שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
286
משה שואל/ת: האם נכון לומר – 'היהודים נאלצו לעזוב את בתיהם במהרה', במקום להשתמש במילה מהירות או בהילות?
רוביק עונה:
'במהרה' הוא תואר פועל שפירושו בקרוב, תוך זמן קצר, ככתוב בקהלת: "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". הוא אינו מתאים לתיאור פעולה בעת התרחשותה. כאן מתאימים תוארי הפועל במהירות, בבהילות או בחופזה.
287
שרה רכניץ שואל/ת: ראיתי שלט בספריה שבו נרשם "הספריה פתוחה בפני חוקרים". האם המלה 'בפני' מתאימה למשפט זה?
רוביק עונה:
'בפני' משמשת כאן במשמעות 'עבוּר, ל- וכדומה. בדרך כלל 'בפני' פירושה מול (הוא הופיע בפני בית המשפט). השימוש שבשאלה אינו מבוסס על המקורות והוא מסורבל משהו, אך אין לראות בו שגיאה. עדיף "הספרייה פתוחה לחוקרים".
288
אסף רוזנטל שואל/ת: מאחר ויותר ויותר בתקשורת מאחדים מושגים שלדעתי הם שונים, אני שואל על כמה זוגות מושגים כאלה: בין שום (דבר) לאף (אחד); בין כדאי לשווה; בין מספר לכמות; בין מותר לאפשר ואסור לאי-אפשר.
רוביק עונה:
'שום' פירושו משהו, ומכאן 'שום דבר' פירושו דבר מה. 'אף' פירושו גם, אף אחד – גם אחד, אף פעם – גם פעם. 'שום' ו'אף' משמשים למטרות דומות, וזאת כמעט אך ורק במשפטי שלילה. השוני בשימושיהם הוא שהם מופיעים בצירופים שונים. מצד אחד: 'בשום אופן', 'בשום פנים', 'שום דבר'; מצד שני : 'אף אחד', 'אף פעם'. חילופים בין שתי המילים יוצרים אפקט עילג: 'שום אחד', 'אף דבר'. 'שווה' במשמעות כדאי היא חלופה סלנגית-דיבורית. המשפט "היה שווה ללכת לסרט?" פירושו: היה כדאי ללכת לסרט? 'מותר' או 'אסור' מתייחסים לתקנות וחוקים, 'אפשר' ו'אי אפשר' ליכולת. לכן אפשר לפרוץ למחשב של הפנטגון, אבל אסור לעשות את זה. באשר ל'מספר' ו'כמות' – בשימושים מסוימים אין ביניהם הבדל: 'מספר האנשים' או 'כמות האנשים' הם נרדפים. השימוש הוא עניין של טעם, ורבים אינם אוהבים בהקשרים אנושיים את השימוש ב'כמות'.
289
יהודה נויפלד שואל/ת: המילה 'בדיעבד' מופיעה לעיתים קרובות בעניניי הלכה. דוגמה: פלוני התפלל שחרית בשעה מאוחרת. לו התפלל בזמן המותר לפי ההלכה היה יוצא ידי חובה מלכתחילה. בגלל האיחור יצא ידי חובת התפילה רק בדיעבד. אנא הסבר.
רוביק עונה:
'בדיעבד' היא מילה ארמית שפירושה המילולי 'בְשֶעָשָה', והשימוש בה מתייחס למצב שהיה אמור להתרחש ולהיעשות בעבר. 'מלכתחילה' מתייחסת לדבר מה שנעשה בזמן אמת, כלומר, מראשיתו. מכאן שמי שאיחר בתפילה, מקבלים את תפילתו למרות שנעשתה לאחר הזמן שנקבע לכך, בעוד שמי שמתפלל מלכתחילה עושה זאת בזמן הנכון והראוי. הביטוי המנוגד ל'בדיעבד' בשימוש הרווח הוא 'למפרע', המתייחס למה שיקרה בעתיד. תאורטית, מי שמתפלל 'למפרע' מתפלל לפני זמן התפילה הקבוע.
290
נדב שרי שואל/ת: בעניין מילת היחס הקשורה לשימוש במכשירים ובכלים, אני נוהג להסביר לאלו האומרים "אכלתי עם מזלג" וכד' כי השימוש ב"עם" הוא במקרה שהמשפט מתייחס ליצור חי שיכול להגיב, כגון משחק עם ילד, כלב וכד' ולא עם כדור. מה דעתך?
רוביק עונה:
ההסבר נאה אבל הוא אינו עונה על השאלה מדוע נקבעה מילת יחס זו או אחרת, ולעיתים קרובות אין לנו תשובה לכך. עובדה היא שבגרמנית 'עם' משמש גם למצבים בהם אין מדובר בבני אדם. מצד שני 'לאכול במזלג' מעורר גם כן שאלות. הרי איננו אוכלים בתוך המזלג אלא באמצעותו. יש עניינים בשפה הבנוים על מסורת והרגל ובחירת מילות היחס היא אחד מהם.
291
עדי שואל/ת: האם נכון להתייחס לשמות עצם דוממים באמצעות המילים "הוא/היא" או "הם/הן" בשפה העברית, או שנכון יותר להתייחס אליהם באמצעות "זה/זו"?
רוביק עונה:
'הוא' (וכן 'היא', 'הם' ו'הן') הוא כינוי גוף המתייחס למי שאינו שותף לשיח. זה יכול להיות אדם, חפץ, רעיון וכדומה. זאת בניגוד לאנגלית בה יש הבחנה בין he לבין it. 'זה' וכן 'הזה' ובנקבה (זאת) ורבים (אלה) הוא כינוי רמז, המתייחס לאובייקט מיודע כלשהו שאנו יודעים על קיומו, או שהזכרנו אותו קודם לכן. השימושים בהם שונים, לפי הקשר המשפט והסיטואציה. "הוא בא לבקר אותי" מול "עוד זה מדבר וזה בא". ל'הוא' גם תפקיד כאוגד במשפט שמני: "הים הוא מלוח". האוגד אינו תפקיד טבעי של 'זה', אך בשפת הדיבור ניתן לשמוע משפטים כמו 'שחור זה יפה' כחלופה ל'שחור הוא יפה'. במשפט כמו 'האיש הזה הוא שר הביטחון' 'זה' משמש ככינוי רמז, 'הוא' משמש כאוגד.
292
קרן שואל/ת: כאשר ילדתי לפני כ-10 שנים, מחלקת היולדות אימצה את המונח "ביות מלא" כחלופה ל-rooming הלועזי. כיום כשאחותי ילדה, נתקלתי במונח החדש "אפס הפרדה". השאלה שלי האם נכון להשתמש ב'אפס' כאשר מתארים מצב חיובי שלם? לחילופין, בביה"ס של בתי מתגאים ב"אפס סובלנות" כלפי אלימות, ואת ההקשר הזה אני יכולה להבין (דיכוי תופעה).
רוביק עונה:
'ביות מלא' או 'אפס הפרדה' הוא נוהל שבו לאחר הלידה ובמהלך האשפוז האם ותינוקה אינם נפרדים זה מזה. 'ביות מלא' עוקב כאן אחרי המונח האנגלי rooming, בעוד 'אפס הפרדה' הוא תרגום של המונח האנגלי zero seperation. התפשטות המונח האנגלי גרמה כנראה לשינוי המונח העברי. יתכן גם שהמילה 'ביות' מעוררת אסוציאציה של טיפול בבעלי חיים. "אפס הפרדה" הוא אמנם תקין, כיוון שיש בו שלילה כפולה, שתוצאתה חיוב. עם זאת עצם השימוש בשני מונחים שליליים אינו רצוי, בעיקר בנושא שכולו חיוב כמו לידה, יחסי אם ותינוקה וטיפול ברך הנולד.
293
טל שואל/ת: "אז" במשמעות "אם כן" - כשר? לפי מילון ספיר כן, אבל נראה לי שהוא מסתמך רק על פסוק או שניים מהתנ"ך. ומה בנוגע ל"אז" במשמעות "לכן"? נכון או לא?
רוביק עונה:
'אז' הוא תואר פועל המתייחס לנקודת זמן בעבר או בעתיד. השימוש בו התרחב כבר במקרא, ומופיעים 10 פסוקים שבהם "כי אז" פירושו "על כן". משמעות זו דבקה ב'אז' לבדה. כמו כן משמשת 'אז' במבנה הלוגי "אם – אז" המציין התניה, וגם שורשיו בתנ"ך, בספר משלי: "אם תבקשנה ... אז תבין יראת ה'". בכל השימושים האלה מהדהדת משמעות הזמן של 'אז', אך ההקשר הופך אותה לבעל תפקיד לוגי.
294
יוחאי שלם שואל/ת: אני מתחלחל כשאומרים בשידור למשל: ״בגלל הכמות הגדולה של מפגינים, הפעילה המשטרה כמות גדולה של שוטרים״. השימוש במילה כמות מזכירה לי תמיד את היחס של הנאצים לקורבנותיהם. האם אפשר לפעול לשימוש במילים אחרות, בהן גם אנשים רבים נשארים בני אדם ולא מסה של בשר?
רוביק עונה:
הדיון על השימוש במילה 'כמות' במקום 'מספר' כשמדובר בבני אדם עתיק. אין צורך לגייס את הנאצים לעניין. 'מספר' היא מילה אלגנטית יותר בהתייחסות לבני אדם, אבל אין סיבה לדחות לגמרי את 'כמות'. כמות היא מילה מופשטת המגלמת תשובות לשאלה 'כמה', והיא יכולה להתייחס לכל עניין, וגם לבני אדם.
295
קובי שואל/ת: בעת משחק חברה עם החברים לעבודה (בעת היותי מנחה שאלון בידורי ושתוי כלוט) הצהרתי שמי שיענה על השאלה הבאה יזכה בפרס, וזה נוסח דבריי בדיוק: "ענייה על השאלות תזכה בפרס את העונה נכונה!" בסיום המשפט כבר הספקתי להפוך לקלס (ולקאלט) במקום העבודה עקב אזכור המילה "ענייה" ("מענה"! צווחו כולם לקול אדמומיות פניי, איני בטוח אם מפני השתייה או הבושה). אנא הצילני מחפרתי אשר הבאתי על עצמי בזכות הטיפה המרה.
רוביק עונה:
ניתן לגזור מן הפועל בבניין קל 'ענה' את הצורה 'ענייה', כפי שמ'כתב' אנו גוזרים 'כתיבה', מ'בנה' – 'בנייה', וכך בחלק גדול של הפעלים בבניין. ואכן, 'ענייה' במשמעות שבה השתמשת מופיעה בתלמוד, אצל רש"י ובתפילה. בעברית של ימינו הצורה הזו אינה משמשת, והמילה המקובלת היא אכן 'מענה'. תוכל לומר לחבריך שבזכות הטיפה המרה נחה עליך רוח הכתבים הקדושים, והצלת מילה עתיקה מתהום הנשייה.
296
אביבה שואל/ת: האם שמעת על "איכותני" ו"כמותני". מה דעתך על מופעים אלה?
רוביק עונה:
'איכותני' ו'כמותני' הן מילים מחודשות שנועדו לצורכי השפה המדעית, כדי להבחין בין סוגי מחקרים. מחקר כמותני, quantitative, מתמקד בבדיקות סטטיסטיות. מחקר איכותני, qualitative, חוקר נושא באמצעות ראיונות עומק והוא מתאים בעיקר למדעי החברה, פסיכולוגיה וכדומה. הסיומת –ני אופיינית למילים בעלות אופי תאורטי או מושגי.
297
בארי שואל/ת: בעקבות דיון בפורום, התגלעה לה מחלוקת קטנה בקשר לתקינות הדקדוקית של צירופי הלשון "מילים {שם-תואר המתאר לאום או עם}", ז"א: מילים אנגליות, מילים לועזיות, מילים יווניות, מילים סלביות וכו'. הויכוח אינו מפקפק בקיומן של צורות התבטאות אחרות, כגון "מילים ב{שפה כלשהיא} (קרי: מילים באנגלית, מילים בלעז, מילים בקלטית עתיקה וכו'..) או "מילים שמקורן ב{שפה כלשהיא} (קרי: מילים שמקורן בפרסית, מילים שמקורן ביוונית וכו'..), אלא נוגע אך ורק לזכות הקיום הלשוני של הצורה המוזכרת בפסקה הראשונה.
רוביק עונה:
'אנגלי' 'צרפתי' וכו' הוא שם תואר המתייחס למגוון שמות עצם כמו אזור, אדם, תרבות וכדומה, ואין סיבה לפסול אותו כשמדובר במילים. עם זאת הנוסח 'מילים באנגלית' או 'מילים שמקורן אנגלי' אלגנטי יותר, בעוד שלצירוף "מילים אנגליות' אופי דיבורי. כל זה אינו מתייחס לשם התואר 'לועזי'. לועזית אינה שפה אלא שם גנרי לשפות זרות באשר הן, ולכן אין לומר 'מילים בלועזית', בעוד 'מילים לועזיות' הוא תקין ומועדף. אפשר גם 'מילים שמקורן לועזי'.
298
יניב ולדמן שואל/ת: בזמן צפייתי במשחק כדורגל, השדר ציין בהפסקה ״מחצית שלמה לפנינו״ ואני שואל, איך חצי יכול להיות שלם?
רוביק עונה:
אין כל בעיה במקרה זה ב'מחצית שלמה'. 'מחצית' מתייחסת אמנם למשחק השלם, אך יש לה גם מעמד עצמאי כשם עצם, ולא רק של כַמָּת, ופירושה ארבעים וחמש הדקות הראשונות של משחק הכדורגל. ניתן להעניק לה שמות תואר: מחצית מצוינת, מחצית מכרעת, מחצית שלמה, וניתן גם לומר "באמצע המחצית". למילה 'מחצית' בהקשר המדובר גם משמעות נוספת: נקודה הזמן שבה מסתיימת מחצית המשחק הראשונה; וגם ההפסקה שבין המחציות.
299
ישי שואל/ת: : גולות, ג'ולות וג'ולים - מה תפוצתם הגיאוגרפית? אשתי טוענת שבירושלים אומרים גולות (היא ירושלמית) ובת"א ג'ולים (אבא שלה תל אביבי). לעומת זאת, ויקיפדיה אומרת שגם בירושלים וגם בת"א אומרים ג'ולות (שלא לדבר על זה שבויקיפדיה יש להם עוד שמות שלא שמעתן אוזני ולא שזפתן עיני מעולם כמו בנדורות ובלורות). היכן משחקים במה, אם כן?
רוביק עונה:
לא ידוע לי על הבחנה גאוגרפית. המילה התקנית היא גולות (במלרע), המילה המקובלת ברבים היתה בזכר – ג'ולים, אבל אפשר היה לשמוע גם את הצורה בנקבה – ג'ולות, המתאימה יותר למילה ג'ולה, שכמעט לא נעשה בה שימוש. בשירה של לאה גולדברג שר אריק אינשטיין: "מה חולמות האיילות בלילות? הן חולמות כי הפילות הגדולות שיחקו איתן בג'ולים וגולות, ובכל, בכל זכו האילות". אולי ברוח השאלה היו הפילים תל אביביים והאיילות ירושלמיות?
300
צביקה שואל/ת: האם המילה "בֶטון" והפועל "לְבַטֵן" הם חלק מהשפה העברית התיקנית?
רוביק עונה:
המילה בטון מופיעה במילוני האקדמיה כמילה תקנית אף כי תצורתה לועזית. הפועל לבטן במשמעות הקשורה בבטון אינו מופיע, אך יש לראות בו פועל תקני לכל דבר. פעלים רבים בעברית נוצרים ממה שקרוי 'שורש גזור שם', כשהשם ממנו נגזר השורש הוא לועזי. במילוני האקדמיה נמצאים כבר פעלים כמו לסנכרן ולהקליק, ואין סיבה לא להכניס לרשימה זו את 'לבטן'.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >