שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אשר שואל/ת: האם קצתי = הקצתי? האם יש שימוש כזה? אני מכיר את השימוש הרגיל, ונתקלתי במילון אינטרנט שמאפשר גם מובן כזה. מה דעתך?
רוביק עונה:
ברשתות החברתיות וברשת בכלל יש נטייה לקצר מילים, וזה גם המקרה של 'קצתי', כמו בציטוט הבא מאתר מפגשים: "קצתי משינה. טרודה, מבולבלת. הייתה בי מועקה ופחד אילם". הקיצור הנפוץ ביותר בקטגוריה הזו הוא ביטוי הרשת 'כנסו כנסו', במקום 'היכנסו היכנסו'. מובן ש'קצתי' במשמעות 'הֵקצתי' אינו תקני.
2
קארין שואל/ת: האם זה תקני לקרוא לחלק העליון של הנעל, שהוא לא הסוליה או תוך הנעל, גפת הנעל? או שהמילה גפה מתייחסת אך ורק לחלקי גוף?
רוביק עונה:
'גפה' מתייחסת אך ורק לחלקה העליון של הנעל, והיא המילה התקנית במשמעות זו. חלקי הגוף מקובלים בעיקר בצורת הזוגי, גפיים, וצורת היחיד שלהם היא גף.
3
יהודה שואל/ת: האם המילים האלו הן משפט: "אזור ירידה לים". יש במשפט רעיון למסירה, אבל מאידך מה הנושא והנשוא במשפט?
רוביק עונה:
"אזור ירידה לים" מגדיר אזור מסוים ואינו משפט שלם. עם זאת הוא מכיל בתוכו משפט סמוי: "באזור זה מותר (או מומלץ) לרדת לים". משפטים סמויים כאלה קיימים בשפה בהיקף רחב. המילה "אש!" פירושה "יש לירות". "הכניסה לאוטובוס מאחור": יש להיכנס לאוטובוס רק מצידו האחורי. בדרך כלל משפטים כאלה הם בקטגוריה של מה שקרוי פעולות דיבור, מבעים המשפיעים על פעולותינו. יש להוסיף שמשפטים רבים שאינם סמויים נעדרים נושא.
4
שלומית שואל/ת: האם קיימים: לטפס (נניח על עץ) למעלה / למטה, או רק למעלה? (ואז בעצם מיותר לומר לטפס למעלה)?
רוביק עונה:
'טיפס' פירושו עלה למעלה, התקדם כלפי מעלה. התנועה ההפוכה היא 'ירד': ירד בסולם. 'עלה למעלה' או 'טיפס למעלה' היא לכאורה כפילות או עודפות, אך היא מקובלת בשפה כבר מימי המקרא ואין בה פסול.
5
אירית ערד שואל/ת: האם נכון לומר: לסיים את הכריך? אני מרגישה שאפשר לסיים לימודים, עבודה, מסיבה, הכנות - בקיצור: לסיים תהליך או פעולה. אבל אם מדובר בכריך או כוס קפה, לדוגמא, נשמע לי יותר נכון לגמור. נשמע לי לא נכון עד מגוחך לומר: החלב הסתיים וצריך לקנות חלב. נשמע לי נכון: החלב נגמר וצריך לקנות חדש.
רוביק עונה:
בבניין קל 'סיים' ו'גמר' הם פעלים נרדפים לכל דבר, ואין כל בעיה ב'סיים את הכריך', ובוודאי נאה יותר לומר 'סיים את הארוחה' במקום 'גמור את הארוחה'. בפעלים הסבילים או החוזרים לא כל השימושים מקבילים. 'החלב הסתיים' אינו מקובל, אך זה מקרה פרטי. 'הארוחה הסתיימה' לעומת זאת מקובל ועדיף על 'הארוחה נגמרה'. הדיון הזה מעיד על הפער הקיים במקרים רבים בשפה בין משמעות לשימוש. מילים זהות במשמעות לא יחליפו זו את זו בהכרח בכל המקרים.
6
אילן ארבל שואל/ת: מה מקור המילה שליקה, ביצים שלוקות. מה שימושה? האם שולקים תירס? תפוחי אדמה לפירה?
רוביק עונה:
שָלַק הוא פועל תלמודי שמקורו בארמית. פירושו בישול במים רותחים, ובתלמוד היא מתייחס למאכלים שונים, וביניהם ביצים. היום השימוש בו הצטמצם לביצים, אבל שליקת תירס, למשל, אינה טעות.
7
יהודה שואל/ת: המילה טוב, טובה הן מילות תואר. האם יש להן משמעות גם של פועל? ומדוע?
רוביק עונה:
טוב הוא גם שם תואר, גם שם עצם (מלחמת הטוב והרע), גם תואר פועל (בעיקר בלשון הדיבור) וגם פועל בשורש טו"ב, עבר נסתר ובינוני של בניין קל, ובנטיות: מה טובו אוהליך יעקב. בשורש גם צורות בהפעיל (הטיב), הופעל (הוטב), פיעל (טִייב) ועוד. יש רואים כאן מיזוג של שני שורשים: טו"ב ויט"ב. שימוש מגוון כזה של חלקי דיבר לאותה מילה מוכר בעברית, כגון במילה 'יָפֶה' שיכולה לשמש גם כשם תואר, גם שם עצם, גם תואר פועל וגם פועל.
8
יוספה בקשי שואל/ת: אני עוצמת את עיני ופוקחת אותן. בטופס של מבחן קוגניטיבי היה רשום 'עיניים סגורות' ו'עיניים פתוחות'. האם זה תקני?
רוביק עונה:
אין מדובר בתקן אלא בשימוש במילים. הפועל 'פקח' פירושו פתח, אבל כבר במקרא הוא מבודל רק לעיניים ולאוזניים. לכן 'פתח עיניים' ודאי אינו שגיאה, אבל עדיף לצורך עושר השפה והדיוק בה להשתמש בפעלים ספציפיים, ובמקרה זה – לפקוח עיניים, עיניים פקוחות.
9
דניאל פרלמוטר שואל/ת: ממתי נהוג השימוש במילה "בעל" כסימן לבן זוג? הרי המושג הזה לא קיים בתורה. הנביא הושע ממליץ להשתמש במושג 'אישי'.
רוביק עונה:
המילה 'בעל' משמשת במקרא בכמה משמעויות, ואחת מהן, ב-17 הופעות, היא כינויו של הגבר הנושא אשה, וזאת גם במסגרת הצירופים 'בעל אשה' ו'בעולת בעל'. 'איש' במשמעות בעל לאשה נפוץ יותר, כ-80 הופעות במקרא.
10
יוחאי שואל/ת: שמעתי שדרן ברדיו מתאר את הנוף בסביבת העיר חיפה במילים אלה : ״במורד הכרמל, בשלהי העיר חיפה״. זה נשמע יפה ולירי, אך האם כאן השימוש במילה ׳שלהי׳ בפרוזה היא נכונה?
רוביק עונה:
'שלהי' היא מילה ארמית המופיעה רק בצורות סמיכות ופירושה סוף או סיום, והיא מתייחסת רק לזמן. 'שלהי חיפה' הוא שימוש מוזר ובהחלט לא מומלץ, אם כי יש בשפה לא מעט דוגמאות למילים המשמשות במקביל לזמן ולמקום, כמו התקדמות, לפנים ואחרות. זה לא המקרה.
11
רחל בשיא שואל/ת: האם נכון להשתמש בצירוף שער פשפש, או שהם שני דברים שונים?
רוביק עונה:
'פשפָש הוא סוג של שער, שער קטן ונמוך המאפשר לעבור דרך אזור מגודר. 'שער פשפש' הוא עודפות, די ב'פשפש'.
12
גבי רבהון שואל/ת: האם המילה תפוד מילה תקנית בעברית לתפוח אדמה (כמו תפוז המושרש בציבור)?
רוביק עונה:
המילה לא זכתה לאישור האקדמיה ללשון, אך מילים רבות אחרות שלא זכו לתו תקן נחשבות תקניות, והמבחן אינו בתקניוּת אלא בשימוש. 'תפוד' היא מילה מצוינת, אך לא נקלטה בשימוש, אם כי נמצא לה גואל במותגים מסחריים.
13
יודוביץ שואל/ת: כשמדובר בתיאוריות, מה יותר נכון לומר: 'תיאוריות שעובדות היטב' או 'תיאוריות שפועלות יותר'. ובכלל מבחינת שימוש נכון בשפה, מתי משתמשים ב'עובד' ומתי ב'פועל'?
רוביק עונה:
בשני המקרים מדובר בתרגום מאנגלית שאינו נשמע ראוי בעברית. 'תיאוריות אינן 'עובדות' או 'פועלות' אלא עשויות להתאים למבחני מציאות ולניסויים. הדרך הראויה היא 'התיאוריה התממשה במציאות', 'התיאוריה עמדה במבחן" ועוד. המצב שונה במידת מה כשמדובר ב'שיטות'. 'השיטה הזו עובדת היטב' ראוי ועדיף על 'השיטה הזו פועלת מצוין', אם כי גם זו אפשרות. בשימוש הכללי ל'עובד' ול'פועל' שימושים שונים, אם כי יש קירבה סמנטית מסוימת.
14
מיכל בולקא שואל/ת: איך נכון לומר, רוחי או רוחני?
רוביק עונה:
יש אמנם הופעות נדירות של 'רוחי' במובן ספיריטואלי אך המילה אינה בשימוש, והמילה היחידה המשמשת והראויה היא 'רוחני'. ל'רוחי' יש משמעות בתחום הגאוגרפיה: מה שקשור בתנועת הרוחות.
15
שרה שטרנהיים שואל/ת: מה נכון, מופלא או נפלא?
רוביק עונה:
המשמעות של שתי המילים קרובה, אבל השימושים שונים. 'מופלא' מתייחס לדבר מה נשגב, עולה על כל דמיון. 'נפלא' היא דבר שבח לאחר אירוע מוצלח, ספר משובח ועוד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >