שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
גיא סופר זמרני שואל/ת: יש לי שאלה לגבי השימוש ההיסטורי במילה "סיבוב" בהקשר לדרך/כביש. יש את סיבוב מוצא (סיבוב תנובה) עוד מתקופת המנדט, וידועים לי סיבוב ביל"ו וסיבוב הרצליה מהשירה. לאחרונה נתקלתי בכתבה מעיתון מ-1945, שמזכיר את סיבוב אגרובנק. מישהו טוען שמדובר על צומת חולון, ושהמילה סיבוב שימשה גם לתאר סיבוב בתור צומת ישר. האם אתה מכיר שימוש כזה? אולי בצמתים אחרים? יש עוד סיבובים שפספסתי?
רוביק עונה:
הארץ מלאה סיבובים, מסיבוב נחשון ועד סיבוב כפר סבא. לכל יישוב בארץ היה 'סיבוב' שאליו היו מגיעים כדי להתקדם אל רחבי הארץ. זה היה שם עממי מקובל עד ש'צומת' תפסה את מקומו. הסיבה לשם פשוטה: כדי להגיע למקום מסוים (מוצא, כפר ביל"ו, נחשון וכדומה) עליך לנטוש את הקו הישר, ולהסתובב אל יעדך.
2
זוהר שואל/ת: אם מישהו מת, נשתמש ב"הוא" או ב"היה"? לדוגמה, בן גוריון הוא אביו של x או בן גוריון היה אביו של x? וגם: בן גוריון הוא ראש הממשלה הראשון, או בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון?
רוביק עונה:
שתי הצורות אפשריות ותקינות. הבחירה היא על פי ההקשר ועל פי מה שמבקשים להדגיש. בטקסט היסטורי מובהק עדיפה צורת העבר. כאשר מציגים סגולות או ערך של דמות הקיימים ועומדים גם אחרי מותו יש העדפה להווה: 'סמואל בקט הוא אבי תאטרון האבסורד', מול 'סמואל בקט היה מחזאי צרפתי'. 'בן גוריון הוא ראש הממשלה הראשון', מול 'בן גוריון היה ראש ממשלה בשנים 1948-1953.'
3
נעם ניומן שואל/ת: יש בכמה שירים של יוני רכטר שימוש חריג במלה "אחד": "עכשיו אני מאד אחד" (ערב עירוני, מילים נתן אלתרמן) ו"לך תמים, לך אחד" (שיר נבואי קוסמי עליז, מילים עלי מוהר/יוני רכטר). מה משמעות המלה "אחד" בשירים הללו?
רוביק עונה:
בשני המקרים ניכרת חירות המשורר. בשירו של אלתרמן הכוונה ככל הנראה לתחושה של שלמות אדם עם עצמו, וכן התאמה לחרוז "הלבנה חולצת שד". זו גם כוונתו בשיר השני שבשאלה, וגם התאמה בחריזה ל'לבד' ו'תפחד'. לכך קראה נעמי שמר "עריצות החרוז".
4
יפעת שואל/ת: אם יש לי צמיד מברזל או מתכת על היד, האם אומרים הצמיד נשבר? נקרע? התפרק?
רוביק עונה:
אם אחד מחלקי הצמיד העשוי מחומר קשה נסדק ונבקע, הצמיד נשבר. אם החיבור בין חלקי הצמיד נפתח, הצמיד התפרק. אם הצמיד עשוי מחומר רך או פריך הצמיד נקרע.
5
אשר שואל/ת: האם קצתי = הקצתי? האם יש שימוש כזה? אני מכיר את השימוש הרגיל, ונתקלתי במילון אינטרנט שמאפשר גם מובן כזה. מה דעתך?
רוביק עונה:
ברשתות החברתיות וברשת בכלל יש נטייה לקצר מילים, וזה גם המקרה של 'קצתי', כמו בציטוט הבא מאתר מפגשים: "קצתי משינה. טרודה, מבולבלת. הייתה בי מועקה ופחד אילם". הקיצור הנפוץ ביותר בקטגוריה הזו הוא ביטוי הרשת 'כנסו כנסו', במקום 'היכנסו היכנסו'. מובן ש'קצתי' במשמעות 'הֵקצתי' אינו תקני.
6
קארין שואל/ת: האם זה תקני לקרוא לחלק העליון של הנעל, שהוא לא הסוליה או תוך הנעל, גפת הנעל? או שהמילה גפה מתייחסת אך ורק לחלקי גוף?
רוביק עונה:
'גפה' מתייחסת אך ורק לחלקה העליון של הנעל, והיא המילה התקנית במשמעות זו. חלקי הגוף מקובלים בעיקר בצורת הזוגי, גפיים, וצורת היחיד שלהם היא גף.
7
יהודה שואל/ת: האם המילים האלו הן משפט: "אזור ירידה לים". יש במשפט רעיון למסירה, אבל מאידך מה הנושא והנשוא במשפט?
רוביק עונה:
"אזור ירידה לים" מגדיר אזור מסוים ואינו משפט שלם. עם זאת הוא מכיל בתוכו משפט סמוי: "באזור זה מותר (או מומלץ) לרדת לים". משפטים סמויים כאלה קיימים בשפה בהיקף רחב. המילה "אש!" פירושה "יש לירות". "הכניסה לאוטובוס מאחור": יש להיכנס לאוטובוס רק מצידו האחורי. בדרך כלל משפטים כאלה הם בקטגוריה של מה שקרוי פעולות דיבור, מבעים המשפיעים על פעולותינו. יש להוסיף שמשפטים רבים שאינם סמויים נעדרים נושא.
8
שלומית שואל/ת: האם קיימים: לטפס (נניח על עץ) למעלה / למטה, או רק למעלה? (ואז בעצם מיותר לומר לטפס למעלה)?
רוביק עונה:
'טיפס' פירושו עלה למעלה, התקדם כלפי מעלה. התנועה ההפוכה היא 'ירד': ירד בסולם. 'עלה למעלה' או 'טיפס למעלה' היא לכאורה כפילות או עודפות, אך היא מקובלת בשפה כבר מימי המקרא ואין בה פסול.
9
אירית ערד שואל/ת: האם נכון לומר: לסיים את הכריך? אני מרגישה שאפשר לסיים לימודים, עבודה, מסיבה, הכנות - בקיצור: לסיים תהליך או פעולה. אבל אם מדובר בכריך או כוס קפה, לדוגמא, נשמע לי יותר נכון לגמור. נשמע לי לא נכון עד מגוחך לומר: החלב הסתיים וצריך לקנות חלב. נשמע לי נכון: החלב נגמר וצריך לקנות חדש.
רוביק עונה:
בבניין קל 'סיים' ו'גמר' הם פעלים נרדפים לכל דבר, ואין כל בעיה ב'סיים את הכריך', ובוודאי נאה יותר לומר 'סיים את הארוחה' במקום 'גמור את הארוחה'. בפעלים הסבילים או החוזרים לא כל השימושים מקבילים. 'החלב הסתיים' אינו מקובל, אך זה מקרה פרטי. 'הארוחה הסתיימה' לעומת זאת מקובל ועדיף על 'הארוחה נגמרה'. הדיון הזה מעיד על הפער הקיים במקרים רבים בשפה בין משמעות לשימוש. מילים זהות במשמעות לא יחליפו זו את זו בהכרח בכל המקרים.
10
אילן ארבל שואל/ת: מה מקור המילה שליקה, ביצים שלוקות. מה שימושה? האם שולקים תירס? תפוחי אדמה לפירה?
רוביק עונה:
שָלַק הוא פועל תלמודי שמקורו בארמית. פירושו בישול במים רותחים, ובתלמוד היא מתייחס למאכלים שונים, וביניהם ביצים. היום השימוש בו הצטמצם לביצים, אבל שליקת תירס, למשל, אינה טעות.
11
יהודה שואל/ת: המילה טוב, טובה הן מילות תואר. האם יש להן משמעות גם של פועל? ומדוע?
רוביק עונה:
טוב הוא גם שם תואר, גם שם עצם (מלחמת הטוב והרע), גם תואר פועל (בעיקר בלשון הדיבור) וגם פועל בשורש טו"ב, עבר נסתר ובינוני של בניין קל, ובנטיות: מה טובו אוהליך יעקב. בשורש גם צורות בהפעיל (הטיב), הופעל (הוטב), פיעל (טִייב) ועוד. יש רואים כאן מיזוג של שני שורשים: טו"ב ויט"ב. שימוש מגוון כזה של חלקי דיבר לאותה מילה מוכר בעברית, כגון במילה 'יָפֶה' שיכולה לשמש גם כשם תואר, גם שם עצם, גם תואר פועל וגם פועל.
12
יוספה בקשי שואל/ת: אני עוצמת את עיני ופוקחת אותן. בטופס של מבחן קוגניטיבי היה רשום 'עיניים סגורות' ו'עיניים פתוחות'. האם זה תקני?
רוביק עונה:
אין מדובר בתקן אלא בשימוש במילים. הפועל 'פקח' פירושו פתח, אבל כבר במקרא הוא מבודל רק לעיניים ולאוזניים. לכן 'פתח עיניים' ודאי אינו שגיאה, אבל עדיף לצורך עושר השפה והדיוק בה להשתמש בפעלים ספציפיים, ובמקרה זה – לפקוח עיניים, עיניים פקוחות.
13
דניאל פרלמוטר שואל/ת: ממתי נהוג השימוש במילה "בעל" כסימן לבן זוג? הרי המושג הזה לא קיים בתורה. הנביא הושע ממליץ להשתמש במושג 'אישי'.
רוביק עונה:
המילה 'בעל' משמשת במקרא בכמה משמעויות, ואחת מהן, ב-17 הופעות, היא כינויו של הגבר הנושא אשה, וזאת גם במסגרת הצירופים 'בעל אשה' ו'בעולת בעל'. 'איש' במשמעות בעל לאשה נפוץ יותר, כ-80 הופעות במקרא.
14
יוחאי שואל/ת: שמעתי שדרן ברדיו מתאר את הנוף בסביבת העיר חיפה במילים אלה : ״במורד הכרמל, בשלהי העיר חיפה״. זה נשמע יפה ולירי, אך האם כאן השימוש במילה ׳שלהי׳ בפרוזה היא נכונה?
רוביק עונה:
'שלהי' היא מילה ארמית המופיעה רק בצורות סמיכות ופירושה סוף או סיום, והיא מתייחסת רק לזמן. 'שלהי חיפה' הוא שימוש מוזר ובהחלט לא מומלץ, אם כי יש בשפה לא מעט דוגמאות למילים המשמשות במקביל לזמן ולמקום, כמו התקדמות, לפנים ואחרות. זה לא המקרה.
15
רחל בשיא שואל/ת: האם נכון להשתמש בצירוף שער פשפש, או שהם שני דברים שונים?
רוביק עונה:
'פשפָש הוא סוג של שער, שער קטן ונמוך המאפשר לעבור דרך אזור מגודר. 'שער פשפש' הוא עודפות, די ב'פשפש'.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >