שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
דניאל שואל/ת: מה מקור המילה ׳מוצא׳ (נקודת מוצא, ללא מוצא), ואיך למילה אחת שתי משמעויות הפוכות (יציאה או סוף, והתחלה או מקור)? האם יש קשר לשורש מצ״א (למצוא), ואם כן, איך המילה התפתחה מהשורש?
רוביק עונה:
אין למוצא קשר למציאה. השורש הוא יצ"א. לכן כשאנחנו במילכוד ומחפשים מוצא אנחנו מחפשים דרך יציאה. כשהשבת יוצאת אנחנו במוצאי שבת. מוצא האדם הוא השלב שממנו יצא האדם. אין להתבלבל עם הביטוי "כל המוצאות אותו". כאן השורש הוא אכן מצ"א.
287
איציק שניבוים שואל/ת: מהי האטימולוגיה של "ענווה", והאם השורש זהה לזה של "עוני"?
רוביק עונה:
אכן המילים עני וענו, עוני וענווה נגזרות מן השורש ענ"ה, במשמעותו הקשורה לשפלות רוח, דכדוך וכדומה. מכאן גם עינוי, להתענות וכו'. לשורש ענ"ה שלושה מימושים נוספים שאינם קשורים זה לזה או לענווה ועוני: השיב, נתן תשובה (עניתי לשאלותיך); עסק בדבר מה ("עניין לענות בו; מעניין); וכן שימוש נדיר במשמעות שירה.
288
לייב שואל/ת: מה בין פרכס (רעד) לפרכס (קישט) ולאפרכסת?
רוביק עונה:
הדמיון בין שני הפעלים פרכס מקרי, וכן קשרם לאפרכסת. שניהם תלמודיים ומקור שניהם מיוונית. פרכס במשמעות קישט הוא הרחבה באמצעות ר' (מוכרת גם מן הפעלים כרסם, שרבט ועוד) של הפועל התלמודי פָּקַס, הקשור למילה התלמודית פּיקָס שפירושה צבע ארגמן, בעקבות המילה היוונית במשמעות זו phycos. פרכס במשמעות רעד התגלגל מהפועל היווני phrix שפירושו התרגז או התערער, או מן המילה phrixos שפירושה רעידה. במילה התלמודית אפרכסת נוספה א' פרוסתטית (א' לצורכי נוחות ההגייה) למילה היוונית prochoos שפירושה צנצנת או שפופרת מזיגה.
289
גדעון נח שואל/ת: האם יש קשר בין המילה גמרא למילה גמור במשפט "מאידך זיל גמור"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. גמ"ר הוא שורש ארמי שהוראתו לימוד, ואינו קשור לגמר במשמעות סיים. גְמור פירושה לְמַד, פועל בציווי המוכר מן המשפט של הלל הזקן, ומכאן לך ולמד. גמרא היא השם הארמי לתלמוד.
290
אלכסנדר גמינטרן שואל/ת: . האם יש קשר בין טבח שהוא רצח המוני לבין מטבח שבו מבשלים אוכל? 2. האם יש קשר בין גליל שהוא צילינדר לבין גליל שהוא אזור? והאם לשם של המדען גלילאו יש קשר לגליל? 3. האם יש קשר בין המילים "צעיר" ו"להצטער"? 4. האם יש קשר בין ספר לקריאה, ספר שעושה תספורת ויישובי ספר? 5. האם יש קשר בין נוער, נעירת חמור והתנערות מאחריות?
רוביק עונה:
1. יש קשר. 2. יש קשר (אבל לא לגליליאו). 3. אין קשר. 4. אין קשר. 5. בין נוער להתנערות, כנראה שיש קשר. נעירת חמור איננה קשורה.
291
מאיר צמח שואל/ת: סוֹף ברוסית היא קוֹנְיֶץ. בהטיות (יחסות) מסוימות אומרים קַנְצָה (בֶּז קְַנְצָה=בלי סוף). האם יש קשר ל"קץ" בעברית, או ל"קִנְצֵי" כמו ב"קנצי למילין" בארמית?
רוביק עונה:
אין כל קשר סביר בין המילים ברוסית למילה קץ. רוסית היא שפה הודו אירופית ועברית היא שפה שמית, מבנה השפות שונה מאוד והמגע בין משפחות אלה רופף. נכון שבצירוף מספר איוב 'קנצי למלין' מופיעה האות נ', אך גם הופעה נדירה זו אינה מאפשרת ליצור קשר של ממש.
292
עודד שואל/ת: מה מקור המילה לשון? האם בגלל שהיא לשה את המזון? מה מקור המילה חכה? האם בגלל שמחכים לדג?
רוביק עונה:
אסוציאציות חביבות, אך לא נראה שיש קשר בין הדברים. ככל שמילה עתיקה יותר אנו נזקקים להשוואה בין מילים קרובות ובין שורשים דומים ושונים. המילה 'לשון' מכילה את האות נ' בהופעות רבות שלה בשפות שמיות שונות, ולכן אין לראות את לו"ש כמקור המילה, מה גם שפעולת הלישה נעשית במקורה בידיים. המילה 'חכה' קשורה ככל הנראה לשורש חכ"ך ולפעולת החיכוך עם הדג, ולא לשורש חכ"ה.
293
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין בהמות (היפופוטם) לבהמה, ומה צורת הרבים של בהמות?
רוביק עונה:
אין ספק ש'בהמות' היא צורת הרבים של 'בהמה', שהיא מילה מקראית חשובה ומקובלת בשפות שמיות שונות. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב, ובאופן חריג צורת הרבים כאן מתייחסת ליחיד, לדעת רבים היפופוטם, אך יש גם השערות אחרות. יתכן שצורת הרבים נובעת מגודלה של החיה. מאחר שמדובר בהופעה יחידה במקרא לבעל חיים שלא ידוע בביטחון מיהו אין צורך בצורת הרבים, שגם אינה אפשרית עקב מבנה המילה. המילה 'בהמות' הפכה בעקבות הופעתה במקרא למילה בינ-לשונית, והיא קיימת באנגלית ובשפות אחרות.
294
ניסן תימן שואל/ת: האם המילה 'רגיל' האם המילה מהשורש רג"ל, ואיך זה וממתי משתמשים במילה זו בעברית?
רוביק עונה:
אכן, 'רגיל' ו'רגל' באים מאותו שורש. 'רגל' המקראית קדומה יותר, 'רגיל' המשנאית פירושה בעקבות 'רגל' - 'מה שהולך', 'הדרך הנפוצה ללכת למקום כלשהו' וכדומה. מה שמתקדם כפי שמקובל או ראוי. בדרך דומה נוצרה אף המילה 'תרגיל'. גם הפועל לרגל, המרגלים והריגול נוצרו בעקבות רֶגֶל.
295
ירון גולדשטיין שואל/ת: האם יש קשר בין צ'אפחה לבין שאפקה הרוסית (כובע)?
רוביק עונה:
יש דמיון צליל מקרי, אבל אין כל סיבה להניח קשר. השפעה הרוסית על העברית העירקית אינה מוכרת, וצ'פחה אינה טפיחה על כובע אלא טפיחה או מכה כלשהי.
296
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין המילים ח'ליפה (שליט מוסלמי) לחליפה (פריט לבוש)?
רוביק עונה:
יש קשר ברור. השורש חל"ף מופיע הן בערבית והן בעברית ובאותה משמעות. הח'ליפה נקראת כך מאחר שהמנהיג המוסלמי הוא המחליף או היורש של מוחמד. חליפה כפריט לבוש מופיעה התנ"ך בצירופי סמיכות, והכוונה כאן היא לבגד שנועד להחלפה לפי האירועים השונים.
297
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם יש קשר בין לטרוף במובן של הרג של חיה [כמו שמופיע בתנ"ך: "חיה רעה אכלתהו, טרוף טורף יוסף"], לבין לטרוף במובן של לערבב?
רוביק עונה:
לדעת האטימולוגים סביר מאוד שטרף במשמעות בלבל וערבב הוא הרחבת משמעות של טרף במשמעות קרע ושיסע לגזרים.
298
גדעון נח שואל/ת: הפעלים שמע נא, גש נא וכו' מתייחסים לזכר. מה לגבי בוא'נה, אם היא מתיחסת לנקבה? ובעצם איך הגיעה הסיומת נא לצאנה וראינה?
רוביק עונה:
השאלה מערבת כמה עניינים שונים. 'נא' היא מילת בקשה, ולכן 'שמע נא' היא בקשה לזכר להקשיב, ו'שמעי נא' – לנקבה. בוא'נה היא צורה דיבורית לזכר: בוא הנה, אם כי היא הפכה גם למילת הדגשה או חיזוק, בלי קשר לזכר ונקבה. 'צאנה וראינה' מכילות את סיומת הנקבה –נה, המשמשת בעברית בעתיד ובציווי לנוכחות נקבה ונסתרות נקבה.
299
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין המילים קופה וקופון? וכיצד יש להגות את המילה קופאי?
רוביק עונה:
הדמיון בין קופה וקופון מקרי בהחלט, למרות שמקור שתי המילים מוליך אל היוונית. הקופה קשורה בתיבות מסוגים שונים ומוליכה אל עניינים הקשורים בכיפוף ונטייה. קופון היא גלגול משורש צרפתי המתייחס לחיתוך הנייר מתוך שובר. את היושב ליד הקופה קוראים קופַּאי, כמו עיתונַאי וחשמלַאי, ולא קופָּאִי.
300
הפשרה שואל/ת: מה מקור המילה 'הפשרה'? האם מילה זו היא פועל יוצא מהמילה 'פושר', כלומר, האם כוונת המילה היא לגרום למשהו קר להפסיק להיות קר? והאם למילה פשרה יש קשר לכל הבלגן הזה?
רוביק עונה:
הפשרה היא שם הפעולה של הפועל הפשיר. המים היו קפואים ועל כן מוצקים, מידות החום של המים עלו והם הפכו נוזליים. מכאן שם התואר התלמודי פושר, כלומר לא קר מאוד, אבל גם לא חם מאוד או קרוב לרתיחה, שהיא מצב הצבירה הבא. הגלגול הזה של שימושי המילה מתרחש כבר בלשון חכמים. השוואה לשפות אחרות מגלה לדעת החוקרים שיש קשר בין פֶשֶר במשמעות הסבר, לבין שימושי פש"ר במשמעות הפיזיקלית. מי שפותר חלום 'מפשיר' אותו, ממיס את השפעתו המאגית. 'פשרה' וכן הפועל בבניין פיעל – פישר, מופיעים גם הם בתלמוד, וקשורים הן למשמעות ההסבר והפתרון, הן למשמעות ההפשרה, כלומר, הבאת הדברים למצב שאינו קיצוני - לא רותח ולא קפוא.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >