שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
אנה מילר שואל/ת: השורש ינה/י בבניין הפעיל בזמן הווה צריך להיות מונה, מונה, מונים, מונות. מעבר לכך שנטייה זו אינה שגורה, זוהי גם הנטייה של השורש מנה בבניין קל בזמן הווה. האם ההבדל ביניהם ניכר רק בהקשר טקסטואלי? באיזה תחליף ניתן להשתמש למשמעות של ינה/י בהפעיל הווה?
רוביק עונה:
כמו במקרים לא מעטים אחרים גם כאן פעלים משורשים שונים זוכים להגייה זהה באחד הבניינים או הזמנים. זו אחת הסיבות לכך שאין שימוש ב'מונה' בהפעיל הווה במשמעות מרַמֶה. הונָה בעבר, יונֶה בעתיד, ובבינוני נעדיף את 'מְרַמֶה', ובסלנג 'עובד עליו'.
17
גורי פלטר שואל/ת: בזמנו למדנו שלהפוך מילה לועזית לעברית זה "לשַעֲבֵר". יותר מאוחר השתרשה המלה "לְעַבְרֵת". מה נכון היום?
רוביק עונה:
'לשעבר' יצאה לגמרי מהשימוש. 'לעברת' הוא הפועל המקובל. הוא משמש היום בעיקר לשינוי שמות משפחה לועזיים לעברית. כמו כן יש תופעה רחבה של סיגול מילה לועזית לצורן עברי, וכאן השימוש ב'עברות' מדויק פחות. בלשון הבלשנות פעולה זו נקראת הסגלה.
18
אמיר סיגל שואל/ת: מה אומר המשפט: "לאן שלא הלכתי לא מצאתי"? ו-"כל מה שלא עשיתי לא הצלחתי" שני משפטים טיפשיים חסרי כל פשר השגורים בפי כל. לשם מה התוספת "שלא"?
רוביק עונה:
על פניו המשפט נראה חסר היגיון, אבל לא תמיד השפה בנויה על היגיון צרוף. כך הצירוף 'עד שלא', כמו במשפט "עד שלא אמרו לי לא הבנתי", נשען על שימושים דומים רבים בלשון חכמים. במקרים שבשאלה יש סב-טקסט להדגשת המסר: "אין מקום שאליו לא הלכתי" (כלומר, הלכתי לכל מקום אפשרי) – ובכל זאת לא מצאתי. "אין דבר שלא עשיתי" (עשיתי כל מה שאפשר) – ועדיין זה לא עזר.
19
אהרון שואל/ת: בחלק מפלטפורמות הצפייה השונות בשפה העברית, לאחר מחיקת תוכן מסוים מופיע הכיתוב: "נמחק בהצלחה". השימוש במילה "בהצלחה" בהקשר זה מיותר, ואף מגוחך, ומקורו בהודעה המנוגדת: "נשמר בהצלחה". אבל נכון לדעתך?
רוביק עונה:
בתחום המחשבים והטלקומוניקציה יש לפעולת המחיקה תפקיד חשוב ולאו דווקא שלילי, וכאשר אנו מבקשים למחוק דבר מה במקום לשמור אותו אנחנו מעוניינים לדעת אם הפעולה הוכתרה בהצלחה. אין כל בעיה אם כך ב"נמחק בהצלחה".
20
גידי שואל/ת: בתקשורת ובעיקר ברשתות הטלוויזיה משתמשים במילה "מיד" כשמכריזים על התוכנית הבאה האמורה להתחיל בעוד כשעה, ולפעמים אף יותר. היום למשל הודיעו בשעה שמונה ומספר דקות שראש הממשלה ינאם "מיד" - בשעה תשע. אני למדתי בילדותי שכשמורים לי לרדת עם הזבל הכוונה לתוך רגעים ספורים. האם חל שינוי מאז במשמעות המילה? והאם אפשר לכתוב אותה בשני יוד?
רוביק עונה:
השימוש ב'מיד' במהדורות החדשות נועד כדי להחזיק את הצופים צמודים לערוץ המשדר ולמנוע זפזופ, ויש בו אכן מניפולציה מסוימת על הצופים. הכתיב המלא המומלץ הוא 'מייד', וזאת כדי להבדיל בינו לבין 'מיד' במשמעות 'מן היד של' (הפיל אכל מיד מאמנו, לעומת 'הפיל אכל את המזון מייד'). עם זאת אין לראות בכתיב 'מיד' שגיאה.
21
שוש בר חן שואל/ת: ראיתי מודעה גדולה של התזמורת הפילהרמונית, ובה כתוב שסולן מסוים, מנגן על כלי נקישה. עד היום הכרתי כלי הקשה. מה ההבדל?
רוביק עונה:
השם המקובל לכלל הכלים שעליהם מקישים הוא כלי הקשה, והדבר מתאים גם לפועל להקיש. השימוש ב'כלי נקישה' מוגבל, ככל הנראה, לכלים כמו קסילופון או משולש, אך גם הם נחשבים לכלי הקשה.
22
חור שואל/ת: מדוע בעברית אומרים על מישהו שהוא "מסוכן" ולא אומרים "מסַכֵּן"? שהרי הוא לא בסיכון אלא מסכן את הסביבה.
רוביק עונה:
בלשון חז"ל מדובר על 'חולה מסוכן', וכאן הביטוי הגיוני: חולה הנמצא בסכנה. בימי הביניים התרחבה המשמעות גם למי שמהווה סכנה לאחרים. במקרא מסוכן פירושו מִסְכֵּן.
23
מאיר מינדל שואל/ת: נושא השיחה הלילית ביני לבין נערתי היה מיוחד - אם יש מלה "נזעק", למה אין מלה "נצעק". "נפשם של היהודים נצעקה, אך העולם שתק". האם המלה יכולה לשמש אותי בפיוט? האמנם המשפט לא יכול לעבור את הרוביקון בין פיוט לבין השפה השמישה?
רוביק עונה:
'נצעק' אינה פחותה בשום היבט מ'נזעק', והיא מופיעה במקורות. בתנ"ך הנצעקים הם אלה הנקראים אל הדגל.
24
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: למיטב ידיעתי, הפועל ליירט יוחד להפלת כלי טייס או טיל, רקטה וכו'. בכותרת בעיתון ראיתי: "הצי האמריקאי יירט ספינת נשק איראנית". האם "התרחבה" משמעות היירוט?
רוביק עונה:
אכן במקור נועד הפועל ליירט להסטת כלי טיס או טיל מן המסלול. ההרחבה לכלי שיט טבעית – הסטת כלי השיט המלחמתי ממסלולו או עצירתו באמצעות נשק כל שהוא. במקור יָרַט פירושו היטה מן המסלול, שיבש תנועה.
25
רותי שואל/ת: מדוע נאמר: לעסוק בדברי תורה, ולא להתעסק בדברי תורה. האם מאחר שהפועל מתעסק הוא פועל חדיש יותר? מה ההסבר ומה ההבדל בין שני הפעלים האלה.
רוביק עונה:
'התעסק' ו'עסק' הם פעלים מלשון חז"ל, וקרובים במשמעות ובשימוש. אפשר עקרונית 'להתעסק' בדברי תורה, ובכל עניין שבו אפשר 'לעסוק'. בלשון חז"ל נוצר ל'התעסק' גם בסיס לשוני לשימושי סלנג עכשוויים: לריב (דוד התעסק עם משה בהפסקה), ולקיים יחסי אהבה.
26
שלמה שואל/ת: קראתי במאמר את המשפט הבא: לאור העובדה שזה קרה בשעת לילה מאוחרת. נכון לומר כך? או שיש דרך אחרת?
רוביק עונה:
משפט תקין ונאה. העובדה שמדובר כאן ב'אור' בהתייחסות ללילה אינה משנה זאת. 'לאור' היא מילת יחס קפואה במשמעות 'על פי', 'בעקבות'.
27
נועה שואל/ת: לפי התורה המילה "גוי" מתפרשת כ"עם", ולא כפי שמקובל לפרשה היום. למשל בפסוק: "ואעשך לגוי גדול", ברור שה' מבטיח לאברהם להפוך אותו לעם. מתי הפכה המילה "גוי" לכינוי למי שאינו מעם ישראל, וכיצד קרה החילוף הזה במשמעות?
רוביק עונה:
גוי פירושו בשפת המקרא 'עם'. המילה מופיעה 556 פעם. פעמים לא מעטות היא מתייחסת לעם ישראל: גוי גדול, גוי חוטא וכדומה, ובמקרים רבים לעמים אחרים. השימוש המקובל היום ב'גוי' במשמעות נוכרי בלבד אופייני ללשון חז"ל, ובהדרגה אין מדברים על ישראל כעל גוי אלא רק על הנוכרים.
28
ינון זעפרני שואל/ת: מה מקור השימוש במילה ככה בתור תשובה שמשמעותה "אין סיבה"?
רוביק עונה:
התשובה 'ככה' היא קיצור של 'ככה זה', אין לשאול על כך שאלות. ככל הידוע זוהי גירסה ישראלית. תשובה מתחמקת לשאלות ילדים שונה מתרבויות שונות. בגרמנית עונים בחרוז: למה? כי הבננה עקומה; כי אתה טיפש. כששואלים בלדינו "דֶי קֵיי", למה, עונים: "דֶי קֵייזוֹ!". למה – גבינה. תשובה ישראלית נוספת: למה? כובע, שהתגלגלה כנראה משיר חיילים בוטה.
29
אדי שואל/ת: התעורר ויכוח לגבי האפשרות לציין במשפט את המילה "האחרון", כאשר יש רק דמות אחת במשפט. לדוגמה "ראובן ושמעון לומדים בחוג לתלמוד באוניברסיטה, והאחרון החל ללמוד אף בחוג לכלכלה". "ראובן כהן, תלמיד ישיבה מרחוב השומר בבני ברק, יצא לטיול של מספר שנים בארצות המזרח הרחוק, האחרון חזר לארץ רק לפני מספר ימים". האם המשפט השני תקין?
רוביק עונה:
ממש בלתי תקין. 'אחרון' מתייחס לסדרה של שניים לפחות.
30
עודד דגן שואל/ת: באיזה תהליך לשוני נעלמה המילה "אטליז" והוחלפה במילה "קצביה"?
רוביק עונה:
'אטליז' היא מילה תלמודית שדבק בה במידת מה דימוי מרתיע. 'קצבייה' מעניקה לדעת הקצבים דימוי נקי יותר ועברי יותר לבית המסחר שלהם. זה אינו תהליך לשוני אלא תהליך מסחרי-שיווקי.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >