שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
שואל/ת: האם יש קשר בין "פגרה" ל"פוגרום"?
רוביק עונה:
לא, אין קשר בין "פגרה" שמקורה בשפות השמיות לבין "פוגרום", שהיא מילה רוסית שנקלטה גם לאנגלית ופירושה פרעות, חמס ושוד, בעיקר כנגד יהודים. "פוגרום" מורכבת משני חלקים: "פו" הקרוב ל"פוסט" הלטינית ופירושה "אחרי", ו"גֶרם" שפירושו בשפות ההודו-אירופיות "רעם". פוגרום פירושו בעצם "אחרי הרעם", ולפי פירוש אחר "כמו רעם".
452
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה אווירון בעברית לבין avion בצרפתית באותה משמעות?
רוביק עונה:
המילה "אוויר" מקורה ביוונית, כמו המילה הצרפתית avia, וכן מקבילות בשפות רבות אחרות. המילה "אווירון" חודשה בידי אליעזר בן יהודה, ומורגשת בה השפעת הצרפתית. יש טענה שאת המילה חידש דווקא בנו איתמר.
453
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית גלידה לבין המילים הלטיניות גלאס (קרח), ג'לאטי (גלידה) ו- glacier (קרחון)?
רוביק עונה:
אליעזר בן יהודה כותב במילונו: "יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסוכר וביצים ונקפא וקר כגליד". המילה משויכת לשורש השמי גל"ד, ומופיעה גם בתרגום אונקלוס לתהלים: "הויתי ביממא אכלני שרבא, וגלידא נחית עלי בליליא". ואולם לדעת רבים היא הושפעה ממילים לטיניות, כגון המילים שנזכרו בשאלה, והמילה הצרפתית gelée, שגירסה שלה מופיעה בפירוש רש"י במשמעות כפור.
454
שואל/ת: האם יש קשר בין חורף לבין חרופּ?
רוביק עונה:
אין כל קשר. חורף היא מילה מקראית שמית, מקבילה לח'ריף הערבית שפירושה סתיו, והפועל ח'רף, לאסוף את הפרי. חרופ היא מילה יידישאית שמקורה ברוסית, ופירושה נחרה. ביידיש התרחבה לשינה בכלל.
455
שואל/ת: האם יש קשר בין עבש ומעופש?
רוביק עונה:
לדעת החוקרים עב"ש ועפ"ש הם שורשים קרובים, מה גם שהצורה הערבית היא עבש, והמקבילה הארמית היא עפש. יש הקושרים את שני השורשים לשורש שלישי: יב"ש.
456
שואל/ת: האם יש קשר בין שתיקה ושקט?
רוביק עונה:
הדעות חלוקות. חלק מהחוקרים סבורים שמדובר בשורשים קרובים שיש ביניהם שיכול עיצורים. שורש מקשר בין השניים הוא סכת: "הסכת ושמע" פירושו שתוק ושמע. גם בערבית סכת פירושו שתק. חוקרים אחרים, וביניהם קליין, חולקים על כך וטוענים ששקט קרוב אל שקע, וזאת על פי הערבית והאכדית. המחלוקת מתייחסת גם לביטוי "שוקט אל שמריו" שמקורו בספר ירמיה. כמה פרשני מקרא מסבירים שהיין "נח על שמריו", ואחרים שהיין "שוקע אל שמריו" (השוקעים לתחתית הכלי).
457
שואל/ת: האם נכון הדבר שהפועל האנגלי to brush מקורו במילה העברית מברשת?
רוביק עונה:
יש קשר, אבל בכיוון ההפוך. הפועל האנגלי to brush התגלגל מצרפתית והוא מצוי גם בגרמנית. בערבית נקרא מכשיר הניקוי מַבְּרָשָׁה, מן הפועל ברש שמקורו ככל הנראה אינו שמי, ובהשפעתו השתמשו בעברית במילה מִבְרשה עוד לפני עידן בן יהודה. אליעזר בן יהודה יצר את "מברשת" בעקבות העברית, הלועזית והערבית גם יחד. את "מברשה" הוא מגדיר במילונו: "לוח קבועים בו שערות פחות או יותר קשות לנקות בו האבק וכדומ' מבגדים".
458
שואל/ת: השבוע ביקרתי בטקס השבעה צה"לי. לשמע הקריאה המצמררת "אני נשבע" שאלתי את עצמי מה מקור המילה, והאם היא קשורה לספרה שבע?
רוביק עונה:
הסברה המקובלת היא שאכן השורש שב"ע ונגזרותיו, כמו "נשבע" ו"שבועה" נולדו מהספרה שבע. התפתחות זו קדומה ומצויה בשפות שמיות רבות,יש טוענים שבהשפעת העברית. על פי האטימולוג קליין "נשבע" פירושו: קושר עצמו באמצעות שבעה נדרים (או שבע שבועות).
459
שואל/ת: השורש גז"מ קשור גם להגזמה ולגוזמה, וגם לגזימת או גיזום עצים. האם יש קשר בין המילים האלה?
רוביק עונה:
שני השורשים מצויים בשפות שמיות שונות. הפועל הארמי גְזַם מתייחס לשתי ההוראות. האטימולוג קליין מעלה סברה ש"גזם" במשמעות הגזמה נולד כהרחבה ל"גזם" במשמעות חתך: דיבר דברים חדים וחותכים, ומכאן, הגזים.
460
שואל/ת: יש הטוענים שהמילה "אירופה" מקורה במילה "ערב". היש רגליים לדבר?
רוביק עונה:
יש ויש ויותר מרגליים. היוונים נהגו לשאול מילים משפות אחרות. אירופה פירושה אכן "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית: erebu פירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס הוא erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ"ערב" העברי. גם "אסיה" מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו "יצא, זרח", ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. asi מקביל לשורש העברי יצ"א.
461
שואל/ת: כיצד קרה המצב האבסורדי שהמילה "קֶלֶס" קיבלה שתי משמעויות שונות, הפוכות לחלוטין: מצד אחד צחוק ולעג, ומצד שני שבח ותהילה?
רוביק עונה:
קלס, קילס וגם התקלס כלשון גנאי מצויים במקרא ומקורן בשורש שמי. קילס כלשון שבח הוא פועל תלמודי, וכנראה הושפע מיוונית (calos פירושו יפה). השורשים זהים בעיצוריהם אך אין ביניהם כל קשר אחר, והיפוך המשמעות הוא צירוף מקרים. ההיפוך הטריד את מנוחת חכמי התלמוד, שנמנעו כמעט לגמרי משימוש במשמעות השלילית.
462
שואל/ת: למילה "משפט" שתי משמעויות: דין (משפט פלילי, משפט צדק) ופסוק (בתחום הדקדוק). באנגלית זה כך במילה sentence. מה הקשר ומי השפיע על מי?
רוביק עונה:
במקרא "משפט" מתייחסת בדרך כלל לתחום הדין והצדק. עם זאת, המעבר לתחום הדיבור והלשון נעשה כבר בפסוק "אך משפטים אדבר אותך" ודומים לו בירמיה. "משפט" כפסוק תחבירי מוצג במילונים אבן שושן, ספיר ואחרים כהתפתחות של העברית החדשה, אך אליעזר בן יהודה מוכיח במילונו שמקורה כבר בכתבי הרמב"ם: "וכלל הדיבור המורכב מהסיפור והמסופר ממנו היה חיוב או שלילה ר"ל הנושא והנשוא יחד ייקרא משפט" (מלות הגיון, שער א). השימוש בהוראה הכפולה באנגלית של sentence נוצר באנגלית של ימי הביניים. מקורו מלטינית והוא התגלגל מהפועל היווני sentire שפירושו הרגיש, וממנו נגזרה גם המילה sentiment. מי השפיע על מי, חכמי אירופה או אולי תרגום התנ"ך לאנגלית, או האם יש כאן התפתחות מקבילה? תיקו.
463
שואל/ת: לקראת פסח ניסיתי להבין מה ההבדל בין הגדה לאגדה?
רוביק עונה:
שתי המלים הן מאותו שורש, נג"ד, ושתיהן מופיעות בתלמוד, במשמעויות דומות. "הגדה" היא במשקל הפעלה, "אגדה" היא במשקל אפעלה. האות א' איננה אות שורש והיא אופיינית למשקלים ארמיים, כמו ב"אגדתא". כך נוצרה אבדלה בעקבות אבדלתא, אשכבה (המודרנית) בעקבות אשכבתא, ועוד רבות.
464
שואל/ת: מדוע נקרא עמוד (בספר, חלק מדף) כך? האם הסיבה קשורה בעמודים הפיזיים?
רוביק עונה:
על פי מילון אליעזר בן יהודה השימוש הוא אכן על דרך הדימוי לעמוד הפיזי, שכהגדרת בן יהודה "מידת אורכו הרבה יותר ממידת עוביו". בהמשך הדיון בערך "עמוד" מזכיר בן יהודה "עמוד של שורות הכתב שבספר וכדומה", ומביא דוגמה מ"תורת אמת" של הרב יוסף ששון שיצא לאור בראשית המאה ה-17 במסגרת ספרות השו"ת: "ראובן הלך והביא פנקס אביו יעקב, והיה כתוב בו בעמוד א' חוב השטר". זו כנראה ההופעה הראשונה של המילה במשמעות זו. במקורות אמנם אין העמוד צד אחד של דף, אבל הוא יחידה מסוימת בספר תורה הכתוב על קלף. במחזור ויטרי מן המאות 12-13 נכתב: "ותפילין של יד בעור קלף אחד לכתחילה. ד' פרשיות בד' עמודים. ואם כתבם בד' חתיכות קלף יצא. ויתנם בעור דפוס בית".
465
שואל/ת: מה בין "חימר" ל"חומר"? ובאותו עניין: "נתקלתי בפועל בעל 5 אותיות שורש: חמרמ"ר; האם יש כאן קשר למילה "חמרה", אותה אדמה אדומה?
רוביק עונה:
חמ"ר הוא שורש מתעתע. מחלקים אותו לחמש הוראות נפרדות, אבל אטימולוגים כמו ארנסט קליין סבורים שכמה מהן קשורות זו בזו. ההוראות הנפוצות קשורות לשריפה וצריבה ולצבע האדום. "חומר" במשמעות הקדומה היא אדמה אדמדמה שממנה עושים כדים, ובשפת ימי הביניים המילה התפתחה למשמעות הרחבה יותר, בצמד "חומר וצורה". "חימר" הוא האספלט החום-שחור, ומקורו כמקור "חומר". גם הפועל המקראי חמרמר, וכן אדמת החמרה הערבית קשורים לצבע האדום, הקרוי בערבית "אחמר". הוראה אחרת של השורש היא: היה קשה, ממנה נולדו מילים כמו חומרה והחמיר, וגם זו קשורה לפי קליין באותו מקור של "חומר" ו"חימר": האדמה הקשה. חֶמֶר במשמעות יין, והפועל חמר במשמעות תסס, הם גילוי אחר של השורש, ומכאן "חמרמורת", המילה העברית להנג-אובר. הוראה אחרת של השורש נקשרת לבעל החיים החרוץ והעקשן "חמור".
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >