שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
נאוה ליפשיץ שואל/ת: בסדרה המלבבת בעברית בנוגע לקרבה בין אנשים: אח - איחוי, לא ניתן להפרדה. ידיד - יד, עזרה. חבר - חיבור, רע – רעות. לא מצאתי הסבר או את הקשר לאשכול המשמעויות באותו שורש שהן בכתיב חסר רוע, וגם רועה (צאן). אתה יכול לברר/לבאר לי?
רוביק עונה:
הסדרה מלבבת אבל אינה אחידה. 'חבר' ו'חיבור' קשורים לאותו שורש ולאותה משמעות, וכן 'רֵעַ' ורֵעוּת. לעומת זאת הדמיון בין אח לאיחוי ובין יד לידיד מקרי, ואנו מדמים שיש ביניהן קשר בדיעבד. באשר לרֵעַ ורעיית הצאן, חלק מהחוקרים סבורים שיש קשר, שכן רועה הצאן מחבר ומוביל את הצאן, כפי שהרע מתחבר לסביבתו, אך השערה זו אינה מוסכמת. יש גם אי הסכמה לשורש המילה רֵעַ – רע"ה או רע"ע. לכל אלה אין קשר לרוע, למעשים הרעים, ולרע כהיפוכו של הטוב, שגם הוא מן השורש רע"ע, שמקורו וגלגולו שונה מרע"ע של רֵעַ.
242
נעה זמשטיין שואל/ת: האם הפועל "לשלוק" (לבשל במים חמים) קשור באיזשהו אופן למילה הגרמנית "שלוק"? אם כי שלוק איננו קשור ספציפית למים חמים, נראה שזה קרוב מכדי להיות מקרי...
רוביק עונה:
'שלק' הוא פועל שמקורו ארמי ופירושו בישל. כלומר, הדגש במשמעות הפועל אינו על המים אלא על פעולת הבישול, וכך בשפות שמיות נוספות. Schluck פירושה בגרמנית לגימה, כלומר, הדגש כאן הוא על בליעת נוזל ולא על בישול. לצד הריחוק במשמעות אין כל קו כרונולוגי הגיוני המחבר בין הפועל השמי העתיק לבין המילה הגרמנית ההודו-אירופית.
243
ניצה שואל/ת: האם יש קשר בין חביתה מביצה במחבת, וחבית?
רוביק עונה:
אין כל קשר. המילה מחבת היא מילה מקראית, וקשורה אליה גם המילה המקראית חביתים, ומכאן המילה המחודשת חביתה, ביצה המיטגנת על מחבת. יש קושרים את השורש חב"ת לשורש האתיופי חבז, שפירושו אפה לחם, הקשור למילה הערבית חֻבְּז במשמעות לחם. חבית היא מילה תלמודית. יש קושרים אותה לשורש חב"ה, כלומר, מקום שבו טומנים או מחביאים דבר מה.
244
אלון שוסטר שואל/ת: מה מקור השימוש המשותף למילה עיקול עבור סיבוב ועבור תפיסת נכסים?
רוביק עונה:
עק"ל הוא שורש דו-משמעי כבר בשפת התלמוד. חלק ממימושיו קשורים לסיבוב ופיתול, ומכאן גם הצורה המוכפלת המקראית עקלקלות, וכמובן עיקול הדרך. המימוש השני קשור לתפיסת רכוש על ידי השלטונות. לשני המימושים מקבילות בארמית, ערבית ועוד. החוקרים אינם נוטים לראות קשר בין שתי משמעויות עק"ל, ולראות בהן זהות מקרית, אך לא מן הנמנע שיש לשורשים מקור משותף בדמדומי הלשונות השמיות.
245
יוני שואל/ת: האם יש קשר בין המילים טריז ותריס?
רוביק עונה:
ככל הנראה אין קשר, שכן יש מרחק משמעות רב בין המילים. 'תריס' התגלגלה ממילה יוונית שפירושה חלון, שממנה התגלגלה גם המילה דלת, בגרמנית: Tür ובאנגלית door. 'טריז' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה יתד. אמנם אין רמז למקור ממנו התגלגלה המילה לארמית, אך עקב ריחוק המשמעות אין לקשור בין שתי המילים.
246
אורי לאור שואל/ת: מאיר שלו בספרו "גינת בר" מקשר בין המונח "חקלאות בעל" לשמו של האליל הידוע - בעל. האם יש סימוכין לקשר זה, או שזה רק במסגרת הגיגי הסופר?
רוביק עונה:
ההשקפה הנהוגה במחקר היא שמקור השם תיאולוגי. הבעל היה האל המרכזי והמשפיע בתקופה הקדומה, כולל בארץ ישראל, לצד יהוה שהתחרה בו על הבכורה. הוא נתפס על ידי הסוגדים לו כמביא הגשמים וכמי שיש לפנות אליו כדי שהאדמה תצמיח את גידוליה. לחכמי התלמוד לא היתה נוחה העובדה שהמושג קשור לאל המשוקץ, ולכן יש מדרשים שונים חלופיים, אך לא נראה שהם מקור המונח.
247
אסף מרון שואל/ת: באחת השאלות התייחסת לסילסול בקול ובשיער. נראה לי שמתבקש קשר למילה "שלשלת" - מעגלים המשולבים זה בזה. מה אתה חושב?
רוביק עונה:
ככל הנראה הדמיון בין השורשים סלס"ל ושלש"ל מקרי. עקבות סלסל מוליכים אל הפועל סל"ל, העובר הכפלה בדומה לבז"ז>בזב"ז. השלשלת, שיש לה מקבילה ארמית (שלשלתא) היא ככל הנראה צורת משנה של שרשרת. סמנטית סלסול מייצגת תנועת גלים, בשיער או בקול, בעוד שרשרת/שלשלת מייצגות טבעות השלובות זו בזו.
248
כפיר מי-בר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה "ניכוי" לבין המילה "נָכֶה"? לשתיהן אותו שורש.
רוביק עונה:
יש בהחלט קשר. השורש נכ"ה עניינו פגיעה, ומכאן גם המילה מַכָּה, והפועל לְהַכּות בהפעיל. נָכֶה הוא מי שנפגע באחד מאבריו. ניכּה וכן שם הפעולה ניכּוי בבניין פיעל פירושם כבר בתלמוד פגיעה בשכר או בתשלום.
249
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין היבריס לעברית (Hebrew)?
רוביק עונה:
הדמיון מקרי לגמרי. היבריס היא מילה יוונית (hubris). לעומתה Hebrew היא מילה אנגלית שמקורה עברי, מן המילה עברי. המילה עברי עצמה מקורה שמי, ויש כמה השערות למקורה, כגון שמו של האב הקדמון עבר, עבר הנהר או שבטי החבירו. עם זאת, כקוריוז, ההגייה האשכנזית של 'עברית' נשמעת 'עבריס', במלעיל.
250
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש קשר בין נרצה (השלב האחרון בליל הסדר) לבין המילה הרצאה? האם שניהם באים לרצות מישהו? להשלים מעשה מלשון שלם?
רוביק עונה:
גלגולי השורש רצ"ה מרתקים. בבסיסו הוא קשור ברצון במשמעותו הפשוטה. כאשר אנו מרַצִים מישהו (בניין פיעל) אנו גורמים לו שביעות רצון, ממלאים את רצונו. 'נרצה' (בניין נפעל) פירושו שהתפילה או הקורבן התקבלו ברצון. הרצה (בניין הפעיל) פירושו בתלמוד מילא חוב, מילא את רצונו של תובע, ומכאן גם: פירט את חובו, או פירט וסָפַר דבר מה. מכאן הִרְצָה בתלמוד הוא אדם המפרט דבר מה באריכות. משמעות זו התגלגלה לעברית החדשה, כאשר צורת שם הפעולה של הִרְצָה היא הרצאה, פירוט דברים, הצגת רעיונות ועובדות באופן מפורט.
251
דוד שואל/ת: האם המילה להקסים: "הילד הקסים אותה בפרח". קשורה למילה קסם (קסם של קוסם, magic).
רוביק עונה:
אכן, מדובר באותו שורש ובאותה משמעות. כאשר אנו מקסימים מישהו, הרי זה כאילו הפעלנו עליו קסם. תופעה דומה קיימת למשל באנגלית, שם charm פירושו קסם בכלל, וקסם אישי המופעל על אנשים אחרים בפרט.
252
גיורא שנר שואל/ת: האם למילה קדימה שהיא בהיפוך משמעות ל'קדום' או 'מוקדם', יש קשר למילה 'קדם' במשמעות של מזרח?
רוביק עונה:
'קדימה' היא מילת מגמה מן השורש קד"ם, המייצג מה שנמצא לפנים. קֶדֶם במשמעות מזרח היא המקום שממנו עולה השמש, והוא מה שנמצא לפני האדם, ועל פיו נקבעו כיוונים רוחות השמים ושמות הצדדים (ימין ושמאל) בעת העתיקה באזורנו.
253
איתי שואל/ת: האם יש קשר בין המילה school למילה השכלה?
רוביק עונה:
הקשר והדמיון מקריים. school מקורה במונח היווני scola, בית ספר. השכלה נגזרה מהשורש המקראי שׂכ"ל. המונח 'איש אשכולות' מן התלמוד נקשר למילה היוונית.
254
נדב שרי שואל/ת: נודע לי כי הימים שבין פטירתו של אדם לקבורתו נקראים אנינות. מה המקור ומה הקשר, אם יש, לאנין טעם?
רוביק עונה:
במקרא משמשת המילה 'אנייה' במשמעות אבל, כמו בצירוף 'אנייה ותאנייה' בישעיהו. בתלמוד מופיעות באותה משמעות המילים אנינה ואנינות, מן השורש אנ"ן שפירושו בכה והתאבל, ומכאן גם הפועל התאונן. בלשון ימי הביניים משמש מאותו שורש הפועל 'האנין' במשמעות שלילית: בחל בדבר מה, ומכאן נגזרה המילה 'אנין', זה שבוחל בדברים מסוימים. בעוד המתאונן אינו זוכה לאהדה, האנין זוכה ליוקרה ונחשב בעל טעם מעודן.
255
עודד שואל/ת: האם 'תאור' בא מ'תואר' ושניהם מ'אור'? וממנו גם ביאור, איור? מה שמאיירים או מתארים, שופכים עליו אור והוא גלוי וברור. ונאורות, אנלייטמנט האנגלית, שניהם 'מכילים' אור.
רוביק עונה:
השערה נאה אבל אין לה סימוכין במחקר. תא"ר ושם העצם תואר מצויים בשפות עתיקות ולא נמצא קשר ביניהן לבין אור, וכן בא"ר ואי"ר. יש קושרים את 'תאר' ל'ראה', ואחרים ל'תור'.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >