שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
316
ג'וסט שואל/ת: איך המילה רשם התגלגלה לפועל להתרשם? מה בין כשר למכשירים? האם יש איזה קשר בין לתקן לטכנאי?
רוביק עונה:
מי שרושם משאיר סימנים על נייר, סימנים שיש להם משמעות. מי שמעורר רושם, מרשים, משאיר סימנים אצל זולתו או סביבתו. המתרשם הוא מי שמעשה, אדם או אירוע משאירים בו סימנים. זהו מהלך משמעות מקובל משימוש פיזי לשימוש מופשט מטפורי. כש"ר מתייחס ליכולת: כשר למאכל – אפשר או מותר לאכול אותו. מוכשר – יכול לעשות דברים באופן ראוי. מכשיר – כלי המסוגל לבצע פעולה מסוימת. בין השורש השמי תק"ן לבין הטכנאי אין קשר.
317
עמיחי לבנה שואל/ת: שלוש הוראות שונות ידועות לי בשורש חר"ט. חריטה (ויצר אותו בחרט), חריט (כיס או תיק) וחרטה (להתחרט, להינחם). האם הן קשורות איכשהו? חרטה אינה מוזכרת בתנ"ך. מה מקורה הראשון?
רוביק עונה:
חר"ט הוא שורש עברי-שמי הומונימי, כלומר, יש לו הופעות זהות בעיצורים העבריים אבל אין ביניהן קשר משמעות. חרט א' מן התנ"ך קשור לגילוף וחיתוך, בדרך כלל בעץ, ויש לו צורה משנית: חרת. חר"ט ב', מן התלמוד, קשור בחרטה. מן המקבילות בערבית אנו יודעים שמדובר בשורשים שונים במקורם, ובוודאי שקשה להצביע על קשר משמעות. 'חריט' שמשמעותו כיס או שק קרוב למילה הערבית ח'ריטה וזו כנראה מילה נטול שורש, כמו מילים רבות בעברית הקדומה. גם כאן לא נראה קשר עם חר"ט בשתי המשמעויות.
318
עופר הרטוב שואל/ת: איך אומרים: לבה דגושה או רפויה? האם יש קשר בין הלבה הרותחת ללב? האם יש קשר בין שניהם למלה love? והאם ליבה ולבה גם קשורות פונטית?
רוביק עונה:
המילה לָבָה, בבית רפויה, היא המילה הלועזית המקורית לחומרים הגולשים מהר געש: lava. כאשר ביקשו מחדשי השפה העברית למצוא מילה מתאימה, הם בחרו במילה התנכית לַבָּה מן הצירוף "לבת אש", הידועה מן המפגש הידוע בין משה והסנה הבוער, בזכות הקשר לאש. לַבָּה מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד, היא צורת משנה של 'להבה', ואין לה קשר ל'לב' או ל'ליבה', שהיא צורת משנה של 'לב'. לכל אלה אין כל קשר לאהבה, love.
319
איליה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה ׳צרה׳ (בעיה שלא נפתרה, צרה צרורה) לבין המילה צרה (תיאור פיזי. המעלית הזאת צרה). ובנוסף, האם למילה ׳ליצור׳ יש קשר כלשהו למילים הללו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. צר במשמעות לא רחב קשורה לשורש צר"ר במשמעות ארז, חיבר לחבילה אחת, ומכאן גם 'צרור'. צרה במשמעות אסון קשורה לשורש צר"ר במשמעות מצוקה וקונפליקט, ומכן צר במשמעות אויב, צורר ועוד. השורשים המקבילים בשפות שמיות אחרות לגילויים אלה של צר"ר שונים. הפועל 'ליצור' הוא מן השורש יצ"ר, ואין לו קשר לצר"ר.
320
גילה טרייביץ שואל/ת: מה הקשר בין שׁוִויץ ביידיש - שפירושו להזיע לֹשוִויצֶר - גאוותן - כנראה גם ביידיש?
רוביק עונה:
אכן המקור הוא ביידיש, למרות שהמילה המקורית גרמנית. 'שוויץ' היא זעה, אבל משמעותה התרחבה לפעולה נמרצת ופומבית, "הכל היה בשוויץ", ומכאן שוויצר, אדם הפועל בדרך שכולם שמים אליה לב. מכאן הדרך לתכונה שלילית האופיינית ליידיש קצרה: שוויצר הוא אדם שמזיע (מרוב פעילות), ודואג שכולם יראו את זה.
321
מאיר שחר שואל/ת: האם השורש 'פטר' הוא לשון התחלה כמו למשל 'פטר רחם' או 'פוטר מים ראשית מדון', או לשון סיום כמו למשל 'מפטירין', 'נפטר' 'התפטר'. איך יצא שמילה אחת היא בעלת שתי משמעויות הפוכות אחת מהשניה?
רוביק עונה:
המשמעות אינה הפוכה אלא ההקשרים שונים. פט"ר פירושו יצא. 'פטר רחם' הוא מי שיצא (ראשון) מן הרחם. 'הפטרה' היא מעין יציאה מפרשת השבוע, 'נפטר' יוצא מן העולם ו'מתפטר' יוצא ממקום עבודתו.
322
רזיה יפה שואל/ת: האם יש קשר שורשי / אטימולוגי בין "הגיג" ו"הגות". אני לא רואה קשר כזה, ובכ"ז מפתה לחשוב שיש בגלל הקרבה הסמנטית.
רוביק עונה:
בתנ"ך השורש הג"ה מתייחס הן לדברים הנאמרים בקול רם והן למחשבות והרהורים, וכך זה במקורות המאוחרים יותר. מכאן גם המילה 'הגות' המתייחסת למחשבה. 'הגיג' פירושה מחשבה או הרהור, וההשערה שמדובר בצורה ייחודית של הג"ה בהכפלת ג' סבירה בהחלט.
323
יהודה נויפלד שואל/ת: למדתי לא מזמן שהמספר שתיים בארמית הנו תריי. האם אתה חושב שארמית כשפה עתיקה מרוב השפות "תרמה" את המספר 3 (שלוש) לשפות אחרות? ספרתי עשר שפות שהספרה 3 שווה או דומה ביותר לתרי, כמו אנגלית three, צרפתית ועוד. האם אתה חושב שיש קשר?
רוביק עונה:
הדמיון אכן רב אבל אין קשר בין המילים. המילים בשפות אירופה התגלגלו ממילים עתיקות בשפות ההודיות שמהן נוצרו השפות ההודו-אירופיות, והגיעו ליוונית ולטינית מצד אחד, ולגרמנית – drei מצד שני, ומשם לאנגלית. המילה הארמית תרין, ובקיצור תרי, נוצרה באמצעות שינוי שחל במילה תְנֵין שמשמעותה שניים, וממנה נוצרה גם שניים בעברית. נ' הופכה לר' כדי להרחיק בינה לבין הנ' המסיימת את המילה, מטעמים של נוחות ההגייה.
324
יוסי שואל/ת: race במובן של גזע - בזמנו שמעתי שבאנגלית זה באמת מלשון "תחרות". האם כך?
רוביק עונה:
race היא מילה אנגלית הומונימית, כלומר, מילה שיש לה שני מובנים, אך הקשר ביניהן מקרי בהחלט. במשמעות תחרות היא באה מהשורש האנגלי העתיק ras, לרדוף למהר. במשמעות גזע היא התגלגלה מן המילה האיטלקית razza, מי ששייכים לאותו סוג.
325
יוש בר מאיר שואל/ת: הייתה כתבה על יועצת זוגיות, שמשתמשת הרבה במילה "פות"... ומכאן השאלה: מה קדם למה אם בכלל? יש קשר שורשי בין פיתוי, פתיינות, פתיה/פתי , פות, ואולי עוד משהו ששכחתי. האם פיתוי בעזרת הפות הוא פתיינות? האם פתיה עסוקה רק במיניותה? האם פתי הוא רק לשם האיזון המגדרי או שיש לו מקור אחר?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים הגזורות מהשורש פת"ה לבין 'פות'. פות היא מילה בהופעה יחידה בתנ"ך, בספר ישעיהו, ויש עליה מחלוקות רבות אך הדעה הרווחת היא שזהו איבר המין הנשי. יש קושרים את המילה ל'פה', אך בכל מקרה הת' אינה מעידה על שורש כלשהו.
326
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין יום כיפור, כופר (אתאיסט), כפר (סוג של יישוב), כפור (קור) וכופר שהוא תשלום?
רוביק עונה:
אין קשר בין ארבע המילים, כל אחת מייצגת הופעה אחרת במשמעות אחרת של השורש כפ"ר, והדמיון ביניהן מקרי.
327
יותם שואל/ת: מה הקשר בין אפקט שמתייחס למצב הרגשי של האדם, לבין אפקטיביות שמדבר על יעילות?
רוביק עונה:
מקור השניים משותף, בפועל הלטיני afficere, להשפיע. affection פירושו רגש, והוא מעיד על דבר מה שהשפיע עלינו. effect מייצג השפעה ניכרת על דבר מה. מילון אוקספורד מסביר שיש הבדל בין affect לבין effect למרות שיש להם מקור דומה, ומסכים שהבלבול ביניהם רב. affect הוא פועל שפירושו 'לגרום שינוי כלשהו'. effect הוא פועל ושם עצם, ופירושו 'להביא לתוצאה כלשהי'.
328
עופר הרטוב שואל/ת: האם 'גב' ו'תגובה' קשורים באותו שורש, מלשון להחזיר או לחזור, מה שנמצא?
רוביק עונה:
אין קשר. 'תגובה' היא מילה חדשה שנגזרה מן השורש הארמי גוב הקשור אכן בהחזרה, בהשבת דברים, ומכאן גם בפועל להגיב. גב היא מילה שאין לה שורש מקורי, אף כי נגזר ממנה בעברית החדשה הפועל לגבות, ויש קושרים אותו לפועל לגבב, לערום ערימות.
329
אהרן גוטהילף שואל/ת: מה הקשר (אם יש) בין 'שריר' בשווא (שְריר הלב), 'שריר' בקמץ (שָריר וקיים) ו'שְרירותי'?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. שר"ר הוא שורש מקראי הנקשר לכוח. שריר בגוף, שיש קוראים אותו שָריר מרמז על חוזק, מקורו בהופעה יחידה בספר איוב המרמזת על כוח: "אוני בשרירי בטני". שריר הוא תואר המופיע רק בצירוף 'שָריר וקיים' ופירושו: חזק וקיים. 'שרירות' היא קשיחות לב, שימוש בכוח ללא היגיון, התחשבות או חמלה.
330
יעל שואל/ת: חשבתי לי היום בנסיעה הביתה על זה שהעברית היא שפה בה המילים לא נבחרו באקראי אלא מחוברות זו לזו ויש להן משמעויות רבות וקשר בין המשמעות לשורש המילה. ואז חשבתי על המילה כבוד - שורש כב"ד והמילה קלון - שורש קל. אבל הכבוד הוא לא כבד, להיפך הוא נותן לאדם להרגיש קל וטוב, ואות הקלון היא זו שמכבידה על האדם, אז נשאלת השאלה למה זה נראה הפוך? ואיפה המשמעות?
רוביק עונה:
המחשבה שלך נכונה מאוד, יש קשר בין המילים עליהן חשבת, אך הוא שונה מן הפרשנות שלך. 'כבוד' אכן מגיעה מהמילה כֵבד. הכבוד אולי מעניק הרגשה קלה (לא תמיד, יש כאלה שנושאים אותו בחשיבות רבה) אבל הוא מעיד על כובד משקלו של האדם בחברה שבה הוא חי. המקרה של קל מסובך יותר. קל מן השורש קל"ל פירושה לא כבד, מועט במשקלו. לשורש הזה משמעות נוספת: לגדף, להשמיע דברים קשים. על פי התפיסה המוסרית נוהגים לקשור את הקללה לקַלות, לחוסר ערך ולהיעדר משקל מוסרי, אף כי יתכן שיש כאן זהות מקרית של שורשים. קָלון נגזר מן השורש קל"ה הקשור לביזיון ושפלות, ומכאן גם המילה נקלה. הוא נתפס כצורה משנית של קלל בהיבט השלילי: קלון מעיד על פחיתות או קלות ערך. הקשר בין המילים הוא אם כן במישור המוסרי ולא במישור תחושתו האישית של אדם זה או אחר.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >