שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
דור אש שואל/ת: האם ניתן להשתמש בפועל "לפתוח" כאשר מדובר על עיניים, או שתקני להשתמש רק ב"לפקוח"?
רוביק עונה:
'לפקוח' הוא פועל נרדף ל'לפתוח', אך הוא מתייחד לפתיחת העיניים. מבחינה סגנונית עדיף להשתמש בפועל הייחודי, לפקוח, על פני הפועל הגנרי 'לפתוח' המתאים לתחומים רבים אחרים.
392
חנה רובינשטיין שואל/ת: האם אפשר לומר: "פגשתי בנמלה"? ברור שאפשר לומר: פגשתי את הנמלה (אם היא מוכרת לי אישית), או פגשתי נמלה - כשהיא אחת מרבות. אבל האם השימוש במילת היחס "ב" רלוונטית כאן? מצאתי את השימוש "פגשתי בה" בשיר של עמיר בניון: פגשתי בה על אם הדרך, צחקה ללא סיבה".
רוביק עונה:
השימוש במילות היחס גמיש יחסית לחלקי דיבר אחרים, והדבר ניכר בהשוואה בין שפות. בדרך כלל הפועל לפגוש מקבל מושא ישיר: פגשתי את (החבר שלי), או פגשתי (חבר). לצד זה קיימת כבר בלשון חז"ל או לפחות בלשון ימי הביניים צורת פגש+ב'. למשל, מאחד מנוסחי המדרש: "וכשהיה הולך בדרך פגש בו אליהו".
393
נאוה צוריאל-שלום שואל/ת: האם אפשר לומר "שיהיה רפואה שלמה"?
רוביק עונה:
'שיהיה' היא פתיחה לברכה, שאחריה יכולות לבוא ברכות מסוגים שונים: 'שיהיה במזל טוב', 'שיהיה לכם לבריאות'. לכן אפשר לקבל בדוחק את 'שיהיה רפואה שלמה', אבל עדיף לדבוק בכללים: "שתהיה רפואה שלמה".
394
רן בן יעקב שואל/ת: מילדותי בשנות השבעים בירושלים לא זכור לי מוצר "על האש" הקרוי "פרגית", במובן בו משתמשים בו כיום. דומני שמדובר בהברקה שיווקית, למתג נתחי עוף בשם זה, שהצביע לפני כן על תרנגולת צעירה. האם אתה יכול לאתר את המועד המדויק בו חדרה הפרגית לחיינו וכיצד? ההשערה שלי שזה היה בסביבות שנת 1990.
רוביק עונה:
השימוש ב'פרגיות' כמוצר אכילה ותיק מאוד, ומופיע כבר בפרסומות לאטליזים שנות הארבעים של המאה הקודמת. הוא משמש גם לשיווק פרגיות שלמות, וגם לחלקי פרגית, והזיהוי של 'פרגית' עם 'נתחי חזה פרגית' הוא תהליך טבעי. נראה שהשימוש הספציפי הזה החל במסעדות שונות, ולא אצל יצרן תעשייתי.
395
אלכס שפי שואל/ת: באחד מכלי התקשורת התפרסמה הידיעה הבאה: "מספר הקורבנות ברעש האדמה באיטליה האמיר ל-". ואני שואל: האם לא נכון יותר לומר: מספר הקורבנות עלה או טיפס ל -? האם הפועל האמיר ספציפי רק להאמרת מחירים, או שאפשר להשתמש בו במשמעויות רחבות יותר?
רוביק עונה:
הפועל האמיר קשור במקורות לענייני כספים, אך פירושו הוא עלה וצמח, ואין כל מניעה להשתמש בו בהקשרים אחרים. במילון אבן שושן הוא נקשר לפועל הרגיל 'אמר', אך נראה שזה אינו המצב, ואין קשר משמעות בין אמר להאמיר. זהו שורש גזור שם, מהמילה המקראית אמיר – צמרת העץ.
396
מרדכי אברהם שואל/ת: המושג בן בכור או בת בכורה יכול להתקיים רק אם יש לו או לה עוד אחים או אחיות? יש זכות קיום למילה 'בכור' במקרה של בן יחיד או בת יחידה?
רוביק עונה:
'בכור' הוא הבן הראשון, גם בין בני אדם וגם בין בעלי החיים. על אדם הראשון כתוב שהוא "בכורו של עולם", וכידוע לא היו לו אחים או אחיות. עם זאת המילה 'בכור' נתפסת כמילה היררכית, ובוודאי ראשונה בסדרה, ולכן כאשר לבן הראשון לא נולדים אחים הוא ייקרא בן יחיד.
397
אלה רוזנצווייג שואל/ת: האם אפשר להגיד למישהו "זה לא נאות" כמילה נרדפת למילה הולם?
רוביק עונה:
על פי משמעות המילה הדבר אפשרי, שהרי נאות הוא שם תואר היכול לקבל שלילה, ואין כל בעיה עם "לא הולם" או "לא ראוי" המקבילים לו במשמעות. עם זאת השימוש "לא נאות" כמעט אינו בנמצא, ולא מסיבות של משמעות או דקדוק.
398
עודד שואל/ת: מדברים כעת על 'בשר פג-תוקף' - בשר שתוקפו פג, חלף, עבר. 'פג' מן 'פוג' הוא פועל. האם אפשר להשתמש בו גם כתואר?
רוביק עונה:
חלקי הדיבר הם עניין מתעתע. במקרה זה צירוף הלשון 'בשר פג תוקף' הוא קיצור של 'בשר שפג תוקפו', ומכאן 'שפג תוקפו' הוא פסוקית משועבדת שהיא לוואי תחבירי, כלומר, מעין שם תואר. הצורה המקוצרת 'פג תוקף' כבר מופיעה כלוואי לכל דבר.
399
גלעד פלד שואל/ת: "היא שהיא; הוא שהוא" - האם יש דרך אלגנטית להתחיל את המשפט באותו האופן, אבל להתחמק מציון שני כינויי גוף סמוכים, שכל אחד מהם מתייחס לעצם אחר, כמו למשל במשפט "אחד הדברים שהכי מפריעים לי בעברית *הוא שהיא* לפעמים קצת מבלבלת".
רוביק עונה:
הבלבול נובע מכך שהמילה הוא (או היא) משמשת כאן פעם אחת כאוגד ומיד לאחר מכן ככינוי גוף. הדרך להתחמק מהניסוח הזה היא בשתי דרכים – מציאת מילת אוגד חלופית, למשל 'זה' (מה שמפריע לי זה שהיא...), או חציצה בין שתי המילים (מה שמפריע לי היא העובדה שהוא...).
400
שירה שואל/ת: רשות מקומית מוגדרת במילון כגוף שמנהל את הישוב, אבל בשפת היום יום משתמשים בביטוי במשמעות של "יחידה גיאוגרפית מנהלית". למשל: "מספר התושבים המקובל ברשות מקומית יכול להשתנות מאוד..." האם זה אותו ביטוי או שני ביטויים נפרדים?
רוביק עונה:
מילולית רשות מקומית אכן משמשת במשמעות הניהולית-בירוקרטית, על פי משמעותה של המילה רשות, שפירושה הגוף המנהל ארגון או תחום, מרשות השידור ועם רשות הנמלים. במקרה של רשות מקומית חל תהליך סמנטי הקרוי מטונימיה. הגוף שאותו מנהל הרשות, כלומר, השטח הגיאוגרפי (המקום) עליו הרשות אחראית, ספג מן המונח 'רשות מקומית' את מרכיב המשמעות של תחום גיאוגרפי, בלי ההיבט הניהולי של הביטוי. מטונימיות רווחות מאוד בשפה, ואנחנו משתמשים בהן בלי לתת לעצמנו על כך דין וחשבון.
401
אורי פיפר שואל/ת: היום קיבלתי מייל ובו נוסח לא שיגרתי: ״אני מורה לך לבצע...״ מה המשמעות של המשפט? האם היא 'אני מצווה עליך לעשות?' מי ומתי משתמשים בנוסח זה?
רוביק עונה:
הוראה היא סוג מרוכך של ציווי או פקודה. "אני מורה לך לעשות" אכן קובע במפורש ובאופן סמכותי שעליך לבצע דבר מה אף כי זו לא ממש פקודה צבאית. אם הציווי לא היה החלטי, הנוסח היה "אני ממליץ", "אני מציע" וכדומה.
402
אסנת שואל/ת: האם המילה העברית 'מין' במשמעות זיווג חודשה גם היא על ידי אליעזר בן יהודה, בעקבות שמו של האל המצרי "מין" הנקשר למין ופוריות? אם לא – מהיכן היא הגיעה? הרי בתורה יש למילה משמעות שונה - דהיינו - מיון של טבע, ובדברי חז"ל נמצא את "מין ואפיקורס".
רוביק עונה:
אין ככל הידוע קשר בין 'מין' לבין האל המצרי, או לכופרים. במקורה המקראי, כבר בספר בראשית, פירוש המילה הוא סוג כלשהו, ללא קשר ליחסי זכר ונקבה, ובוודאי לא לסקס או לפוריות. בלשון חכמים השימוש במילה באותה משמעות נרחב. בלשון ימי הביניים נוצרו המונחים 'מין זכר' ו'מין נקבה' לצורכי הבחנה דקדוקית. במקביל התפתחה באנגלית ובשפות אירופיות נוספות משמעות המילה sex. כאן עמדה בבסיסה כבר ההבחנה בין זכר ונקבה, אך לאו דווקא בהקשר ארוטי. הזיהוי בין סקס בהוראת זכר-נקבה לבין המשמעות הארוטית מתבקש, אך הוא מאוחר הרבה יותר. הזיהוי הזה השפיע בעברית החדשה על השימוש במילה מין באותה דרך.
403
עודד שואל/ת: באחת מתשובותיך ציינת כי 'העורכים צודקים, לפחות ברמת העובדות'. אני טוען שזו טעות, ויש לכתוב 'במישור' העובדתי. דברים נתונים במישור, ובו דנים עליהם. 'רמה' משקפת גודל כמותי או איכותי של דבר המצוי במישור הדיון. "במישור העיוני התקיים דיון ברמה גבוהה, אבל במישור המעשי, הפעולה היתה ברמה בינונית".
רוביק עונה:
"במישור העיוני" – בסדר גמור. "ברמת העובדות" – גם בסדר. ניתן לתאר כאן מבנה גיאומטרי שבו יש רמות, שלבי גובה שונים ואפילו היררכיה, ובו רמה של עובדות, רמה של רעיונות, רמה של אמונות וכדומה. ככלל, שפה אינה מערכת גיאומטרית או שיעור בטופוגרפיה, היא בנויה על דימויים, חלקם חופשיים. גם 'מישור' וגם 'רמה' הם דימויים כאלה. השימוש ב'רמה' מושפע מהמונח האנגלי level.
404
גל מרדכי שואל/ת: מתי החל השימוש במילה 'שדרן' במקום במילה 'שַדָּר'?
רוביק עונה:
השימוש המקובל היום הוא דווקא שַדָּר ולא שדרן. שימוש זה התקבל במילון התקשורת של האקדמיה ללשון משנת 2012, אבל משקף שימושים מוקדמים בהרבה. השימוש ב'שדרן' נמצא בירידה מסוימת משנות התשעים של המאה הקודמת.
405
רן פורסט שואל/ת: מה משמעות המילה סלסול בביטוי 'נהג סלסול בעצמו'? האם יש קשר לסלסול במובנים היותר מקובלים של המילה?
רוביק עונה:
הפועל לסלסל מופיע כבר בתנ"ך, בספר משלי, ובמקורות המאוחרים יותר בשלל פירושים אך לכולם מכנה משותף. בספר משלי המשמעות דווקא מופשטת, מטאפורית: סלסלה ותרוממך, והכוונה לחוכמה, כלומר, תרים את כבודה של החכמה. ואולם המשמעות הפשוטה המופיעה במשנה היא עשיית תלתלים, הגבהה של השיער, הרחבה של הפועל סלל שפירושו הגביה. 'סלסל בקולו' הוא פיתוח חדש: הגביה את קולו גלים גלים. נהג סלסול בעצמו הוא אכן ביטוי גנאי תלמודי, והוא מתייחס לכוהנים המתגאים במעמדם. יש לכך מקבילה עברית חדשה: עף על עצמו. גם המילה האופנתית 'מתנשא' מתייחסת למי שמגביה עצמו מעל אחרים.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >