שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
שמוליק שואל/ת: האם המילה 'השמצה' מתייחסת רק לדברים שאינם אמת, או שמא מה שהופך אמירה להשמצה היא הכוונה לגרום לנשוא האמירה לאבד מכבודו גם אם האמירה אמת, ונשוא האמירה לא מתבייש שכך הם הדברים?
רוביק עונה:
'השמצה' אינה מונח משפטי אלא היא מתייחסת למרחב הציבורי, ולכן לא נכון לקבוע מסמרות לגבי משמעותה. רכיב המשמעות ההכרחי במונח הוא הטלת דופי ופגיעה מכוונת במוניטין של אדם. מכאן שיסוד הכוונה של המשמיץ לפגוע במושמץ הכרחי. לעומת זאת אין הכרח שדברי ההשמצה יהיו דברי שקר או אמת, מה גם שהשקר או האמת הם לעיתים קרובות בעיני המתבונן, המשמיץ או המושמץ. מצב שבו אדם טוען על דברי השמצה שאלה דברי אמת ואין בהם כדי לפגוע בו הוא מצב חריג, העשוי בתנאים מסוימים לנטרל את כוונת המשמיץ, אך אין לו משקל בהבנת המונח בכלל.
392
דני בר שואל/ת: במדור "שאל את רוביק" יש התייחסות לביטוי "לְרַצות". בפרקי אבות נכתב: "ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס ונוח לִרצות - יצא שכרו בהפסדו". מדוע לא נכתב כאן 'נוח לרַצות', כלומר, לסלוח?
רוביק עונה:
במקרא 'רצה' פירושו לא רק חפץ, השתוקק לדבר מה, אלא גם 'קיבל דבר מה ברצון', וכן 'גילה חיבה'. מכאן גם 'שעת רצון', שהיא שעת פיוס וחיבה. פירושים אלה מתאימים לביטוי 'נוח לרצות' כניגוד של 'נוח לכעוס'.
393
שי שואל/ת: בספרו החדש של ליעד שהם "למראית עין" נתקלתי בפעם הראשונה במילה 'פתותים' (פתותי שלג). מכיוון שאני מעריך שמילה זו היא תקנית, מדוע היא כל כך נדירה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'פתותי שלג' בצירוף 'פתותי לחם' ביחזקאל. הפועל לִפְתות במשמעות לפורר ולרסק מופיע בספר ויקרא. מן השורש פת"ת נגזרה גם המילה התלמודית 'פתיתים', הנפוצה יותר, בעיקר משום שנכנסה לתחום מאכלי הדגנים, בעוד 'פתותים' נחשבת מילה ספרותית המופיעה בעיקר בצירופים. כמו כן נגזרה מן השורש פת"ת המילה הנפוצה פת, כלומר, הפרוסה החתוכה, שהתרחבה למשמעות לחם.
394
ניר שואל/ת: נתקלתי במילה ההולנדית smeergeld שמשמעותה שוחד, אך מילולית היא בעצם ’כסף מריחה’. רציתי לשאול מהיכן ומדוע קיבלה המריחה את ההקשר השלילי שלה, כמו ש'למרוח מישהו' בעברית פירושו לרמות אותו.
רוביק עונה:
'מריחה' במשמעות שיחוד מופיעה בלא מעט שפות. בלדינו אוּנְטָאר ובאנגלית grease, קיצור של הביטוי העתיק grease his palm. מקור הביטוי ככל הנראה בתקופות בהן שיחדו אנשי שררה באמצעות שמן שנמשח על כף היד, שהיה יקר המציאות.
395
גבי שחר שואל/ת: "בית השפן הירוק": מי ירוק, הבית או השפן? האם קיימת דרך בשפה המאפשרת להבהיר את הכוונה? ועוד דוגמה מהעיתון: "הצעת חוק הכשרת צוותי רפואה בנושאי נטייה מינית של ח"כ מיכל רוזין".
רוביק עונה:
הסוגיה עתיקה, הדוגמאות רבות ואין לכך תשובה נוסחאית. לעתים המשמעות מובנת מן ההקשר, אך בדרך כלל כדאי לעקוף את הבלבול באמצעות מילית הקניין 'של'. למשל: "ביתו הירוק של השפן" או "ביתו של השפן הירוק". לגבי הדוגמה מן העיתון, הפתרון היחיד העולה בדעתי הוא שיש לפטר את העורך שניסח את המשפט.
396
רויטל שואל/ת: האם נכון לומר 'גללי כלבים'?
רוביק עונה:
בהחלט. גללים מתייחסים לצואה של בעלי חיים מסוגים שונים, ובספר יחזקאל אף לצואת אדם. עם זאת נהוג להשתמש במקרה של כלבים במילה החביבה 'קקי', אולי כדי להבהיר את היחס המיוחד אליהם.
397
נעה זמשטיין שואל/ת: בגרמנית פירוש הפועל schwitzen הוא להזיע. מדוע אם כן הושאל הפועל לעברית במשמעות להתרברב?
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש, שם הורחבה משמעות המילה 'שוויצר', אדם הנוהג להזיע, למשמעות רברבן. ההרחבה משקפת את האופי האירוני של היידיש, הרואה בחשדנות אדם המזיע כמי שדואג שהכל יראו אותו מזיע.
398
יעקב אנגלרד שואל/ת: בפרסומות נאמר "בכפוף לתנאי המבצע..". למה מתכופפים? למה הכל בכפייה? לא יותר פשוט: "על פי תנאי המבצע..", או "בהתאם לתנאי ההסכם?"
רוביק עונה:
השימוש במונח "בכפוף ל..." הוא תרגום מאנגלית, שם המונח המקובל הוא subject to…. למילה subject משמעויות ושימושים רבים, אחד מהם הוא מי שנתון למרותו אדם שמעליו, ומכאן התגלגל למשמעות הכפיפות לתקנון או לחוק כלשהו. תרגום מסוג זה קרוי "שאילת משמעות", והוא מקובל מאוד במגע בין שפות. השימוש במונח בטקסטים בעברית נועד להדגיש את חומרת החובה המשפטית לפעול על פי התקנון.
399
אודי איילון שואל/ת: למה אנחנו 'נחשפים' למידע? לא נכון לכתוב שהמידע נחשף?
רוביק עונה:
'נחשף' הוא פועל סביל, כלומר, מישהו 'חושף' דבר מה, בעוד מקבל החשיפה 'נחשף'. זאת בין אם אובייקט החשיפה הוא אדם (ולא רק למידע, גם להשפעות, לווירוסים, לעלבונות ועוד ועוד), ובין אם הוא אינו אדם (במקרה זה מידע, אבל גם מסמכים, עדויות וכדומה). אדם יכול 'להיחשף ל...', כלומר, להיות בלתי מוגן מהשפעות כלשהן, או פשוט 'להיחשף', לעיני הציבור והתקשורת.
400
חי שואל/ת: קיימת בעברית סתירה לוגית. רוצח שכיר הוא בעצם עצמאי, לפחות בחלק מן המקרים. כיצד ניתן להסביר זאת?
רוביק עונה:
ל'שכיר' משמעות מרחיבה ומשמעות מצמצמת. במשמעות המצמצמת זהו אדם המועסק במשרה קבועה במוסד כלשהו, ומקבל משכורת מהמוסד המעסיק אותו. במשמעות המרחיבה זהו אדם המקבל שכר על עבודתו, ובמקרא יש גם 'שכירים' הנקראים למלחמה תמורת שכר. רוב השימושים האלה של 'שכיר' מלווים בגוון שלילי: שכיר חרב, שכיר עט, וכאמור בשאלה, 'רוצח שכיר'.
401
עמית שואל/ת: מה מקור המנהג להגיד 'בוקר' במקום 'בוקר טוב'?
רוביק עונה:
האמריקאים אוהבים מאוד קיצורים, ולכן הם נוהגים לומר זה לזה morning במקום good morning. העצלות היא מחלה מדבקת, ולכן אנו הולכים בעקבותיהם ומסתפקים ב'בוקר'. בעקבות הצורה האמריקנית yeah שהיא קיצור של yes הפכה 'כן' ל'כֶה', והלשון עוד נטויה.
402
משה שואל/ת: מניין באה 'הכי' בצירוף 'הכי טוב'? האם צורה זו מייצגת משלב נמוך יותר מאשר 'הטוב ביותר'?
רוביק עונה:
'הכי' היא במקורה צירוף מקראי של מילת השאלה הַ- והמילה כי, ופירושה 'האומנם'. ואולם באחד הפסוקים משמעות זו אינה ברורה. בשמואל ב כג 19 נכתב: "מִן־הַשְּׁלֹשָׁה הֲכִי נִכְבָּד וַיְהִי לָהֶם לְשָׂר וְעַד־הַשְּׁלֹשָׁה לֹא־בָא". בפסוק זה אפשר להבין את 'הכי' כמילת העצמה, והיא משמשת כך כבר בספרות התחייה. מילת ההעצמה הכי חדרה בעיקר לשפת הדיבור, ומכאן 'הכי טוב', 'הכי הכי' וכדומה. במקורות מילה דומה: הכֵי, שהיא מילה ארמית שפירושה כך, כה, ואין לה קשר ל'הכִי' כמילת העצמה.
403
אמה זהר שואל/ת: רציתי לשאול ממתי נהוג להשתמש במילה 'נער' במשמעות העכשווית שלה, להבדיל מילד?
רוביק עונה:
במקרא אכן כאשר מופיעה המילה 'נער' היא מתייחסת בדרך כלל לילד, ואת השינוי במשמעותה אנו מכירים בעיקר מן העברית החדשה. ואולם, כבר במקרא יש רמזים רבים היוצרים קרקע נוחה לשינוי הזה. בנביאים ראשונים נער הוא גם חייל, איש צבא צעיר; המילים 'נוער' ו'נעורים 'מתייחסים לגיל המאוחר לילדוּת כבר במקרא, וכך גם המילה 'נערות' בלשון חז"ל.
404
מירב רונן שואל/ת: נתקלתי בצירוף "גאווה לא מסותרת". האם זה מדויק? האם לא נכון לומר "גאווה לא מוסתרת"?
רוביק עונה:
לא רק מדויק אלא גם נאה, והמקור היישר מספר משלי: "טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת". "גאווה לא מוסתרת" אינו פסול, אבל חסר את המגע הפואטי של "מסותרת".
405
חגית שואל/ת: הודיעו בחדשות שנמצאה פצצה על סיפון מטוס נוסעים. האם זה תקין לשונית?
רוביק עונה:
זוהי דוגמה טובה להתפתחות בשימוש במילה באופן שאולי אינו תקין, אבל לאחר שהתקבל אין לפסול אותו. המילה 'סיפון' פירושה תקרה, מן השורש ספ"ן שפירושו כיסה, שממנו נגזרה גם המילה ספינה. לבטן הספינה (או האנייה) יש תקרה, שעליה ניצבים הימאים והנוסעים, כך שעבורם היא בעצם רצפה. במטוס אין לתיאור הזה משמעות, אבל עקב התפיסה המשותפת של האנייה והמטוס ככלי תחבורה נדדה המילה אל המטוס במשמעות המשטח או האזור שבו נמצאים הנוסעים ואנשי הצוות.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >