שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
אלימלך גזית שואל/ת: אנשי נדל"ן וכל העוסקים בכך נוהגים להדגיש את המילה 'מקרקעין' במלעיל דווקא. היש הצדקה לכך?
רוביק עונה:
הצורה התקנית של 'מקרקעין' היא במלרע. הדרך הדיבורית הנהוגה היא לעיתים קרובות במלעיל, בהשפעת ההברה האשכנזית המלעילית. זה חל גם על מילים כמו מטלטלין, מרשרשים (לשטרות) ומצלצלים (למטבעות) ועוד.
242
גלית שואל/ת: יש לומר תאריך מעודכן או תאריך עדכני?
רוביק עונה:
המילים קרובות מאוד במשמעות, אך בשימוש בהן יש דגשים שונים. 'מעודכן' מרמז שהיה תאריך קודם והוא השתנה: "הישיבה נקבעה ליום ראשון, אבל המועד המעודכן הוא יום שני". במקרה זה הנוסח "תאריך עדכני" לא יתאים. 'עדכני' מתייחס לכך שהמידע הוא חדש ובנוי על ידע שנצבר בעת האחרונה: "מידע עדכני על כוונות האויב שינה את האסטרטגיה". 'מעודכן' מתייחס גם לאדם שעדכנו אותו, כלומר, מסרו לו מידע עדכני.
243
אוהד שואל/ת: אני זוכר שבדקתי במילון אבן שושן לפני שנים והיתה המילה לטַבֵּחַ (הוגים כמו לנגח) מלשון טבח המכין אוכל. אני זוכר שפירוש המילה היה לבשל. האם באמת קיימת מילה כזו?
רוביק עונה:
גם במילונים החדשים של אבן שושן הפועל אינו מופיע. יש צורה נדירה בפועל – טוּבַּח, ויתכן שמכאן נגזרה צורת פיעל, בכל מקרה אלה פעלים שיצאו לגמרי מהשימוש.
244
חן שואל/ת: כשאני רוצה לרשום הסבר על מקום הישיבה (במשרד) של מישהי, אפשר לומר ״בגלל מקום הושבתה הוחלט....״ או ״בגלל מקום ישיבתה הוחלט ...״?
רוביק עונה:
"מקום ישיבתה" נראה פשוט ומתאים. "מקום הושבתה" יכול להתאים במקרים מיוחדים כשרוצים להדגיש שמישהו הושיב מישהו אחר, וגם אז זה נשמע מסורבל.
245
מיכה עשת שואל/ת: הפנייה לאדם בשם התור 'אדון' או 'אדוני' אינה אהובה עלי, שכן יש בה התייחסות מעמדית, וכן קשר למילה אדוני בשימוש לאלוהים, או יחס של אדון לעבדים. מהו מקור השימוש במילה ביחס בן בני אדם, והאם יש לך הצעה לפנייה אחרת?
רוביק עונה:
'אדונִי' היא צורת פנייה קדומה הנפוצה מאוד בתנ"ך. היא מופנית לאלוהים בדרך כלל ברבים ומכאן השם 'אדונָי', אבל גם לאדם בצורת היחיד, למשל בפניית רבקה לעבד אברהם "שְתֵה אדוני" – כאן העבד הופך לכאורה לאדון, כך שברור שמדובר בפניית נימוס. בעברית הישראלית 'אדונִי' נשמע מאולץ ואינו מתאים לאופי הבלתי פורמלי של הישראלים, וכך גם פנייה כמו 'מר'. לכן יש מאגר שלם של פניות פורמליות פחות, כולל פנייה בשם הפרטי, 'חבר', או ללא כל הקדמה.
246
מיכל יעקובי שואל/ת: באחת מתוכניות הטלוויזיה שצפיתי בהן הופיע בכתוביות תרגום למילה – to maximize - "למָרֵב" שמעולם לא שמעתי אותה. האם זו אכן המילה הרשמית בעברית?
רוביק עונה:
אכן, הפועל למרב מופיע במילון האקדמיה למתמטיקה שיצא בשנת 1985. עם זאת השימוש בו לא נקלט, והוא מוכר רק ליודעי חן. הדרך המקובלת היא 'למַקְסֵם', מן המילה מקסימום.גם הפועל הזה מופיע במילוני האדמיה, אך ללא תו תקן.
247
מנחם שואל/ת: מדוע משתמשים במילה "בעצם" בכל משפט שני?
רוביק עונה:
'בעצם' היא מה שמכונה בבלשנות 'קשר ריק' או 'סמן שיח', בדומה ל'למעשה', 'פשוט', 'כאילו' ועוד. היא נועדה ליצור שטף דיבור, אבל כמעט שאין לה תפקיד בעל משמעות במשפט. כאשר שדר רדיו מרבה ב"בעצם", ויש לא מעט כאלה, ראוי שיזכה לנזיפה מהיועץ הלשוני. דיבור רהוט באמת אינו נזקק לסמני שיח.
248
ניר שואל/ת: הבן הצעיר שלי שאל אותי למה קוראים למי שרץ אצן ולא רצן. אשמח לקבל את עזרתך בנושא.
רוביק עונה:
ילדים כרגיל שואלים שאלות מצוינות. 'אץ' ו'רץ' הם פעלים נרדפים. בעברית החדשה נוצר הבדל בתחום הספורט. אדם הרץ למרחקים בינוניים וארוכים הוא אכן 'רץ': "רץ מרתון". בריצות למרחקים קצרים, עד 200 מטר, נדרש פועל אחר, כפי שבאנגלית יש הבדל בין runner לבין sprinter, ולכך משמש הפועל לאוץ, הספורטאי הוא 'אצן', והריצה הקצרה – מֵאוֹץ או מָאוֹץ.
249
רועי שואל/ת: האם מגחיך/להגחיך וכיו"ב הן מילים "אמיתיות" או רישמיות?
רוביק עונה:
'הגחיך' הוא פועל בעברית החדשה ואין כל בעיה בשימוש בו פרט לכך שהוא אינו נוח להגייה. הוא גם דרוש, במשמעות 'גרם לדבר מה להיראות מגוחך'.
250
יואב שואל/ת: לאחרונה נשמעת פרסומת ברדיו ובה טכנאי מדיח כלים 'מתזכר' אותנו לנקות את המדיח. האם השימוש הנכון הוא לא פשוט 'מזכיר' כשמדובר בשיחה, ו'מתזכר' כאשר שולחים הודעה בכתב?
רוביק עונה:
אכן יש משהו פלצני בשימוש ב'מתזכר' במקום 'מזכיר'. מתזכר, מן השורש תזכ"ר נולד מן המילים 'תזכיר' ו'תזכורת', ומשמש במקורו להודעה רשמית וכתובה. שימושים פלצניים דומים נוכל לראות בעקר הבית ש'מתַפְעֵל' מכונת כביסה במקום להפעיל אותה, ובילד חמוד ש'מתַעֲדֵף' שניצל על פני המבורגר.
251
שיר שואל/ת: האם אפשר לומר 'רצוח' במשמעות רצחו אותו?
רוביק עונה:
בהחלט, מי שהרגו אותו הוא הרוג, מי שפצעו אותו פצוע, מי שרצחו אותו – רצוח. המילה משמשת בתקשורת ומופיעה במקורות.
252
שרגא שואל/ת: כל יום שישי בארוחת הערב המשפחתית, כלתי אחראית על הגשת המזון למסובים. כל אחד מגיש לה צלחת ריקה והיא מניחה על צלחתו את המאכלים האהובים עליו. מדי פעם יש מאכל חדש וכלתי שואלת: האם למזוג לך אפונה, או קישואים או מאכל אחר כלשהו, אפילו אורז! מה דעתך?
רוביק עונה:
סוגיית הנחת מזון מוצק בצלחת מטרידה את שוחרי השפה העברית. אין לכך פועל מוסכם, ו"שימי לי אפונה" לא מעורר תיאבון. השימוש בפועל 'למזוג' למטרה הזו קיים בקהילות שונות, בעיקר מצפון אפריקה, והוא לגיטימי בהחלט, אף כי הוא נשמע מוזר למי שגדל על הידיעה שמוזגים נוזלים בלבד.
253
שרגא שואל/ת: דוד שלי, אח של אימי התגרש. לאשתו שקראתי דודה, אני קורא לה עכשיו בחיבה אקס דודה, או מציג אותה כדודה לשעבר. היא טוענת כי היא עדיין דודה, מאחר והיא האמא של בתה, בת הדוד שלי. מי צודק? ואולי שנינו?
רוביק עונה:
הדודה צודקת לגמרי. היא אפילו אינה זקוקה לטיעון (הנכון) לגבי בתה. היא חלק מהמשפחה המורחבת, דמות ילדות של בני המשפחה ופרידתה מהדוד אינה יכולה לשנות זאת. עם זאת, 'אקס דודה' כביטוי אירוני הוא לגיטימי. השחקנית נעמי יואלי יצרה הצגה ושמה "אקס חמותי החורגת".
254
אורי קליין שואל/ת: ממתי החלו להשתמש ב"צפי", האח הקטן והחינני של "תחזית"?
רוביק עונה:
המילה 'צפי' החלה לשמש כבר בסוף שנות השמונים אך במידה מועטה. במילון אבן שושן המעודכן של שנת 1991 היא מופיעה בחלק המילואים, כלומר היא לא היתה מוכרת בעת הכנת המהדורה השלמה. רוב השימושים שלה הם משנות האלפיים. במילוני האקדמיה היא משמשת בכמה מילונים מקצועיים מן השנתיים האחרונות, אך היא איננה חידוש של האקדמיה.
255
אלישיב שואל/ת: בימי הולדת קיים הביטוי ״חוגג x אביבים״. למיטב ידיעתי זה תלוי בעונה: מי שנולד בקיץ חוגג קייצים, בסתיו סתווים ובחורף חורפים. מסתבר שעל פי מרבית האנשים, הביטוי ״חוגג x אביבים״ הוא ביטוי כללי שתקף כל השנה, גם למי שחוגג בעונות אחרות. יש הגיון כלשהו בהקשר של אביב כתקופת נעורים ופריחה. 1. מה מקור הביטוי? 2. האם זה נכון להשתמש ב״אביבים״ כמקבילה ל״שנות חיים״?
רוביק עונה:
הנוהג אכן מקובל, הוא בוודאי תקין ואפילו יפה, אך מקורו אינו ברור. ברוסית נהוג לדבר על 'קיצים' ולספור את שנות חיי האדם בקיצים, ואולי המקור הזה עבר שינוי ל'אביבים' בתקופת תחיית הלשון, מאחר שהקיץ בארץ ישראל אינו תקופה נעימה במיוחד.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >