שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
271
יהודה רימון שואל/ת: לאור הבלבול היום בתקשורת בדיווחים על פיגועים למיניהם, האם נכון לומר "נרצח חייל"? שהרי מקובל יותר נפל בקרב, נפל על משמרתו או במילוי תפקידו, נהרג בקרב וכו', ומי שנהרגו בפיגוע בלונדון הם "נרצחים"? אולי תוכל להבהיר את ההבדלים הסמנטיים שבין רצח להרג?
רוביק עונה:
הבלבול בין 'נפל' ל'נרצח' משקף את השינוי הדרמטי שחל בתחום הלחימה ופעילות הצבא. אין מדובר היום במלחמות מהסוג הישן, שני צבאות העומדים זה כנגד זה, אלא במלחמה נגד טרוריסטים וקבוצות גרילה. מפגש עם מחבל בודד עם סכין אינו 'קרב', ואזרח שנהרג בפעילות טרור ודאי לא 'נפל על משמרתו'. השימוש ב'רצח' נועד, בצדק, להעצים את מגמת הטרוריסט להרוג אנשים ללא הקשר מלחמתי אלא בסביבה אזרחית ובלי שיוכלו להשיב מלחמה. לשימוש ב'רצח' יש גם היבט אידיאולוגי, לבטל את חשיבות המניעים של הצד השני או את מטרותיו ולהתמקד במעשה הנפשע שעשה.
272
מיקה שואל/ת: האם תקני לומר 'באתי להגיד'? הרי מה ההבדל בין 'עמדתי להגיד' לבין 'באתי להגיד'?
רוביק עונה:
באתי ועמדתי (וגם הלכתי) הם פעלי עזר המייצגים כוונה לעשות דבר מה. הבחירה ביניהם אינה במשמעות הפועל, שהרי 'עמד' הוא מי שאינו זז, וכאן יש תנועה דווקא: עמד להגיד, אלא במשלב. 'באתי להגיד' נחשב שפה דיבורית ובמידה רבה עילגת. הבחירה בין נוסח דיבורי לנוסח תקין אינו תמיד מנומק אלא הוא עניין של נוהג ומסורת. השימוש ב'עמד' במקרה זה מקורו בתלמוד: "פרה העומדת לילד (ללדת)" וכאן אפשר לראות את הקשר: הפרה עומדת, והוולד עומד לצאת מרחמה.
273
רועי שואל/ת: "רוביק, אני לא יכול לדבר כרגע. אחזור אליך". המשפט הזה הגיוני בעברית? כלומר, אני לא יכול "לחזור" לשיחת טלפון, או למסרון או לדוא"ל. איך ניתן לשוב למקום שממנו לא באת? אני מנחש שמדובר בתרגום ל-I'll be right back. אז איך נכון לומר בעברית?
רוביק עונה:
אין כל בעיה ב'אני אחזור אליך' או 'אני אחזור לשיחה בינינו' ואין צורך לגייס לשם כך את האנגלית. השימוש ב'חזר' מתייחס למגוון מצבים. לא תמיד אנחנו חוזרים למקום פיזי. אנחנו חוזרים לאדם שאהבנו לאחר שעזבנו אותו, אנחנו חוזרים לספר שקראנו או למקורות. השפה משתמשת בדימויים פיזיים בהרחבה רבה, וזה מקרה אחד מיני רבים.
274
שרגא שואל/ת: איך נכון לומר: 'אמא של אשתי, ז"ל, היתה בשלנית טובה', או 'אמא ז"ל של אשתי היתה בשלנית טובה".
רוביק עונה:
אף אחת מן הצורות אינה שגויה, אבל שתיהן בעייתיות וכדאי לבחור חלופות מוצלחות יותר. במקרה הראשון ניתן להבין מן המשפט שאשתך הלכה לעולמה חלילה. במקרה השני זה פשוט נשמע רע, ועדיף: 'אמה המנוחה של אשתי היתה בשלנית טובה', או 'חמותי ז"ל היתה בשלנית טובה'.
275
אריה שואל/ת: ראיתי בויקיפדיה שיש לתרגם את המונח "כלי רכב אמפיבי" ל"כלי רכב ימבשתי". האם זה תרגום נכון?
רוביק עונה:
'ימבשתי' היא מילה שהוצעה על ידי יונתן רטוש כתרגום לאמפיבי, ובעיני מדובר בהברקה של ממש. האקדמיה לא אישרה את 'ימבשתי', למרות שההצעה הונחה לפניה, והמילה התקנית היא הלועזית – אמפיבי. 'ימבשתי' משמש פה ושם, אך בדרך כלל מועדפת המילה הלועזית.
276
ליאור דגן שואל/ת: מדוע אומרים "איש לא.." במובן של "אף אחד לא..."? מדוע דווקא "איש", כאשר מתכוונים שאין גם ילדים או נשים? למשל "אין איש בבית" כאשר בבית יש, נניח, אבא אחד, אמא אחת והרבה ילדים. בנוסף - אפשר לומר "יש מישהו בבית", אבל אין דבר כזה "יש איש בבית", ולא שואלים "יש כאן איש?" במובן של "יש כאן מישהו?". הכי מצחיק - אומרים "איש" כשמתכוונים לבעלי חיים! בתרגום ישן של "פו הדוב" שפן אומר "אין איש בבית", כשבעצם אין זכר ל"איש" בכל הספר.
רוביק עונה:
'איש' היא מילה רבת שימושים. פירושה קודם כל אדם ממין זכר, אבל ברבים גם כשם גנרי: 'אנשים' כולל ברוב השימושים גברים ונשים (ובמקרים אחרים, בתנ"ך – גברים בלבד). 'איש' הוא גם זכר של בעלי החיים, ככתוב בסיפור תיבת נוח: "איש ואשתו", ולכן השפן אינו טועה. 'איש' משמש גם במשמעות הסתמית, מישהו, אבל כאן רק בצורת השלילה: "אין איש", וגם זאת בעקבות התנ"ך: "לא תצאו איש מפתח ביתו". מילים כלליות-סתמיות שדבקה בהן השלילה אינן נדירות בעברית: כלום, מאום, אחד (אף אחד לא קם), ובשימוש המיוחד הזה – 'איש'.
277
משה שואל/ת: האם נכון לומר – 'היהודים נאלצו לעזוב את בתיהם במהרה', במקום להשתמש במילה מהירות או בהילות?
רוביק עונה:
'במהרה' הוא תואר פועל שפירושו בקרוב, תוך זמן קצר, ככתוב בקהלת: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". הוא אינו מתאים לתיאור פעולה בעת התרחשותה. כאן מתאימים תוארי הפועל במהירות, בבהילות או בחופזה.
278
שרה רכניץ שואל/ת: ראיתי שלט בספריה שבו נרשם "הספריה פתוחה בפני חוקרים". האם המלה 'בפני' מתאימה למשפט זה?
רוביק עונה:
'בפני' משמשת כאן במשמעות 'עבוּר, ל- וכדומה. בדרך כלל 'בפני' פירושה מול (הוא הופיע בפני בית המשפט). השימוש שבשאלה אינו מבוסס על המקורות והוא מסורבל משהו, אך אין לראות בו שגיאה. עדיף "הספרייה פתוחה לחוקרים".
279
אסף רוזנטל שואל/ת: מאחר ויותר ויותר בתקשורת מאחדים מושגים שלדעתי הם שונים, אני שואל על כמה זוגות מושגים כאלה: בין שום (דבר) לאף (אחד); בין כדאי לשווה; בין מספר לכמות; בין מותר לאפשר ואסור לאי-אפשר.
רוביק עונה:
'שום' פירושו משהו, ומכאן 'שום דבר' פירושו דבר מה. 'אף' פירושו גם, אף אחד – גם אחד, אף פעם – גם פעם. 'שום' ו'אף' משמשים למטרות דומות, וזאת כמעט אך ורק במשפטי שלילה. השוני בשימושיהם הוא שהם מופיעים בצירופים שונים. מצד אחד: 'בשום אופן', 'בשום פנים', 'שום דבר'; מצד שני : 'אף אחד', 'אף פעם'. חילופים בין שתי המילים יוצרים אפקט עילג: 'שום אחד', 'אף דבר'. 'שווה' במשמעות כדאי היא חלופה סלנגית-דיבורית. המשפט "היה שווה ללכת לסרט?" פירושו: היה כדאי ללכת לסרט? 'מותר' או 'אסור' מתייחסים לתקנות וחוקים, 'אפשר' ו'אי אפשר' ליכולת. לכן אפשר לפרוץ למחשב של הפנטגון, אבל אסור לעשות את זה. באשר ל'מספר' ו'כמות' – בשימושים מסוימים אין ביניהם הבדל: 'מספר האנשים' או 'כמות האנשים' הם נרדפים. השימוש הוא עניין של טעם, ורבים אינם אוהבים בהקשרים אנושיים את השימוש ב'כמות'.
280
יהודה נויפלד שואל/ת: המילה 'בדיעבד' מופיעה לעיתים קרובות בעניניי הלכה. דוגמה: פלוני התפלל שחרית בשעה מאוחרת. לו התפלל בזמן המותר לפי ההלכה היה יוצא ידי חובה מלכתחילה. בגלל האיחור יצא ידי חובת התפילה רק בדיעבד. אנא הסבר.
רוביק עונה:
'בדיעבד' היא מילה ארמית שפירושה המילולי 'בְשֶעָשָה', והשימוש בה מתייחס למצב שהיה אמור להתרחש ולהיעשות בעבר. 'מלכתחילה' מתייחסת לדבר מה שנעשה בזמן אמת, כלומר, מראשיתו. מכאן שמי שאיחר בתפילה, מקבלים את תפילתו למרות שנעשתה לאחר הזמן שנקבע לכך, בעוד שמי שמתפלל מלכתחילה עושה זאת בזמן הנכון והראוי. הביטוי המנוגד ל'בדיעבד' בשימוש הרווח הוא 'למפרע', המתייחס למה שיקרה בעתיד. תאורטית, מי שמתפלל 'למפרע' מתפלל לפני זמן התפילה הקבוע.
281
נדב שרי שואל/ת: בעניין מילת היחס הקשורה לשימוש במכשירים ובכלים, אני נוהג להסביר לאלו האומרים "אכלתי עם מזלג" וכד' כי השימוש ב"עם" הוא במקרה שהמשפט מתייחס ליצור חי שיכול להגיב, כגון משחק עם ילד, כלב וכד' ולא עם כדור. מה דעתך?
רוביק עונה:
ההסבר נאה אבל הוא אינו עונה על השאלה מדוע נקבעה מילת יחס זו או אחרת, ולעיתים קרובות אין לנו תשובה לכך. עובדה היא שבגרמנית 'עם' משמש גם למצבים בהם אין מדובר בבני אדם. מצד שני 'לאכול במזלג' מעורר גם כן שאלות. הרי איננו אוכלים בתוך המזלג אלא באמצעותו. יש עניינים בשפה הבנוים על מסורת והרגל ובחירת מילות היחס היא אחד מהם.
282
עדי שואל/ת: האם נכון להתייחס לשמות עצם דוממים באמצעות המילים "הוא/היא" או "הם/הן" בשפה העברית, או שנכון יותר להתייחס אליהם באמצעות "זה/זו"?
רוביק עונה:
'הוא' (וכן 'היא', 'הם' ו'הן') הוא כינוי גוף המתייחס למי שאינו שותף לשיח. זה יכול להיות אדם, חפץ, רעיון וכדומה. זאת בניגוד לאנגלית בה יש הבחנה בין he לבין it. 'זה' וכן 'הזה' ובנקבה (זאת) ורבים (אלה) הוא כינוי רמז, המתייחס לאובייקט מיודע כלשהו שאנו יודעים על קיומו, או שהזכרנו אותו קודם לכן. השימושים בהם שונים, לפי הקשר המשפט והסיטואציה. "הוא בא לבקר אותי" מול "עוד זה מדבר וזה בא". ל'הוא' גם תפקיד כאוגד במשפט שמני: "הים הוא מלוח". האוגד אינו תפקיד טבעי של 'זה', אך בשפת הדיבור ניתן לשמוע משפטים כמו 'שחור זה יפה' כחלופה ל'שחור הוא יפה'. במשפט כמו 'האיש הזה הוא שר הביטחון' 'זה' משמש ככינוי רמז, 'הוא' משמש כאוגד.
283
קרן שואל/ת: כאשר ילדתי לפני כ-10 שנים, מחלקת היולדות אימצה את המונח "ביות מלא" כחלופה ל-rooming הלועזי. כיום כשאחותי ילדה, נתקלתי במונח החדש "אפס הפרדה". השאלה שלי האם נכון להשתמש ב'אפס' כאשר מתארים מצב חיובי שלם? לחילופין, בביה"ס של בתי מתגאים ב"אפס סובלנות" כלפי אלימות, ואת ההקשר הזה אני יכולה להבין (דיכוי תופעה).
רוביק עונה:
'ביות מלא' או 'אפס הפרדה' הוא נוהל שבו לאחר הלידה ובמהלך האשפוז האם ותינוקה אינם נפרדים זה מזה. 'ביות מלא' עוקב כאן אחרי המונח האנגלי rooming, בעוד 'אפס הפרדה' הוא תרגום של המונח האנגלי zero seperation. התפשטות המונח האנגלי גרמה כנראה לשינוי המונח העברי. יתכן גם שהמילה 'ביות' מעוררת אסוציאציה של טיפול בבעלי חיים. "אפס הפרדה" הוא אמנם תקין, כיוון שיש בו שלילה כפולה, שתוצאתה חיוב. עם זאת עצם השימוש בשני מונחים שליליים אינו רצוי, בעיקר בנושא שכולו חיוב כמו לידה, יחסי אם ותינוקה וטיפול ברך הנולד.
284
טל שואל/ת: "אז" במשמעות "אם כן" - כשר? לפי מילון ספיר כן, אבל נראה לי שהוא מסתמך רק על פסוק או שניים מהתנ"ך. ומה בנוגע ל"אז" במשמעות "לכן"? נכון או לא?
רוביק עונה:
'אז' הוא תואר פועל המתייחס לנקודת זמן בעבר או בעתיד. השימוש בו התרחב כבר במקרא, ומופיעים 10 פסוקים שבהם "כי אז" פירושו "על כן". משמעות זו דבקה ב'אז' לבדה. כמו כן משמשת 'אז' במבנה הלוגי "אם – אז" המציין התניה, וגם שורשיו בתנ"ך, בספר משלי: "אם תבקשנה ... אז תבין יראת ה'". בכל השימושים האלה מהדהדת משמעות הזמן של 'אז', אך ההקשר הופך אותה לבעל תפקיד לוגי.
285
יוחאי שלם שואל/ת: אני מתחלחל כשאומרים בשידור למשל: ״בגלל הכמות הגדולה של מפגינים, הפעילה המשטרה כמות גדולה של שוטרים״. השימוש במילה כמות מזכירה לי תמיד את היחס של הנאצים לקורבנותיהם. האם אפשר לפעול לשימוש במילים אחרות, בהן גם אנשים רבים נשארים בני אדם ולא מסה של בשר?
רוביק עונה:
הדיון על השימוש במילה 'כמות' במקום 'מספר' כשמדובר בבני אדם עתיק. אין צורך לגייס את הנאצים לעניין. 'מספר' היא מילה אלגנטית יותר בהתייחסות לבני אדם, אבל אין סיבה לדחות לגמרי את 'כמות'. כמות היא מילה מופשטת המגלמת תשובות לשאלה 'כמה', והיא יכולה להתייחס לכל עניין, וגם לבני אדם.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >