שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
רזיה יפה שואל/ת: האם יש קשר שורשי / אטימולוגי בין "הגיג" ו"הגות". אני לא רואה קשר כזה, ובכ"ז מפתה לחשוב שיש בגלל הקרבה הסמנטית.
רוביק עונה:
בתנ"ך השורש הג"ה מתייחס הן לדברים הנאמרים בקול רם והן למחשבות והרהורים, וכך זה במקורות המאוחרים יותר. מכאן גם המילה 'הגות' המתייחסת למחשבה. 'הגיג' פירושה מחשבה או הרהור, וההשערה שמדובר בצורה ייחודית של הג"ה בהכפלת ג' סבירה בהחלט.
227
יהודה נויפלד שואל/ת: למדתי לא מזמן שהמספר שתיים בארמית הנו תריי. האם אתה חושב שארמית כשפה עתיקה מרוב השפות "תרמה" את המספר 3 (שלוש) לשפות אחרות? ספרתי עשר שפות שהספרה 3 שווה או דומה ביותר לתרי, כמו אנגלית three, צרפתית ועוד. האם אתה חושב שיש קשר?
רוביק עונה:
הדמיון אכן רב אבל אין קשר בין המילים. המילים בשפות אירופה התגלגלו ממילים עתיקות בשפות ההודיות שמהן נוצרו השפות ההודו-אירופיות, והגיעו ליוונית ולטינית מצד אחד, ולגרמנית – drei מצד שני, ומשם לאנגלית. המילה הארמית תרין, ובקיצור תרי, נוצרה באמצעות שינוי שחל במילה תְנֵין שמשמעותה שניים, וממנה נוצרה גם שניים בעברית. נ' הופכה לר' כדי להרחיק בינה לבין הנ' המסיימת את המילה, מטעמים של נוחות ההגייה.
228
יוסי שואל/ת: race במובן של גזע - בזמנו שמעתי שבאנגלית זה באמת מלשון "תחרות". האם כך?
רוביק עונה:
race היא מילה אנגלית הומונימית, כלומר, מילה שיש לה שני מובנים, אך הקשר ביניהן מקרי בהחלט. במשמעות תחרות היא באה מהשורש האנגלי העתיק ras, לרדוף למהר. במשמעות גזע היא התגלגלה מן המילה האיטלקית razza, מי ששייכים לאותו סוג.
229
יוש בר מאיר שואל/ת: הייתה כתבה על יועצת זוגיות, שמשתמשת הרבה במילה "פות"... ומכאן השאלה: מה קדם למה אם בכלל? יש קשר שורשי בין פיתוי, פתיינות, פתיה/פתי , פות, ואולי עוד משהו ששכחתי. האם פיתוי בעזרת הפות הוא פתיינות? האם פתיה עסוקה רק במיניותה? האם פתי הוא רק לשם האיזון המגדרי או שיש לו מקור אחר?
רוביק עונה:
אין קשר בין המילים הגזורות מהשורש פת"ה לבין 'פות'. פות היא מילה בהופעה יחידה בתנ"ך, בספר ישעיהו, ויש עליה מחלוקות רבות אך הדעה הרווחת היא שזהו איבר המין הנשי. יש קושרים את המילה ל'פה', אך בכל מקרה הת' אינה מעידה על שורש כלשהו.
230
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין יום כיפור, כופר (אתאיסט), כפר (סוג של יישוב), כפור (קור) וכופר שהוא תשלום?
רוביק עונה:
אין קשר בין ארבע המילים, כל אחת מייצגת הופעה אחרת במשמעות אחרת של השורש כפ"ר, והדמיון ביניהן מקרי.
231
יותם שואל/ת: מה הקשר בין אפקט שמתייחס למצב הרגשי של האדם, לבין אפקטיביות שמדבר על יעילות?
רוביק עונה:
מקור השניים משותף, בפועל הלטיני afficere, להשפיע. affection פירושו רגש, והוא מעיד על דבר מה שהשפיע עלינו. effect מייצג השפעה ניכרת על דבר מה. מילון אוקספורד מסביר שיש הבדל בין affect לבין effect למרות שיש להם מקור דומה, ומסכים שהבלבול ביניהם רב. affect הוא פועל שפירושו 'לגרום שינוי כלשהו'. effect הוא פועל ושם עצם, ופירושו 'להביא לתוצאה כלשהי'.
232
עופר הרטוב שואל/ת: האם 'גב' ו'תגובה' קשורים באותו שורש, מלשון להחזיר או לחזור, מה שנמצא?
רוביק עונה:
אין קשר. 'תגובה' היא מילה חדשה שנגזרה מן השורש הארמי גוב הקשור אכן בהחזרה, בהשבת דברים, ומכאן גם בפועל להגיב. גב היא מילה שאין לה שורש מקורי, אף כי נגזר ממנה בעברית החדשה הפועל לגבות, ויש קושרים אותו לפועל לגבב, לערום ערימות.
233
אהרן גוטהילף שואל/ת: מה הקשר (אם יש) בין 'שריר' בשווא (שְריר הלב), 'שריר' בקמץ (שָריר וקיים) ו'שְרירותי'?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. שר"ר הוא שורש מקראי הנקשר לכוח. שריר בגוף, שיש קוראים אותו שָריר מרמז על חוזק, מקורו בהופעה יחידה בספר איוב המרמזת על כוח: "אוני בשרירי בטני". שריר הוא תואר המופיע רק בצירוף 'שָריר וקיים' ופירושו: חזק וקיים. 'שרירות' היא קשיחות לב, שימוש בכוח ללא היגיון, התחשבות או חמלה.
234
יעל שואל/ת: חשבתי לי היום בנסיעה הביתה על זה שהעברית היא שפה בה המילים לא נבחרו באקראי אלא מחוברות זו לזו ויש להן משמעויות רבות וקשר בין המשמעות לשורש המילה. ואז חשבתי על המילה כבוד - שורש כב"ד והמילה קלון - שורש קל. אבל הכבוד הוא לא כבד, להיפך הוא נותן לאדם להרגיש קל וטוב, ואות הקלון היא זו שמכבידה על האדם, אז נשאלת השאלה למה זה נראה הפוך? ואיפה המשמעות?
רוביק עונה:
המחשבה שלך נכונה מאוד, יש קשר בין המילים עליהן חשבת, אך הוא שונה מן הפרשנות שלך. 'כבוד' אכן מגיעה מהמילה כֵבד. הכבוד אולי מעניק הרגשה קלה (לא תמיד, יש כאלה שנושאים אותו בחשיבות רבה) אבל הוא מעיד על כובד משקלו של האדם בחברה שבה הוא חי. המקרה של קל מסובך יותר. קל מן השורש קל"ל פירושה לא כבד, מועט במשקלו. לשורש הזה משמעות נוספת: לגדף, להשמיע דברים קשים. על פי התפיסה המוסרית נוהגים לקשור את הקללה לקַלות, לחוסר ערך ולהיעדר משקל מוסרי, אף כי יתכן שיש כאן זהות מקרית של שורשים. קָלון נגזר מן השורש קל"ה הקשור לביזיון ושפלות, ומכאן גם המילה נקלה. הוא נתפס כצורה משנית של קלל בהיבט השלילי: קלון מעיד על פחיתות או קלות ערך. הקשר בין המילים הוא אם כן במישור המוסרי ולא במישור תחושתו האישית של אדם זה או אחר.
235
אלכס שואל/ת: האם יש קשר בין בשר (שאוכלים) לבין בשורה (הודעה)?
רוביק עונה:
אין כל קשר. אלא שני שורשים זהים (בש"ר) אך הזהות היא מקרית, ואין ביניהם קשר משמעות.
236
דב פוניו שואל/ת: באחד האמשים נתקלנו בדמיון של צילצולי המילים "מדון" ו"זדון". בדיקה יסודית העלתה את דמיון תוכנם של שתי המילים. אנו תוהים האם יתכן מקור משותף שנובע מימי קדם, או שזו סתם מקריות.
רוביק עונה:
המקריות מוחלטת. 'מדון' הוא מן השורש דו"ן, המ' היא חלק מן המשקל ולא מן השורש, בדומה ל'מלון' מן השורש לו"ן. 'זדון' היא משורש זו"ד, ובניגוד למדון, כאן ן' היא של המשקל ולא של השורש.
237
יהודית שואל/ת: האם מבחינה אטימולוגית המילה 'נחשול' קשורה ל'נחש'?
רוביק עונה:
'נחש' ו'נחשול' הן מילים תנכיות עתיקות שאינן קשורות לשורש במקורן, אף כי נגזרו מהן פעלים (התנחשל) ושמות (נחשי) בהמשך חייה של השפה. אין ביניהם קשר אטימולוגי, ובוודאי לא קשר משמעות.
238
קשור לא קשור שואל/ת: מהו הקשר בין המילה מעיין לבין המילה עין? למה המעיין קשור דווקא לראייה, לעין, והאם קשר מעין זה קיים גם בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'מעיין' היא צורת משנה של 'עין' במשמעות דומה: נביעת מים. הדעה הרווחת היא שמקורה של המילה הוא דימוי לעין האנושית. העין או המעיין הם 'העין של המים'. המילה מעיין בשפות אחרות אינה קשורה לעיניים, אך דימוי המזכיר זאת במידת מה הוא "בעין הסערה".
239
מירה צוקר שואל/ת: נפגשתי עם שני שימושים של המילה "לקנח": "לקנח" את.... האף, ו"לקנח" ב......עוגה. מה הקשר בין שני ה"קינוחים"?
רוביק עונה:
פירוש הפועל התלמודי 'לקנח' הוא לנקות. לקנח את האף (ובספרות התלמודית גם אזור הפרשה אחר בגוף) פירושו לנקות את האף. 'קינוח סעודה' התלמודי מתייחס לניקוי הצלחת בסוף הסעודה כסימן לשובע.
240
לייב שואל/ת: שאלתי היא מה בין חֵלֶד, חלודה, חולדאי (ש.מ) וחולדות?
רוביק עונה:
חֵלֶד פירושה בתנ"ך היקום במשמעותו המרחבית, לצד עולם המשמש בתנ"ך בעיקר ביחס לזמן. המילה נקשרת לשורש הערבי חַלַד, שפירושו נמשך לנצח. לחלודה מקבילה ארמית, אך מקורה אינו ברור. יש קושרים אותה למילה היוונית kelidos, שפירושה כתם או לכלוך. חולדה קשורה לשורש הארמי-תלמודי חַלַד במשמעות חפר, והיא 'החיה החופרת', ולצידה החולד. את השם חולדאי בחרה לעצמה משפחה שהתיישבה בקבוצת חולדה שבשפלה, ואחד מבניה הוא רון חולדאי. מקור השם הוא בכפר הערבי הקרוב ששכן באזור בעת ייסוד הקיבוץ, ח'ולדה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >