שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
376
יסוי אבידור שואל/ת: מה הקשר בין שפע להשפעה?
רוביק עונה:
'שפע' היא מילה מקראית המופיעה פעם יחידה במקרא ופירושה המון, דבר מה המגיע בכמויות רבות, ומכאן שם התואר 'שופע'. כך גם המילה המקראית הקרובה 'שפעה', המופיעה בעיקר בצירופי סמיכות. הפעלים השונים בשורש זה מופיעים ברבדים מאוחרים יותר, וקשורים גם הם לדבר מה המגיע בכמויות גדולות. גם 'השפיע' בבניין הפעיל משמש בתלמוד במשמעות זו: "השפיעו עליהם מתנות". בלשון ימי הביניים התפתח שימוש מופשט יותר בפועל להשפיע, כשהכוונה כאן היתה להעביר כוחות רוחניים, ידע משמעותי וכדומה מאדם לאדם, ומכאן המשמעות המקובלת היום של 'השפיע'. יש בתהליך הזה הקבלה מסוימת למילים האנגליות fluent שפירושה רהוט, זורם ללא הפרעה (בעיקר בדיבור) ו-influence שפירושה השפעה. הדמיון הזה הוליד את המילה העברית שפעת, מחלת ההשפעה, בעקבות אינפלואנזה, מילה איטלקית המתייחסת להשפעת הכוכבים, הגורמים לכאורה למחלה המסתורית.
377
דניאל גנור שואל/ת: האם יש קשר בין שם התואר 'חלש' לפועל 'לחלוש' (לשלוט)?
רוביק עונה:
מילים ופעלים מן השורש חל"ש משמשים כבר במקרא בשימושים שונים שלכולם מכנה משותף סמנטי. שם התואר חַלָּש (שימו לב לניקוד!) משמעותו רפה, נטול כוח. בבניין קל משמעות הפועל היא הפך לחלש, כגון בספר איוב: וגבר ימות ויחלש, וכך בהופעות מאוחרות יותר בבניין נפעל. בבניין הפעיל משמעותו החליש, וכאן משמעותו להקטין את כוחו של הזולת ולשלוט בו. משמעות זו מופיעה גם בבניין קל, ככתוב בישעיה: "חולש על גויים", כלומר, גורם לגויים להיות חסרי כוח. לשימוש הזה התפתחות נוספת. במסכת שבת אומר רבה בר רב הונא בהתייחסות ל'חולש על גויים': "מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות, לידע איזה בן יומו של משכב זכור". בעקבות זאת חלש בלשון התלמוד פירושו גם הטיל פור, זרק קובייה.
378
אלדד אורן שואל/ת: במאמר "גלגוליו של אלוף" אתה מציין כי "טוראי הוא מי שעומד בטור". למיטב ידיעתי הדרגה הנמוכה ביותר במשטרה היא שוראי, כנראה מי שעומד בשורה. האם כך הדבר?
רוביק עונה:
שוראי הוא על פי פקודת המשטרה "שוטר למטה מדרגת סמל שני". 'קורס שוראים' הוא קורס המכשיר חיילים חדשים המוגבלים פיזית לעבודת מנהלה במקום לעבודה משטרתית בשטח. זוהי אכן מילה המקבילה ל'טוראי', והיא אף נולדה בצה"ל. עם ראשיתה של עבודת המינוח בצה"ל התעורר דיון ער סביב חלק משמות הדרגות, ובעיקר סביב הדרגה הנמוכה ביותר. סא"ל רפאל שפירא, שמונה על ידי הרמטכ"ל לעמוד בראש ועדת המינוח הצבאית, התנגד למילה טוראי, והציע כמה חלופות: שוּראי או שוּרן. הצעות אלה לא התקבלו, אך הן התגלגלו אל עבודת המשטרה ואומצו שם.
379
נתי שואל/ת: מה הקשר בין השורש עת"ר שמשמעו קשור לשפע (למשל במילים העתיר, עתיר וכד') לבין שורש זה שמשמעו קשור לבקשה (עתר, עתירה, נעתר)? ובהקשר זה אשמח לקבל ביאור למילים "נעתר לבקשתו", שהרי נעתר אמור להיות הסביל של עתר, אך לא כך היא.
רוביק עונה:
כמו במקרים לא מעטים אחרים מדובר בשורשים זהים שאין ביניהם קשר משמעות או מקור משותף. עתר 1 הוא במקורו התפלל או התחנן, ובעברית החדשה הועתק לתחום המשפטי. עתר 2 קשור ככל הנראה לשורש עושר, ומכאן שיש כאן השפעה ארמית שבה נמצא חילופי ת'-ש' כמו במילים שור-תור ואחרות. ובאשר ל'נעתר לבקשתו', יש כאן יסוד סבילות מסוים, הנעתר אינו יוזם את הבקשה (או העתירה) אלא מגיב עליה, בדומה ל'נענה לפנייתו'.
380
דליה גנור שואל/ת: חל"ם הוא שורש המילה 'החלמה'. יש לכך קשר ל'חלימה' בשינה?
רוביק עונה:
לא נמצא קשר בין שני פירושי השורש, ומדובר בשורשים המופיעים שניהם במקרא, שהזהות ביניהם מקרית. חלם שבמילה 'החלמה' וכן בפועל 'החלים' קשור לכוח, וקרוב למילה הערבית ח'לים, שפירושה שמן. השורש הוא גם ככל הנראה מקורה של אבן החן אחלמה, האבן המחזקת. סימן הניקוד חולם הוא על פי אבן עזרא 'התנועה החזקה'.
381
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: באנגלית המילה settlement משמשת גם במשמעות של מקום מגורים וגם במשמעות של הסכם. גם בעברית קיימת המלה ישוב, במובן של מקום שגרים בו אנשים, וגם "ליישב מחלוקת" כלומר להגיע להסכם. האם זה מקרי? האם בעברית זה אותו השורש יש"ב בשני המובנים?
רוביק עונה:
השורש הוא כמובן זהה, יש"ב, והשאלה אכן נאה ומכילה את התשובה. ליישב סכסוך: לגרום לסכסוך 'לנוח', להושיב אותו. המשמעות הזו מופיעה כבר במדרשים, וכמוה הביטוי 'יישוב דעת'. הפועל האנגלי to settle משמש בשלוש משמעויות: להגיע להסכמה, לשלם חוב, ולהתיישב במקום כלשהו ומכאן settlement, מושבה, קולוניה, ובלשון ימינו, התנחלות. המקור המשותף הוא הפועל האנגלי העתיק satlen שפירושו לשבת, להניח במקום.
382
נתי שואל/ת: מה הקשר בין קנאה וקנאות, בין 'לקנא ב...' ו'לקנא ל...'?
רוביק עונה:
מדובר כאן באותו שורש עם משמעויות מתפצלות. ההתפצלות חלה כבר במקרא ביחס למילה 'קנאה' ולפועל 'לקנא'. כמה פסוקים מדברים על רגש הקנאה במשמעות צרות עין בעושרו וברכושו של הזולת. בפסוקים אחרים קנאה פירושה כעס רב על הזולת וחשד בבגידה, שהיא הבסיס הרגשי של הקנאות. אל קנא (ונוקם) הוא אל הרודף את מי שאינו מאמין בו וממלא את מצוותיו. המשותף לשתי המשמעויות הוא כעס ותסכול, אך בראשונה המקנא חש נחות וחלש, ובשנייה הוא חש חזק ובעל כוח לפגוע. שם התואר 'קנאי' משמש בתלמוד בשתי המשמעויות, המילה 'קנאות' שבלשון ימי הביניים מתייחדת למשמעות החשד והמלחמה בבוגדים.
383
חמי שטוירמן שואל/ת: מילים מהשורש נט"ל ומילים מהשורש טו"ל קרובות במשמעות. האם יש קשר בין שני השורשים?
רוביק עונה:
אין כל ספק שיש קשר בין שני השורשים, וגם אל הפועל הכפול טלטל. טו"ל משמש בבניינים הפעיל והופעל בלבד, וכבר במקורות השימושים מתערבבים. הֵטיל (במקרא) והִטּיל (בעברית החדשה) משמשים במשמעות שָׂם, הניח או השליך. מוטל ומֻטָּל משמשים במעורבב בלשון חכמים. ביתר הבניינים מופיעות צורות נט"ל בלבד.
384
גיורא עציון שואל/ת: יש לי תהיות על השורש בק"ר. האם מקור המשמעויות השונות (visit, criticize, inspect) הוא אחד? האם יש קשר של משמעות לשם העצם בוקר במשמעות ראשית היום?
רוביק עונה:
במקרא האדם המבקר מגיע בדרך כלל לבדוק ולחקור, ולעתים להתארח או לשהות (תהילים: "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו"). גם המילים 'ביקורת' ו'בקרה' במשמעות חקירה ובדיקה מופיעות במקרא. משמעות החקירה והבדיקה מצויה בפועל המקביל בכמה שפות שמיות. האטימולוג קליין סבור שמקור השימושים האלה בפועל הערבי בַּקַרַ שפירושו סדק, חתך, יצר שסע, ועל כן יש לדעתו קשר למבקר ה'פורץ' לבית, לבוקר הפורץ את חשכת הלילה, ולבָקָר, בעל החיים החורש או פולח את האדמה, אך נראה שהקשר כאן אינו מובהק ומדובר בהשערה.
385
דנה לוי שואל/ת: : מה מקור המילה 'התכלות'? האם קיים קשר בינה לביטוי 'כיליון עיניים'?
רוביק עונה:
'התכלות' היא משורש כלה, הסתיים. צורת התפעל, ולמעשה נתפעל מופיעה בלשון חכמים, במדרשים, ומכאן שם הפעולה התכלות. גם 'כיליון עיניים' הוא משורש זה, וההסבר המקובל הוא שהציפייה הממושכת גורמת סבל ומכלה את העיניים, ככתוב בתלמוד: "איזהו דבר שמכלה את העיניים ומדאיב את הנפש?"
386
רמי שואל/ת: מה מקור המילה 'שגגה'? האם היא קשורה לשגיאה, או שיש שורש נפרד שג"ג?
רוביק עונה:
שג"ה ושג"ג הם שורשים אחים, ותואמים את התיאוריה שחלק מן השורשים השמיים היו בעבר בני שני עיצורים. ש"ג הוכפל (שגג) או זכה לתנועה בסופו (שגה). מכאן שהמילים 'שגיאה' ו'שגגה' הן בנות דוד.
387
נעה זמשטיין שואל/ת: השבוע למדתי שהמלה Ziffer (ציפר) בגרמנית פירושה ספרה. האם יש קשר בין המילה גרמנית והמילה העברית?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. המילה הגרמנית, כמו גם המילה האנגלית cipher הן גלגול של המילה הערבית סִפְר שפירושה אפס. המילה החדשה ספרה נשענת על הפועל לספור, ועל המילה הערבית סִפְר. אפשר להניח גם שהפועל לספור במשמעות למנות וסִפְר במשמעות אפס הם בעלי מקור משותף.
388
בצלאל לנדאו שואל/ת: האם יש קשר בין נהג הנוסע בגילופין, כלומר, שיכור, ובין אומן המגלף יצירת אומנות?
רוביק עונה:
אכן, יש קשר, אך הוא מפותל ואפילו מפתיע. הביטוי 'גילופים' או 'גילופין' מופיע לראשונה בספר הזוהר, וזאת בעקבות מדרש שבו נאמר "הציץ ששמו של הקב"ה גלוף עליו", כלומר, שמו של האל מגולף וחקוק. בספר הזוהר שימש סמל האלוהים הגלוף שבמדרש בסיס לפרשנויות רבות, וגם זכה לצורת רבים: גילופים/ן, ובנטייה 'בגילופיהן'. בעקבות הפירוש הקבלי יצר האר"י פיוט בארמית לסעודה שלישית של שבת בשם 'בני היכלא', ובו מופיעה המילה בגילופין במשמעותה העתיקה אבל בהקשר של סעודה ומשתה. הפיוט הפך נפוץ בסעודות שבת. עם הזמן המילה זוהתה עם ההתבסמות מן היין שבסעודה, וזו היום משמעותה היחידה.
389
נגה שואל/ת: מה הקשר בין המילה 'פשוט' במובן של simple לבין הפעלים לפשוט ולהתפשט?
רוביק עונה:
המקור המקראי של המילה הוא אכן הפעלים לפשוט ולהתפשט, והם מתייחס בעיקר להסרת הבגדים, ובהרחבה לפתיחה ופיזור, כמו בביטוי 'פשט ידו'. בימי הביניים אומצה צורת הבינוני הפעוּל 'פשוט' למשמעות מופשטת (גם היא מאותו שורש): ברור, לא מורכב, כאילו נושא מסוים 'התפשט' ממה שמקשה עלינו להבין אותו.
390
עדו שואל/ת: המילה 'דודך' בשיר השירים, מופיעה במובן אהובך. האם ואיך מתחבר לשימוש במילה כשיוך משפחתי?
רוביק עונה:
כפי ש'אח' הוא גם בן לאותו אב או אם וגם חבר, כך 'דוד' הוא גם בן משפחה וגם אדם אהוב. במקרא השימוש ב'דוד' כבן משפחה (אחי האב או האם) הוא השימוש המוקדם, ואילו השימוש כ'אהוב' בלעדי לספר המאוחר יותר, שיר השירים. המילה 'דודים' במשמעות אהבים מופיע גם ביחזקאל ובמשלי. יש רואים גם בשם דָוִד נגזרת של המילה, במשמעות אהוב. המשמעות הכפולה והקשורה זו בזו במילה זאת אופיינית למילים מקבילות שפות שמיות רבות. ובאשר לבני המשפחה, בעברית החדשה 'דוד' הוא גם מי שנישא לאחי או אחות האב או האם.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >