שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
מינה שואל/ת: מה הקשר בין "פרשת השבוע" ל"פרשת דרכים"?
רוביק עונה:
'פרשה' על פי התלמוד היא עניין, סוגיה, נושא שבדיון, ומכאן "פרשת השבוע". גם "פרשת דרכים" היא צירוף תלמודי. הקשר נטוע במשמעות הבסיסית של הפועל לפרוש: לחלק, לפצל, ומכאן גם "לפרוש לגימלאות". פרשת השבוע היא החלק או הנתח השבועי של התורה, פרשת דרכים היא הנקודה שבה הדרך מתפצלת.
422
מיקי יודקובסקי שואל/ת: ליולדת פעם ראשונה קוראים מבכירה, ואילו לצאצא של גמל ונאקה, לאו דווקא ראשון, קוראים בכר או בכרה. האם יש קשר בין שני השמות?
רוביק עונה:
המבכירה היא אמו המיועדת של הצאצא הבכור. בכר כצאצא הגמל מופיע במקרא פעם אחת בזכר ופעם אחת בנקבה, אך קיים גם בערבית, ולא ברור הקשר שלו לבכור. בישעיהו נכתב "בכרי מדיין", ולפי הפרשנים הכוונה כאן דווקא לגמלים בחורים או בחירים, באות ח'.
423
מנור שפר שואל/ת: מה בין השורש קר"ב במשמעות "להתקרב", לבין קרב (מלחמה) ותקרובת (כיבוד)? כך גם ביחס למילים נוספות מאזור המטבח, שיש להן דמיון שורשי למילים הקשורות לשדה קרב: לחם ומלחמה, טבח ומטבח?
רוביק עונה:
קרב הוא מצב שבו שני המחנות מתקרבים זה לזה. תקרובת היא מזון שמקרבים או מגישים לקרואים. במטבח ובבית המטבחיים טובחים בבשר החיה, כפי שדמיאן קרליק טבח את משפחת אושרנקו. במקרה של לחם ומלחמה הזהות של השורשים מקרית.
424
שואל/ת: האם יש קשר בין "להתאשפז" ו"אושפיזין"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר בין "אושפיז", אורח, לבין "אשפוז". אושפיז התפתחה לאחר התאמות פונטיות מhospition”" היווני שפירושו אירוח. "אשפוז" נגזרה מ"אושפיז" בעברית החדשה ופירושה למעשה, "אירוח בבית חולים". מ"hospition" התפתחו במקביל המלים האנגליות hospitality שפירושה אירוח, וכןhospital : בית חולים. על פי צליל המילה היו שקראו בתקופת ההשכלה לבית החולים "בית אוסף דלים".
425
נועה בן עמרם שואל/ת: במסגרת לימודי נתקלתי במונח diegest dna, המציין הריסת מולקולת דנ"א ע"י אנזימים. והתלבטתי קשות בתרגום, שכן 'עיכול' מתקשר אצלי יותר עם אוכל, וגם הינו התרגום הישיר מאנגלית, בעוד 'איכול', כמו הסנה, מתייחס להרס. מה דעתך?
רוביק עונה:
הפועל "איכל" מוכר לנו מסיפור הסנה, אבל משמעותו הבסיסית קשורה באוכל, ומובן שמדובר באותו שורש. האש השורפת את הסנה "אוכלת" אותו, ו"איכול" פירושו באנגלית digest. "עיכל" בעברית היא צורה משנית מאוחרת של "איכל". אני ממליץ על "איכול".
426
נעמי מהרצלייה שואל/ת: אחייני בן ה-3 התארח אצלי ביום שישי לארוחת צהריים. כששאלתי אותו אם ירצה לאכול לביבה הוא שאל אותי: "לביבה זה מ'לב'"? האם באמת יש קשר? האם לביבה היא מאכל מלבב?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש קשר עקיף בין לביבה לבין לב. "לביבה" היא מאכל מקראי, תמר ליבבה לביבות לאמנון, אולי מתוך אהבה. מקור המילה, שממנה נגזר הפועל ללבב, הוא מאכל אכדי: אכל-ליבו. האטימולוגי ארנסט קליין כותב שפירושו המילולי של שם המאכל האכדי הוא "המאכל שצורתו צורת לב". מאכל בשם דומה מצוי בסורית עתיקה: לבוותא, שפירושו לבבות.
427
נתי קציר שואל/ת: "האם יש קשר בין המילה העברית "גֵר", לבין המילה הספרדית גרינגו שפירושה אדם זר?
רוביק עונה:
אין קשר בין המלים. "גר" היא מילה שמית מהשורש גו"ר, ופירושה פשוט "אדם (זר) שבא לגור". גרינגו היא מילה בסלנג הספרדי-אמריקני ומתייחסת ללבנים, בעיקר יוצאי אנגליה, בעיני תושבים דוברי ספרדית. המילה היא שיבוש של המילה הספרדית griego, "יווני", שהיא כינוי מקובל לזר בספרדית, כמו במשפט hablar en griego (הוא מדבר כמו יווני, כלומר, אי אפשר להבין אותו).
428
עדו מחיפה שואל/ת: מה ההבדל בין המילים התרעה, אתראה והתראה?
רוביק עונה:
'התרעה' היא אזהרה מפני דבר מה העומד לקרות. 'התראה' היא אזהרה על מעשה שנעשה ועלול לגרור עליו עונש, כלומר, כרטיס צהוב. עם הזמן התערבבו שתי המילים ומשתמשים בהן ללא הבחנה. 'אתראה' היא צורת משנה של התראה, בדפוס הארמי המוכר גם מזוגות כמו אספקה-הספקה, אבטחה-הבטחה ועוד.
429
עופר רוזנברג שואל/ת: "המילה סוללה קשורה בעברית לשורש סל"ל, ולכן כנראה יש סוללת עפר. אך מאין הקשר לסוללה חשמלית או לסוללת טילים?
רוביק עונה:
המילה "סוללה" מופיעה במקרא, ופירושה תל עפר מלאכותי, בדרך כלל לצורכי הגנה. היא אכן באה מהשורש סל"ל, או כדברי רש"י: "על שם שסוללים וכובשין אותה במקבות כדי שיתקשה". עם השנים התרחבה המשמעות למערך מבוצר כלשהו, ומאוחר יותר למערך תותחים, ומכאן "סוללה ארטילרית", ובימינו גם "סוללת טילים". הסוללה הזו נקראה באנגלית battery, מערכת תותחים, מהפועל הצרפתי batter שפירושו להכות. Battery התפתחה באנגלית למערכת כלים כלשהי הניצבים זה לצד זה, כמו מערכת כלי נגינה או כלי מטבח. בעברית מדברים כבר על "סוללת עורכי דין" ודימויים אחרים. הסוללה החשמלית הראשונה היתה מערכת דיסקיות של מתכות שונות, ולכן נקראה אף היא battery. כשחיפשו בעברית החדשה שם לסוללה החשמלית, העתיקו מאנגלית את battery שפירושה כאמור במקורה סוללת תותחים, למשמעות הנוספת של battery - סוללה חשמלית, ובעברית יומיומית, בטרייה.
430
עופר רוזנברג שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית 'קטגור' במובן תובע, לבין 'קטגוריה' הלועזית, במשמעות של קבוצה או תחום?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. 'קטגור' העברית-תלמודית מקורה ביוונית, שילוב של kata (נגד), ו-agoreon (לדבר בחוצות), שנגזרה מ-agora (רחוב, כיכר). קטגור או קטגוריאון הוא זה המציג את טיעוני הנגד שלו בראש חוצות. קטגוריה במובנה הלטיני-לועזי מקורה גם הוא מאותה מילה יוונית, פירושה המקורי הוא דברים הנאמרים בצורה ברורה, ומבחינים הבחנה ברורה בין עניינים שונים ושעות שונות, ומכאן גם קטגוריה: קבוצה המובחנת מאחרים.
431
עידו מאשקלון שואל/ת: כמנהגי בקודש בעת הכריעה בשירותים אני קורא תנ"ך, והנה הגעתי לספר משלי, כ"ז 7: "נפש שבעה תבוס נופת, ונפש רעבה כל-מר מתוק". תהיתי האם "תבוס" קשור איכשהו ל"באסה"?
רוביק עונה:
"בוס" בפסוק ממשלי קשור ל"בוז": מי ששבע בז למזון מתוק המוגש לו. באשר ל"באסה" הסוגיה מורכבת יותר. קיים שורש בערבית ספרותית: בא"ס, הקשור לתחושות רעות ולדכדוך. שורש זה קשור לשורש העברי בא"ש, הסריח, ממנו צמחו פרי הבאושים וידידנו הבואש. ואולם מילת הסלנג באסה מקורה בערבית המדוברת והיא נהגית בַּעְצָה (צ' היא אות נחצית הנשמעת כמו ס' כבדה). משמעותה בערבית המדוברת תקיעת אצבע בישבנו של אדם, עניין משפיל ביותר, ולכן ממעטים הערבים להשתמש במילה. בשימוש העברי באסה היא מילה מתונה בהרבה, ומכאן נוצרו מילים ופעלים כמו מבואס, להתבאס ועוד.
432
עידו ארד שואל/ת: לפני כמה שבועות התייחסת במדור במוסף לשבת למילה חוליה, אך לא הזכרת את הביטוי התלמודי "אין הבור מתמלא מחולייתו".?
רוביק עונה:
במדור התייחסתי למילה 'חוליה' בהקשר לחוליה שנתפסה בעקבות רצח התיירת ליד בית שמש. חוליה היא מילה תלמודית שפירושה במקורה טבעת בשלשלת, ומכאן התגלגלה לאנטומיה, למכאניקה, למתמטיקה (שם היא קטע של מספר גדול) ועוד. בכולן חוזר הדימוי של קטע בשרשרת ארוכה. בצבא חוליה היא קבוצה קטנה למשימות מיוחדות, חלק משרשרת הלחימה. לכל אלה אין קשר ל"חוליה" בביטוי המדובר. בלשון חכמים חוליה היא אבן המונחת על פי בור המים, ואם זו המשמעות הכוונה היא שהאבן אינה מאפשרת למים לחזור אל הבור. אפשרות השנייה היא שחוליה היא ערימת החול שנחפר כדי ליצור את הבור, ועל פי הביטוי אם נשיב אם נשיב את החול שנחפר אל הבור הוא לא יתמלא.
433
עידית רוטשטיין שואל/ת: מה הקשר בין חיובי לשורש חי"ב? והאם יש קשר בין שלילי לשלל המופיע בתנ"ך?
רוביק עונה:
"חיובי" היא מילה חדשה שהתגלגלה מהפועל לחייב, המופיע בתלמוד: חיוב והתחייבות קשורות להסכמה והכרעה שיש לפעול בצורה מסוימת. "חיובי" במקורו פירושו, "קשור בהסכמה מחייבת שיש לפעול בדרך זו ולא אחרת". תופעה דומה קיימת באנגלית: positive מייצג גם רוח טובה ומשתפת, וגם החלטיות ומחויבות. "שלילי" הוא ככל הנראה התפתחות של המילה והפועל שלל במשמעות ביזה המופיעה במקרא.
434
עידן כהן שואל/ת: מה הקשר בין רימון (פרי) לרימון (נפץ)?
רוביק עונה:
באנגלית, וכן בצרפתית ובספרדית רימון במשמעות רימון הנפץ נקרא Grenade. בספרדית ובצרפתית זהו גם שמו של הפרי, בעוד באנגלית הוא הורחב ל-Pommegranate. הוא נקרא בשפות אלה כך בגלל דמיונו של רימון הנפץ לפרי (עגול ומלא "גרעינים" של אבק שריפה), וברור שבכל המקרים שם הפרי הוא מקור שמו של חומר הנפץ ולא להיפך.
435
שואל/ת: האם יש קשר בין "ליווי" ו"לווייה" ללוויתן, בעיקר על רקע נוהגם של הלווייתנים ללוות זה את זה, לפעמים במחיר חייהם?
רוביק עונה:
הרעיון יפה, אבל ככל הנראה אין קשר כזה. על פי מילון האטימולוגיה של קליין לוויתן מתייחס למשמעות אחרת של השורש לו"ה, "התפתל". בשורש הזה אפשר למצוא את הקישוט המקראי המפותל "לוויה" ומכאן "לוויית חן". "לוויתן" המקראי נחשב נחש או דרקון (ישעיהו: "יפקוד אדני על לויתן נחש בריח, ועל לויתן נחש עקלתון"), או חיית ים גדולה. קליין סבור שרק בעברית החדשה הוצמד לוויתן לחיה הענקית הקרויה whale. לוויתן נדד לשפות האירופיות כשם ליצור גדול ומורכב, ועל שמו נקראה יצירת הענק של הפילוסוף הובס על המדינה.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >