שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
346
חנה שואל/ת: איך נכון לומר: לוקחים דגימת דם או נוטלים דגימת דם?
רוביק עונה:
'נטל' הוא פועל תלמודי חלופי ל'לקח'. הפועל מופיע גם בתנ"ך, אך במשמעות שונה. מערכת הבריאות סיגלה לעצמה את 'נוטלים' כצורה מבדלת לתחום בדיקות הדם ויש לברך על כך. עם זאת,"לוקחים דגימות דם" אינו טעות.
347
דורית שואל/ת: המילה "מחל" פירושה סלח, ופירוש נוסף הוא ויתר, כמו בביטוי מחל על כבודו. האם אפשר להשתמש בה במובן של לוותר גם בצרופים של שם עצם, למשל לוותר על חלום - למחול על החלום?
רוביק עונה:
'מחל' הוא פועל תלמודי נפוץ. פירושו הבסיסי של 'מחל' הוא ויתר. מכאן התגלגל לשימוש בתחום יחסי אדם וחברו – מחל לאדם אחד, ויתר על עונשו, או על האשמתו, ונוצרו כאן מילים נרדפות: מחל-סלח. לצד זה יש שימוש נרחב במקורות ב'מחל' במשמעות הפשוטה של ויתור, ומכאן 'מחל על הכבוד', ובתלמוד אפשר למחול גם על כסף, לוותר עליו, ועל עניינים נוספים. מכאן גם הביטוי האירוני ביידיש: מויחל טויבעס – מוחל טובות, מוותר על הטובה שאתה מציע לי. בעברית החדשה 'מחל' מתייחד לתחום הסליחה והוויתור על עונש, והוא גם חלק מהשפה המשפטית, בעוד השימוש בהוראה הפשוטה של ויתור אינו מקובל.
348
יוסף דורי שואל/ת: "צללו כעופרת במים אדירים": איך אומרים לצלול בציווי לנקבה? ואיך מנקדים את המילה? לזכר, צְלוֹל ? לנקבה, צללי?
רוביק עונה:
בצורות מוקדמות של גזרת הכפולים בבניין קל נהגו לאחד את ע' הפועל ול' הפועל: סוב, סובּי, גול, גולּו וכדומה. בעברית החדשה הנוהג הוא להגות את שני העיצורים, בדומה לגזרת השלמים: גלול את הדף (באינטרנט), כפפי את גווך וכדומה, ומכאן: צלול, צִלְלִי. בלשון הדיבור ייאמר בדרך כלל צְלֵלִי.
349
נוני שואל/ת: עגנון משתמש במילה 'לקרות'' במובן לקרוא. מה המקור, למה הוא עושה זאת?
רוביק עונה:
עגנון נהג לכתוב בשפה משנאית. במשנה נהגו להתנהג בשימושי הפועל קרא כאילו הוא בנחי ל"ה, ולכן הגו 'קרינו' במקום קראנו', 'לקרות' במקום 'לקרוא' ועוד, וכך בפעלי ל"א נוספים. כך במסכת ברכות: "מעשה שבאו בניו מבית המשתה, אמרו לו לא קרינו את שמע, אמר להם: אם לא עלה עמוד השחר, חייבין אתם לקרות" (ברכות א).
350
דבורית שרגל שואל/ת: האם אתה זוכר איזה שימוש היה לביטוי הונולולו לפני עשרות שנים (כלומר לפני שישראלים החלו לטוס גם להוואיי)? מה שאני זוכרת זה משהו כמו: "אמא, איפה היית? -בהונולולו, איפה כבר יכולתי להיות?" האם זכורים לך שימושים נוספים?
רוביק עונה:
אכן, היה שימוש במילה לפני עשורים רבים. השם הונולולו ביטא מקום אקזוטי ומוזר שאיש אינו מגיע אליו. כשהישראלים החלו לגלות את העולם זכו איי הוואי לשדרוג, והונולולו איבדה את המשמעות המלעיגה.
351
אפרת בן-חליפה שואל/ת: האם נכון לומר לתזכר? המנהל שלי משתמש בזה כל הזמן וזה צורם לי. האם המילה תקנית?
רוביק עונה:
התשובה תלויה בשימוש שעושה המנהל בפועל 'לתזכר'. אם הכוונה היא לכתוב תזכיר, זהו פועל תקין בהחלט, גם אם לא זכה לתו תקן של האקדמיה, בדומה לפעלים נפוצים הקשורים בהעלאה על הכתב כמו לתמלל, לתסרט ועוד. אם הכוונה היא 'להזכיר' אין סיבה להשתמש בו. משפט כמו "תתזכרי אותי שיש ישיבה בחמש" אינו ראוי, ויש לומר "תזכירי לי שיש ישיבה בחמש".
352
תומר שואל/ת: מה מקור הביטוי בעברית "שלוש ארבע ו..", בעוד באנגלית ושפות אחרות מונים "אחת, שתיים, שלוש"?
רוביק עונה:
אכן, ברוב השפות ספירה טקסית לקראת פתיחת פעולה מתחילה ב'אחת שתיים שלוש', ומכאן המשחקים הידועים וואן טו-סרי אלרי; אן-דה-טרוא; וגם השיר המתחיל בספירה גרמנית 'איין צווי דריי פיר, מנדלי שתה כפיר'. מקור הספירה הזו, מסתבר, הוא ברוסית, ועל כך מצביע יורי מור במאמר באתר במסגרת במת אורח: "רוסית שפה קשה".
353
עודד שואל/ת: 'להכריע את הבחירות': האם מכריעים את הבחירות, האם הבחירות הוכרעו, או שמא מכריעים את היריב בבחירות?
רוביק עונה:
שימוש במילות יחס אינו בנוי על מערכת סדירה ועל שימוש בלעדי של מילת יחס זו או אחרת. לכן אנחנו אומרים "הוא שיקר לי" לצד "הוא רימה אותי", או "הוא עבד עלי". בעברית אומרים "ניצח במשחק (את יריבו)", באנגלית – "ניצח את המשחק". "להכריע את הבחירות" אולי לא נשמע הגיוני, אבל הוא נהוג ואפשר למצוא בו היגיון: 'הבחירות' הן מהלך של תחרות ומאבק, וכאשר הן מסתיימות התוצאה גוברת על אי הוודאות, והבחירות 'מוכרעות'.
354
טל שואל/ת: האם אפשר לומר "עושה הרצאות"?
רוביק עונה:
אפשר להוסיף את הפועל 'עשה' כמעט לכל פעולה, אבל התוצאה היא שפה דלה ואפילו עילגת. עדיף 'מרצה', 'נושא הרצאות' או 'מקיים הרצאות'.
355
מרסלו אדטו שואל/ת: מה שם הפועל של "חרה לי"?
רוביק עונה:
שם הפועל הוא לַחֲרוֹת, כפי ששם הפועל של ענה הוא לענות, ושל קרה – לקרות. הזהות לשם הפועל לחרות במשמעות חריתה מן השורש חר"ת מקרית. בכל מקרה, 'חרה' משמש כמעט אך ורק במטבע הלשון 'חרה לי', ולכן אין כמעט שימוש בשם הפועל.
356
אלכס שפי שואל/ת: המילה "סאחי" נכנסה בזמנה לסלנג העברי מהערבית המדוברת, במשמעות של פיכח - ההיפך ממסטול, שגם היא מילה ערבית במקורה. במשך הזמן נשמטה האות א' מהמילה, כך שהפכה לסָחִי. בשנים האחרונות עברה המילה הזאת גלגול משמעות ברשתות החברתיות, ושאלתי היא: מי הם אלה המכונים "סָחים" ברשתות האלה? האם זה הפך להיות סוג של מילת גנאי בעיניהם של חלק מהדוברים? ומה זה "סָחִיוּת"?
רוביק עונה:
סָחי, ובהתאמה סָחיות, אינה בדיוק מילת גנאי, אלא מאפיין התנהגותי. סָחי הוא האדם הנורמטיבי, שאינו לוקח סיכונים, נמנע מהרפתקאות ושמרני. זהו גלגול מרחיב של המשמעות הסטלנית – מי שאינו צורך סם, בזמן כלשהו או לאורך זמן, הוא אחד שהולך בתלם ולא לוקח סיכונים.
357
אברהם תירוש שואל/ת: מדוע ומתי נהפך התקליט לאלבום?
רוביק עונה:
מקור השימוש הזה עוד בראשית המאה העשרים. התקליטים הראשונים הכילו קטעים קצרים מאוד, בדרך כלל שיר אחד. לכן כאשר רצו להפיק יצירה ארוכה יותר, כגון יצירה קלסית, נאלצו להפיק לשם כך כמה תקליטים, והם נמכרו במארז אלבומי, בדומה לאלבום תמונות, שנקרא אלבום. עם השנים השתכללה טכנולוגיית התקליטים, והם הכילו יצירות ארוכות או אוספי שירים ששימש פעם לאלבומים. בהמשך אלה השתכללו עוד יותר למדיה הדיגיטלית, אך המונח אלבום נותר על כנו במשמעות 'אוסף מוזיקלי', ושרד את כל השכלולים.
358
נופר שואל/ת: אומרים 'עברית תקנית' או 'עברית תקינה'?
רוביק עונה:
המשמעות של שני הצירופים קרובה מאוד, אבל אינה לגמרי זהה. 'עברית תקנית' היא עברית המבוטאת או נכתבת על פי כל כללי הדקדוק והתחביר המחמירים ביותר, ועל פי תקנות האקדמיה ללשון. 'עברית תקינה' מרמזת על עמידה בתקנים, אבל אפשר לכלול בה גם שימוש בשפה המתנהל על פי הנורמות המקובלות על הדוברים. "שכבתי על מזרון גומי" היא עברית תקינה, אבל לא "עברית תקנית".
359
טלי נחליאלי שואל/ת: מהי המילה העברית למילה transcription? הכוונה היא לכתיבה, מילה במילה, של כל מה שנאמר (בדרך כלל לאחר שהוקלט). בפועל משתמשים במילים כמו: שקלוט (מילה שהומצאה על ידי חיל המודיעין לפני שנים רבות, מלשון המילה - קלטת, אך אינה מילה המקובלת על האקדמיה ללשון העברית), תכתוּב, תעתוק, תמלול, שכתוב ועוד.
רוביק עונה:
Transcription היא מילה דו-משמעית. פירושה האחד הוא הצגה של מילה בשפה אחת באמצעות כתיבתה בשפה אחרת. למשל: יֶלֶד = yeled, או child – צ'יילד. פעולה נפוצה וחשובה זו קרויה תעתיק, ושם הפעולה – תעתוק. המשמעות השנייה היא העברה של טקסט דבור כמות שהוא, בדרך כלל בעקבות הקלטה. המילה המקובלת והנפוצה היא תמלול. האקדמיה קבעה לצורך זה את המילה תכתוּב, אך זו כמעט אינה משמשת. שקלוט נותרה כנראה בתוככי חיל המודיעין וספק אם היא מדויקת, שכן שקלוט פירושה הקלטה חוזרת. שכתוב אינה שייכת לעניין– זוהי כתיבה מחדש, התקנה של טקסט כתוב או דבור כך שיתאם לכללי השפה ולצרכים שונים.
360
קלרה חן שואל/ת: איך נכון לומר- 'הצטיידותו של המקום התאפשרה הודות ל..' או 'ציודו של המקום התאפשר הודות ל..'?
רוביק עונה:
'ציוד' היא במשפט שהובא בשאלה שם הפעולה של פיעל – לצייד. הצטיידות – שם הפעולה של התפעל – הצטייד. נכון יותר לכתוב 'ציודו של המקום', שכן המקום אינו 'מצטייד' בכוחות עצמו. עם זאת אין לראות ב'הצטיידותו' שגיאה.
< הקודם ... 21 22 23 24 25  ... הבא >