שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
עידית שואל/ת: המילים: סטאר, תותח, סטורי אשמח לדעת האם כולן נחשבות ללשון דיבור או שמא סלנג?
רוביק עונה:
'תותח' במשמעות אדם מוצלח מאוד בתחומו הוא סלנג לכל דבר, גלגול של קאנון בגרמנית וביידיש במשמעות זו. 'סטאר' היא מילה שאולה המשמשת בעיקר בלשון הדיבור, אפשר לראות בה סלנג בדוחק. סטורי אינו סלנג. זו מילה מן הז'רגון האינטרנטי במשמעות ספציפית, ואינה חלופה של מילה עברית. אין לומר במקום זאת "ראיתי את הסיפור שהבאת באינסטגרם".
2
רפאל פרידמן שואל/ת: בבירור שפתחתי ברשת לגבי מצב תביעתי בכללית-מושלם, נמצאתי כותב "באיזה סטטוס נמצאת תביעתי?", כשלפתע סבי הליטאי המנוח אוחז בציציות ראשי וסונט בי: "היאך אתה משרבב מילה זרה לעברית הנקייה שהנחלתי לך?"... ובכלל, "תביעה" מקומה בבית המשפט ואני לא באתי אלא למצות את זכותי להחזר כספי... האין מושגים שונים לגבי "תביעה" מול "מיצוי זכות ביטוחית"?
רוביק עונה:
'תביעה' היא כל טענה הקוראת לביצוע מהלך שנועד לתקן עוול, מחסור, חוב וכדומה. לכן יש לה שימוש במערכת המשפט, תביעה היא טענה שפלוני ביצע מעשה הראוי בעונש על פי החוק, אך זהו רק אחד השימושים. כל פנייה המבקשת להחזיר חוב, למצות זכויות וכדומה ממוסד כלשהו, ממשלתי או פרטי (כמו חברת ביטוח) היא תביעה. היא משמשת גם ביחסי אנוש לא מוסדיים: "הוא פגע בי ותבעתי ממנו להתנצל".
3
דבורה שואל/ת: מתי יש להשתמש ב'אל' ומתי ב-ל? כנ"ל האם למשל מדברים על מישהו, או יש להגיד אודות, או מלה אחרת?
רוביק עונה:
למילית היחס ל' יש שימושים רבים ומגוונים, אחד מהם הוא מילת כיוון המציינת מקום או דבר מה שמתקדמים לכיוונו, וכאן משמשת גם מילת היחס אל. בשימוש הזה קשה לקבוע מתי אחד מהשניים מתאים יותר. במקרים רבים אחרים 'אל' לא תתאים. למשל: "עשיתי טובה למשה" לא יומר ב"עשיתי טובה אל משה". אפשר לומר שמדברים 'על' מישהו או 'על אודות מישהו'. 'אודות 'הוא קיצור של 'על אודות', הוא נחשב שיבוש אם כי הוא רווח ואין לראות בו שגיאה חמורה.
4
יורם שואל/ת: מתי התחיל להיות שגור הביטוי ״תנוח״, כמעין הצעה סרקסטית ומבטלת? מה עם ״תשתה מים, תנוח״?
רוביק עונה:
בהערכה גסה מדובר בסוף שנות התשעים. עדויות נוספות יתקבלו בשמחה.
5
מרק שואל/ת: מה בין פארק לגן שעשועים לגינה? פעם היה רק "גן שעשועים" ועכשיו אני שומע הורים כל הזמן אומרים ''בא נצא לגינה'' כשהכוונה לגן שעשועים. זה נכון לקרוא לזה גינה? ואולי זה אמור להיות פארק, או חלופה עברית אחרת?
רוביק עונה:
הסיבה פשוטה: רוב גני השעשועים היום, הכוללים מתקנים לילדים, נמצאים בתוך גינות. כאשר הולכים לפארק גדול נוסח גני התערוכה אין משתמשים ב'גינה'.
6
עמיחי שואל/ת: פרופ' אש מצוטט: "ככל שנפתח את המשק, מצבנו יהיה רע מאד". זה בכלל עברית? כבר לא משתמשים במלה "אם", ותוקעים את "ככל" במקומה?
רוביק עונה:
'אם' היא מילת תנאי דיכוטומית: אם נעשה X יקרה Y. 'ככל ש...' כבר במקרא היא מילת תנאי מידתית ולכך כוונת אש: אם נצא במידה רבה יותר מן הסגר התחלואה תעלה במידה רבה, אם נצא לאט – התחלואה תעלה לאט. אם היה אש אומר "אם נצא מהסגר התחלואה תעלה" אפשר היה להבין שמדובר בהתנגדות גורפת ליציאה כלשהי מהסגר.
7
עידית שואל/ת: האם המילה "טרנד" היא סלנג?
רוביק עונה:
'טרנד' היא מילה אנגלית המשמשת בשפת הדיבור. היא שייכת לתחום האפור של מילים דיבוריות שאינן סלנג במובן הקלאסי.
8
אודי שואל/ת: אומרים "לשעבר", אבל "לעתיד". למה לא אומרים "לשעתיד" (כמו לשעבר)? או "לעבר" (כמו לעתיד)?
רוביק עונה:
במסכת ברכות במשנה נכתב: "נותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבא". לשעבר, צורה מהודקת של 'לְמָה שעבר', נפוצה מאוד בלשון חז"ל. מדוע לא התקבלה גם 'לשעתיד'? אין לכך סיבה דקדוקית, זה פשוט לא קרה.
9
איתי ויצמן שואל/ת: רציתי לשאול איך נוצרה המילה "להתאהב". בניין התפעל מסמן לרוב פעולה רפלקסיבית או הדדית. האם אדם שמתאהב, למעשה, אוהב את עצמו באדם אחר?
רוביק עונה:
הפועל התאהב מופיע בלשון חז"ל ופירושו שם שדבר מה נעשה אהוב: "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" (מסכת יומא), וכאן יש משמעות רפלקסיבית. השימוש בעברית החדשה המוכר לנו מדגיש את הפעולה הרפלקסיבית: אדם גורם לעצמו לאהוב, מופעל בתוכו כוח אהבה, להבדיל מ'אוהב' המציג כבר מצב מתמשך. כמו כן הוא מתאים למצב של התאהבות הדדית.
10
אמיר קלוגמן שואל/ת: במסגרת עבודה של כתב עת העוסק בפסיכואנליזה ופוליטיקה מקומית, עלתה תהייה לגבי המושג ״בזות״ בעברית: הסתבר לנו לפתע שכמעט ואינו בשימוש בעברית כיום, כאילו מודר מהשפה. רק חברי המערכת המבוגרים מכירים אותו טוב יותר ורובם דווקא אינם ילידי הארץ (עם המונח הלועזי abjection). האם זה מקרי? רציתי לשאול מה מקור המונח, מה פירושו המדויק, והאם יש לך השערה או מחשבה מדוע כמעט ואינו בשימוש.
רוביק עונה:
המילה בְּזוּת מופיעה בלשון ימי הביניים. אלפי מילים מלשון ימי הביניים לא שרדו בעברית המודרנית, לעיתים קרובות כי נעשה שימוש בחלופה מוכרת יותר. במקרה של בזות יש מילים נרדפות מקובלות כמו ביזיון או ביזוי, וכן גם השפלה, ולא היה צורך ייחודי ב'בזות'.
11
דוד הראל שואל/ת: מחלה מְדַבֶּקֶת, מידבקת? אני לא מדַבֵּק, אני לא מדביק? הרי אין בזמן עבר פיעל דיבק. אולי כדאי לבחור פועל אחר שישתמשו בו במגפות או מחלות. אולי נג"פ בפיעל. הפועל דבק מתאים לנגריות, או לנשים: "ודבק באשתו".
רוביק עונה:
דיבֵּק, בפיעל בזמנים שונים מופיע בלשון חכמים, במשמעות המוכרת לנו היום. הקישור של שורש דב"ק למחלות מופיע במקרא בהפעיל: "יַדְבֵּק בך ה' את הדֶבֶר', ומתייחס למי שגורם להדבקה. השימוש בפיעל בהקשר למחלות מודרני.
12
שולמית לוז שואל/ת: קיבלתי הודעת מחאה בזו הלשון: "...אתם עושים צבא במקומם, עובדים במקומם, משלמים מיסים במקומם, מפרנסים את ילדיהם במקומם..." ועוד. האם נכון בהקשר זה להשתמש במילה "במקומם"? ואם הם היו עושים צבא, עובדים ומשלמים מיסים וכו', אנחנו לא היינו צריכים לעשות את כל אלה?
רוביק עונה:
אני מניח שהכוונה היא שהעובדה שהחרדים אינם עושים צבא או עובדים מעמיסה את המטלות שלהם על כלל האזרחים, בנוסף על מה שכבר מוטל עליהם ממילא. זו דוגמה לכך שההקשר מבהיר למה הכוונה, גם אם מילולית יכולה להיות תמיהה על הניסוח.
13
אתיאנה שואל/ת: במהלך תרגום זיכרונות מן השואה נכתב בצרפתית: "אף אדם שלא חווה את החוויה הזו לא מסוגל לדמיין את הגיהניום הזה כי זה חורג מכל פיקציה". "המילה פיקציה עוברת בצרפתית . למיטב ידיעתי הוא תמיד טען שסיפורים על סמך או סרטים לא תיעודיים לא יכולים להעביר את הסבל ואת מה שהיה באמת. שאלתי היא אם אני מתרגמת את המילה פיקציה ל "פרי דמיון"? האם המילה פיקציה בשימוש בשפה העברית יכול להיות מקביל לfiction בלועזית?
רוביק עונה:
המילה המתאימה לפיקציה בהקשר המדובר היא 'בִּדְיוֹן'. אפשר גם 'יצירה בדיונית'. המילה פיקציה עצמה אינה מתאימה, בעברית יש לה משמעות של משהו מופרך. 'פרי הדמיון' הוא כללי ואינו משרת את הטענה המתייחסת ליצירות אומנות.
14
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "איפה ש..", ל "היכן ש...", ל"מקום בו"\? כולנו למדנו כי "איפה ש..." הוא ביטוי פסול. רובנו החלפנו אותו ב"היכן ש...". גם אבן שושן מקבל אותו, אך לא את האחר. והשאלה: איפה והיכן - שתיהן מילות שאלה. מדוע (בצרוף זה) האחת ראויה והאחרת – לא? זאת ועוד: האם הראוי איננו "מקום בו..."?
רוביק עונה:
ההבחנה בין 'איפה ש...' ל'היכן ש...' אינה במשמעות, המשמעות זהה, אלא במשלב. 'איפה ש...' נדחק למשלב הדיבורי. גם בשימושי המילים בכלל 'היכן' נחשבת במשלב גבוה יותר מ'איפה'. 'במקום בו' היא אפשרות לגיטימית אך אינה צריכה לבטל את החלופות האחרות.
15
דפנה בר תור שואל/ת: האם השימוש בכינוי 'אסיאתי' מבטא גנאי?
רוביק עונה:
היום אין לו כל קונוטציה שלילית. בין הייקים היה נהוג לכנות את תושבי הארץ הוותיקים בכינוי הגנאי אזיאתים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >