שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
ברק שואל/ת: האם המילה 'מזיד' קשורה בנזיד? המילה 'מזיד' לא מופיעה במקרא. בספרים המאוחרים מופיעים "זד" ו"זדון". המקור הקדום יותר מופיע בשמות: "וְכִי־יָזִד אִישׁ עַל־רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה", אך פועל כמעט זהה נמצא בבראשית כה, כט': "וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד". האם זו רק יד המקרה? באותו הקשר האם יכול להיות ש"יזד נזיד" הוא האב הקדמון של "לבשל את הדייסה..."?
רוביק עונה:
המילים 'נזיד' ו'זד', וכן 'זדון', 'מזיד' וכו' באים מן השורש זו"ד. יש הרואים כאן שורשים שונים, הראשון קשור ברשעות ומזימה, השני בבישול. האטימולוג קליין סבור שיש קשר בין השורשים ומדובר באותו שורש: הזיד פירושו גם בישל, הרתיח ומכאן נזיד, ובהרחבה התנהג באופן מוגזם, רתח, גרם נזק וכדומה, ומכאן זד וזדון. לגבי 'בישל את הדייסה', המקור הוא ביידיש: פֿאַרקאָכט אַ קאַשע.
287
נעה זמשטיין שואל/ת: השורש טפ"ח מייצר מילים בעלות משמעויות שלפחות נראות שונות מאוד: לטפוח - לתת מכות קטנות; לטפח - לעודד; טֶפַח - פיסה; האם יש קשר בין המילים הללו?
רוביק עונה:
טיפח וטֶפַח קשורים, ולשניהם מקור בלשון המקרא. טפח הוא רוחב קו היד, מה שקוראים בלשון היום 'שיבר', והוא שימש מידה לבנייה, ומכאן גם "מן המסד עד הטפחות". טיפח במשמעות עודד, בנה, וכדומה קשור למילה זו ואולי אפילו נגזר ממנה. 'טָפַח' במשמעות היכה הוא פועל תלמודי שאין לו כל קשר לטיפח. יש השערה שהוא קרוב אל 'קיפח'.
288
רותי שואל/ת: איך מתקשרות המילים סוף ולהוסיף? או במילים תנ"כיות: סוף ויסף (כמו: ולא יסף עוד)?
רוביק עונה:
אין קשר בין סוף לבין להוסיף, ולמעשה יש כאן ניגוד. כך בביטוי "ולא יסף עוד" 'ולא' שולל את 'יסף', ולכן קובע שהגיע הסוף. במילים מקבילות של 'סוף' ובעברית עצמה לא נמצאה י' שורשית כמו ב'יסף'.
289
ישראל שואל/ת: מה הקשר בין מבריח במשמעות נעילה והמילה התנ"כית בְריח: ׳בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה׳ (שמות כו כו), לבין מבריח, שפירושו מרחיק, מניס? נראה שיש כאן שורש אחד במשמעויות מנוגדות.
רוביק עונה:
אין קשר בין הפעלים. 'מבריח' א' פירושו גרם למישהו לברוח, סייע לו להימלט. הפועל לברוח במשמעות לנוס או להימלט מופיע בשפות שמיות שונות. 'הבריח' במשמעות נעל דלת או שער הוא פועל שנגזר משם העצם בְריח, המופיע בתנ"ך ומקורו במילה אכדית דומה במשמעות זהה. הצירוף 'נחש בָריח' זכה לפירושים רבים אבל ככל הנראה אינו קשור לבְריח שער או הדלת.
290
עופר שואל/ת: האם יש קשר בין המילה story ל history ? האם יש קשר בין סוריה לבין אשור?
רוביק עונה:
המילים באנגלית מגיעות מאותו מקור לטיני, שפירושו לספר סיפור. לדעת רוב החוקרים השם סוריה הוא גלגול של אשור או אסיריה, לאחר שזו נכבשה ופסקה להיות ישות עצמאית במאה השביעית לפני הספירה.
291
אמנון שואל/ת: איך הביטויים "אף על פי", "אף על גב" קשורים לאף, כמו בביטויים "מנה אחת אפיים", "ארך אפיים", "חרון אף", התאנף וניאוף?
רוביק עונה:
המילה אף היא מילה הומונימית, כלומר: יש לה שתי משמעויות שאין ביניהן קשר כלשהו. אף 1 פירושה גם. אף על פי – גם על פי. אפילו = אף (גם) אם לו. אף 2 – החוטם, האיבר במרכז הפנים, שבשפות שמיות מופיע בו העיצור נ' כמן אנפ בערבית ועוד. בעברית נ' התלכדה עם פ', ונוצר הדגש החזק ולכן נאמר אַפּים, אַפַּיים וכדומה. לאף 2 יש קשר גם לכעס (בחרי אף), ומכאן הפעלים המקראיים אָנַף והתאנף, כלומר, כעס כעס רב, שבהן יש לנ' נוכחות. נוכחות כזו יש גם לפועל שהתגלגל מיידיש: לאנפף. לניאוף אין קשר לעניין.
292
דניאל שואל/ת: מה מקור המילה ׳מוצא׳ (נקודת מוצא, ללא מוצא), ואיך למילה אחת שתי משמעויות הפוכות (יציאה או סוף, והתחלה או מקור)? האם יש קשר לשורש מצ״א (למצוא), ואם כן, איך המילה התפתחה מהשורש?
רוביק עונה:
אין למוצא קשר למציאה. השורש הוא יצ"א. לכן כשאנחנו במילכוד ומחפשים מוצא אנחנו מחפשים דרך יציאה. כשהשבת יוצאת אנחנו במוצאי שבת. מוצא האדם הוא השלב שממנו יצא האדם. אין להתבלבל עם הביטוי "כל המוצאות אותו". כאן השורש הוא אכן מצ"א.
293
איציק שניבוים שואל/ת: מהי האטימולוגיה של "ענווה", והאם השורש זהה לזה של "עוני"?
רוביק עונה:
אכן המילים עני וענו, עוני וענווה נגזרות מן השורש ענ"ה, במשמעותו הקשורה לשפלות רוח, דכדוך וכדומה. מכאן גם עינוי, להתענות וכו'. לשורש ענ"ה שלושה מימושים נוספים שאינם קשורים זה לזה או לענווה ועוני: השיב, נתן תשובה (עניתי לשאלותיך); עסק בדבר מה ("עניין לענות בו; מעניין); וכן שימוש נדיר במשמעות שירה.
294
לייב שואל/ת: מה בין פרכס (רעד) לפרכס (קישט) ולאפרכסת?
רוביק עונה:
הדמיון בין שני הפעלים פרכס מקרי, וכן קשרם לאפרכסת. שניהם תלמודיים ומקור שניהם מיוונית. פרכס במשמעות קישט הוא הרחבה באמצעות ר' (מוכרת גם מן הפעלים כרסם, שרבט ועוד) של הפועל התלמודי פָּקַס, הקשור למילה התלמודית פּיקָס שפירושה צבע ארגמן, בעקבות המילה היוונית במשמעות זו phycos. פרכס במשמעות רעד התגלגל מהפועל היווני phrix שפירושו התרגז או התערער, או מן המילה phrixos שפירושה רעידה. במילה התלמודית אפרכסת נוספה א' פרוסתטית (א' לצורכי נוחות ההגייה) למילה היוונית prochoos שפירושה צנצנת או שפופרת מזיגה.
295
גדעון נח שואל/ת: האם יש קשר בין המילה גמרא למילה גמור במשפט "מאידך זיל גמור"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. גמ"ר הוא שורש ארמי שהוראתו לימוד, ואינו קשור לגמר במשמעות סיים. גְמור פירושה לְמַד, פועל בציווי המוכר מן המשפט של הלל הזקן, ומכאן לך ולמד. גמרא היא השם הארמי לתלמוד.
296
אלכסנדר גמינטרן שואל/ת: . האם יש קשר בין טבח שהוא רצח המוני לבין מטבח שבו מבשלים אוכל? 2. האם יש קשר בין גליל שהוא צילינדר לבין גליל שהוא אזור? והאם לשם של המדען גלילאו יש קשר לגליל? 3. האם יש קשר בין המילים "צעיר" ו"להצטער"? 4. האם יש קשר בין ספר לקריאה, ספר שעושה תספורת ויישובי ספר? 5. האם יש קשר בין נוער, נעירת חמור והתנערות מאחריות?
רוביק עונה:
1. יש קשר. 2. יש קשר (אבל לא לגליליאו). 3. אין קשר. 4. אין קשר. 5. בין נוער להתנערות, כנראה שיש קשר. נעירת חמור איננה קשורה.
297
מאיר צמח שואל/ת: סוֹף ברוסית היא קוֹנְיֶץ. בהטיות (יחסות) מסוימות אומרים קַנְצָה (בֶּז קְַנְצָה=בלי סוף). האם יש קשר ל"קץ" בעברית, או ל"קִנְצֵי" כמו ב"קנצי למילין" בארמית?
רוביק עונה:
אין כל קשר סביר בין המילים ברוסית למילה קץ. רוסית היא שפה הודו אירופית ועברית היא שפה שמית, מבנה השפות שונה מאוד והמגע בין משפחות אלה רופף. נכון שבצירוף מספר איוב 'קנצי למלין' מופיעה האות נ', אך גם הופעה נדירה זו אינה מאפשרת ליצור קשר של ממש.
298
עודד שואל/ת: מה מקור המילה לשון? האם בגלל שהיא לשה את המזון? מה מקור המילה חכה? האם בגלל שמחכים לדג?
רוביק עונה:
אסוציאציות חביבות, אך לא נראה שיש קשר בין הדברים. ככל שמילה עתיקה יותר אנו נזקקים להשוואה בין מילים קרובות ובין שורשים דומים ושונים. המילה 'לשון' מכילה את האות נ' בהופעות רבות שלה בשפות שמיות שונות, ולכן אין לראות את לו"ש כמקור המילה, מה גם שפעולת הלישה נעשית במקורה בידיים. המילה 'חכה' קשורה ככל הנראה לשורש חכ"ך ולפעולת החיכוך עם הדג, ולא לשורש חכ"ה.
299
מאור שואל/ת: האם יש קשר בין בהמות (היפופוטם) לבהמה, ומה צורת הרבים של בהמות?
רוביק עונה:
אין ספק ש'בהמות' היא צורת הרבים של 'בהמה', שהיא מילה מקראית חשובה ומקובלת בשפות שמיות שונות. המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב, ובאופן חריג צורת הרבים כאן מתייחסת ליחיד, לדעת רבים היפופוטם, אך יש גם השערות אחרות. יתכן שצורת הרבים נובעת מגודלה של החיה. מאחר שמדובר בהופעה יחידה במקרא לבעל חיים שלא ידוע בביטחון מיהו אין צורך בצורת הרבים, שגם אינה אפשרית עקב מבנה המילה. המילה 'בהמות' הפכה בעקבות הופעתה במקרא למילה בינ-לשונית, והיא קיימת באנגלית ובשפות אחרות.
300
ניסן תימן שואל/ת: האם המילה 'רגיל' האם המילה מהשורש רג"ל, ואיך זה וממתי משתמשים במילה זו בעברית?
רוביק עונה:
אכן, 'רגיל' ו'רגל' באים מאותו שורש. 'רגל' המקראית קדומה יותר, 'רגיל' המשנאית פירושה בעקבות 'רגל' - 'מה שהולך', 'הדרך הנפוצה ללכת למקום כלשהו' וכדומה. מה שמתקדם כפי שמקובל או ראוי. בדרך דומה נוצרה אף המילה 'תרגיל'. גם הפועל לרגל, המרגלים והריגול נוצרו בעקבות רֶגֶל.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >