שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
466
זמירה מחו"ל שואל/ת: מה ההבדל בין סקירה לסריקה? האם זה לא אותו דבר?
רוביק עונה:
יש שורשים שיש בהם שיכול אותיות, אך לא במקרה זה. "סריקה" במשמעות בדיקה ובחינה מדוקדקת היא התפתחות של פעולת סריקת השיער. "סקירה" היא הסתכלות, וקשורה בפעולת העין.
467
חן גילאון שואל/ת: בעבודה היום התעורר דיון בנוגע למה מקור המושג "בול עץ"? יעקב מנתניה מוסיף: מה הקשר בין בול עץ, בול דואר וקליעה בול?
רוביק עונה:
אין קשר. בול עץ הוא ביטוי מן התנ"ך ופירושו גזיר עץ יבש. בול במשמעות בול דואר היא מילה מודרנית הלקוחה היישר מן הערבית, שלקחה אותה מצידה מטורקית, שהתגלגלה מפרסית, שם פירושה כסף. בביטוי "קלע בול", בול היא מילה אנגלית, והביטוי הוא hit the bull’s eye (פגע בעין הפר). Bull's eye (עין הפר) הוא כינוי מטאפורי לנקודה השחורה שבמרכז מטרת ירי שסביבה עיגולים ההולכים ומתרחבים. ביידיש אומרים "פגע בנקודה", בגרמנית ובצרפתית: "פגע בשחור". יש גם ירח בול, חודש חשוון, וכאן בול קשור ככל הנראה למילה "יבול".
468
חנה מירושלים שואל/ת: האם יש קשר בין אדם הכורע תחת הנטל לבין קריעת תחת? ואם לא - מהיכן הגיע הביטוי הפלסטי והלא אנין הזה? הרי לא מדובר בתופעה פיסיולוגית מוכרת?
רוביק עונה:
האדם הכורע תחת העומס התגלגל מביטויים בתנ"ך כמו "כרע נפל" או "כרע תחתיו", והוא מתאר אדם שכוחו תש מהעבודה והוא נאלץ לכרוע. "קריעת תחת" נשמעת זהה אבל מדובר כמובן בשורש אחר, קר"ע, וכאן המקור הוא דווקא בגרמנית. על מי שעובד קשה אומרים: sich den Arsch aufreissen. בשפות אחרות אפשר למצוא ביטויים קרובים שמשמעותם "לשבור את התחת". באנגלית: bust one's ass. בצרפתית: se casser le cul. על מקור הביטוי צריך לשאול את יוצריו הגרמניים, אי שם במאות הקודמות, אבל הוא בוודאי מעיד על הרגשת התשישות, המתמקדת בדרך כלל בחלק התחתון של הגוף. מלבד זאת, התחת מסמל כאן את הגוף כולו, ממש כמו ב"הזיז את התחת", גם הוא ביטוי מתורגם, וביטויים נוספים.
469
טל מהמרכז שואל/ת: אשתי, עולה חדשה, חיברה בין "מחר" ו"אחר-כך" וכרכה אותם ביחד: "מחר-כך" . מה דעתכם?
רוביק עונה:
לאשתך חוש לשוני מפותח וקולע. "מחר כך" הוא ביטוי סלנג ישראלי ותיק למדי, המופיע כבר במילון הסלנג של נתיבה בן יהודה ודן בן אמוץ משנות השבעים.
470
יואב שואל/ת: מה הקשר בין פסל לבין פָסול (לא תעשה לך פסל וגו') ומה עם הפסולת? הרי אותה משליכים, ואת הפסל שומרים (חזק!) ואף מציגים לראווה?
רוביק עונה:
החוקרים חלוקים בעניין. בשפות שמיות רבות לפַסל פירושו כמו היום לחתוך ולעצב באבן, ובקיצור, ליצור פסלים. המשמעות השנייה היא לזרוק את הבלתי רצוי, ולכן אנחנו פוסלים אדם מלשמש בתפקיד כלשהו, וגם זורקים פסולת. חלק מהחוקרים סבורים שהמשמעות הזו התגלגלה מהפיסול באבן, שם הפסל מסיר חומר מיותר מן האבן. אחרים סבורים שאלה שני שורשים שונים.
471
יוחאי נבו שואל/ת: האם יש קשר בין לחלוט במים רותחים, לביטוי 'לחלוטין'?
רוביק עונה:
לא, אין קשר. מדובר לא רק בשניים אלא בשלושה שורשים שונים. חלט א' הוא מהתנ"ך, והוא עוסק בעניינים ברורים ומגובשים, ומכאן 'החליט' ו"לחלוטין' וגם "פסק דין חלוט", שאין אפשרות לערער עליו. חלט ב' הוא מהתלמוד ואתו מרתיחים תה וביצים. יש גם חלט ג', בשימוש משפטי בלבד, מתייחס להפקעת רכוש (חילוט). זהו פועל ארמי שעבר גיור, ככל הנראה מקבוצת הפעלים חילץ, חילק וכדומה.
472
יוסף בלכר שואל/ת: האם יתכן ששורשה ומוצאה של המילה גולה היא משמו של השליט הזר הראשון בארץ שהוציא חלק מבני עמנו לגלות? הרי שמו הפרטי היה תגלת, הוא תגלת פילאסר המפורסם?
רוביק עונה:
הרעיון מעניין אך לא סביר. "גלה" הוא שורש שמי המצוי בשפות רבות ומשמש גם במשמעות הופיע, (לגלות, התגלות) וגם כיציאה לגלות (להופיע במקום מסוים, בארץ אחרת). לא סביר ששמו של המלך האשורי הוא מקור המילה, למרות שהשפה האשורית היא שפת שמית. תגלת פלאסר השלישי אכן נקט במדיניות של הגליות עמים בכיוונים שונים, אך השם ניתן לו מאבות אבותיו.
473
יוסף כפתורי שואל/ת: הקיצור ז"ל, המתווסף לשמו של נפטר, דומה מאד לשם זליג, המשמש בגרמנית ואצל יהודים אשכנזים. האם לדעתך יש כאן מקור משותף?
רוביק עונה:
השם זליג פירושו בגרמנית מבורך או מאושר. ז"ל הם ראשי תיבות שהונהגו בתלמוד ל"זיכרונו לברכה", ובכל מקרה קשה לראות את היהודים קוראים לרך הנולד בשם המזכיר את המתים. עם זאת, הביטוי הגרמני-יהודי selig en Andenken פירושו זכרונו לברכה.
474
יוסף כפתורי שואל/ת: המילה mores מופיעה במילונים גרמניים ובמילון וובסטר, ופירושה "התנהגות נאותה." כנגד יהודים השתמשו במשפט jud mach mores, כשציוו על היהודים להסיר כובע בפני הנוצרים ולרדת מהמדרכה ולצעוד בבוץ (עמוס אילון: רקוויאם גרמני, עמ' 136). לפי המילונים מקור המלה mores מלטינית דווקא, אך אני בטוח שהמקור במשפט הזה הוא "מורא" מעברית. מה דעתך?
רוביק עונה:
אני נוטה להסכים לדעתו של כפתורי. Mores פירושה בלטינית מנהג, בעוד מורא(ס) ביידיש במשמעות פחד ויראה נראה מקור מתאים יותר למשפט שמצטט יוסף. מילים לא מעטות ביידיש חדרו לשפה הגרמנית, ומשם התגלגלו לאנגלית.
475
ינון שואל/ת: מה ההבדל בין המחרה, תִמחור ותמחיר?
רוביק עונה:
שלושת המושגים מצטופפים באותה משבצת בהוראת קביעת מחיר של מוצר. "המחרה" היא הצורה שהותקנה על ידי האקדמיה, אך הצורה המוקדמת ממנה "תמחור" נפוצה יותר. תמחור הוא שם פעולה, והדגש בו על פעולת קביעת המחיר. הוא נגזר מ"תמחיר", שהוא המונח החשבונאי: לתמחר פירושו לבצע תמחיר.
476
שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "שר" לבין המילה האנגלית sir, בעקבות "השר סיר משה מונטיפיורי"?
רוביק עונה:
אין קשר, "סיר" האנגלי מקורו הלטיני ב"סניור", זקן; "שר" היא מילה שמית-מקראית ומשמעותה "בעל שררה". מונטיפיורי זכה לתואר "סיר" עקב היותו ראש עיריית מרכז לונדון, והיהודים יצרו את הקישור התוכני-פונטי ל"שר", ובכך כיבדו את מעמד העל שהיה לו בעולם היהודי.
477
שואל/ת: האם רהט שפירושה שוקת היא המקור לדיבור רהוט, ומה הקשר בינה לבין הריהוט בבית? או כפי שנכתב באחת המודעות: "מצאתי דירה רהוטה"?
רוביק עונה:
הרהט והדיבור הרהוט באים מאותו מקור, זרימה חופשית של מים או של מילים, וקושרים את השורש לשורש הנפוץ יותר רוץ. אין קשר בין הרהט והרהיטות לבין הרהיט המקראי, שפירושה שם קורה המחזיקה את הגג ("רהיטינו ברותים"), וממנה גזר אליעזר בו יהודה את הפועל לרהט.
478
יקיר דלל שואל/ת: כיצד למילה "סגלגל" משמעות של "עגלגל"? ומה הקשר למילה סגול?
רוביק עונה:
אין קשר. "סגלגל" פירושה אליפטי, אם כי אפשר להשתמש בה גם בהוראת "סגול במידת מה" כמו אדמדם וצהבהב. בהוראת אליפטי מקור המילה ארמי, והיא קרובה כנראה למילים "עגול" ו"גלגל", בבניין ספעל, המוכר בשפות השמיות, וממנו התגלגלו בין היתר לחיינו הפעלים "להסתלבט" ו"להסתערב".
479
יקיר דלל שואל/ת: מה בין פיתום ובין "דיבור מהבטן"? האם יש קשר לפיתום המקראית?
רוביק עונה:
פיתום היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה בעל אוב המדבר מבטנו, או בלשון המשנה, מבית שחיו. ביוונית פירושה אדם המתנבא מרוחו של האל אפולו. היא נכתבת כמו שמו של הנחש (python). יש טענה שמקורה בשמו של הנחש, שנשחט בידי אפולו. האם יש קשר לכל זה ולעיר המצרים פיתום? מה פיתום!
480
שואל/ת: משתמשים היום רבות בפועל צלח במובן הצליח: "מאמצי לא צלחו". אני עוד מהדור בו צלחו את הכנרת! הפועל "חצה קשור למלה "חצי", כך שמי שכתוב עליו בעיתון שחצה את גיל ארבעים, הוא בוודאי בן עשרים! האם מדובר בטעויות?
רוביק עונה:
הפועל צלח במשמעות הצליח קיים כבר בתנ"ך, כמו בפסוק הידוע מירמיהו "מדוע דרך רשעים צלחה". גם צלח במשמעות חצה או הבקיע מצוי בתנ"ך, בספר שמואל: "וצלחו הירדן לפני המלך". אין קשר בין שני הפעלים האלה, המורכבים מאותם עיצורים. לגבי "חצה", אכן הצגת בשאלה משחק מילים נאה. חצה פירושו ביקע, ומכאן המילה חצי, מה שהובקע לשניים. לכן מי ש"חצה את גיל הארבעים" עבר במעין נהר מטאפורי, הנקרא גיל ארבעים ועכשיו הוא בצד השני; אבל אם אותו אדם הוא מתמטיקאי החוצה את המספר ארבעים לשתיים, התוצאה שתתקבל היא עשרים.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >