שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
166
אלימלך גזית שואל/ת: האם אפשר לעשות הגעלת כלים ללא קשר לכלי פסח ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
הגעלה במקורה אינה קשורה לסדר פסח אלא לניקוי וטיהור כלים לצורכי טקס ופולחן. היום השימוש נקשר באופן כמעט בלעדי לפסח. הפועל הוא תלמודי, ויש קושרים אותו לשורש גאל. הקשר לגועל במשמעות תיעוב מקרי.
167
רונן שואל/ת: השבוע שמעתי ברדיו את המשפט הבא: ״פלונית בירכה את אלמונית על בחירתה לראשות ה...״. האם לא היה נכון יותר לומר שבירכו את אלמונית על ״היבחרותה״? הרי אלמונית לא עשתה משהו פעיל בנושא אלא נבחרה באופן פסיבי.
רוביק עונה:
לשפה יש היגיון פנימי משלה, שלא תמיד עומד בקריטריונים של לוגיקה מחמירה, וזה חלק מגמישותה. בשימוש בפועל יש הבחנה בין הפעיל (בחר) לבין הסביל (נבחר) ואין לערבב ביניהם: הבוחרים בחרו, המועמד נבחר. במקרה של שם הפעולה 'בחירה', לאחר שהתהליך מושלם והבחירה בפלונית הופכת לעובדה, פלונית היא כבר 'הבחירה'. זו אמנם בחירתם של אלה שבחרו בה, אבל במעמדה החדש הבחירה שלהם היא כבר נכס והגדרה שלה. זה גם ההסבר לביטוי "ארץ הבחירה", שהיא למעשה "הארץ הנבחרת".
168
דוד דניאלי שואל/ת: בהקשר של מכירות ורווח בעסקים, איזה משפט יותר מדויק יותר או נכון יותר מבחינה לשונית: 'ניתן להרוויח יותר מבלי למכור יותר', או 'ניתן להרוויח יותר גם בלי למכור יותר'?
רוביק עונה:
'מבלי' היא צורה ספרותית ולמעשה ארכאית של 'בלי', ולכן אפשר לומר פשוט: 'ניתן להרוויח יותר בלי למכור יותר'. הצורה השנייה מוסיפת 'גם' להדגשה, והיא לגיטימית גם כן. אפשר גם לנסח את הטיעון בצורה אחרת: 'גובה הרווח אינו תלוי בהכרח בהיקף המכירות', או 'מכירות גבוהות אינן תנאי הכרחי לרווחים גבוהים'.
169
יהודה שואל/ת: בשיר "ויהי בחצי הלילה" כתוב "גר צדק נצחתו כנחלק לו הלילה". נצחתו כתוב עם דגש באות צדיק. מה שלא הבנתי, הרי כוונת המשורר לומר שאברהם ניצח את המלאכים, וכאן כתוב שה' כביכול ניצח את אברהם. אמרו לי שמכיוון שיש דגש בצדיק זה כמו 'גרמת לו לנצח'. ולא הבנתי את התשובה ולא שמעתי עד היום דבר שכזה. בפיוט שכתב יניי ונשמע בסדר פסח נכתב: גֵר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה".
רוביק עונה:
ניצח פירושו גבר על מישהו, ובהחלט לא 'גרמת לו לנצח'. ככלל הפיוט המוקדם קשה להבנה, ואפשר לפרשו בדרכים שונות.
170
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במושג "צלול". מים צלולים, מזג אויר צלול וקר. האם המושג קביל גם בפסיכולוגיה? נפשו של הפושע שהייתה עכורה, הולכת ומצטללת בבית הכלא. אשה מרשעת וחורשת מזימות החלה להצטלל לאחרונה. האם קביל?
רוביק עונה:
קביל בהחלט. השפה מתפתחת ומתעשרת באמצעות דימויים, כלומר, הרחבת משמעות של מילה באמצעות מטפורה או במנגנוני הרחבה נוספים. במקור שם התואר 'צלול' מתייחס לנוזלים, כמו יין שהמשקעים שלו שקעו, וגם השימוש בו ביחס לאוויר הוא מטפורי. רש"י כבר השתמש בביטוי "דעה צלולה". דימויי נוזלים נפוצים מאוד בשפה: "נפש עכורה", "ספר דלוח", "כעס מבעבע", 'זליגה' התחומי הלשון, החברה וכדומה, 'טפטופים' כמונח בטחוני ועוד.
171
ספיר שואל/ת: האם מותר לומר "להוריד חולצה", או שצריך להגיד "להסיר חולצה"?
רוביק עונה:
אין כל רע ובוודאי שזו אינה שגיאה לומר 'להוריד חולצה' (או מכנסיים, גרביים ומשקפיים). זו צורה דיבורית נפוצה. כמובן ש'להסיר גרביים' או 'לפשוט חולצה' מעיד על שפה נאה וייחודית.
172
ראובן שואל/ת: שאלתי נוגעת למילה "מִנְהֶלֶת" בצירופים כמו "מנהלת הליגה" או "מנהלת הכנרת". שלא בנסמך, משתמשים לעתים קרובות ב"המִנְהֶלֶת". האם לא מתאים יותר לומר "המנהָלָה"?
רוביק עונה:
'מִנְהֶלֶת' היא מילה עצמאית שהשתרשה ופירושה גוף ארגוני שיש לו תחום סמכויות מסוים, לפעמים כחלק של מוסד גדול יותר כמו עירייה או חיל צבאי. לכן אין פסול ב'הַמִנְהֶלֶת'. המילה אינה זהה למִנְהָלָה, שהיא אגף בתוך מוסד האחראי על ניהולו בעיקר בהיבט הארגוני. בצורת הסמיכות המילים זהות.
173
אלונה שואל/ת: האם נכון לומר קבוצות מוחלשות? לדעתי נכון יותר לומר קבוצות חלשות, כי מי החליש אותן?
רוביק עונה:
השימוש ב"קבוצות מוחלשות" נחשב תקין פוליטית יותר מ"קבוצות חלשות". הוא מצביע על כך שהקבוצות שבהן מדובר אינן חלשות מעצם טבען, או מסיבות גנטיות ואחרות, אלא התנאים החברתיים והמשטר הכלכלי-חברתי גרם להן להיות חלשות.
174
אלעד שואל/ת: נכון לומר שתיתי כדור? או שצריך להגיד לקחתי כדור?
רוביק עונה:
שתי הצורות מקובלות בדיבור יומיומי ואין כאן שאלה של נכון או לא נכון אלא של הרגל. 'שתיתי' נחשב צורה דיבורית יותר, לעומת זאת השימוש ב'לקחתי' מתייחס לעניינים רבים ולכן עדיף להשתמש בפועל ספציפי כמו 'בלעתי' או 'שתיתי', או בלשון גבוהה 'צרכתי'.
175
נועה שואל/ת: במקומות רבים מופיע הצירוף "עמד על" אחרי מספר או כמות. למשל: מספר ההרוגים עמד על 120, משך הזמן הממוצע עמד על 5 שבועות, וכיו"ב. האם נכון להשתמש בצירוף במשמעות זו?
רוביק עונה:
ניתן וראוי בהחלט, ויש לכך גם שורשים במקורות. במסכת ערכין נכתב: "מכרה לו במנה, והשביחה, ועמדה על מאתיים". השימוש כאן ב'עמד על' בהתייחסות לכמות התפשט לתחומים שונים שבהם מתקיימת ספירה, ולא רק במחיר.
176
רותי בית אור שואל/ת: מאין נחתה עלינו הסיומת ״וּש״, כביטוי חיבה: סבתוש, בתמצווש, אבּוּש, אינסטוּש... ושאר קרובי משפחתם? והאם יש סיבה לכך שזה שגור בד״כ בפי בנות ולא בפי בנים? לא שמעתי בן שיש לו ברמִצווש, או שמכנה את אביו אבּוּש...
רוביק עונה:
-וּש נכנסה לחיינו במסגרת מה שקרוי פקצית, שפת "הבלוגים הוורודים" שהשפיעה על השפה ברשת והשפה בכלל מאז ראשית שנות האלפיים. מקורה ביידיש (בהשפעה סלבית), ככינוי חיבה בהשלמה לשם פרטי או מילה, והיא חלק מהמגמה בשפה הפקצית לשימוש באלמנטים מיידיש. המקור הפקצי מרמז אולי על שפת בנות, אבל קשה לקבוע שבנים אינם משתמשים בה כלל.
177
דב עילם שואל/ת: כידוע המספר 13 הוא מספר רע ביהדות ולא מביא מזל טוב. כיצד זה מתיישב עם העובדה שאנחנו חוגגים בר-מצווה בהגיענו לגיל 13?
רוביק עונה:
מקור האמונה ש-13 מביא מזל רע אינו ביהדות. אחד המקורות, כנראה לא היחיד, הוא בסיפור הסעודה האחרונה של ישו, שהתקיימה ביום שישי ובה השתתפו 13 איש, ובה בגד יהודה איש קריות בישו. מאז "יום שישי ה-13" הוא בתרבות הנוצרית והכללית יום המביא מזל רע. ביהדות לעומת זאת 13 מתייחס לעניינים חיוביים וחשובים. ביניהם 13 עיקרי האמונה של הרמב"ם, 13 המידות המהוות את הלוגיקה התלמודית, וכן גיל 13, שבו הילד הופך לגבר האחראי למעשיו ולקיום המצוות, כפי שגיל זה נתפס בימים קדומים.
178
יוחאי אוזן שואל/ת: האם נכון לומר לְצַלְחֵת, שזה להניח אוכל בצלחת שפת הטבחים?
רוביק עונה:
הטבחים יצרו את הפועל מן המילה 'צַלַּחַת', והוא לגיטימי בהחלט גם אם לא קיבל תו תקן. השורש צלח"ת הוא פועל גזור-שם. בעברית אלפי שורשים גזורי שם, והם יכולים להיגזר גם משם בסיומת נקבה. אין הבדל דקדוקי או אחר בין 'לְצַלְחֵת' מ'צַלַחַת' לבין 'לְתַצְפֵּת' מ'תצפית' וכדומה.
179
דב שגב שואל/ת: שמעתי ברדיו - קול המוזיקה: היצירה, בביצוע נגן הכינור ׳כך וכך׳, נגן הצ׳לו ׳כך וכך׳ והצ׳מבליסט ׳כך וכך׳. האם נכון לאמר כך, או שהיו צריכים לאמר ונגן הצ׳מבלו ׳כך וכך׳?
רוביק עונה:
צ'מבליסט הוא השם הלועזי של נגן הצ'מבלו. שתי הצורות לגיטימיות. במשפט שהובא יש לכאורה אי סדירות, ועדיף: הכנר ... הצ'לן ... הצ'מבליסט ... אבל זו אינה טעות לשונית.
180
יונתן פורמן שואל/ת: כיצד נכון לומר: המוצר שנבדק עונה לדרישות התקן, או עונה את דרישות התקן?
רוביק עונה:
'עונה' כאן פירושו מתאים, עומד בתנאים מסוימים. הצורות הנכונות הן 'עונה לדרישות התקן', או 'עונה על דרישות התקן', אך לא 'עונה את דרישות התקן'.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >