שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
חמד בן-זאב שואל/ת: מהיכן ה"בסמטי" באורז הבסמטי הגיע? גיליתי שפירוש המילה הוא "ארומה" בסנסקריט. האם המילה בסמה הסנסקריטית והמילה בושם העברית קשורות? איך נעשה הקישור, דרך הפרסית? אני יודעת שבושם היא מילה עתיקה המופיעה כבר בספר מלכים, אך לא הצלחתי לברר יותר מכך.
רוביק עונה:
אכן המילה בסמטי מקורה בסנסקריט ופירושה בעל ריח נעים והקישור ל'בושם' מתבקש. עם זאת, השורש בש"ם (וכן בס"ם) הוא שורש שמי עתיק שיש לו שורשים באכדית, בערבית ובארמית. אם יש השפעה של הסנסקריט שהיא במקור השפות ההודו-אירופיות לבין השורש הזה, היא התקיימה בדמדומי השפות הקדומות לעברית ולכן מדובר בהשערה קלושה בלבד.
212
מיקה שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה סביר? והאם יש קשר בין סבר פנים, סביר, סבור ש..., הסבר, הסתברות..?
רוביק עונה:
סביר, סברה, סבר פנים, הסבר, והפעלים להסביר, להסתבר, סבר וכדומה וכדומה קשורים כולם לאותו שורש ולאותו תחום משמעות: מחשבה, פרשנות, הבעה וכדומה. סביר במקורות היהדות מתייחס לתלמיד חכם שהוא "בעל סברה", בעל ידע וכושר פרשנות. המשמעות העכשווית שונה: דבר מה שיש לו היגיון כלשהו. זאת בהשפעת המילה האנגלית reasonable, מן המילה reason שפירושה מחשבה, היגיון או תבונה, ובמשמעות הגיוני, מתקבל על הדעת. סביר נגזר במשקל קטיל המעיד על פוטנציאל, בדומה למקור האנגלי המסתיים ב-able-.
213
רעיה ירון שואל/ת: לגבי השורש קמ"ץ, קמצוץ, קמצן, קומץ, כולם שייכים לאותו שורש. ומה עם קמץ גדול, שהוא לא כל כך גדול, אלא רק בהשוואה לזה הקטן?
רוביק עונה:
השורש קמ"ץ מתייחס לכיווץ איבר כלשהו בגוף. מי שקומץ את ידו הוא קמצן, ומה שהוא מחזיק בידו הוא קומץ, כמות מעטה. מי שקומץ את פיו יוצר את התנועה קמץ. ההבחנה בין קמץ גדול לקמץ קטן נוצרה בדקדוק ימי הביניים. היום אלה שתי תנועות שונות, כאשר הקמץ הגדול נהגה a, והקטן o, כך שהוא קרוב יותר לרעיון קימוץ הפה.
214
רוני שואל/ת: מה מקור המילה בצורת? האם ייתכן שיש לה קשר לבציר או לנבצרות?
רוביק עונה:
לשורש בצ"ר שלוש משמעויות שונות: ביצורים או הגנה, מצב של חולשה ומחסור, ובציר ענבים. אין קשר אטימולוגי בין שלוש המשמעויות. 'בצורת' קשורות למשמעות השנייה: מצב של חולשה ומחסוור. אפשר לקשור לכאן גם את נבצר ונבצרות, אבל יש רואים בו צורה סבילה של ביצר, כלומר, אינו יכול לעשות דבר מה, הוא חסום.
215
איתן בהט שואל/ת: מאין באה המילה ''מיטה''? ראיתי שזה מהשושר נט"ה? לא ברור לי ההקשר.
רוביק עונה:
המילה מיטה מופיעה 29 פעמים בתנ"ך, במשמעות המוכרת לנו היום, רהיט לשכיבה. הקשר עם השורש נט"ה הוא פעולת הנטייה הנדרשת כדי להגיע למצב השכיבה, המוכרת גם מהצירוף "אורח נטה ללון" מספר ירמיהו. באנגלית נמצא קשר דומה בין הפועל to incline שמקורו בפועל היווני klineien, לנטות, ובין המילה kline שפירושה מיטה, ומכאן גם המונח קליניקה.
216
לוס שואל/ת: אנא הסבר את הקשר (ההפוך?) בין *קדום*, שזה של פעם, לבין *קידמה* שזה בכלל של העתיד... אותו שורש? איך זה ייתכן? מה הסיפור?
רוביק עונה:
השורש אותו שורש, קד"ם, שממנו גזורות מילים רבות הקשורות לזמן ומרחב. היסוד המשותף להן הוא 'לפני', להיות לפני דבר מה, ומכאן הכיוונים מגוונים. קד"ם יכול להתייחס למה שהיה לפני בזמן: ימי קדם, קדום, מוקדם; ולמה שעדיין לפנינו, שאנו צועדים אליו: קידמה, קדימה וכדומה. בתחום המרחב 'קֶדֶם' פירושה מזרח: המקום שבו עומדים כאשר השמש העולה לזרוח לפני פנינו.
217
ראובן גבע שואל/ת: האם נווד (nomad) נגזר מארץ-נוד (גלות קין)?
רוביק עונה:
nomad התגלגלה מיוונית, ופירושה לתור אחר מקום מרעה, מן הפועל nemein, לרעות. 'נווד' נגזרה מן הפועל העברי-שמי הנפוץ נו"ד, שממנו הפועל לנוד, המילה נדודים וכן ארץ נוד. אין בין המילים קשר, מה גם שהעיצור המרכזי, m, נעדר מהשורש העברי.
218
אלימלך גזית שואל/ת: במקרא נאמר "וצפחת השמן לא תחסר", וכן נאמר על המן "כצפיחית בדבש". האם יש קשר בין שתי המילים?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. צפחת היא כלי לנוזלים, בקבוקון. בתלמוד היא קיבלה גם משמעות של עוגה. צפיחית היא עוגה קטנה שאותה ממליצים לאכול עם דבש: צפיחית בדבש, ויתכן שהיא השפיעה על הרחבת המשמעות של צפחת בתלמוד. שתי המילים הן מהשורש צפח שפירושו התרחב, התפשט.
219
גדעון נח שואל/ת: לאחרונה דובר על המעילים של נתניהו בהקשר למעילה, ו"ידו לא היתה במעל". האם יש קשר בין המילים האלו?
רוביק עונה:
יש דעות שונות, אך אחת הדעות הרווחות היא כי יש אכן קשר בין מעיל ומעילה או מעל. מָעַל פירושו התנהג בחוסר יושר, כיסה על מעשיו, והקשר בין מעיל לבין כיסוי ברור. יש הסכמה רחבה יותר על הקשר בין בגד ובגידה, כאשר גם כאן המשמעות הבסיסית היא כיסוי.
220
מלכי ענבר שואל/ת: היום עלתה התהייה אם יש קשר בין המילה חנדלאך (חיינדלעך? לעשות חיינדלעך?) ובין חנדלה הערבית (אותה דמות של הקריקטוריסט הערבי-פלסטיני נאג׳י אל-עלי). אודה לך אם תיתן לי שתי תשובות: א. מה מקור המילה היידית שנכנסה לשימוש בעברית? ב. האם קיים קשר אטימולוגי אמיתי בין חיינדלעך ביידיש-עברית לבין חנדלה הערבית.
רוביק עונה:
חיינדאלאך קשורה לפועל חנדלען זיך, שפירושו להתחנחן, והבסיס היא המילה העברית חן, בתוספות ידישאיות טיפוסיות. אין סיבה או אפשרות להניח קשר לדמות הערבית. דמות הילד הפלסטיני נוצרה על ידי אל-עלי ב-1969, ושמו המקורי חַנְטָלָה. אל-עלי לא הסביר את מקור השם, אבל הוא בוודאי לא לקוח מהיידיש.
221
שמעון שואל/ת: האם קיים בעיברית המושג 'חריט' מהמילה נחרט??
רוביק עונה:
'חריט' הוא ארנק או תיק לכסף. אין לו קשר לפעולה החריטה ,ואין למילה משמעות הקשורה לחריטה.
222
יעוד גונן שואל/ת: השְּאֵלה - ותשובתך - בקשר למושג 'טַקְט' גרמו לי לתהות כיצד התגלגלה מילה זו, שמשמעותה התחשבות ברגשות, להקשרים של לחימה, ניהול-עסקים (גם שָם מדובר בעצם בהתמודדות) וכיו"ב. בניסוח חלופי: האם המושג 'טקטיקה' כל-כך שונה מ'טַקְט'?
רוביק עונה:
הדמיון הבולט בין טקט לבין טקטיקה מקרי בהחלט. טקט קשור כאמור לפועל לטיני שפירושו לגעת. טקטיקה היא מילה לטינית שהתגלגלה מיוונית, שבה המקור הוא המילה tactos, שפירושה ערוך ומסודר. הפועל היווני המקורי הוא tassein, לסדר.
223
רינה גרטל שואל/ת: האם יש קשר בין הפעל 'להתרפק' ובין המילה 'הרפתקה'? האם הם בעלי אותו השורש? ואותה משמעות במקור?
רוביק עונה:
המילה הרפתקה מופיעה בספרות ימי הביניים ומקורה פרסי: רַפְתַק, במשמעות אירוע, מקרה חריג וכדומה. הפועל להתרפק הוא מן השורש רפ"ק המשמש לעניינים של תמיכה, הישענות, ומכאן גם המילה מרפק. להתרפק פירוש להישען או ליפול לחיק מישהו פיזית, ובהרחבה, להישען על זכרונות או תחושות נעימים. אין קשר בין התרפק והרפתקה.
224
אסתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "חוב, חייב" למילה "חיובי"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. השורש חו"ב מתייחס לדבר מה שיש לקיים אותו, דבר מוסכם. במילים חוב וחובה, חב והתחייבות מדובר בדבר מה שיש לעשותו, שחובה לעשותו, ולא רק בענייני כספים. 'חיובי' הוא שם תואר. בימי הביניים פירושו הדבר המוסכם, המאושר, וכך הוא משמש למשל בשפה הצבאית: 'חיובי' כמילת אישור. כמו כן הוא זכה בעברית החדשה למשמעות של גישה נעימה ומקבלת לחיים, לזולת וכדומה. התפתחות דומה היא במילה המהפכת, 'שלילי'.
225
אלימלך גזית שואל/ת: השר דרעי פונה לאחרונה לצעירים להשתקע בפריפריה. האם הפרברים הם התחליף לפריפריה, ומה הקשר הלשוני ביניהם?
רוביק עונה:
הדמיון אכן מפתה, אך לא נראה שיש קשר בין המילים. פרוור (ובכתיב נוסף, פַּרְבָּר, אך לא פרבר בב' רפה) הוא כנראה גלגול של המילה הפרסית farwar שפירושה דוכן פתוח. פריפריה היא צורה רוסית של מילה יוונית שפירושה לשאת ליד... ומתייחסת למבנה, יישוב או ציוד היקפי. במציאות היום חל בידול נוסף. פרוורים הם שכונות מבוססות בשולי הערים, פריפריה מתייחסת לאזורים שמעמדם הסוציו-אקונומי נמוך לעומת המרכז.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >