שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
בן שואל/ת: רציתי לשאול שאלה בנושאי סלנג. האם אפשר להגיד במקום כאב ראש אבו-גראס (על משקל וגע ראס)?
רוביק עונה:
וג'ע ראס, או בצורת קיצור וג'אראס, או בשיבוש בוג'יראס, הוא ביטוי ערבי, במשמעות כאב ראש, שנקלט בסלנג הישראלי. הביטוי אבו גראס אינו מוכר. במילות סלנג אין שאלות 'מותר' ו'אסור', אלא האם ביטוי מסוים נקלט ומשמש. זה אינו המקרה.
2
לאה שואל/ת: הפירוש של המילה "פונקציה" זה התאמה בין משהו למשהו, או שזה תפקיד, אבל זה לא אומר "משוואה". יש אנשים שמשתמשים במילה "פונקציה" בתור "משוואה", אני לא מבינה למה. למשל במשפט: "הולכים לבחור אותה על פני. אני לא מבינה איך זה יכול להיות בכלל פונקציה ביני לבינה". היא התכוונה לומר: "אני לא מבינה איך אפשר בכלל להשוות ביני לבינה".
רוביק עונה:
המשמעות הבסיסית של 'פונקציה' היא תפקיד. במתמטיקה פונקציה מצביעה על התאמה בין גורמים, ומכאן השימוש שבמשפט בשאלה, אך על פניו המשפט אינו תקין ובוודאי שאינו שקוף.
3
ראובן פרומר שואל/ת: ראובן הזמין את שמעון לבוא עימו עם ראובן למסיבה, אליה שמעון לא היה מוזמן. כאשר ראובן תיאר זאת הוא התלבט בין: הבאתי את שמעון על מנת שישמש לי כבן לוויה, לבין גררתי עימי את שמעון כדי שישמש אותי כבן לוויה.
רוביק עונה:
'גררתי' ממש לא מתאים. שמעון איננו מכונית מקולקלת. למה לא 'שכנעתי את שמעון לשמש לי בן לוויה'?
4
אודי שואל/ת: מה דעתך על השימוש הגובר לאחרונה במילה "בוא" (כתרגום ל-come on)? למשל: "בוא, אתה לא מבין כלום", או "וגם את לא חכמה גדולה... בואי". זה לא מזעזע?
רוביק עונה:
זו שפת דיבור לגיטימית, אופיינית מאוד לישראלים כיוון שיש בה יסוד אגרסיבי, וכבר במעמד של קלישאה. להזדעזע אפשר אבל אין כאן שאלה אתית או דקדוקית.
5
רותי שואל/ת: מדוע משתמשים ב'וו' אחרי: הלוואי ו, הואיל ו. אני מבינה את השימוש ב-'ש' שהוא יותר תדיר. לא ברור לי מאיפה בא ה-וו.
רוביק עונה:
המילית ו' משמשת במקרים נדירים כמילית שעבוד, המחליפה של ש-, ויש לכך גם עקבות במקרא. במקרה של 'הואיל' זו חלופה יחידה, אין 'הואיל ש-', וגם במקרה של 'היות ו-' היא עדיפה על 'היות ש'. לעומת זאת 'במידה ו', 'יתכן ו-' לא זכו לתו תקן. 'הלוואי ו-' הוא שימוש סביר במילית.
6
ריטה שואל/ת: האם מותר להגיד "גוף דל" בניסיון לתאר גוף רזה? אם לא, איזה ביטויים קיימים? אני מנסה לתרגם שיר, והמשפט אליו אמור להשתייך הביטוי זה: "החל לפצוע את גופי הדל".
רוביק עונה:
הביטוי 'גוף דל' נשמע מוזר אך אם את מרגישה שהוא המתאים ביותר הוא אינו פסול. יש ביטויים פשוטים יותר: גוף כחוש, גוף צנום וכדומה, ואפשר גם 'מדולדל איברים'.
7
יואל צפריר שואל/ת: כיצד, מדוע ואיך הפכה המילה "כאילו" לשגורה כ"כ בפי הצעירים, ולרוע המזל גם בפי מבוגרים? מה קרה כאן בעצם?
רוביק עונה:
השימוש ב'כאילו' אינו מתייחס למשמעות המילה אלא לתפקידה כממלא מקום במשפט, מה שנקרא 'סמן שיח'. עם זאת היא מעניקה לדברים יסוד של הסתייגות והצטנעות. השימוש במילה מושפע משימוש מקביל במילה האנגלית like, הקרובה לו במשמעות ובצליל. מילות מילוי כאלה יש בכל שפה, ואם היא תיעלם תבוא חדשה תחתיה.
8
יעל רגב שואל/ת: רציתי לשאול מה דעתך לגבי הביטוי "טפטוף רקטות". האם הוא בא להסוות אידיאולוגיה, שהרי זהו אינו טפטוף כלל אלא איום ממשי שעלול להרוג? מה רוצה להשיג מי שמשתמש בביטוי? האם זה כמו "סבב"?
רוביק עונה:
בדיווח על מתקפות לוחמה יש נטייה נרחבת לשימוש במטפורות של מים: מטח של טילים (או של יריות), מטר של פגזים ועוד. 'טפטוף' בא לומר שמדובר במתקפות לא סדירות ובטווחי זמן. השימוש במטפורות האלה נועד לדמות אירוע קטלני וקשה לתחום נעים וקרוב יותר ללב. בכך הוא גם משרת את מי שמנהל מדיניות מלחמתית, ואכן עורר את זעמם של תושבי עוטף עזה, ביטוי מכובס בפני עצמו.
9
מאיר מינדל שואל/ת: המלה "חריגות" מטרידה אותי. בעצם המלה יש ניחוח של שלילה: אבא חורג, אמא חורגת, מטען חורג, בחינוך - ילד חריג. אודה לך אם תאיר את עיניי.
רוביק עונה:
'חרג' כשלעצמו הוא פועל ניטרלי: יצא. בעברית החדשה הוא משמש בעיקר כמטפורה למה שאינו תואם את הנורמה. שימוש זה הוא המשך ישיר של המונח התלמודי 'בן חורג', שהועבר בשלבים מאוחרים יותר גם ליתר בני המשפחה. 'חריג' היא מילה שחודשה בעברית המודרנית. בדרך כלל היא משקפת יחס שלילי למי שאינו שייך לנורמה, אך התקינות הפוליטית מאפשרת להכיל את החריג ולבטל את הסטיגמה הקשורה במילה.
10
אבי שואל/ת: כיצד מבדילים בין "בא" כדוגמת "אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַ֔י וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נוֹרָא מְאֹד" (שופטים י"ג - אמו של שמשון) לבין "ביאה" כדוגמת המעשה בתמר (בראשית ל"ח), ובתלמוד: "האישה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, בשטר ובביאה.." (קידושין ב א)? האם אי אפשר לפרש את הפסוק הראשון כ-"ביאה"?
רוביק עונה:
הפועל 'בא' בבניין קל מופיע במקרא כ-2000 פעמים, מתוכן 12 פעמים במשמעות שגל או בעל. פעמים אלה מובנות מן ההקשר, וסיפור אמו של שמשון אינו אחד מהן ע פי הפשט. עם זאת המדרש דווקא קושר בין המשמעויות, פירוט שיוצג בטור שבועי קרוב..
11
גלי כהן שואל/ת: אשמח לדעת מדוע לדעתך אין שימוש רב במילה הִשְׁתַּנּוּת? חשבתי שאולי יש בזה היבט שלילי, כי השתנות מצטיירת כמהלך כפוי (לא אני עברתי שינוי, כפו עלי את השינוי). אך, כשבחנתי מילים דומות, הבחנתי שאנחנו משתמשים במילה התחדשות בהקשרים חיוביים ולא שליליים (״התחדשות עירונית״ ״התחדשתי ב...״ ״תתחדש!״).
רוביק עונה:
התחדשות, השתנות, התהוות, התפתחות ואחרות הן מילים המייצגות תהליכים. יתכן שיש ב'השתנות' יסוד של פסיביות המגביל את השימוש בה, בעוד 'התחדשות' מרמזת על מהלך יזום. בכל מקרה, היקף השימוש במילה אינו כפוף לנוסחאות ולעיתים אין כל דרך לצפות אותו.
12
צבי שואל/ת: מה השימוש של המלה לגבי, והאם היא קשורה למלה גב.
רוביק עונה:
'לגבי' משמשת במשמעות 'בעניין, בהקשר ל..' המקור במילה הארמית גַבֵּי במשמעות זו. הקשר לגב הוא שמדובר בדבר מה הנמצא על הנושא הנדון, לכאורה יושב על גבו.
13
יעקב בורנשטין שואל/ת: קיימת מילה פשוטה קצרה וקולעת: "צריכה". מהיכן ומדוע צצה המילה הכבדה "תצרוכת"?
רוביק עונה:
'תצרוכת' הוא שיעור הצריכה, הכמות אותה צורכים בתחום מסוים. 'צריכה' היא המילה הכללית. המילה נכנסה לשימוש כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. מילים במשקל 'תקטולת' מתאימות למונחים מערכתיים כמו תקבולת, תרשומת ועוד.
14
לאה שואל/ת: אני נוהגת לומר לרדת לים, וחברתי אומרת שזה שגוי ויש לומר ללכת לים, כי הים נמצא במישור, מישור החוף, ולכן לא יורדים אליו. יתכן ואני רגילה לומר לרדת לים כי באשדוד, העיר בה גדלתי, מכל מקום ירדנו לכיוון הים. האם זו אכן אמירה שגויה?
רוביק עונה:
זו בהחלט לא אמירה שגויה. הים נתפס תמיד כמקום שאליו יורדים, גם אם מגיעים אליו ממישור שטוח, ומכאן הביטוי העתיק 'יורד ים' המופיע כבר בתהילים: "יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים".
15
רפאל פרידמן שואל/ת: שינוע התלמידים לבתי הספר בתום עידן ההסתגרות מחמת הקורונה כרוך בהפעלת מערך היסעים או מערך הסעות?
רוביק עונה:
'היסע' פירושה הסעה, אבל המילה נכנסה לשימוש בעיקר בצורת הרבים כאשר מדובר בהסעות במסגרת פעולה מתוכננת ומאורגנת, וזאת בהשפעת השימוש הזה בצבא. 'מערך הסעות' הוא כמובן ביטוי תקין.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >