שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
ליאת חפר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "ניר" להילה של הנר? כשקראנו לבנינו ניר ראיתי איפה שהוא שפירוש המילה ניר היא: 1.שדה חרוש, 2. הילה של נר. עברו 13 שנה והיום אני לא מוצאת לכך שום אסמכתא.
רוביק עונה:
המילה ניר מופיעה בתנ"ך כמה פעמים במשמעות שדה חרוש. פעם אחת המשמעות מסופקת: "לִבְנוֹ אֶתֵּן שֵֽׁבֶט־אֶחָד, לְמַעַן הֱיֽוֹת־נִיר לְדָֽוִיד־עַבְדִּי כָּֽל־הַיָּמִים" (מלכים א יד 36). על פי תרגום אונקלוס וכן על פי רד"ק הכוונה היא כאן לנֵר (לאו דווקא להילה של נר). כמו כן המילה נֵר נכתבת בתנ"ך גם בצירה מלא: נֵיר.
212
עודד אב-שלום שואל/ת: מה המקור למילה 'תורני' כמו בחינוך תורני, האם יש קשר בין תורני ותורנות, והאם בתי המרקחת בשבת ובחג הם תורנים או תורניים?
רוביק עונה:
'תורני' הוא שם תואר שנגזר מן המילה תורה. חינוך תורני הוא חינוך המתמקד בלימודי התורה. 'תורנות' היא פיתוח של המילה 'תור' המופיעה במגילת אסתר, ויש קושרים אותה למילה טור. אין כל קשר בין תורני לתורנות. תורן הוא מי שמגיע תורו למלא משמרת או משימה, ומכאן שבתי המרקחת הם תורנים, ממש כמו החניך התורן בצבא, אלא אם כן זהו בית מרקחת המחלק תרופות על פי התורה. בינתיים אין כזה.
213
זהבית זיידנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה העברית איילה למילה הערבית רזאל ולמילה הלטינית גאזל?
רוביק עונה:
המילה האנגלית gazelle התגלגלה מספרדית, והספרדית קיבלה אותה מהמילה הערבית ע'זאל (צבי) וכן ע'זאלה (צבייה), הנשמעות רזאל ורזאלה. רזאלה היא גם כינוי בערבית מדוברת לנערה יפה. איילה היא מילה עברית שאינה קשורה לרזאלה אלא היא נקבת האייל, ובאנגלית doe. יש בלבול בין אייל וצבי ובין איילה לצבייה כבר בתנ"ך אך אלה בעלי חיים שונים.
214
חיים דגן שואל/ת: נשאלתי בקשר למילה "מזוֹר" שעפ"י מילון אבן שושן. יש לה שתי משמעויות הפוכות חולי ומרפא, וגם איזה מכשיר כביסה עתיק.
רוביק עונה:
'מזור' מופיעה בתנ"ך במשמעות מחלה וכאב, וגם במשמעות המקובלת היום – תרופה, בעקבות השימוש של המילה בירמיהו במשמעות רטייה על פצע. לכאורה זו משמעות הפוכה אבל למעשה זו אותה מילה הקשורה בדרכים שונות לרפואה ולחולי. עמנואל הרומי כותב במחברת השמינית: "וְאֵין מָזוֹר לרַפֹּאת אֶת מְזוֹרָה". 'מזור' מן התנ"ך קשורה לשורש זו"ר שפירושו לסחוט וללחוץ, ולכן כשנכתב בישעיה "לא זוֹרוּ ולא חובָשו" הכוונה שהפצע לא עבר טיפול של סחיטת נוזלים מבד וחבישה. מכאן שייתכן קשר של המילה מזור למילים הארמיות מזור וזיירא המופיעות במסכת שבת, שהם משטחי כביסה לצורך לחיצה וסחיטה של הבד. המילה 'מזור' במשמעות משטח סחיטה מופיעה במילון אבן שושן אבל היא אינה משמשת בפועל בשפה, והמילון גם אינו מביא שימוש שנעשה בה בעברית החדשה.
215
מאיה שואל/ת: כיצד גם המילה קש בעברית, וגם המילה straw באנגלית, קבלו את אותה כפל משמעות (קש במובן תבן, וקש ששמים במשקה)?
רוביק עונה:
'קש' היא דוגמה למה שקרוי שאילת משמעות. כאשר מילה כלשהי מרחיבה את המשמעות בשפה אחת, נוהגים בשפה אחרת להרחיב את משמעות המילה המקבילה. יש לכך דוגמאות לאין ספור בעברית, ו'קש' היא אחת מהן. באנגלית הרחיבו את straw מהחקלאות לשתייה בעקבות צורת הקשית, בעברית 'קש' הורחבה בהתאם. כדי ליצור בידול נהוג לומר היום 'קשית' ולא 'קש'.
216
גיורא שנר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה 'חבורה' (בי"ת דגושה) ובין המילה 'חברבורה'? הדעת נותנת שכן, באשר שתיהן נראות כמעין כתם.
רוביק עונה:
הדעה המקובלת היא אכן ש'חברבורה' היא צורה מוכפלת של 'חַבּוּרָה'. הכפלות כאלה מוכרות היטב מהעברית הקדומה: נפתל/פתלתל, ירוק/ירקרק, ומילים רבות נוספות.
217
הדס בר שואל/ת: למה אנחנו אומרים כף רגל וכף יד? והאם זה קשור לכף מרק?
רוביק עונה:
קשור גם קשור. 'כף' היא מן השורש כפ"ף והיא מתייחסת לחפצים, חלקי גוף או חלקי צמח ועוד שיש להם צורה כפופה: כף רגל או כף יד, כף לאכילה, כפות תמרים וגם האות כף.
218
ורדה שואל/ת: מה הקשר אם בכלל בין organize/organise וארגון. בדקתי שהמילה האנגלית תחילת השימוש בה הוא המאה ה-15. מהיכן העברית?
רוביק עונה:
הפועל 'לארגן' והמילה 'ארגון' הם חידוש המופיע לראשונה בשנות העשרים של המאה הקודמת. מקורו הוא בפעלים מקבילים בגרמנית, אנגלית ושפות סלאביות, כשהמקור לאלה הוא במילה היוונית organon שפירושה מכשיר. הנוהג לחדש פועל עברי על פי מקור לועזי אינו חדש. בלשון ימי הביניים נולד השורש פלס"ף מן הערבית והיוונית ומכאן הפועל להתפלסף. בשנות העשרים חידש שלמה צמח את הפועל 'לדקלם' מן הפועל הגרמני deklamieren, ולכך עוד דוגמאות רבות.
219
אסתי שואל/ת: האם יש קשר ידוע בין המלים: 1. עתיק וענתיקה, 2. סדין וסאטין?
רוביק עונה:
בשני המקרים קשר הדמיון מקרי. 'ענתיקה' קיימת בשפות אירופה בגירסאות שונות. באנגלית המילה היא antique, והיא מתייחסת בעיקר לחפצים ישנים בעלי ערך. המקור התגלגל מהמילה הלטינית ante שפירושה לפני, כאשר que היא תוספת היוצרת את שם העצם. 'עתיק' הוא מן השורש עת"ק, הקשור להעברת דברים ממקום למקום ומכאן 'העתיק'. עתיק פירושו בהקשר זה 'מה שהועבר מזמננו'. גלגולה של המילה 'סאטין' מעניין. המקור הוא בערבית, סאייטוני, ופירושו 'הגיע מהעיר הסינית סינקיאנג'. לכל זה אין קשר לסדין, שהגיע מהמילה האכדית saddinu אך יש לו עקבות גם בערבית.
220
ג'וסט שואל/ת: איך המילה רשם התגלגלה לפועל להתרשם? מה בין כשר למכשירים? האם יש איזה קשר בין לתקן לטכנאי?
רוביק עונה:
מי שרושם משאיר סימנים על נייר, סימנים שיש להם משמעות. מי שמעורר רושם, מרשים, משאיר סימנים אצל זולתו או סביבתו. המתרשם הוא מי שמעשה, אדם או אירוע משאירים בו סימנים. זהו מהלך משמעות מקובל משימוש פיזי לשימוש מופשט מטפורי. כש"ר מתייחס ליכולת: כשר למאכל – אפשר או מותר לאכול אותו. מוכשר – יכול לעשות דברים באופן ראוי. מכשיר – כלי המסוגל לבצע פעולה מסוימת. בין השורש השמי תק"ן לבין הטכנאי אין קשר.
221
עמיחי לבנה שואל/ת: שלוש הוראות שונות ידועות לי בשורש חר"ט. חריטה (ויצר אותו בחרט), חריט (כיס או תיק) וחרטה (להתחרט, להינחם). האם הן קשורות איכשהו? חרטה אינה מוזכרת בתנ"ך. מה מקורה הראשון?
רוביק עונה:
חר"ט הוא שורש עברי-שמי הומונימי, כלומר, יש לו הופעות זהות בעיצורים העבריים אבל אין ביניהן קשר משמעות. חרט א' מן התנ"ך קשור לגילוף וחיתוך, בדרך כלל בעץ, ויש לו צורה משנית: חרת. חר"ט ב', מן התלמוד, קשור בחרטה. מן המקבילות בערבית אנו יודעים שמדובר בשורשים שונים במקורם, ובוודאי שקשה להצביע על קשר משמעות. 'חריט' שמשמעותו כיס או שק קרוב למילה הערבית ח'ריטה וזו כנראה מילה נטול שורש, כמו מילים רבות בעברית הקדומה. גם כאן לא נראה קשר עם חר"ט בשתי המשמעויות.
222
עופר הרטוב שואל/ת: איך אומרים: לבה דגושה או רפויה? האם יש קשר בין הלבה הרותחת ללב? האם יש קשר בין שניהם למלה love? והאם ליבה ולבה גם קשורות פונטית?
רוביק עונה:
המילה לָבָה, בבית רפויה, היא המילה הלועזית המקורית לחומרים הגולשים מהר געש: lava. כאשר ביקשו מחדשי השפה העברית למצוא מילה מתאימה, הם בחרו במילה התנכית לַבָּה מן הצירוף "לבת אש", הידועה מן המפגש הידוע בין משה והסנה הבוער, בזכות הקשר לאש. לַבָּה מופיעה בתנ"ך פעם אחת בלבד, היא צורת משנה של 'להבה', ואין לה קשר ל'לב' או ל'ליבה', שהיא צורת משנה של 'לב'. לכל אלה אין כל קשר לאהבה, love.
223
איליה שואל/ת: האם יש קשר בין המילה ׳צרה׳ (בעיה שלא נפתרה, צרה צרורה) לבין המילה צרה (תיאור פיזי. המעלית הזאת צרה). ובנוסף, האם למילה ׳ליצור׳ יש קשר כלשהו למילים הללו?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר. צר במשמעות לא רחב קשורה לשורש צר"ר במשמעות ארז, חיבר לחבילה אחת, ומכאן גם 'צרור'. צרה במשמעות אסון קשורה לשורש צר"ר במשמעות מצוקה וקונפליקט, ומכן צר במשמעות אויב, צורר ועוד. השורשים המקבילים בשפות שמיות אחרות לגילויים אלה של צר"ר שונים. הפועל 'ליצור' הוא מן השורש יצ"ר, ואין לו קשר לצר"ר.
224
גילה טרייביץ שואל/ת: מה הקשר בין שׁוִויץ ביידיש - שפירושו להזיע לֹשוִויצֶר - גאוותן - כנראה גם ביידיש?
רוביק עונה:
אכן המקור הוא ביידיש, למרות שהמילה המקורית גרמנית. 'שוויץ' היא זעה, אבל משמעותה התרחבה לפעולה נמרצת ופומבית, "הכל היה בשוויץ", ומכאן שוויצר, אדם הפועל בדרך שכולם שמים אליה לב. מכאן הדרך לתכונה שלילית האופיינית ליידיש קצרה: שוויצר הוא אדם שמזיע (מרוב פעילות), ודואג שכולם יראו את זה.
225
מאיר שחר שואל/ת: האם השורש 'פטר' הוא לשון התחלה כמו למשל 'פטר רחם' או 'פוטר מים ראשית מדון', או לשון סיום כמו למשל 'מפטירין', 'נפטר' 'התפטר'. איך יצא שמילה אחת היא בעלת שתי משמעויות הפוכות אחת מהשניה?
רוביק עונה:
המשמעות אינה הפוכה אלא ההקשרים שונים. פט"ר פירושו יצא. 'פטר רחם' הוא מי שיצא (ראשון) מן הרחם. 'הפטרה' היא מעין יציאה מפרשת השבוע, 'נפטר' יוצא מן העולם ו'מתפטר' יוצא ממקום עבודתו.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >