מופיעות במקרא. גיל במשמעות שמחה שמונה פעמים, גיל במשמעות שנותיו של אדם פעם אחת בספר דניאל בפסוק עברי דווקא.
399
עמוס האוזנר שואל/ת: האם נחקר לעומק הקשר בין ה"כהן" במקורותינו, לבין איש הדת בפולחן בהוואי, הקרוי kahuna. האם קיים קשר עתיק יומין איזה שהוא בין הפולינזים לבין עם ישראל?
רוביק עונה:
לא, בל' רבתי. אין קשר, אלא אם כן אוחזים באמונת ההבל שהעברית היא אם כל השפות. דמיון מקרי בין מילים משפות שונות הוא תופעה ידועה, והדוגמאות לכך רבות מאוד.
400
אלון יודקובסקי שואל/ת: מה בין הרופאים, שתפקידם לדאוג שנהיה בריאים ונחיה, לבין הרפאים, שהם מתים?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין ביניהם קשר. רופא קשור בשורה של שפות שמיות לעבודת הריפוי והטיפול במחלות. רפאים, מילה המופיעה רק ברבים, נגזרת מהשורש רפא, שהוא צורה משנית של השורש רפ"ה שפירושו חלש, ומכאן המילה רפה.
401
גלית ארזי שואל/ת: האם יש קשר בין יישום לבין ישות? האם הכוונה ב'יישום' להפוך דבר הנמצא באוויר לדבר קיים, בדרך של יישום?
רוביק עונה:
אין כל קשר. 'ישות' היא הרחבה של 'יש' כפי ש'מהות' היא הרחבה של 'מה'. יישום היא גלגול של השורש 'שים'. י' דילגה לה קדימה והפכה מתנועה לעיצור, וכך נולד בשנות הששים שורש חדש: יש"ם. מקור המילה במילון הצבאי, והשימוש בה ובפועל ליישם התפשט לתחומים רבים ולתקשורת בניגוד לדעת בלשנים מובילים, ולמרות שהאקדמיה פסלה אותו בשעתו. גלגול שורשים כזה אינו חדש בשפה. המילה 'יקום' התגלגלה ככל הנראה מן השורש קו"ם, ביאליק חידש את 'יבוא' מן השורש בו"א, גם בהקבלה ל'יצוא'. מצביעים גם על הקשר בין השורשים הקדומים עו"ץ ויע"ץ, אם כי כאן יע"ץ נחשב קדום יותר.
402
טובה שואל/ת: מה מקור הכינוי בולבול לאיבר המין של הזכר? ידוע לי שבלאדינו הוא נקרא פאשארו: ציפור. האם יש קשר?
רוביק עונה:
על המילה בולבול נכתב באתר. האפשרות שמעלה טובה מעניינת והגיונית, גם אם אין להניח שאפשר להוכיח אותה. היא מזכירה גם את שירו של חנוך לוין "ציפור המכנסיים שלי".
403
יעל הסקרנית שואל/ת: מה הקשר בין לנצח במלחמה ולנצח על תזמורת?
רוביק עונה:
המנצח על התזמורת קדם למנצח במלחמה, והוא מופיע בספר תהילים, כמו בפתיח לפרק בנוסח "למנצח על הגיתית". הפועל לנצח פירושו, בעיקר בספרי התנ"ך המאוחרים, לפקד, למשול ולנהל, ומכאן גם לנהל כלי נגינה. בלשון חכמים מופיעה משמעות הניצחון במלחמה, וכאן גם בהשפעת משמעויות דומות בשפות שמיות אחרות, וגם על פי קשר המשמעות: המנצח במלחמה שולט על העם הנכבש ומנהל אותו.
404
איציק שואל/ת: מה הקשר בין המילים בטן, בִטנה ובטון?
רוביק עונה:
'בטן' ו'בטנה' קשורות קשר הדוק. 'בטנה' היא חלקו הפנימי של בגד, בדרך כלל בגד עליון כמו מעיל מרופד וכן תיקים מרופדים, והיא נקראת כך כדימוי לבטן: 'בטנה' היא 'בטנו' של הבגד. 'בטון' אינו קשורה לענייננו. זוהי מילה צרפתית, המשמשת בעולם הבניין. בארץ הקודש נוצר צירוף גרמני-צרפתי: אייזן בטון.
405
אבישי טופול שואל/ת: מה בין 'שרבוט שפתיים', 'שרבוט במשמעות קשקוש, ושרביט המלך?
רוביק עונה:
'שרביט' מופיעה במקרא, והיא הרחבה של המילה 'שבט' במשמעות מקל מלכותי, שממנו התגלגל גם השבט כבית אב. תוספת ר' כהרחבת שורש תלת עיצורי מוכרת בעברית, כמו בפועל 'לכרסם' ואחרים. אל שרביט נקשר הפועל לשרבט, המופיע בתלמוד ופירושו להזדקף, לגדול ולהתנפח. 'שרבוט שפתיים' הוא ניפוח השפתיים. 'שרבוט' במשמעות קשקוש היא מילה בעברית החדשה, וגם היא נגזרה מן השרביט, קשקוש באמצעות כלי דמוי שרביט, כמו מכחול או עיפרון.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >