שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
מנחם שואל/ת: מדוע משתמשים במילה "בעצם" בכל משפט שני?
רוביק עונה:
'בעצם' היא מה שמכונה בבלשנות 'קשר ריק' או 'סמן שיח', בדומה ל'למעשה', 'פשוט', 'כאילו' ועוד. היא נועדה ליצור שטף דיבור, אבל כמעט שאין לה תפקיד בעל משמעות במשפט. כאשר שדר רדיו מרבה ב"בעצם", ויש לא מעט כאלה, ראוי שיזכה לנזיפה מהיועץ הלשוני. דיבור רהוט באמת אינו נזקק לסמני שיח.
227
ניר שואל/ת: הבן הצעיר שלי שאל אותי למה קוראים למי שרץ אצן ולא רצן. אשמח לקבל את עזרתך בנושא.
רוביק עונה:
ילדים כרגיל שואלים שאלות מצוינות. 'אץ' ו'רץ' הם פעלים נרדפים. בעברית החדשה נוצר הבדל בתחום הספורט. אדם הרץ למרחקים בינוניים וארוכים הוא אכן 'רץ': "רץ מרתון". בריצות למרחקים קצרים, עד 200 מטר, נדרש פועל אחר, כפי שבאנגלית יש הבדל בין runner לבין sprinter, ולכך משמש הפועל לאוץ, הספורטאי הוא 'אצן', והריצה הקצרה – מֵאוֹץ או מָאוֹץ.
228
רועי שואל/ת: האם מגחיך/להגחיך וכיו"ב הן מילים "אמיתיות" או רישמיות?
רוביק עונה:
'הגחיך' הוא פועל בעברית החדשה ואין כל בעיה בשימוש בו פרט לכך שהוא אינו נוח להגייה. הוא גם דרוש, במשמעות 'גרם לדבר מה להיראות מגוחך'.
229
יואב שואל/ת: לאחרונה נשמעת פרסומת ברדיו ובה טכנאי מדיח כלים 'מתזכר' אותנו לנקות את המדיח. האם השימוש הנכון הוא לא פשוט 'מזכיר' כשמדובר בשיחה, ו'מתזכר' כאשר שולחים הודעה בכתב?
רוביק עונה:
אכן יש משהו פלצני בשימוש ב'מתזכר' במקום 'מזכיר'. מתזכר, מן השורש תזכ"ר נולד מן המילים 'תזכיר' ו'תזכורת', ומשמש במקורו להודעה רשמית וכתובה. שימושים פלצניים דומים נוכל לראות בעקר הבית ש'מתַפְעֵל' מכונת כביסה במקום להפעיל אותה, ובילד חמוד ש'מתַעֲדֵף' שניצל על פני המבורגר.
230
שיר שואל/ת: האם אפשר לומר 'רצוח' במשמעות רצחו אותו?
רוביק עונה:
בהחלט, מי שהרגו אותו הוא הרוג, מי שפצעו אותו פצוע, מי שרצחו אותו – רצוח. המילה משמשת בתקשורת ומופיעה במקורות.
231
שרגא שואל/ת: כל יום שישי בארוחת הערב המשפחתית, כלתי אחראית על הגשת המזון למסובים. כל אחד מגיש לה צלחת ריקה והיא מניחה על צלחתו את המאכלים האהובים עליו. מדי פעם יש מאכל חדש וכלתי שואלת: האם למזוג לך אפונה, או קישואים או מאכל אחר כלשהו, אפילו אורז! מה דעתך?
רוביק עונה:
סוגיית הנחת מזון מוצק בצלחת מטרידה את שוחרי השפה העברית. אין לכך פועל מוסכם, ו"שימי לי אפונה" לא מעורר תיאבון. השימוש בפועל 'למזוג' למטרה הזו קיים בקהילות שונות, בעיקר מצפון אפריקה, והוא לגיטימי בהחלט, אף כי הוא נשמע מוזר למי שגדל על הידיעה שמוזגים נוזלים בלבד.
232
שרגא שואל/ת: דוד שלי, אח של אימי התגרש. לאשתו שקראתי דודה, אני קורא לה עכשיו בחיבה אקס דודה, או מציג אותה כדודה לשעבר. היא טוענת כי היא עדיין דודה, מאחר והיא האמא של בתה, בת הדוד שלי. מי צודק? ואולי שנינו?
רוביק עונה:
הדודה צודקת לגמרי. היא אפילו אינה זקוקה לטיעון (הנכון) לגבי בתה. היא חלק מהמשפחה המורחבת, דמות ילדות של בני המשפחה ופרידתה מהדוד אינה יכולה לשנות זאת. עם זאת, 'אקס דודה' כביטוי אירוני הוא לגיטימי. השחקנית נעמי יואלי יצרה הצגה ושמה "אקס חמותי החורגת".
233
אורי קליין שואל/ת: ממתי החלו להשתמש ב"צפי", האח הקטן והחינני של "תחזית"?
רוביק עונה:
המילה 'צפי' החלה לשמש כבר בסוף שנות השמונים אך במידה מועטה. במילון אבן שושן המעודכן של שנת 1991 היא מופיעה בחלק המילואים, כלומר היא לא היתה מוכרת בעת הכנת המהדורה השלמה. רוב השימושים שלה הם משנות האלפיים. במילוני האקדמיה היא משמשת בכמה מילונים מקצועיים מן השנתיים האחרונות, אך היא איננה חידוש של האקדמיה.
234
אלישיב שואל/ת: בימי הולדת קיים הביטוי ״חוגג x אביבים״. למיטב ידיעתי זה תלוי בעונה: מי שנולד בקיץ חוגג קייצים, בסתיו סתווים ובחורף חורפים. מסתבר שעל פי מרבית האנשים, הביטוי ״חוגג x אביבים״ הוא ביטוי כללי שתקף כל השנה, גם למי שחוגג בעונות אחרות. יש הגיון כלשהו בהקשר של אביב כתקופת נעורים ופריחה. 1. מה מקור הביטוי? 2. האם זה נכון להשתמש ב״אביבים״ כמקבילה ל״שנות חיים״?
רוביק עונה:
הנוהג אכן מקובל, הוא בוודאי תקין ואפילו יפה, אך מקורו אינו ברור. ברוסית נהוג לדבר על 'קיצים' ולספור את שנות חיי האדם בקיצים, ואולי המקור הזה עבר שינוי ל'אביבים' בתקופת תחיית הלשון, מאחר שהקיץ בארץ ישראל אינו תקופה נעימה במיוחד.
235
דור שבתאי שואל/ת: יש לי שאלה בתחום הלשון המדוברת. כאשר אני רוצה לבקש מילד שיכבד (יתן למישהו משהו). אני מבקשת ממנו: תכבד לו, או תכבד אותו? לי אישית נשמע נכון יותר: לכבד לו. מכיוון שלכבד אותו זה לתת לו כבוד.
רוביק עונה:
בלשון המדוברת קשה לקבוע כללים 'מלמעלה', מה שנהוג הוא מה שנכון. כשאומרים לילד "תכבד אותו", המשמעות יכולה להיות לפי ההקשר. אם אומרים זאת כנזיפה על התנהגות לא מכובדת כלפי מישהו זו המשמעות של לתת כבוד, והיא אינה דיבורית. אם מתכוונים שיש לתת לחבר ממתקים 'תכבד אותו' יקבל משמעות אחרת, והוא חלק מהסלנג, בעיקר סלנג ילדים.
236
יוחאי שואל/ת: בעיתונות מקובל להשתמש במלה ״חצה״ כדי להגיד על משהו שעבר איזה קו דמיוני. למשל ״היצוא חצה את קו המאה מיליארד״, בעוד שחצה, פירושו חילק לשני חלקים. האם השימוש הזה תקין?
רוביק עונה:
תקין גם תקין. כאשר אלוהים או שליחיו עלי אדמות חצו את ים סוף הם חילקו אותו לשניים: חצי לכאן וחצי לכאן. כשהיצוא חוצה את קו מאה המיליארד הוא מחלק באופן מטפורי את סכומי הכסף המגיעים מיצוא לשניים: פחות ממאה מיליארד ויותר ממאה מיליארד.
237
יוסי לוי שואל/ת: האם נכון יותר לומר סיים בית ספר, או גמר בית ספר?
רוביק עונה:
בשימושים המקובלים היום 'סיים' מתאים יותר. 'גמר בית ספר' נשמע דיבורי ויכול להיתפס כמי שהשמיד בית ספר במלחמה, מצב שאינו דמיוני באזור שלנו.
238
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: בפוסט על "גליל" שפורסם ב"סיפורי מילים" לא התייחסת למילה "גלילי" - דהיינו, שטח שלא שייך לשום רשות ממשלתית. האם גם זה קשור?
רוביק עונה:
"שטח גלילי", כמצוין בשאלה, אינו שייך לאף רשות מקומית: עירייה, מועצה וכדומה. אין ספק שהמונח נולד מן המילה 'גליל' שפירושה חבל ארץ, שהוא מושג גאוגרפי ולא מוניציפלי-שיפוטי.
239
טל שואל/ת: האם מותר לרשום 'הן' בתחילת משפט? הן מפני... והן מפני...?
רוביק עונה:
'הן...והן' משמשות כאן כ'גם...וגם'. הצירוף 'הן מפני..והן מפני' יבוא תמיד בראש שתי פסוקיות סיבה ולא בראש משפט שלם: "האירוע נדחה הן מפני שלא נמכרו די כרטיסים, והן מפני שמזג האוויר לא היה מתאים". במקרים אחרים 'הן.. והן' יכול להופיע בראש משפט: "הן השחקנים והן הקהל נהנו מאוד מן ההצגה".
240
שורקה הירשפלד שואל/ת: הנכד שאל אותי למה הכל פתוח ורק העינים 'פקוחות'.
רוביק עונה:
ילדי ישראל שואלים כרגיל את השאלות הטובות ביותר. 'פקח' פירושו פתח, אבל בתנ"ך הוא מתייחס רק לעיניים ולאוזניים. לכן אפשר לומר לצד 'פקח עיניים' גם 'פתח עיניים', אבל אי אפשר לומר 'פקח את הדלת'. כמו במקרים רבים גם היום אנחנו מדברים על פי הדרך המותווית בטקסט התנכי. מן השורש פק"ח נוצרה גם צורה בבניין פיעל: פיקח על מהלך הדברים, כלומר, הסתכל היטב ובחן איך הדברים מתנהלים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >