שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
391
טלי שואל/ת: שאלתי היא בנוגע לקשר בין המונחים כלה וחתן לתארים אקדמיים. כשאדם זוכה בפרס, הוא מוצג לאחר מכן כזוכה פרס או חתן/כלת פרס. כיצד, אם כן, מוצג אדם שקיבל דוקטורט?
רוביק עונה:
בפשטות – בעל תואר. בתעודת הדוקטורט נכתב, למשל: "הסנאט של אוניברסיטת .... מעניק למר (או גברת) ... את התואר 'דוקטור לפילוסופיה'. בתעודות אחרות נכתב 'מכתיר את..' במקום 'מעניק ל...'
392
גאולה פרידמן שואל/ת: מה נכון לומר: היו אתנו במפגש כולם למעט הנכדה, או מלבד הנכדה?
רוביק עונה:
'מלבד' הוא דו-משמעי. אפשר להבין את המשפט שהוצג שני בשאלה "כולם הגיעו, הנכדה לא הגיעה", או "כולם הגיעו, וגם הנכדה הגיעה". כך גם בשם הספר הידוע: "שלושה בסירה אחת, מלבד הכלב". לכן עדיפה המילה 'למעט' המבהירה שהנכדה לא הגיעה. גם משפט דיבורי בנוסח "חוץ מהנכדה, כולם הגיעו" הוא יחסית חד משמעי.
393
בשלן שואל/ת: האם מקפחים מרק או מכפחים אותו? כלומר, הפעולה של הסרת הקצף מלמעלה.
רוביק עונה:
הפועל לעניין זה הוא לקַפּות: מקַפים את המרק, מסירים את הקיפוי, הוא הקצף המצטבר על המרק. מקור הפועל במשנה. יש קושרים את הפועל לפועל הדומה לקפוא.
394
דנית שואל/ת: האם אפשר לומר גזם צמר במקום גזז צמר?
רוביק עונה:
לא. גזם מתייחס לצמחייה, גזז לשיער, לצמר הכבשה, לציפורניים וכדומה.
395
חיים טוביאס שואל/ת: אצל אבי למדתי שהמשמעות של הִינו (הִינה...) הוא, ׳הִנה הוּא׳; כלומר בהדגשה (משה עונה הנני - כלומר הנה אני). האם לדעתך יש להקפיד ולומר רק (בקיצור ובפשטות) הוא, היא וכו׳?
רוביק עונה:
אם ברצונך לדבר בפשטות אין צורך ב'הינו' או ב'הנני'. אלה משמשים בשפה מליצית, אבל הם בהחלט חלק לגיטימי של אוצר המילים שלנו.
396
ציפי שואל/ת: בתשבץ שפתרתי הופיעה ההגדרה "ניאוף", והפתרון של כותב התשבץ היה 'תזנוניה'. האם זו המילה המקובל בעברית לניאוף ?
רוביק עונה:
המילה 'תזנונייה' מופיעה במילון אבן שושן במשמעות ניאוף כחידוש של הסופר שטיינמן, אך היא לא נקלטה.
397
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "לדעתי" לבין "לטעמי"?
רוביק עונה:
עניין של טעם, ואולי של דעה. שתיהן משמשות כפתיחה להבעת עמדה סובייקטיבית. 'לדעתי' מעט חדה יותר, 'לטעמי' מותירה יותר מקום לספק ולחילוקי דעות.
398
אייל זמיר שואל/ת: המילה תחביב לא מופיעה במלון חדש של אבן שושן (מהדורה 1970). מתי היא נכנסה לרשומות?
רוביק עונה:
'תחביב' נכנסה לרשומות במילון האקדמיה ללשון בתחום החינוך בשנת 1962, כך שהעובדה שאינה מופיעה באבן שושן מ-1970 מוזרה. היא מוּכרת משנות החמישים, בשנות הארבעים עוד לא הייתה קיימת והשתמשו במילה האנגלית הובי, שכנראה השפיעה בצלילה על יצירת המילה העברית.
399
NK שואל/ת: שני צדדים לתלונה: המתלונן והנילון. האם שם התואר "נִילוֹן" במשמעות של מושא התלונה הוא בעברית תקנית?
רוביק עונה:
המילה נילון נהוגה בשפה המשפטית בלבד אך היא תקינה מבחינה דקדוקית. השורש הוא לו"ן, בניין נפעל כמו דון = נידון. במקרא מופיע השורש בבניין נפעל כמה פעמים, כמו ב"ויילונו העם על משה".
400
גכהי שואל/ת: למה במילה "בִמְקום" יש שווא במ"ם?
רוביק עונה:
בִמקום מופיעה תמיד בצירופי סמיכות, החל מ"בִמְקום העולה" (ויקרא) ועד שימושים רבים בעברית החדשה. מָקום בסמיכות נאמרת בשווא, מְקום, וכך בתוספת ב': בִמְקום. בקיבוצים נקראה מנה חלופית, במלעיל, 'בִמְקום', קיצור של 'במקום המנה הראשית'.
401
רן שואל/ת: מהו חלק הדיבור בעברית של המילה 'הרבה'? מובן לי שהמילה היא תואר הפועל (הוא לומד הרבה) אבל במילונים מצאתי שהמילה היא גם שם תואר. בעברית שם התואר ניתן להטיה ומצריך הטיה, והוא בא אחרי שם העצם. לעומת זאת המילה 'הרבה' אינה מוטית, והיא מופיעה לפני שם העצם, כמו במשפט "יש פה הרבה אנשים".
רוביק עונה:
'הרבה' כשם תואר מופיע במקרא בדרך כלל אחרי שם העצם ('אנשים הרבה' וכדומה), ומשמש כאן חלופה למילה 'רבים', שהיא בוודאי שם תואר. צירופים בסדר ההפוך כמו 'הרבה אנשים' מופיעים כבר במדרש, אבל המשמעות לא השתנתה. נכון שכמעט תמיד יקבל שם תואר הטיה, אך זה אינו תנאי הכרחי. המילה הקרובה 'מעט' משמשת גם היא הן כשם תואר, הן כתואר פועל ואפילו כשם עצם.
402
אילנה שואל/ת: מהי המילה הנכונה לגבי בן/בת זוג? האם אומרים זוגתו, או בת זוגו?
רוביק עונה:
גם וגם. זוגה (או בנטייה זוגתו) מקורה במדרש והיא נאמרה שם על אברהם ושרה. בת זוגו מופיעה בלשון ימי הביניים, בין היתר אצל רש"י. משילוב השתיים נולד השיבוש בת זוגתו, שפירושו, כמובן, הבת של בת זוגו.
403
אליאל שואל/ת: כיצד נוצר המצב שבו ישנן מילים גסות לצד מילים רגילות, אבל שתיהן מתארות את אותו הדבר! לדוגמא, גס יהיה לומר זין, תחת וכדומה לעומת פין ישבן?
רוביק עונה:
מה שאתה קורא "מילים גסות" הן בלשון מדויקת יותר מילות טאבו, מילים שלא מקובל להשמיע בציבור. דווקא בתחומים אלה נוצר בכל השפות סלנג עשיר, מעין שפה חתרנית המתאימה למסגרות שבהן הטאבו נפרץ, כגון בשיחות הגברים שעליהן דיבר דונלד טראמפ. המילה התקנית משמשת לצרכים מדעיים או דידקטיים, מילת הסלנג נועדה לשימוש במסגרות לא פורמליות.
404
ורד עמית שואל/ת: מתי הייתה המילה 'עמך' מילה חיובית? מתי ואיך הפכה למילה שמשתמשים בה במובן של זלזול?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטוי המקראי הנפוץ 'עמך ישראל', ושם הוא מכוון לאלוהים, שישראל היא עמו. ביידיש קיבלו מילים לא מעטות שלהן משמעות נשגבת משמעות ארצית ואף אירונית, וביניהן הביטוי המלא, בהגייה האשכנזית המלעילית – 'עמך ישראל' (נהגה: עמכוֹ ישרוּאל). הביטוי היידי קיבל משמעות לא בהכרח מזלזלת: האנשים הפשוטים, העם הפשוט. לימים השתלטה הצורה המקוצרת: עמך.
405
אריאל שואל/ת: למה אומרים 'להתראות' כשנפרדים? הרי לא אומרים 'להיפגש' כשנפגשים. למה משתמשים בשם פועל?
רוביק עונה:
'להתראות' נוצרה בהשפעת הביטוי הגרמנית auf Wiedersehen, עוד נתראה. Wiedersehen הוא במקורו שם פועל: לראות זה את זה פעם נוספת, ובקיצור: להתראות.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >