שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
אלכס שואל/ת: איך זה שלמילה "לברך" נוצר שם פעולה לא סטנדרטי ("ברכה")? האם היה קיים אי-פעם שם פעולה סטנדרטי לפועל זה ("בירוך")? ומה הקשר בינו לבין בריכה?
רוביק עונה:
אכן לפועל לברך אין שם פעולה המקובל בעברית, והוא אינו הפועל היחיד. 'ברכה' אינה שם פעולה אלא שם עצם רגיל המתייחס לתוכן הברכה ולטקס הכרוך בה. הפועל והשם מתייחסים לברך, ולפעולת הכריעה בעת מתן הברכה. לכל אלה אין קשר למילה בריכה, זוהי מילה שמית עתיקה המופיעה בכמה שפות ואינה קשורה לשורש ידוע.
167
דניאל שואל/ת: האם יש קשר בין השורש חלל לבין הפועל חליתי, חולה, אֶחֱלֶה? שמעתי אטימולוגיה עממית שמקשרת בין השתיים. אולי בכל זאת קיים קשר מהותי ביניהן?
רוביק עונה:
אכן אטימולוגיה עממית. חל"ה הוא פועל נפוץ בשפות שמיות וקשור לחולשה, בעוד חל"ל קשור לריקנות.
168
חגית שואל/ת: לעניין פריכת הזיתים ועבודת פרך ברצוני להוסיף סברה ששמעתי בעבר: פריכת הזיתים בבית בד מסורתי נעשית באמצעות הנעת גלגל אבן כבד על הגומה הרדודה בה מצויים הזיתים. בבתי בד אלה מניעה את האבן בהמה, הרתומה לציר הגלגל. יתכן שבעבר העבידו אסירים במלאכה זו, שהיא קשה מאד לאדם, ומכאן יתכן ונגזר המונח עבודת פרך.
רוביק עונה:
אין סיבה או מהלך הגיוני לגזירת 'פרך' מעבודת בית הבד. פרך בהופעותיו השונות כולל בשפות עתיקות מעברית פירושו לחץ, שבר וריסק והוא מתייחס למגוון מצבים ומלאכות, כולל פריכת הזיתים.
169
נריה שואל/ת: רציתי לשאול אם יש קשר בין המילה מחילה בהקשר של "סליחה ומחילה", לבין מחילה של בעלי חיים?
רוביק עונה:
אין כל קשר, אלה מה שקרוי הומופונים, מילים הנשמעות זהות בדרך מקרה. בכתיב מנוקד הן שונות בכתיב. מחילה א' היא מן השורש מח"ל, הקשור בסליחה, והיא צורת שם הפעולה של בניין קל. מחילה נכתבת בניקוד מְחִלָּה, מן השורש חל"ל, המתייחס לחללה של המחילה.
170
שוש בר חן שואל/ת: האם יש קשר בין המילים פרך (פריכת זיתים) לעבודת פרך? מה בין חניטה (התאנה חנטה פגיה) לחניטה (שימור גופות)?
רוביק עונה:
פר"ך הוא שורש המשמש לענייני שבירה וריסוק. מכאן פריכה וכן שם התואר פריך, מה שניתן לשבירה; ועבודת פרך – עבודה השוברת את העובד. קשה להצביע על קשר בין חניטה של גופות לחניטת הפרי, הראשונה עוסקת בשימור והשנייה בהבשלה. גם שפות שמיות אחרות אינן מרמזות על קשר. ככל הנראה יש קשר בין חניטה לבין חיטה.
171
דוד סנש שואל/ת: האם יש זיקה בין מילת הקשר ״גפרורים״ לציון חיילים פשוטים (חפ״שים) לבין ״אשרי הגפרור״ של דודתי חנה סנש?
רוביק עונה:
אין לנו מידע על המניעים של יוצרי שפת הקשר לקביעת המונחים השונים. הקשר לשירה של חנה סנש נראה רופף, ויתכן מאוד שהייתה כאן אסוציאציה של גפרורים רבים בתוך קופסה, בדומה לחיילים פשוטים ביחידה קרבית.
172
אברהם גרינבלט שואל/ת: המילה לחסם, קשורה לטיוב פלדות באמצעות טיפול מיוחד. המילה לחסן, קשורה גם היא לסוג של טיפול שנועד לחזק. השאלה: מה המקור לשתי מילים אלו? (ולמרות שהמשמעות דומה).
רוביק עונה:
הפועל 'חיסֵם' הוא בעברית החדשה, אך מקורו בפועל חָסַם המופיע בתלמוד במשמעות הקשייה של מתכת על ידי צינון, לאחר שלובנה באש. הפועל לחסן וכן חיסון פירושם חיזוק, כמו מילים רבות אחרות בשורש חס"ן הקשורות בחוזק ועוצמה. יש מקום לסברה שחס"ם הוא צורת משנה או צורה קרובה של חס"ן.
173
מורן צלניק שואל/ת: : האם יש קשר בין שם הפועל לגלות (גילוי) לבין הפועל "קלה" (אמר) על נטיותיו השונות בערבית? ידוע לי שבדואים, למשל, אומרים "אנא גילית" (אני אמרתי).
רוביק עונה:
הפועל הערבי המקביל ל'אמר' מופיע בלהגים פלסטיניים בלפחות שלוש גירסאות: קָאלַ, אָאלַ, גָאלַ, ומכאן השימוש הבדואי הנזכר בשאלה. אין לכל אלה קשר לפועל העברי גילה, בערבית: כַּשַׁף.
174
סתיו שואל/ת: אני מבינה למה חתול מגרגר, אבל לא מבינה למה אדם שאוכל הרבה הוא גרגרן.
רוביק עונה:
'גרגר' הוא פועל אונומטופאי, המחקה את הקול היוצא מן הגרון בעת שטיפת הפה בנוזלים. בעקבות זאת נולד הגרגרן התלמודי, הזולל והסובא, בהתייחס לשתיית משקאות רבים והשמעת הגרגור.
175
קרן שואל/ת: המילה סרהוב הופיעה בתשבץ כמילה נרדפת או פירוש למילה הפצרה. אשמח לדעת מה הקשר בין השתיים.
רוביק עונה:
הקשר הוא במשמעות. 'לסרהב' הוא פועל תלמודי שפירושו להפציר, ומקורו בארמית.
176
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין הישג מזהיר לבין "אני מזהיר אותך"?
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא שאכן יש קשר. הצורה המקורית של שימושי השורש זה"ר קשורים באור חזק. האור החזק הוא גם זה היוצר תשומת לב ועשוי לאותת על סכנה. שני השימושים מופיעים בתנ"ך. בביטוי 'הישג מזהיר' השימוש הוא מטפורי: ההישג מפיץ אור חזק.
177
דנה שואל/ת: האם שם העצם פרפר ושם הפועל לפרפר קשורים זה לזה? במידה וכן, איזה מהם נבע מהשני? האם הפרפר נקרא על שם הפעולה פרפור, או שמא הפועל פרפור נבע משם החיה?
רוביק עונה:
'פרפר' היא מילה מחודשת שאינה קיימת במקורות, ואין לה קשר לשם הנהר פרפר בתנ"ך. היא חודשה על בסיס הפועל לפרפר המופיע במשנה, וכן בהשפעת מילה קרובה בערבית, ומילים דומות בשפות לועזיות.
178
לייב שואל/ת: מהו מקור ההבדלים בין עצם, עצום (בגודלו) ועצום (סגור)?
רוביק עונה:
לשורש עצ"ם שני פירושים, והקשר ביניהם מקרי. הראשון קשור בכוח, ומכאן עצם (החלק החזק בגוף), עוצמה, עצמאות, עצום בגודלו וכדומה. השני קשור בסגירה ומשמש רק בסגירת או עצימת העיניים.
179
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין כישלון חרוץ לתלמיד חרוץ?
רוביק עונה:
אין קשר, מדובר בשורשים זהים זהות מקרית, הקרויים הומונימים. חר"ץ א' פירושו חתך, בדומה לחרט, חרק וחרת, ובהרחבה, סיים דבר מה, ומכאן כיליון חרוץ במקרא וכישלון חרוץ בימינו: כישלון גמור וחתוך. חר"ץ ב' פירושו הזדרז ומיהר, והוא מופיע בכמה מקומות בתנ"ך, ומכאן בעל התכונה – חרוץ.
180
שחר כרמל שואל/ת: מה המשמעות של 'חרוץ' ב'כישלון חרוץ' או ב'גורלך נחרץ'. בשניהם מובעת קטסטרופה כלשהי, אבל מה הקשר שם לחריץ ולחריצה?
רוביק עונה:
'כישלון חרוץ' הוא כישלון מובהק, מפלה, בעקבות הצירוף המקראי 'כיליון חרוץ': "כִּי אִם יִהְיֶה עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, שְׁאָר יָשׁוּב בּוֹ כִּלָּיוֹן חָרוּץ שׁוֹטֵף צְדָקָה" (ישעיהו י 22). רד"ק מפרש: כיליון גמור. 'גורלו נחרץ' התגלגל מהביטויים המשנאיים 'חרץ את דינו', דינו נחרץ ועוד, וגם כאן הכוונה שדבר מה הסתיים. כל אלה נקשרים לחריצה במשמעות הפיזית, שהיא חיתוך. 'חריץ' הוא חתך. הגורל 'נחתך', הכיליון או הכישלון 'חתוך' ואין אפשרות לחברו עוד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >