שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
מאיר מינדל שואל/ת: עמיחי כותב בשירו: ציפורים יודעות היכן לקנן את קינן, הדגים יודעים היכן להטיל את ביציהם... האם יש סיבה לשונית לשורה הראשונה - לקנן את קינן. הרי המלה "לקנן" כבר כוללת הכל. לא כן?
רוביק עונה:
בתנ"ך קינן הוא פועל יוצא: בנה קן. בתלמוד – פועל עומד: גר בקן. עמיחי הכיר את המקורות היטב, והשתמש כאן במשמעות המקראית, שאינה מקובלת היום.
182
נעמי שואל/ת: האם תקין להגיד חדשה טובה? או שעלינו לומר ברבים 'חדשות טובות'?
רוביק עונה:
כשאומרים "יש לי חדשות טובות" מתכוונים לא פעם לידיעה בודדת. 'חדשות' במובן הזה היא תרגום של המילה האנגלית news בריבוי, ובאנגלית אין לומר good new, גם כאשר מדובר בבשורה בודדת. בעברית אפשר לומר 'חדשה טובה', אבל כדאי להימנע מכך ולהשתמש ב'ידיעה טובה' או 'בשורה', או בצורת הרבים.
183
ציונה בר-טוב שואל/ת: האם נכון לאמר בעברית "הוא נסחף בשטפון ונהרג"? השאלה היא האם נכון בנסיבות אלו להשתמש במילה נהרג?
רוביק עונה:
יש עשרות דרכים בעברית לציין מותו של אדם. 'נהרג' הוא שם גנרי למי שמצא את מותו באופן אלים ולא צפוי: נהרג בתאונה, במלחמה ועוד. לצד זה יש שימושים ספציפיים: נספה בתאונה, נפל במלחמה, טבע למוות בשיטפון ועוד.
184
אליאן שואל/ת: האם זה נכון להגיד נולֶדֶת? למשל : אם הבת שלך הייתה נולדת עם.. ואם לא אז איך נכון להגיד?
רוביק עונה:
'נולדת' היא צורת הבינוני של 'נולד' והיא צורה תקינה ומקובלת.
185
עובד שואל/ת: האם קיים פועל ע.ב.ש. בעברית? יש עָבֵש כתואר כמו ישן או עמל. הם יש עָבַש (נסתר, עבר, זכר) או יעבוש, כמו יעבוד?
רוביק עונה:
עָבַש בבניין קל מופיע בתנ"ך, בספר יואל. שם התואר עָבֵש מופיע בספרות ימי הביניים ובתפילות. בעברית החדשה נעשה שימוש בבניינים נוספים: עיבש, עוּבַּש, התעבש, העביש, אבל היום השימוש הזה נעלם כמעט לגמרי.
186
אלי כ מהצפון שואל/ת: האם תקני השימוש במלים "מועצת" ו"מִנְהֶלֶת" כמילה עצמאית ולא בסמיכות? (כי אותי זה מעצבן אבל אם אתה מאשר - אכבוש את עצביי).
רוביק עונה:
משקל מִקְטֶלֶת הוא משקל תקני ולגיטימי (מִסְפֶרֶת, מִשְעֶנֶת, מִדְרֶכֶת לצד מדרכה ועוד). השימוש ב'מנהלת' שלא בסמיכות השתרש כמילה עצמאית, גוף ארגוני שיש לו תחום סמכויות, בעוד מִנְהָלָה היא אגף בתוך מוסד, האחראי על הניהול הארגוני, שצורת הסמיכות שלו היא אכן מִנְהֶלֶת. שימוש ב'מועצת' שלא בסמיכות אינו מוכר.
187
אלכס שואל/ת: האם נכון השימוש במילה "תמונה" במשמעות painting, או שחייבים להשתמש במילה "ציור"?
רוביק עונה:
'תמונה' היא מילת מטרייה לשורה ארוכה של מצגים ויזואליים, כמו צילום, קטע מהצגה או סרט, ציור, וכן בהשאלה, "תמונת מצב". 'ציור' מבחין את הסוגה הזו ממצגים ויזואליים אחרים ולכן השימוש במילה בהקשר הנכון מדויק יותר, וכיום גם מבחינים בין 'ציור' לבין 'איור' ואפילו 'רישום'. היום 'תמונה' מתייחסת כמעט אך ורק לצילומים.
188
דנה שואל/ת: האם זו טעות לומר ״אני נכנסת לבפנים״?
רוביק עונה:
זוהי צורה דיבורית ובמקרה זה רצוי להימנע ממנה כי היא מעידה על עילגות. יש לומר 'אני נכנסת פנימה'.
189
זהרה לוין שואל/ת: האם אפשר להגיד הובשתיך - ביישתי אותך, והאם אפשר להגיד הושבתיך ריקם?
רוביק עונה:
'הוביש' היא צורת הפעיל נדירה של השורש בו"ש. הצורה הרגילה היא הֵביש (כמו הקים, הביא), אך בתנ"ך מופיעה גם הצורה הוביש, ועל כן הובשתיך אפשרי כצורה עם כינוי מושא: הובשתי אותך, כלומר, ביישתי אותך. אפשרות זו אינה קיימת בשורש שו"ב. כאן הצורה היחידה היא הֵשיב, ומכאן הֵשַבְתִיך ריקם, בעוד הושַבְתִיך פירושו הושבתי אותך, מן השורש יש"ב.
190
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת ב"מחשבה מניעתית". כדי למנוע נפילת ילד ממשטח שיש גבוה (משטח האנדרטה בנגבה) הותקנה מאחורי שלוש הדמויות גדר מתכת. כלומר, בהנגשת האתר לנכים /ילדים הושקעה 'מחשבה מניעתית'. האם מותר לומר זאת בשעת ההדרכה או לאו. והאם יכול להתקיים מושג בתחום הטקסטיל כמו 'עשייה קריעתית'?
רוביק עונה:
מבחינה דקדוקית אין כל מניעה להוסיף את סיומת התואר בנקבה –תי למילים כמו מניעה, קריעה וכדומה, ולכן יש לנו גם חשיבה יצירתית ועוד. לא תמיד השימוש הזה רצוי או הגיוני. 'עשייה קריעתית' הוא ביטוי מוזר, גם אם דקדוקית הוא תקין.
191
אלימלך גזית שואל/ת: האם אפשר לעשות הגעלת כלים ללא קשר לכלי פסח ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
הגעלה במקורה אינה קשורה לסדר פסח אלא לניקוי וטיהור כלים לצורכי טקס ופולחן. היום השימוש נקשר באופן כמעט בלעדי לפסח. הפועל הוא תלמודי, ויש קושרים אותו לשורש גאל. הקשר לגועל במשמעות תיעוב מקרי.
192
רונן שואל/ת: השבוע שמעתי ברדיו את המשפט הבא: ״פלונית בירכה את אלמונית על בחירתה לראשות ה...״. האם לא היה נכון יותר לומר שבירכו את אלמונית על ״היבחרותה״? הרי אלמונית לא עשתה משהו פעיל בנושא אלא נבחרה באופן פסיבי.
רוביק עונה:
לשפה יש היגיון פנימי משלה, שלא תמיד עומד בקריטריונים של לוגיקה מחמירה, וזה חלק מגמישותה. בשימוש בפועל יש הבחנה בין הפעיל (בחר) לבין הסביל (נבחר) ואין לערבב ביניהם: הבוחרים בחרו, המועמד נבחר. במקרה של שם הפעולה 'בחירה', לאחר שהתהליך מושלם והבחירה בפלונית הופכת לעובדה, פלונית היא כבר 'הבחירה'. זו אמנם בחירתם של אלה שבחרו בה, אבל במעמדה החדש הבחירה שלהם היא כבר נכס והגדרה שלה. זה גם ההסבר לביטוי "ארץ הבחירה", שהיא למעשה "הארץ הנבחרת".
193
דוד דניאלי שואל/ת: בהקשר של מכירות ורווח בעסקים, איזה משפט יותר מדויק יותר או נכון יותר מבחינה לשונית: 'ניתן להרוויח יותר מבלי למכור יותר', או 'ניתן להרוויח יותר גם בלי למכור יותר'?
רוביק עונה:
'מבלי' היא צורה ספרותית ולמעשה ארכאית של 'בלי', ולכן אפשר לומר פשוט: 'ניתן להרוויח יותר בלי למכור יותר'. הצורה השנייה מוסיפת 'גם' להדגשה, והיא לגיטימית גם כן. אפשר גם לנסח את הטיעון בצורה אחרת: 'גובה הרווח אינו תלוי בהכרח בהיקף המכירות', או 'מכירות גבוהות אינן תנאי הכרחי לרווחים גבוהים'.
194
יהודה שואל/ת: בשיר "ויהי בחצי הלילה" כתוב "גר צדק נצחתו כנחלק לו הלילה". נצחתו כתוב עם דגש באות צדיק. מה שלא הבנתי, הרי כוונת המשורר לומר שאברהם ניצח את המלאכים, וכאן כתוב שה' כביכול ניצח את אברהם. אמרו לי שמכיוון שיש דגש בצדיק זה כמו 'גרמת לו לנצח'. ולא הבנתי את התשובה ולא שמעתי עד היום דבר שכזה. בפיוט שכתב יניי ונשמע בסדר פסח נכתב: גֵר צֶדֶק נִצַּחְתּוֹ כְּנֶחֱלַק לוֹ לַיְלָה".
רוביק עונה:
ניצח פירושו גבר על מישהו, ובהחלט לא 'גרמת לו לנצח'. ככלל הפיוט המוקדם קשה להבנה, ואפשר לפרשו בדרכים שונות.
195
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי עוסקת במושג "צלול". מים צלולים, מזג אויר צלול וקר. האם המושג קביל גם בפסיכולוגיה? נפשו של הפושע שהייתה עכורה, הולכת ומצטללת בבית הכלא. אשה מרשעת וחורשת מזימות החלה להצטלל לאחרונה. האם קביל?
רוביק עונה:
קביל בהחלט. השפה מתפתחת ומתעשרת באמצעות דימויים, כלומר, הרחבת משמעות של מילה באמצעות מטפורה או במנגנוני הרחבה נוספים. במקור שם התואר 'צלול' מתייחס לנוזלים, כמו יין שהמשקעים שלו שקעו, וגם השימוש בו ביחס לאוויר הוא מטפורי. רש"י כבר השתמש בביטוי "דעה צלולה". דימויי נוזלים נפוצים מאוד בשפה: "נפש עכורה", "ספר דלוח", "כעס מבעבע", 'זליגה' התחומי הלשון, החברה וכדומה, 'טפטופים' כמונח בטחוני ועוד.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >