שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "איפה ש..", ל "היכן ש...", ל"מקום בו"\? כולנו למדנו כי "איפה ש..." הוא ביטוי פסול. רובנו החלפנו אותו ב"היכן ש...". גם אבן שושן מקבל אותו, אך לא את האחר. והשאלה: איפה והיכן - שתיהן מילות שאלה. מדוע (בצרוף זה) האחת ראויה והאחרת – לא? זאת ועוד: האם הראוי איננו "מקום בו..."?
רוביק עונה:
ההבחנה בין 'איפה ש...' ל'היכן ש...' אינה במשמעות, המשמעות זהה, אלא במשלב. 'איפה ש...' נדחק למשלב הדיבורי. גם בשימושי המילים בכלל 'היכן' נחשבת במשלב גבוה יותר מ'איפה'. 'במקום בו' היא אפשרות לגיטימית אך אינה צריכה לבטל את החלופות האחרות.
2
דפנה בר תור שואל/ת: האם השימוש בכינוי 'אסיאתי' מבטא גנאי?
רוביק עונה:
היום אין לו כל קונוטציה שלילית. בין הייקים היה נהוג לכנות את תושבי הארץ הוותיקים בכינוי הגנאי אזיאתים.
3
שמואל פרי שואל/ת: מדוע להשמצת בעל מקצוע אומרים עליו שהוא סנדלר?
רוביק עונה:
הביטוי מיוחס לרופאים שאינם מצטיינים במקצועם. המקור הוא ביידיש, שוסטער, כבר במשמעות המלעיגה ביחס לרופאים.
4
יחיעם שואל/ת: טוויטר הודיעה ש"השעתה את חשבונו של טראמפ לצמיתות" (גם במקור "Permanently suspend"). האין זה "תרתי דסתרי"? השעיה היא להבנתי הפסקה זמנית.
רוביק עונה:
אכן אוקסימורון, המעיד על כך שכוונת ההשעיה לצמיתות מסויגת ואולי תבוטל.
5
גיורא שנר שואל/ת: מאיפה בא הביטוי 'להתנפח' במובן של להתבאס, להתרגז, להיעלב. מה בדיוק מתנפח?
רוביק עונה:
'התנפח' משמש בעיקר לציון התרברבות, וזאת בעקבות 'נאד נפוח', אדם נפוח מחשיבות ועוד. השימוש במשמעויות של כעס ועלבון הוא הרחבה של משמעות ההתרברבות. השימוש אינו נרחב, וככלל במילות סלנג רבות קובעות אסוציאציות יותר מאשר מהלך לוגי.
6
דני ב. שואל/ת: אנחנו שומעים ואומרים על מעשה רע - על פי תפישתנו - "המעשה לא מוסרי". אבל הביטוי "מוסר" (אתיקה?) מכיל בתוכו גם טוב וגם רע. האם נכון יותר לדייק ולומר - המעשה איננו ראוי? ובהזדמנות זאת מניין בא הביטוי "ראוי"?
רוביק עונה:
התופעה שבה שם עצם או שם תואר מרחיב משמעות ניטרלית למשמעות חיובית טבעית לשפה, ולא רק לעברית. כך 'אנושי' היא גם מילה כללית וגם מילה המצביעה על התנהגות אמפטית ונדיבה. 'הוא בן אדם', או 'מענטש' מצביע על אדם בעל תכונות חיוביות. לעיתים הכיוון שלילי כמו ב'ילדותי', או בצירוף 'מצב רוח' שהוא גם ניטרלי אבל בדרך כלל מציין מצב רוח רע. במקרה של מוסרי התופעה קיימת גם באנגלית. moral מציינת התייחסות לשאלות מוסר, וגם התנהגות בעלת אופי מוסרי. 'ראוי' הוא מונח תלמודי נפוץ.
7
נתן שואל/ת: מדוע (ומתי) נבחרו המילים "אזרחית" או "לועזית" לתיאור השנה הקלנדרית? הרי לא מדובר בהיפך לוגי מ"יהודית", וגם לא במשהו בשפה זרה או במקום זר - שהרי גם בארץ הקודש חיים, מתכננים ומשלמים מיסים לפיה.
רוביק עונה:
'אזרחי' משמש היום למגוון שימושים, שהמכנה המשותף להם הוא 'מה שאינו כפוף למוסדות ולחוקיהם', על פי התפיסה שהאזרח הוא ריבון על חייו. מכאן אזרח הוא מי שאינו חייל, החברה האזרחית היא החברה שאינה פועלת בכפיפות למוסד ממשלתי כלשהו, ו'אזרחי' במובן מה שאינו כפוף למוסדות ולנוהגים דתיים: נישואין אזרחיים, השנה האזרחית. 'לועזי' הוא מונח גנרי לכל מה שאינו עברי או יהודי.
8
משה מגן שואל/ת: מה הצורה הנכונה למצב שבו אין אוויר בגלגל בגלל חור בו? בכתובים במילונים כתוב גם נקר וגם תקר. מהי הצורה התקנית?
רוביק עונה:
המשמעות זהה: חור בצמיג הגורם ליציאת האוויר, חלופה עברית לפנצ'ר. המילה נֶקֶר נקבעה במילון המכונית של האקדמיה ללשון משנה 1955, ונקבע כי המילה הנהוגה תֶקֶר אינה תקנית. הציבור אוהב דווקא את 'תֶקֶר', המשמשת בתפוצה רחבה פי חמישה מ'נקר'.
9
נילי וידן שואל/ת: המורה שלי לצ'יקונג כתב שבאמצעות הצלילים שאנחנו מפיקים אנחנו גורמים לרתת של האיברים. אני חשבתי שיותר מתאים בהקשר הזה לכתוב רטט. ההסבר המילוני אינו מספק. אשמח לתובנות שלך.
רוביק עונה:
רֶטֶט היא רעידה, מילה שמקורה בתנ"ך. בתנ"ך מופיעה גם המילה רְתֵת במשמעות דומה, ורואים ברת"ת שורש משני לרט"ט. בעברית החדשה חודשה המילה רֶתֶת שפירושה עווית לא רצונית. יש לשאול את המורה האם זו הכוונה, ואם לא, עדיפה הצורה רטט.
10
שואל/ת: אדם אשר מבצע הונאה, יש לו שֵם בשורש ינ"י?
רוביק עונה:
צורת הבינוני של ינ"י בהפעיל היא מוֹנֶה. כיוון שהיא זהה לצורת הבינוני של מנ"ה קל, השימוש בה כמעט ואינו קיים, ומועדפות מילים נרדפות.
11
אודי שואל/ת: האם יש לך הסבר לשוני מדוע מכנים רוחות בכיוון ממנו הן מגיעות ולא בכיוון בו הן נושבות? יש בכך משהו לא אינטואיטיבי, ותהיתי מה טעמו של ההיפוך הזה.
רוביק עונה:
בעיני האינטואיציה היא להתייחס דווקא למקור הרוח, המקום ממנו באה, שיש לו גם מאפיינים נוספים כמו חום (רוח דרומית), קור, לחות וכדומה. נוסף לכך, רוח דרומית, למשל, יכולה להתפזר לצפון, למזרח ולמערב.
12
אבישי סימון שואל/ת: האם אתה מכיר שימוש בשורש גלג"ל במובן של אכילה? הגמרא במסכת כתובות דף סז מספרת על רבי נחמיה שעני אחד ביקש ממנו אוכל משובח והוא ענה לו: "רצונך שתגלגל עימי בעדשים?" ובהמשך מסופר שהוא אכן גלגל עמו בעדשים. נראה שגם רש"י הבין את השורש כמדבר על אכילה.
רוביק עונה:
השימוש הזה קיים רק בתלמוד. שטיינזלץ אכן מסביר: "רצונך שתאכל עמי". יתכן שיש כאן השפעה של גלגול העיסה, או הגלגול בחיטים להכנת מאפה. השימוש אינו מוכר בעברית החדשה.
13
דפנה שואל/ת: לפני אילו בני משפחה לא מוסיפים את ה' הידיעה? לא אומרים האמא שלי אלא אמא שלי. מה באשר לאח/אחות/סבא/סבתא?
רוביק עונה:
למעשה ניתן להוסיף ה' הידיעה לכל אחד מבני המשפחה כאשר רוצים ליידע אותו, כלומר, להבהיר שאין מדובר בשם כללי. נכון שבמקור 'אמא' היא בארמית 'האם', אך היא נקלטה בעברית ללא תווית יידוע. לכן לגיטימי לומר 'האמא של החיילים', למשל. כאשר מוסיפים כינוי קניין, ה' הידיעה מתייתרת: 'אמא שלי' הוא צירוף מיודע. כך גם בכינוי קניין חבור: אמי, בתי, אבל יש לומר 'הבת שלי' כשהכוונה לבת ידועה, בעוד 'בת שלי' אינו מיודע, ויכול להתייחס לכמה בנות או להוות מעין כינוי חיבה. כך 'אח שלי' הוא כינוי חיבה, לעומת 'האח שלי' שהוא מיודע.
14
ילנה שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "להתוודע" גם כלפי שמות עצם דוממים?
רוביק עונה:
'להתוודע' פירושו להכיר מישהו או דבר מה חדש. ההתוודעות היא בדרך כלל למערכות מורכבות או לרעיונות מופשטים, כלומר, דבר מה המכיל ידע חדש: 'התוודעתי לתורת האבולוציה', 'התוודעתי למטרות הארגון', 'התוודעתי למתכון חדש' ואפשר גם בדוחק 'התוודעתי לשולחן החדש של איקאה'.
15
מרים מילשטיין שואל/ת: האם השימוש הרווח במילה 'מסגרת' גם כשאין מסגרת תקין? למשל במסגרת פעולות ההסברה? במסגרת הכנס האחרון?
רוביק עונה:
השימוש ב'מסגרת' במשמעות תחום כלשהו שאינו בהכרח פיזי הוא על דרך הדימוי. במקור המקראי מסגרת היא מעין גדר פיזית או חומה הסוגרת על מקום יישוב. עם זאת להרחבה המטפורית יש רמז כבר במקרא, בספר תהלים: "בְּנֵי־נֵכָר יִבֹּלוּ, וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶֽם". הרחבה מטפורית מקבילה נמצא באנגלית: frame וביתר קירבה framework.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >