שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילן שואל/ת: האם קיימת הצורה "ינביע" / "הנביע" וכך הלאה, במובן - לגרום נביעה, לגרום לדבר מה להתרחש? למשל - אם אפנה אל הרשות, פנייתי עלולה להנביע את התוצאה שאינני חפץ בה. קראתי דיון של האקדמיה ללשון עברית משנת 1989, בו הוזכרה אפשרות זו. מתוך חיפוש עצמאי שעשיתי, ברור לי שאין מדובר בצורה מקובלת ובדוגמא שנתתי, נכון יותר להשתמש במילה "להניב". ובכל זאת - סקרן.
רוביק עונה:
בדיון באקדמיה עוסקים בשורשי פ"נ בהפעיל שבהם נ' עשויה להופיע ולהישמע ולא להיטמע בע' הפועל. אחד הדוברים מעלה אפשרות תאורטית שאנשי מדע יזדקקו ליצור פועל חדש: להנביע, במשמעות "לגרום נביעה". אין הכוונה כאן לגרימה בכלל אלא רק לגרימת נביעה, ונראה שאנשי המדע גם לא נזקקו לפועל עצמו, שלא נכנס לשפה העברית.
2
יעל לפושין שואל/ת: האם נכון לומר: יש לקצוב תפקידים? (יש לקצוב ראשי ממשלה, מנהלי בתי חולים, מנהלי בתי ספר וכו׳).
רוביק עונה:
אין קוצבים בעלי תפקידים אלא תקופות כהונה. הניסוח הנכון: יש לקצוב את תקופת הכהונה של ראש הממשלה, כלומר, מספר שנים מקסימלי בהם הוא יכול לשרת.
3
ליאת שואל/ת: יש כזו מילה מולהב? אני יודעת שאומרים נלהב. חברה השתמשה במילה בהקשר: "הוא מולהב ממך". כלומר מוקסם. נראה לי שגוי לומר כך.
רוביק עונה:
'הולהב' היא הצורה הסבילה של 'הלהיב', בניין הופעל מול בניין הפעיל. זו אינה שגיאה וניתן למצוא את 'הולהב' ומכאן 'מולהב' במילונים. עם זאת זו אינה צורה מקובלת וכמעט אינה נשמעת.
4
עמליה סגל שואל/ת: באתר "בא-במייל" ראיתי כתבה מאת העורכת דנית לידור, שכותרתה: לונדון לובשת אווירת חג המולד, ואתם מוזמנים להידהם מקסמה... האם נכון לכתוב להידהם?
רוביק עונה:
אין כל פגם ב'להידהם'. זהו שם הפועל של 'נדהם', פועל נפוץ ולגיטימי.
5
סיון שקד שואל/ת: אני מכירה שאישה יולדת ואיש מוליד. בתנ"ך כתוב "ויולד נח את-שם את-חם ואת-יפת". מה היא הדרך הנכונה? האם גם האישה וגם האיש יכולים ללדת ולהוליד?
רוביק עונה:
נהוג היום להבחין בין 'יָלַד' (ולמעשה, ילדה) = שהיא הבאת ילד לעולם לאחר היריון, לבין 'הוליד', שהוא מעשה הגבר. זו גם ההבחנה המקראית העיקרית, ועם זאת 20 פעם בתנ"ך 'יָלַד' מתייחס לתפקיד הגבר, ובמקורות מאוחרים נמצא גם כי "האשה הולידה בנים". מכאן שמדובר בהבחנה חלקית בין הפעלים, ואין לראות שגיאה ב'הגבר ילד' ו'האישה הולידה'.
6
גבי שואל/ת: בהקשר לשאלה בדבר ברֵרה ואפשרויות, בני גנץ טען כי "ישנה רק אלטרנטיבה אחת". האם אפשר לכנות אפשרות בודדת כחלופה?
רוביק עונה:
לכאורה יש אי תקינות בשימוש כאן באלטרנטיבה, או במילה העברית חלופה. אם יש רק אחת, המילה חלופה אינה רלוונטית, ויש לומר 'יש רק אפשרות אחת'. אך בדיבור שוטף אין בכך פסול. הכוונה המסתתרת היא שיש אמנם כמה חלופות, אך רק אחת אפשרית או רצינית.
7
גיא וולפין שואל/ת: מהי המילה הנכונה: נרתיק לגיטרה או תיק לגיטרה?
רוביק עונה:
שתי הצורות סבירות, ובמבחן השימוש הן קרובות זו לזו בתפוצה. 'נרתיק' מתאימה, כי הנרתיק מזוהה עם חפץ השוכן בתוכו, אם כי במקורות דובר על אמצעי אחסון לחפצים קטנים והיום אומרים נרתיק למשקפיים, למשל. עם זאת ניתן בהחלט להרחיב את השימוש גם לגיטרה. תיק לגיטרה מקובל אף הוא, אך תיק היא מילה רבת שימושים, והייתי ממליץ על נרתיק.
8
מאיר מינדל שואל/ת: המשורר יחזקאל רחמים בשירו "בדרך אל הערירי" כותב"...עוד מבקש להשתאף אל אופק לא מוגן". מה תוכל להוסיף לגבי השימוש במלה חדשה עבורי "להשתאף, משתאף, נשתאף..."
רוביק עונה:
המשורר לקח לעצמו את חירות המשורר, והרחיב את השימוש בשורש שא"ף לבניין התפעל. לגיטימי.
9
דורון שואל/ת: בפרסומת בטלוויזיה שואל השחקן "האם הם יכולים להרוויח כשהם פוגרים" (נמצאים בפגרה). בגירסת הרדיו של הפרסומת הוא אומר "כשהם חופשים" (נמצאים בחופשה). האם הפעלים האלה תקניים?
רוביק עונה:
במילונים אין אזכור לפעלים אלה. עם זאת אין מניעה ליצור אותם בעברית ולהשתמש בהם. 'חופשים' במשמעות מבלים בחופש כבר נשמע במקומות שונים, גם בהשפעת 'נופשים'. 'פוגרים' היא עדיין בדיחה פרטית של המפרסמים.
10
בתיה שואל/ת: ביקשתי מהמלצר "חביתה מקושקשת", והוא תיקן אותי ל "ביצה מקושקשת". מי צודק?
רוביק עונה:
יפוטר המלצר לאלתר. גם מפני שאין כל סיבה ואפילו רשות לתקן ביטוי שגור ומובן לכל, וגם מפני שהוא טועה. יש סוגים שונים של חביתה, היינו, ביצה מטוגנת על מחבת, ואחד מהם הוא החביתה המקושקשת.
11
יוט שואל/ת: שמתי לב שהרבה ביטויים שקשורים ביחסים חברתיים מתבססים על "תחום הטקסטיל": "יחסים נרקמים", "מה הקשר שלך אליו", "ניתקתי את הקשר" וכו'. אשמח להארה מאיפה זה הגיע?
רוביק עונה:
השפה מתפתחת באמצעות דימויים, ודימויים מגיעים מן העולם הממשי, המעשי והפיזי. כמעט כל תחום חיים משמש מקור לדימויים: מזון, בניין, גוף האדם – וגם תחומי הטקסטיל, אך הם אינם כאמור מקור יחיד או מרכזי. תחום זה מגיע גם הדימוי המרכזי למצבנו הפוליטי היום: הפלונטר.
12
מור שואל/ת: למה קוראים לנרתיק (וגינה)? נרתיק הוא נרתיק לאיבר הזכר? לא מצאו מילה אחרת בשפה המקצועית?
רוביק עונה:
המונח נרתיק, וכן נרתיקה, אינו מתייחס ליחסי מין אלא לצורת איבר המין הנקבי המוליך מן הרחם אל מחוץ לגוף, ומזכיר מעין נרתיק.
13
סתיו שואל/ת: האם בעברית קיים המבנה של "אני מוצא את הדבר מעניין", "אני מוצא את זה חסר", "אני מוצאת את זה חינני"? או שזו רק צורה שאולה מהאנגלית ("I find it interesting")?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. זו השפעה אנגלית מובהקת, ובמקביל גם השפעה גרמנית. אין בכך כל בעיה, השפעות כאלה על העברית רבות מאוד ולא רק שאינן פסולות, הן מעשירות את השפה. עם זאת עדיף הנוסח "אני מוצא שזה מעניין" על פני "אני מוצא את זה מעניין", שהוא תרגום מילולי מאנגלית ונשמע פחות טוב בעברית.
14
תום רטיג שואל/ת: במסגרת לימודי קורס הפרמדיקים במד"א נתקלנו מס' פעמים במילה גרגרת (בלוטת התריס על קנה הנשימה) הנהגית פעמים רבות בטעות 'גרוגרת'. תהיתי אם אכן אין קשר לגרוגרת - תאנה. באנגלית, נקרא חלק זה adam's apple (תפוחו של אדם הראשון = פרי עץ הדעת). במקורותינו יש מספר דעות לגבי מהו פרי עץ הדעת, אך אין אף דעה שזהו אכן תפוח. מאידך, הדעה הרווחת ביותר, אותה מצטט רש"י בפירושו, היא "עלה תאנה - הוא העץ שאכלו ממנו בדבר שנתקלקלו בו נתקנו" (סנהדרין ע). אם כך נמצא שגם אנו, כמו באנגלית, קוראים לחלק זה על שם פרי עץ הדעת - גרוגרת (תאנה).
רוביק עונה:
השאלה מרתקת, התשובה אולי מאכזבת. שיבושים מסוג זה אינם בנויים על ידע מעמיק במקורות ובמשמעויות ופרשנויות אלא מסיבות פרוזאיות יותר. נראה שמשהו בצליל המילה הארכאית גרוגרת, המוכרת במשמעותה הנכונה למעטים, התאים לאותו איבר בגרוננו יותר מאשר 'גרגרת', וכך השתרש.
15
אייל ישפה שואל/ת: אני מבקש לדעת האם יש דרך להבחין בעברית בין belief לבין faith. הבנתי שבחוג לפילוסופיה מתייחסים ל-belief כאל ״האמנה״, להבדיל מאמונה. אשמח לחוות דעתך.
רוביק עונה:
השימוש ב'האמנה' במשמעות שבשאלה אינו מוכר. 'האמנה' מתייחדת לתחום הדיפלומטיה. הוא גם אינו פותר את ריבוי המשמעויות של הפועל האמין. 'אני מאמין לו שזכה בפרס' ו'אני מאמין בהשגחה העליונה' משתמשים באותו פועל. הדרך היחידה היא להבין את ההבדלים על פי הקשר המשפט
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >