שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
421
מרדכי אברהם שואל/ת: מה מתאים יותר להגיד - גזבר או מנהל כספים? התפקיד הוא של ניהול תזרים המזומנים על החברה וטיפול בכספים בבנק, הלוואות פרעונות ומעקב על המזומנים, ולא בהנהלת החשבונות.
רוביק עונה:
גזבר היא מילה שמקורא בפרסית והיא מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר עזרא. המילה אכן שימשה לאורך השנים ביחס למי שאמון על ניהול כספי מוסד, חברה, יישוב וכדומה. 'מנהל כספים' המיר במוסדות שונים את 'גזבר', והוא מעניק לתפקיד אופי פורמלי יותר, כחלק משדרת המנהלים של הארגון. לכל אלה אין קשר לתפקידים הנהוגים בהנהלת החשבונות, או למקצוע רואה החשבון.
422
שירה שואל/ת: האם המילים "התנחלויות" ו"מתנחלים" הן בעלות קונוטציה שלילית?
רוביק עונה:
המקור המקראי של הפועל 'להתנחל' בוודאי אינו שלילי. הוא מייצג את אתוס ההתיישבות בארץ ישראל, ומקורו במילה נחלה. בראשית הציונות הועדפה בעניין זה המילה 'התיישבות' על פני 'התנחלות'. לאחר מלחמת ששת הימים כונו היישובים שהוקמו מעבר לקו הירוק התנחלויות כדי להבחין בינן לבין התיישבות במדינת ישראל פנימה. הבידול וכן הפולמוס הציבורי העניק ל'התנחלויות' קונוטציה שלילית. בתנועת המתנחלים עצמה יש ויכוח בנושא. יש סבורים שראוי לחזור למושג התיישבות, ואחרים מתגאים ומבליטים את המילה המקראית התנחלות.
423
שושנה שפירא שואל/ת: האם המילה 'בזבוז' היא דווקא בקונוטציה שלילית?
רוביק עונה:
במקורות 'בזבז' פירושו פיזר דברים ללא חשבון, והמעשה עשוי לחול גם על חלוקת כסף לנזקקים, וכך מסופר בלשון חכמים על מלך ש"בזבז כל אוצרותיו לעניים". ואולם בדרך כלל הכוונה היא לחלוקת נכסים וכוח ללא מטרה וללא חשבון, ובעברית החדשה המשמעות תמיד שלילית. בזבז קשור לשורשים נוספים שלהם קונוטציה שלילית כגון בוז (המוכפל ב'בזבז'), בזז או בזה. בלשון העבריינים לבזבז פירושו להרוג.
424
ארז שמרלר שואל/ת: מדוע בעברית לא שוחטים חזיר אלא נוחרים אותו?
רוביק עונה:
הפועל 'לנחור' המתייחס לשחיטת חזירים מופיע בתלמוד. זוהי צורת שחיטה באמצעות דקירה בגרון, ולכן קושרים את הפועל הזה לשורש חר"ר. ואולם על פי דעה אחרת נחירה היא שחיטה באמצעות דקירה בנחירי החזיר ומכאן השימוש. השימוש ב'לנחור' אינו מוציאה את השימוש בפועל 'לשחוט', שהוא פועל גנרי המתייחס לכלל בעלי החיים.
425
טלי שואל/ת: שאלתי היא בנוגע לקשר בין המונחים כלה וחתן לתארים אקדמיים. כשאדם זוכה בפרס, הוא מוצג לאחר מכן כזוכה פרס או חתן/כלת פרס. כיצד, אם כן, מוצג אדם שקיבל דוקטורט?
רוביק עונה:
בפשטות – בעל תואר. בתעודת הדוקטורט נכתב, למשל: "הסנאט של אוניברסיטת .... מעניק למר (או גברת) ... את התואר 'דוקטור לפילוסופיה'. בתעודות אחרות נכתב 'מכתיר את..' במקום 'מעניק ל...'
426
גאולה פרידמן שואל/ת: מה נכון לומר: היו אתנו במפגש כולם למעט הנכדה, או מלבד הנכדה?
רוביק עונה:
'מלבד' הוא דו-משמעי. אפשר להבין את המשפט שהוצג שני בשאלה "כולם הגיעו, הנכדה לא הגיעה", או "כולם הגיעו, וגם הנכדה הגיעה". כך גם בשם הספר הידוע: "שלושה בסירה אחת, מלבד הכלב". לכן עדיפה המילה 'למעט' המבהירה שהנכדה לא הגיעה. גם משפט דיבורי בנוסח "חוץ מהנכדה, כולם הגיעו" הוא יחסית חד משמעי.
427
בשלן שואל/ת: האם מקפחים מרק או מכפחים אותו? כלומר, הפעולה של הסרת הקצף מלמעלה.
רוביק עונה:
הפועל לעניין זה הוא לקַפּות: מקַפים את המרק, מסירים את הקיפוי, הוא הקצף המצטבר על המרק. מקור הפועל במשנה. יש קושרים את הפועל לפועל הדומה לקפוא.
428
דנית שואל/ת: האם אפשר לומר גזם צמר במקום גזז צמר?
רוביק עונה:
לא. גזם מתייחס לצמחייה, גזז לשיער, לצמר הכבשה, לציפורניים וכדומה.
429
חיים טוביאס שואל/ת: אצל אבי למדתי שהמשמעות של הִינו (הִינה...) הוא, ׳הִנה הוּא׳; כלומר בהדגשה (משה עונה הנני - כלומר הנה אני). האם לדעתך יש להקפיד ולומר רק (בקיצור ובפשטות) הוא, היא וכו׳?
רוביק עונה:
אם ברצונך לדבר בפשטות אין צורך ב'הינו' או ב'הנני'. אלה משמשים בשפה מליצית, אבל הם בהחלט חלק לגיטימי של אוצר המילים שלנו.
430
ציפי שואל/ת: בתשבץ שפתרתי הופיעה ההגדרה "ניאוף", והפתרון של כותב התשבץ היה 'תזנוניה'. האם זו המילה המקובל בעברית לניאוף ?
רוביק עונה:
המילה 'תזנונייה' מופיעה במילון אבן שושן במשמעות ניאוף כחידוש של הסופר שטיינמן, אך היא לא נקלטה.
431
אילן ספיר שואל/ת: מה בין "לדעתי" לבין "לטעמי"?
רוביק עונה:
עניין של טעם, ואולי של דעה. שתיהן משמשות כפתיחה להבעת עמדה סובייקטיבית. 'לדעתי' מעט חדה יותר, 'לטעמי' מותירה יותר מקום לספק ולחילוקי דעות.
432
אייל זמיר שואל/ת: המילה תחביב לא מופיעה במלון חדש של אבן שושן (מהדורה 1970). מתי היא נכנסה לרשומות?
רוביק עונה:
'תחביב' נכנסה לרשומות במילון האקדמיה ללשון בתחום החינוך בשנת 1962, כך שהעובדה שאינה מופיעה באבן שושן מ-1970 מוזרה. היא מוּכרת משנות החמישים, בשנות הארבעים עוד לא הייתה קיימת והשתמשו במילה האנגלית הובי, שכנראה השפיעה בצלילה על יצירת המילה העברית.
433
NK שואל/ת: שני צדדים לתלונה: המתלונן והנילון. האם שם התואר "נִילוֹן" במשמעות של מושא התלונה הוא בעברית תקנית?
רוביק עונה:
המילה נילון נהוגה בשפה המשפטית בלבד אך היא תקינה מבחינה דקדוקית. השורש הוא לו"ן, בניין נפעל כמו דון = נידון. במקרא מופיע השורש בבניין נפעל כמה פעמים, כמו ב"ויילונו העם על משה".
434
גכהי שואל/ת: למה במילה "בִמְקום" יש שווא במ"ם?
רוביק עונה:
בִמקום מופיעה תמיד בצירופי סמיכות, החל מ"בִמְקום העולה" (ויקרא) ועד שימושים רבים בעברית החדשה. מָקום בסמיכות נאמרת בשווא, מְקום, וכך בתוספת ב': בִמְקום. בקיבוצים נקראה מנה חלופית, במלעיל, 'בִמְקום', קיצור של 'במקום המנה הראשית'.
435
רן שואל/ת: מהו חלק הדיבור בעברית של המילה 'הרבה'? מובן לי שהמילה היא תואר הפועל (הוא לומד הרבה) אבל במילונים מצאתי שהמילה היא גם שם תואר. בעברית שם התואר ניתן להטיה ומצריך הטיה, והוא בא אחרי שם העצם. לעומת זאת המילה 'הרבה' אינה מוטית, והיא מופיעה לפני שם העצם, כמו במשפט "יש פה הרבה אנשים".
רוביק עונה:
'הרבה' כשם תואר מופיע במקרא בדרך כלל אחרי שם העצם ('אנשים הרבה' וכדומה), ומשמש כאן חלופה למילה 'רבים', שהיא בוודאי שם תואר. צירופים בסדר ההפוך כמו 'הרבה אנשים' מופיעים כבר במדרש, אבל המשמעות לא השתנתה. נכון שכמעט תמיד יקבל שם תואר הטיה, אך זה אינו תנאי הכרחי. המילה הקרובה 'מעט' משמשת גם היא הן כשם תואר, הן כתואר פועל ואפילו כשם עצם.
< הקודם ... 26 27 28 29 30  ... הבא >