שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
226
אופירה שואל/ת: האם ניתן לומר 'לעטות פאה', מכיוון שבמילון נכתב שפירושה של המילה הוא גם לכסות?
רוביק עונה:
לעטות פירושו אכן לכסות. אפשר לעטות בגד על הגוף ובכך לכסות אותו, ואפשר גם לעטות פאה ובכך לכסות את הראש הטבעי. זה עדיף על 'ללבוש פאה' או 'לשים על הראש פאה'.
227
יוש בר מאיר שואל/ת: בעקבות מותו המצער של אמיר פרישר גוטמן, כמעט בכל הכתבות מציינים "בעלו של ינאי" או להפך. כשיש זוג של גבר ואישה אני יכול להבין את הביטוי "בעל ואישה", אע"פ שאישית אני מסתייג מן הבעלות ונוטה לומר "איש ואשתו". האם נכון או מתאים לומר כך? הלא בעצם בזוג של גברים או נשים אין "מינוי" כבזוג הטרוסקסואלי. האם לא נכון יותר לומר בן/ בת זוגו/זוגה?
רוביק עונה:
אכן 'בעלו' נשמע מוזר, בדיוק כפי ש'אשתָהּ' יישמע מוזר לבת זוג בנישואי נשים. עם זאת 'בעלי' ו'אשתי' יישמע תקין גם בזוגות חד-מיניים, כך שהמוזרות נובעת ממיעוט השימוש. הבחירה ב'בעלו' על פני 'בן זוגו' נועדה להדגיש שהשניים באו בברית הנישואין, ובכך לחזק את התביעה להכיר בנישואין חד מיניים.
228
יוש בר מאיר שואל/ת: ראיתי רכב ניקיון/מטאטא מכני שרשום עליו "שירותי טיאוט". האם אפשר או נכון לומר כך, במקום "שירותי טיאטוא"?
רוביק עונה:
'טֵאֵט' היא הצורה הימי-ביניימית של הפועל התנכי 'טִאֲטֵא'. הבחירה ב'טיאוט' על פני 'טאטוא' היא לגיטימית ונועדה לפישוט, אבל היא משמשת בעניינים ספציפיים, ועדיין אנחנו מטאטאים את הבית במטאטא, ולא מטַאֲטים אותו במטָאֵט.
229
אנסטסיה דן שואל/ת: עלתה לדיון שאלה בבית, מה עושים עם אוזניות. האם עונדים, מרכיבים, חובשים או שמים? או שמא יש מילא אחרת לזה?
רוביק עונה:
אין פועל קבוע או תקנית לפעולה זו. 'שָׂם' הוא פועל גנרי המתאים לכל מה שמניחים על הגוף, גם אוזניות. הפועל המתאים ביותר הוא 'הרכיב', אבל גם 'חבש' אפשרי. האביזר הקרוב ביותר לאוזניות הם משקפיים, שאותם 'מרכיבים' או 'חובשים'.
230
ארנון אבני שואל/ת: בשנים האחרונות הפך שגור הביטוי הפלצני "נחשפתי ל..." שהוראתו בדרך כלל "...נחשף לפניי (או לעיניי)". הביטוי נולד יחד עם התפתחות המודעות לתקשורת המונים, קמפיינים ופרסומות אשר משדרים וכופים את עצמם על האדם. כאשר אדם צופה במשהו, נחשף זה לעיניו. לא מזמן הופיע כתב טלוויזיה וסיפר שביקר בארכיון סודי ושם הוא 'נחשף' למסמך שהיה שמור - לא חלילה המסמך נחשף לעיניו... למה האקדמיה ללשון אינה אומרת משהו לפחות לכתבים ושדרנים בתקשורת?
רוביק עונה:
אינני מייצג כמובן את האקדמיה אבל לא הייתי ממהר להמליץ לה או ליועצים לשוניים לפסול את השימוש ב'נחשף ל...' במשמעות המוצגת בשאלה. חשיפה פירושה הסרת ההגנות, הסרת הכיסוי. כיסוי והגנה יוצרים חיץ בין שני הצדדים: זה המכוסה וזה המעוניין להסיר את הכיסוי. ברגע שהוסר החיץ הוא משפיע על שני הצדדים, זה שהתגלה וזה שהדבר נגלה לעיניו. החשיפה הושלכה איפה מן הנחשף אל המגלה. בוודאי אין שאלה לגבי "נחשף לקרינה" (לא עלינו), שבה קשה לומר מי נחשף למי: האדם לקרינה או הקרינה לאדם. השלכות כאלה מקובלות בשפה ובוודאי שאין לראות בהן שגיאה או ביטוי פלצני.
231
יגאל ארליך שואל/ת: מה מקור המילים "קדחת" או "קדחת בצלחת" כביטוי על אכזבה על אי הגשמת ציפיות. האם זה בא לנו מהחלוצים שייבשו ביצות בארץ ישראל ? או שזה משפות אירופאיות? האם קדחת במשמעות malaria או במשמעות fever?
רוביק עונה:
מי שאימץ את המילה 'קדחת' במשמעות הזו היא היידיש, בהגייה האשכנזית 'קדוחס'. רצית אוכל טוב ומה קיבלת? מחלה, שהרי קדחת היא מחלה תנכית עתיקה. גם הצירוף המחורז 'קדחת בצלחת' מקורו ביידיש, שבה אומרים: קדחת אין אַ קליין טעפּל (קדחת בסיר קטן). גם הצירוף הזה קשור לאוכל שציפית לו ולא קיבלת.
232
עומר שואל/ת: לאחרונה נתקלתי בכמה ביטויי האנשה נפוצים, ותהיתי האם הם תקינים, כגון: "המוזיאון מציג יצירות ייחודיות", "המסעדה נכשלה בסיפוק השירות הראוי" וכן "הכנסת חוקקה חוק". האם יש מקום לשימוש בביטויים אלו, והאם יש בכך יוצאים מן הכלל?
רוביק עונה:
האנשה של מוסדות היא תופעה רחבה בעברית ובשפות רבות אחרות. אין כאן דימוי של המוסד לאדם, אלא מוטמע בשימוש הלשוני הרכיב האנושי של המוסד. 'המסעדה', כלומר, מכלול המפעילים של המסעדה, הבעלים, הטבחים והמלצרים. 'הממשלה' היא ראש הממשלה והשרים במסגרת עבודתם כרשות המבצעת. לשימוש הזה שורשים עתיקים. כך אפשר למצוא בספר יחזקאל את הצירוף 'ממלכה שפלה', ובמסכת מכות נכתב "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חובלנית".
233
ישראל שואל/ת: בעניין המילה "נא", לשון בקשה או צווי, עלפי אילו מקורות, ומה שימושה הנכון בימינו?
רוביק עונה:
המילה 'נא' מופיעה למעלה מ-400 פעמים בתנ"ך, בכל השימושים המוכרים לנו היום. בדרך כלל היא מופיעה אחרי פועל בעתיד או בציווי, ואז היא משמשת לבקשה או להוראה. בצירופים מיוחדים היא משמשת להדגשה: "אל נא", "הנה נא" וכדומה. היום 'נא' משמשת גם אחרי שם הפועל: "נא להפקיד את התיקים במלתחה". השימושים ב'נא' הם בהקשרים רשמיים, במסמכים וכדומה והיא כמעט אינה נשמעת בלשון הדיבור.
234
רותי נמט שואל/ת: האם צריך לומר 'נותחתי' או 'התנתחתי'?
רוביק עונה:
הנכון הוא 'נותחתי'. 'התנתח' יתאים למצב התאורטי שבו אדם מנתח את עצמו. עם זאת אין לפסול לגמרי את השימוש הזה בלשון הדיבור, כאנלוגיה לטיפולים שאדם מקבל מאחרים כמו 'הסתפרתי'.
235
גבי איתן שואל/ת: צוות מד"א מגיע למקום התאונה "ונאלצו לקבוע את מותו של הנהג". מי אילץ אותם? אולי הגיעו ומצאו אותו מת? או שהגיעו וטיפלו בו אך לא הצליחו להחיותו?
רוביק עונה:
'נאלץ' משמעותו עשה דבר מה שלא התכוון לעשות, בכורח הנסיבות או תחת השפעתו וכוחו של אדם אחר או ארגון. במקרה זה 'נאלצו' מציין שהצוות רצה מאוד שהאדם יחיה, ועשה את כל המאמצים לממש זאת, אך כשהתברר שאין מה לעשות נאלץ בכורח הנסיבות לקבוע את מותו.
236
חיה הורניק שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה "טרם" גם בצמוד לפועל בהווה? כמו במשפט "היא טרם שולטת בפעולות החשבון הבסיסיות". משום מה זה לא מצלצל לי נכון.
רוביק עונה:
השימוש המקורי ב'טרם' הוא לפני פעלים בעבר ובעתיד, אך אין כל סיבה לפסול את 'טרם' לפני בינוני. משמעות 'טרם' היא 'עדיין לא', כלומר: אירוע X לא התקיים לפני אירוע Y, אף כי היה מקום לצפות שיתרחש. במקרה זה X, השליטה בפעולות החשבון, לא התקיימה לפני Y, רגע אמירת הדברים, למרות שציפינו לה. אם נחליף את 'טרם' ב'עדיין לא' נקבל את המשפט התקין בהחלט "היא עדיין לא שולטת בפעולות החשבון הבסיסיות".
237
שרון שואל/ת: האם ניתן לכתוב בסלוגן 'לראות שקוף'? הרי שקוף לא רואים...
רוביק עונה:
... 'שקוף' אינו מעיד על כך שאיננו רואים דבר מה, אלא להיפך, שאנחנו רואים אותו היטב, כלומר, שאיננו רואים את המחיצה המבדילה בינו לבינינו. מכאן גם מילות השיר "רואים רחוק, רואים שקוף". 'שקוף' קשור לפועל להשקיף, לראות דבר מה, וכן משקפיים ומשקפת.
238
גיורא שנר שואל/ת: בדוחות שאני כותב אני עושה שמוש בנוסח: 'אין מקיימים את הנוהל' או 'אין מקפידים על הכללים'. מעבר לכך שאולי יהא מי שימצא בהתנסחות הזאת "שפה גבוהה", האם נכון לכתוב כך, או שראוי לדבוק בנוסח הפשוט: 'לא מקיימים' 'לא מקפידים' וכיו"ב?
רוביק עונה:
הנוהג הנחשב עברית נאה יותר הוא השימוש ב'אין' ונטיותיו לפני בינוני, בעוד 'לא' מופיע לפני עבר ועתיד. העברית הפשוטה יותר, כהגדרת השאלה, מאפשרת שימוש ב'לא' גם לפני בינוני. אישית אני מעדיף את 'אין', בוודאי בניסוחים רשמיים.
239
יהודה רימון שואל/ת: לאור הבלבול היום בתקשורת בדיווחים על פיגועים למיניהם, האם נכון לומר "נרצח חייל"? שהרי מקובל יותר נפל בקרב, נפל על משמרתו או במילוי תפקידו, נהרג בקרב וכו', ומי שנהרגו בפיגוע בלונדון הם "נרצחים"? אולי תוכל להבהיר את ההבדלים הסמנטיים שבין רצח להרג?
רוביק עונה:
הבלבול בין 'נפל' ל'נרצח' משקף את השינוי הדרמטי שחל בתחום הלחימה ופעילות הצבא. אין מדובר היום במלחמות מהסוג הישן, שני צבאות העומדים זה כנגד זה, אלא במלחמה נגד טרוריסטים וקבוצות גרילה. מפגש עם מחבל בודד עם סכין אינו 'קרב', ואזרח שנהרג בפעילות טרור ודאי לא 'נפל על משמרתו'. השימוש ב'רצח' נועד, בצדק, להעצים את מגמת הטרוריסט להרוג אנשים ללא הקשר מלחמתי אלא בסביבה אזרחית ובלי שיוכלו להשיב מלחמה. לשימוש ב'רצח' יש גם היבט אידיאולוגי, לבטל את חשיבות המניעים של הצד השני או את מטרותיו ולהתמקד במעשה הנפשע שעשה.
240
מיקה שואל/ת: האם תקני לומר 'באתי להגיד'? הרי מה ההבדל בין 'עמדתי להגיד' לבין 'באתי להגיד'?
רוביק עונה:
באתי ועמדתי (וגם הלכתי) הם פעלי עזר המייצגים כוונה לעשות דבר מה. הבחירה ביניהם אינה במשמעות הפועל, שהרי 'עמד' הוא מי שאינו זז, וכאן יש תנועה דווקא: עמד להגיד, אלא במשלב. 'באתי להגיד' נחשב שפה דיבורית ובמידה רבה עילגת. הבחירה בין נוסח דיבורי לנוסח תקין אינו תמיד מנומק אלא הוא עניין של נוהג ומסורת. השימוש ב'עמד' במקרה זה מקורו בתלמוד: "פרה העומדת לילד (ללדת)" וכאן אפשר לראות את הקשר: הפרה עומדת, והוולד עומד לצאת מרחמה.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >