שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
196
מיכאל נצר שואל/ת: נזכרתי במושגים שהיו בספרי ילדים שקראתי לפני כ-75 שנה. בספר "הקלברי פין": אִצְטַוְנָה במובן צילינדר של מנוע. בספר "ילדי רב החובל גרנט" (משנת תרפ"?): חֲזָנָה - תא באוניה, עֲזָקָה - מצודה (fort), מַרצוּף - שק שינה (marcufial היא חיית כיס). האם מוכרות מילים אלו על ידי האקדמיה כיום?
רוביק עונה:
'אצטוונה' מופיעה במילון הטכנולוגיה של ועד הלשון בשנת 1929, אך בשנת 1946 חזרו למונח הלועזי: צילינדר. יתר המילים אינן מופיעות במילוני האקדמיה, וגם לא נקלטו בעברית של ימינו. המילה 'מרצוף' מופיעה בספרות ימי הביניים במשמעות שק גדול. 'אצטוונא' היא מילה ארמית במשמעות גליל (צילינדר), ואף היא מופיעה בספרות ימי הביניים. עִזְקָה קשורה לעבודת האדמה, אך משמעותה של עֲזָקָה כמבצר נקשרת לעיר המבצר המקראית עֲזֵקָה.
197
מיתי שואל/ת: האם מתאפשרת צורת ההתנסחות 'אנחנו מצופים' - במובן של מצפים מאתנו - (קיוו לו, ייחלו לו. שורש צפ"ה). וגם אם יתאפשר אופן ההתנסחות הזו, האם יתאפשר בשפה המדוברת בלבד, או שזה תיקני ומקובל בשפה רשמית?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את "אנחנו מצופים", כלומר, מצפים מאתנו, בדומה ל"אנחנו מתבקשים", "אנחנו נדרשים" ועוד. הצורה האקטיבית, "מצפים מאתנו" נאה יותר, אך אין כאן שאלה של תקינות.
198
רחל שואל/ת: האם שגוי לומר 'בנוסף'? מדוע?
רוביק עונה:
אין סיבה לפסול את 'בנוסף'. המילה שייכת לקבוצת מילים על פי הדגם ב+שם תואר/שם עצם, המשמשות במהלך הצגת טיעון או נושא: במקביל, בהתאמה, בקצרה ועוד.
199
אבישי לבנה שואל/ת: לאה גולדברג כותבת בספרה הקלאסי והנפלא "דירה להשכיר" (ספר ילדים עם מסרים חשובים גם למבוגרים)! וכמובן שאם לאה גולדברג כתבה כך, כך צריך לומר. אבל מבחינת ה"עברית התקנית" לא יותר נכון "דירה להשכרה"? האם כב' מכיר דוגמאות נוספות שהלשון הספרותית גברה על הלשון התקנית?
רוביק עונה:
אין כל רע או יסוד דיבורי דווקא ב"דירה להשכיר", כמו גם ב"חרב להשכיר". יש כאן צורת קיצור (אליפסיס בלשון הבלשנים), של משפט שלם: דירה [שיש, שאפשר, שאנו אמורים] להשכיר. המבנה הזה עתיק. בספר שמות מסופר: "וַיַּחְפְּרוּ כָל־מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת" (ז 24), וכך ביטויים כמו "לחם לאכול", "בגד ללבוש" ועוד.
200
נ.א. שואל/ת: מה נסגר עם היושר? היושרה תפסה את מקומו בכל חזיתות טוהר המידות, המוסר, נקיון הכפיים ושות'.
רוביק עונה:
המילה יושרה נוצרה כחלופה עברית למילה האנגלית integrity. היא מתייחסת למרכיב באישיותו של אדם, הגורם לנו להאמין שפיו ולבו שווים. 'יושר' לעומת זאת מתייחסת למכלול מעשיו של האדם ומוטמע בה היבט מוסרי יותר מאשר אישיותי. יתכן אדם ישר, שלא ירמה אף פעם את מס הכנסה, אבל חסר יושרה. יש אכן אינפלציה מסוימת בשימוש ב'יושרה' על חשבון 'יושר', המילה נשמעת כנראה מודרנית יותר, אבל אין סיבה לשונית לוותר על היושר למען היושרה.
201
אורלי מוסרי שואל/ת: אודה לעזרה בישוב וויכוח של שנים: איך נכון לומר: תחליש את הווליום או תנמיך את הווליום?
רוביק עונה:
מאחר שמדובר בנוסח דיבורי אין כאן בעיה של נכון או לא נכון, שתי הצורות אפשריות. עם זאת 'תנמיך את הווליום' מתאים יותר, כיוון שעוצמת השמע נמדדת באמצעות מעין סולם.
202
זיו שואל/ת: התאמת המפה לשטח. האם נכון להגיד הצפנה?
רוביק עונה:
קיים שימוש במונח הצפנה בשימוש במפות, והוא הצבת המפה בכיוון צפון כדי לפענח את פני השטח.
203
יוחאי שואל/ת: האם אפשר להשתמש במילה 'כס' שלא בסמיכות. אם כן, אבקש דוגמה.
רוביק עונה:
אפשר בהחלט, אף כי בדרך כלל המילה תופיע ביידוע. למשל, הסדרה "משחקי הכס". במדרש תנחומא נכתב: "כל זמן שזרעו של עמלק בעולם, לא השם שלם, ולא הכס שלם, אבד זרעו של עמלק מן העולם, הכס שלם, והשם שלם".
204
פלג שואל/ת: האם נכון לומר לומר "כעיקרון" או "בעיקרון", ואם כן האם אפשר להתחיל את המשפט עם המילה 'כעיקרון' או שרק כמילת קישור?
רוביק עונה:
שתי הצורות משמשות בעברית ושתיהן אינן שגויות אך גם אינן מומלצות. עדיפה הדרך הארוכה יותר: באופן עקרוני, באופן כללי וכדומה. לעיתים קרובות המילה בשתי החלופות מיותרת לגמרי.
205
אביבית שואל/ת: האם ניתן לאמר או... או? לדוגמה, 'את יכול לבחור לקינוח או גלידה או שוקולד'.
רוביק עונה:
'או.. או' זו דרך לגיטימית בהחלט להציג ברירה. נכון שגם "גלידה או שוקולד" מעביר מסר של ברירה, אבל הכפלת 'או' מדגישה שיש לבחור בין שתי חלופות, וקובעת שרק חלופה אחת תהיה מקובלת. באנגלית דרך כזו מקובלת באמצעות המילים either… or.
206
משה שמואלי שואל/ת: האם מקור המילה הצדעה הוא ברכה של קירוב היד לצדע (רקה)? אם כך, לא ניתן להגיד להצדיע במועל יד או בכל צורה אחרת.
רוביק עונה:
הצדעה מקורה אכן בצדע, אבל היא התרחבה במשמעותה לכל פעולה של הנפת יד לצורך הבעת כבוד או הוקרה, כולל הנפת היד על המצח, הצדעה במועל יד, וגם בהרחבה, 'מופע הצדעה', מופע הוקרה.
207
עדינה רוזנפלד שואל/ת: קריינים ומגישים משתמשים הרבה פעמים במילה 'טוב' בין נושאים שונים. מאין נולד ביטוי זה?
רוביק עונה:
'טוב' משמשת בשפת הדיבור כמה שקוראים 'מילת חלל', קַשָר, מילה שמאפשרת לקדם את הדיבור בלי שהיא תורמת להבנת המשפט. בדרך כלל 'טוב' מתחילה משפט וכאילו מחברת אותו למשפט קודם או שאלה: "טוב, אז איפה עמדנו?", "טוב, מה אנחנו לומדים מכך?" השימוש ב'גיט' ביידיש וכן gut בגרמנית במילה זו מקובל למטרה זו, וזה כנראה מקור השימוש.
208
גדעון גלעדי שואל/ת: איך נכון לומר לגבי הליכה לשרותים: האם להיפנות או להתפנות?
רוביק עונה:
הפועל המתאים הוא להתפנות, בבניין התפעל, מאחר שבמהלך אדם 'מפנה את עצמו', משחרר את עצמו מהשתן או הצואה.
209
יוחאי שואל/ת: איך יש להגות את המילה ״פריט״ בסמיכות וללא סמיכות?
רוביק עונה:
המילה היא פְריט, ועל כן הצורה העצמאית והצורה בסמיכות זהות.
210
ליאורה שואל/ת: איך אומרים 'ראיתי אותן' בסמיכות?
רוביק עונה:
סמיכות היא יחס בין שני שמות עצם. כוונת השאלה היא כנראה צורת המושא החבור. במקרה זה הצורה היא רְאִיתִין.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >