שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
361
נוני שואל/ת: ברח' בצלאל בירושלים מתנוסס שלט "בית הכנסת לעדת הג'רמקולים". להר מירון קראו פעם ג'רמק, היש קשר?
רוביק עונה:
לא נראה שיש קשר בין הג'רמקולים לבין הג'רמק. מדובר בעדה ייחודית קטנה שמרכזה בירושלים. ואולם, האתר לא הצליח לתהות על קנקנה של העדה, ונשמח לשתף את הגולשים בכל מידע, רצוי ממקור ראשון.
362
יהושע לניאדו שואל/ת: מהו שורש המילה 'סיכוי'? האם היא היפוכה של המילה 'סיכון'?
רוביק עונה:
שתי המילים תלמודיות, אך אין ביניהן קשר. 'סיכוי' פירושה תקווה, 'סיכון' פירושה העמדה בסכנה. קשה גם לטעון שמדובר בניגודים, אם כי לפעמים אנו רואים בהם אפשרויות לבחירה: סיכויים מול סיכונים. בכל מקרה מקור המילים בשורשים שונים, ואין ביניהן קשר אטימולוגי. סיכוי: סכ"ה, סיכון: סכ"ן.
363
ישראל זיו שואל/ת: אני תוהה מה מקור המילה התפעל במשמעות be amazed of. מה הקשר לשורש פע"ל?
רוביק עונה:
השורש של 'התפעל' במשמעות נדהם או התרגש הוא אכן משורש פע"ל. הוא מופיע במשמעות זו בלשון ימי הביניים. בתקופה זו החל השימוש בבניין התפעל בשורש פע"ל, לציון פעולה היוצרת שינוי, רושם וכדומה על האדם. משמעות נדהם או התרגש, המופיעה אצל אברבנאל, אינה רחוקה אם כן מהמשמעות הבסיסית של 'התפעל'.
364
עופר רוזנברג שואל/ת: האם יש קשר בין state שזו מדינה במהותה, לשטייטל האידישאי? מזכיר לי קצת את משמעות המילה מדינה בעברית וערבית.
רוביק עונה:
יש ויש קשר, וההשוואה לערבית נכונה. המקור הוא בגרמנית, שבה Stadt היא עיר, ו- Staat – מדינה. ביידיש עיר היא שטָאט, ועיירה: שטעטל, עיר קטנה. באנגלית state היא מדינה, וכן מצב עניינים, והמקור לטיני, במילה המוכרת לכולנו בימי הפייסבוק: סטטוס, מצב. גם בשפות השמיות שימשה המילה מדינה הן לעיר והן לחבל ארץ ריבוני, ומכאן השימוש במילה מדינה במגילת אסתר. יש לזכור שערים רבות גם באזור שלנו וגם באירופה היו ריבוניות, ערי מדינה.
365
דרור דרומי שואל/ת: מדוע 'שחר' הוא בוקר? אצלי המילה 'שחר' מתקשרת ל'שחור', שזה יותר לילה מבוקר.
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר בין שחר במשמעות בוקר לבין שחור, למרות ששחר הוא המעבר מחושך לאור. שפות שמיות שונות מצביעות על כך שמדובר בשורשים שונים, אף כי בעברית הם זהים בעיצוריהם.
366
רפי הירשפלד שואל/ת: אני מלא סיפוק, כי אין לי ספק שהספקתי לספק מספיק. מה הקשר אם יש?
רוביק עונה:
הפעלים להספיק ולהסתפק, תואר הפועל מספיק ותחושת הסיפוק מתייחסים כולם למשמעות קרובה הגלומה בשורש ספ"ק: שלמות, שביעות רצון. המילה התלמודית סָפֵק אינה קשורה למשמעויות אלה, ומקורה אינו ברור. גם כאשר אנחנו סופקים כפיים לנוכח פורענות כלשהי אין לכך קשר לסיפוק, וגם לא להסתפקות במועט.
367
אבי שואל/ת: מה מקור המילה סמכות, ומה הקשר שלה ל'סמיכה' במובן של הישענות?
רוביק עונה:
'סמכות' היא מילה מחודשת, בעקבות הביטוי הארמי-תלמודי 'בר סמכא'. שימושי השורש סמ"ך קשורים ביסודם להישענות על מישהו, אם לצורכי עזרה, תמיכה רוחנית, השראה ולימוד, ומכאן 'סמכות'. כך גם בדקדוק: הנסמך, המילה הראשונה בצירוף, 'נשענת' על הסומך. השורש משמש גם במובן הפיזי הפשוט: הישענות על דבר מה, ובמקרה של שכיבות סמיכה: על הידיים.
368
עקיבא רגן שואל/ת: האם יש קשר בין האלה הכנענית הקרויה 'קדֵשה' לבין המונח קודש ונגזרותיו, הידועים לנו מהתנ"ך העברי?
רוביק עונה:
קדשה אינה אלה כנענית אלא אשה ששירתה את פולחן האלה עשתורת. בעברית, כמו באכדית שקדמה לה, קדשה, וכן בצורת הזכר קָדֵש, היא במקור כוהנת טהורה, ובהתפתחות מאוחרת, בהתייחסות לנוהגי הפולחן, זונה המשמשת בבית אלוהים. מדובר באותו שורש, קד"ש, ובהתפתחות משמעות דומה שלו בעברית ובאכדית.
369
דור שואל/ת: מה מקור המילה 'תחרות'? האם יש קשר כלשהו ל'חרון'?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר בין המילה 'תחרות' לבין 'חרון'. השורש חר"ה פירושו רגז, כעס וכדומה. אחת מההופעות הנדירות שלו במקרא היא בתוספת ת': תחרה, או בבניין התפעל: התחרה, וכאן נשמרת משמעות הכעס: המתחָרֶה או המְתַחֲרֶה גורם רוגז לזה שהוא מנסה להשיג או לנצח. מכאן נוצרה בלשון חז"ל המילה תחרות במשמעות מלחמה כבמובנה השלילי, והמילה התחרות בעברית החדשה, שבה משמעות הרוגז והמלחמה התעדנה.
370
נוני שואל/ת: האם השורש לח"מ הוא גם לשון חיבור?
רוביק עונה:
השורש לח"מ משמש בשלוש משמעויות שהקשר ביניהן מקרי, והוא מוביל לפעלים שונים בשפות שמיות שונות. לח"מ א' קשור במלחמה ובקרבות. לח"מ ב' נגזר מהלחם שאנו אוכלים, ופירושו גם פרנסה או מזון באופן כללי. בערבית משמש אותו שורש למילה קרובה: בשר. לח"מ ג' פירושו חיבור חומרים שונים, בעיקר מתכות, ומכאן הפועל התלמודי להלחים.
371
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'כֵּרָה', שהיא התוצאה, ובין המילה 'כיריים' שהם המכשיר לקבלת התוצאה?
רוביק עונה:
אין קשר. כרה היא מילה יחידאית במקרא. המילה הקרובה לה בשפות השמיות היא קֵרָתוּ, במשמעות דומה. המילה כיריים נקשרת לשורש כו"ר, שמשמעותו להיות עגול, וכאן מדובר בשורשים קרובים כמן כר"ה וכר"ר, ובמילים שונות כמו כיור, כרייה, כיכר, כרכור ואחרים.
372
ניב שואל/ת: האם נכון לכתוב 'עובדי ומנהלי החברה מצופים לסטנדרט ביצוע גבוה', או שהמשמעות תהיה שעובדי החברה מצופים בשוקולד?
רוביק עונה:
השורש צפ"ה משמש לפעלים במשמעויות שונות כבר במקרא, וככל הנראה הזהות ביניהם מקרית. צפ"ה 1 נקשר להתבוננות (ומכאן לִצְפות וכן לצַפּות, לייחל לדבר מה). צפ"ה 2 נקשר לכיסוי. מצופה הוא על כן מי שמצפים ממנו לדבר מה (צפ"ה 1), או מי שמצפים אותו, למשל בשוקולד (צפ"ה 2).
373
אמנון שואל/ת: מה הקשר בין 'תפילה' ל'פלילי'?
רוביק עונה:
השורש של שתי המילים הוא פל"ל, אבל על הקשר ביניהן חלוקות הדעות. פלילי נקשר למילה הנדירה 'פָליל' שפירושה שופט. תפילה היא פנייה אל האל, ומכאן הפועל התפלל, לצד פילל שפירושו ייחל וציפה לישועה. יש שקושרים בנימוקים שונים בין הפנייה לאל לבין הפנייה אל השופט, אך אלה השערות שלא נמצא להן אישוש משכנע.
374
פנחס שואל/ת: מה הקשר בין 'מבוסם' ו'מבושם'?
רוביק עונה:
יש קשר, מדובר באותה מילה בכתיב שונה, ועם זאת יש ביניהן בידול משמעות מאוחר. מקור השורש בש"ם הוא במילה המקראית בושם המופיעה בשיר השירים, שמקורה או השפעתה ארמית, במשמעות חומר כלשהו המפיץ ריח טוב ומעניק הרגשה טובה. מכאן 'מבושם' הוא מי שמשתמש בבשמים, אך המשמעות התרחבה למי שחש נעימות רבה. כדרך לשון חכמים הומרה ש' לעיתים קרובות בס', ונוצרו שני כתיבים למילים מאותו שורש: מבושם ומבוסם. מכאן נולד גם הביטוי המדרשי 'יבושם (או יבוסם) לך', שבו אומר בעל מרתף היין לגנבים "יערב לכם, יבושם לכם, החזירו את החבית למקומה". השימוש הזה הוליד כבר בימי הביניים קשר בין תחושת הנעימות לבין שתיית יין, וכך קיבל 'מבוסם' (או 'מבושם') משמעות נוספת, של אדם שהשתכר. היום נוצר בידול: 'מבושם' הוא מי שהעטה על עצמו בושם, 'מבוסם' הוא אדם ששתה יין ונוטה לשיכרות.
375
אלעד שואל/ת: מדוע מוצמד הכינוי 'חוראנים' לאנשים שפועלים בצורה לא אלגנטית ומנומסת. האם זה קשור לאזור חורן בסוריה?
רוביק עונה:
החוראנים הם ערבים מוסלמים המתגוררים בהרי החורן הנמצאים בחלק הדרום מזרחי של רמת הגולן, בקרבת הירמוך. הם הגיעו בתקופת המנדט כעובדים בנמל חיפה, והן היהודים והן הערבים המקומיים זלזלו בהם עקב הופעתם המוזנחת.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >