שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
רותי שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ריס, תריס ו-terrace (באנגלית)?
רוביק עונה:
בין שלוש המילים אין קשר ומקורותיהן שונים. 'ריס' היא מילה תלמודית שמית, בהשפעה ארמית (ריסא) ובהקבלה לערבית (ריש, נוצה). 'תריס' היא מילה תלמודית שמקורה יווני, והיא נקשרת למילים ביוונית שמשמעותן מחסה, כיסוי וכדומה. terrace התגלגלה מהמילה הלטינית terra, אדמה.
227
שחר שואל/ת: מה מקור המילה סניקה? השורש ס-נ-ק? האם הוא נגזר מהשורש ינק? שהרי הסניקה הפוכה מפעולת היניקה, ועניין שתיהן בהזרמת חומר בלחץ... ומה לגבי השורשים שנק ו-חנק - להשתנק, נשנק? להיחנק, נחנק? האם יש קשר? השתנקות מתרחשת כאשר ישנה חסימה זמנית שמפריעה לזרימה, ובחניקה החסימה ממושכת ומלאה.
רוביק עונה:
הפעלים 'סנק' וכן 'סינק' פירושם בתלמוד דחף, דחס, ומכאן השימוש המקובל בהם היום בתחום שאיבת הנוזלים. היניקה שואבת, הסניקה דוחסת. לגבי מקור הפועל שנק יש שתי דעות. האחת רואה בו צורת משנה או צורה חלופית של סנק. דעה אחרת רואה בו גלגול של חנק באמצעות הבניין השמי שפעל: שחנק=שאנק=שנק. בין סנק לבין חנק אין קשר אטימולוגי, וכן אין קשר בין ינק לסנק.
228
שרון איציק שואל/ת: יש ברוסית מילה שנהגית kaif ומשמעותה להנות. יתכן שמשם התגלגלה לכייף שלנו?
רוביק עונה:
קרבה מעניינת אך אין סיבה להניח קשר של כֵיף לרוסית. הערבית הפלסטינית היא המשפיעה המרכזית על הסלנג הישראלי, וכאשר יש השפעה רוסית היא בדרך כלל בתיווך היידיש, ו'כיף' אינה מוכרת ביידיש.
229
פרופ' יורם קירש שואל/ת: בתי מעבירה פיילוט לקראת הרצאה. בעקבות כך התעוררה אצלי שאלה: האם יש קשר בין פיילוט במשמעות של תוכנית הרצה, ניסיון לקראת ההמשך (הרצאת פיילוט, פרק פיילוט של סדרה וכו') לטייס באנגלית (pilot)? בנוסף, האם יש קשר לפיילה?
רוביק עונה:
פיילוט הוא טייס, אך המילה התגלגלה משימושים קודמים המתייחסים לאדם המנווט את הספינה. השימוש במילה בתחום הטלוויזיה ובתחומים נוספים הוא העתקה סמנטית של רעיון ההובלה, ההתנסות הראשונית, מהספינה והמטוס אל תחומים אחרים. לאלה אין קשר לפיילה, גיגית, שמקורה בלדינו.
230
חמד בן-זאב שואל/ת: מהיכן ה"בסמטי" באורז הבסמטי הגיע? גיליתי שפירוש המילה הוא "ארומה" בסנסקריט. האם המילה בסמה הסנסקריטית והמילה בושם העברית קשורות? איך נעשה הקישור, דרך הפרסית? אני יודעת שבושם היא מילה עתיקה המופיעה כבר בספר מלכים, אך לא הצלחתי לברר יותר מכך.
רוביק עונה:
אכן המילה בסמטי מקורה בסנסקריט ופירושה בעל ריח נעים והקישור ל'בושם' מתבקש. עם זאת, השורש בש"ם (וכן בס"ם) הוא שורש שמי עתיק שיש לו שורשים באכדית, בערבית ובארמית. אם יש השפעה של הסנסקריט שהיא במקור השפות ההודו-אירופיות לבין השורש הזה, היא התקיימה בדמדומי השפות הקדומות לעברית ולכן מדובר בהשערה קלושה בלבד.
231
מיקה שואל/ת: רציתי לשאול מה מקור המילה סביר? והאם יש קשר בין סבר פנים, סביר, סבור ש..., הסבר, הסתברות..?
רוביק עונה:
סביר, סברה, סבר פנים, הסבר, והפעלים להסביר, להסתבר, סבר וכדומה וכדומה קשורים כולם לאותו שורש ולאותו תחום משמעות: מחשבה, פרשנות, הבעה וכדומה. סביר במקורות היהדות מתייחס לתלמיד חכם שהוא "בעל סברה", בעל ידע וכושר פרשנות. המשמעות העכשווית שונה: דבר מה שיש לו היגיון כלשהו. זאת בהשפעת המילה האנגלית reasonable, מן המילה reason שפירושה מחשבה, היגיון או תבונה, ובמשמעות הגיוני, מתקבל על הדעת. סביר נגזר במשקל קטיל המעיד על פוטנציאל, בדומה למקור האנגלי המסתיים ב-able-.
232
רעיה ירון שואל/ת: לגבי השורש קמ"ץ, קמצוץ, קמצן, קומץ, כולם שייכים לאותו שורש. ומה עם קמץ גדול, שהוא לא כל כך גדול, אלא רק בהשוואה לזה הקטן?
רוביק עונה:
השורש קמ"ץ מתייחס לכיווץ איבר כלשהו בגוף. מי שקומץ את ידו הוא קמצן, ומה שהוא מחזיק בידו הוא קומץ, כמות מעטה. מי שקומץ את פיו יוצר את התנועה קמץ. ההבחנה בין קמץ גדול לקמץ קטן נוצרה בדקדוק ימי הביניים. היום אלה שתי תנועות שונות, כאשר הקמץ הגדול נהגה a, והקטן o, כך שהוא קרוב יותר לרעיון קימוץ הפה.
233
רוני שואל/ת: מה מקור המילה בצורת? האם ייתכן שיש לה קשר לבציר או לנבצרות?
רוביק עונה:
לשורש בצ"ר שלוש משמעויות שונות: ביצורים או הגנה, מצב של חולשה ומחסור, ובציר ענבים. אין קשר אטימולוגי בין שלוש המשמעויות. 'בצורת' קשורות למשמעות השנייה: מצב של חולשה ומחסוור. אפשר לקשור לכאן גם את נבצר ונבצרות, אבל יש רואים בו צורה סבילה של ביצר, כלומר, אינו יכול לעשות דבר מה, הוא חסום.
234
איתן בהט שואל/ת: מאין באה המילה ''מיטה''? ראיתי שזה מהשושר נט"ה? לא ברור לי ההקשר.
רוביק עונה:
המילה מיטה מופיעה 29 פעמים בתנ"ך, במשמעות המוכרת לנו היום, רהיט לשכיבה. הקשר עם השורש נט"ה הוא פעולת הנטייה הנדרשת כדי להגיע למצב השכיבה, המוכרת גם מהצירוף "אורח נטה ללון" מספר ירמיהו. באנגלית נמצא קשר דומה בין הפועל to incline שמקורו בפועל היווני klineien, לנטות, ובין המילה kline שפירושה מיטה, ומכאן גם המונח קליניקה.
235
לוס שואל/ת: אנא הסבר את הקשר (ההפוך?) בין *קדום*, שזה של פעם, לבין *קידמה* שזה בכלל של העתיד... אותו שורש? איך זה ייתכן? מה הסיפור?
רוביק עונה:
השורש אותו שורש, קד"ם, שממנו גזורות מילים רבות הקשורות לזמן ומרחב. היסוד המשותף להן הוא 'לפני', להיות לפני דבר מה, ומכאן הכיוונים מגוונים. קד"ם יכול להתייחס למה שהיה לפני בזמן: ימי קדם, קדום, מוקדם; ולמה שעדיין לפנינו, שאנו צועדים אליו: קידמה, קדימה וכדומה. בתחום המרחב 'קֶדֶם' פירושה מזרח: המקום שבו עומדים כאשר השמש העולה לזרוח לפני פנינו.
236
ראובן גבע שואל/ת: האם נווד (nomad) נגזר מארץ-נוד (גלות קין)?
רוביק עונה:
nomad התגלגלה מיוונית, ופירושה לתור אחר מקום מרעה, מן הפועל nemein, לרעות. 'נווד' נגזרה מן הפועל העברי-שמי הנפוץ נו"ד, שממנו הפועל לנוד, המילה נדודים וכן ארץ נוד. אין בין המילים קשר, מה גם שהעיצור המרכזי, m, נעדר מהשורש העברי.
237
אלימלך גזית שואל/ת: במקרא נאמר "וצפחת השמן לא תחסר", וכן נאמר על המן "כצפיחית בדבש". האם יש קשר בין שתי המילים?
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. צפחת היא כלי לנוזלים, בקבוקון. בתלמוד היא קיבלה גם משמעות של עוגה. צפיחית היא עוגה קטנה שאותה ממליצים לאכול עם דבש: צפיחית בדבש, ויתכן שהיא השפיעה על הרחבת המשמעות של צפחת בתלמוד. שתי המילים הן מהשורש צפח שפירושו התרחב, התפשט.
238
גדעון נח שואל/ת: לאחרונה דובר על המעילים של נתניהו בהקשר למעילה, ו"ידו לא היתה במעל". האם יש קשר בין המילים האלו?
רוביק עונה:
יש דעות שונות, אך אחת הדעות הרווחות היא כי יש אכן קשר בין מעיל ומעילה או מעל. מָעַל פירושו התנהג בחוסר יושר, כיסה על מעשיו, והקשר בין מעיל לבין כיסוי ברור. יש הסכמה רחבה יותר על הקשר בין בגד ובגידה, כאשר גם כאן המשמעות הבסיסית היא כיסוי.
239
מלכי ענבר שואל/ת: היום עלתה התהייה אם יש קשר בין המילה חנדלאך (חיינדלעך? לעשות חיינדלעך?) ובין חנדלה הערבית (אותה דמות של הקריקטוריסט הערבי-פלסטיני נאג׳י אל-עלי). אודה לך אם תיתן לי שתי תשובות: א. מה מקור המילה היידית שנכנסה לשימוש בעברית? ב. האם קיים קשר אטימולוגי אמיתי בין חיינדלעך ביידיש-עברית לבין חנדלה הערבית.
רוביק עונה:
חיינדאלאך קשורה לפועל חנדלען זיך, שפירושו להתחנחן, והבסיס היא המילה העברית חן, בתוספות ידישאיות טיפוסיות. אין סיבה או אפשרות להניח קשר לדמות הערבית. דמות הילד הפלסטיני נוצרה על ידי אל-עלי ב-1969, ושמו המקורי חַנְטָלָה. אל-עלי לא הסביר את מקור השם, אבל הוא בוודאי לא לקוח מהיידיש.
240
שמעון שואל/ת: האם קיים בעיברית המושג 'חריט' מהמילה נחרט??
רוביק עונה:
'חריט' הוא ארנק או תיק לכסף. אין לו קשר לפעולה החריטה ,ואין למילה משמעות הקשורה לחריטה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >