שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
רותי שואל/ת: מתי משתמשים בפועל לאשר לעומת לאשרר?
רוביק עונה:
אישור היא המילה הגנרית לצורת קביעה שדבר מה תקף. אִשרור הוא אישור בדיעבד, לאחר שעניין מסוים כבר מתרחש, או אישור היררכי, אישור סופי בערכאה גבוהה למה שאושר בערכאה נמוכה יותר.
32
בני לשם שואל/ת: רבים משתמשים במילה הערבית 'רַסְמִי' במקום במילה העברית 'רִשְמִי'. האם כשר?
רוביק עונה:
השימוש ב'רסמי' נחשב שימוש סלנג וככזה הוא לגיטימי. עם זאת חשוב לזכור שהמילה 'רשמי' בעברית חודשה בעקבות רַסְמִי הערבית.
33
בני לשם שואל/ת: הצד המעוגל של הביצה נקרא "כד" והצד הנגדי - "חד". האם ניתן לקרוא כך גם לצדדים של האבוקדו?
רוביק עונה:
המקור לשימוש הוא בתלמוד, עבודה זרה מ: "ואלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגלת, ראשה אחד כד וראשה אחד חד – טהורה". היום השימוש ב'כד' ו'חד' ביחס לצידי הביצה נדיר מאוד, ונוהגים להשתמש בהם גם לעצמים אחרים דמויי ביצה. עגנון כותב: "וזָקָן קטן מקיף אותם, ספק כַּד, ספק חד".
34
ישי שואל/ת: למה מתכוונים כשאומרים 'אשמח לדעת שזה לא נכון'?
רוביק עונה:
הכוונה היא מעין-אירונית: אני מציג בפני הזולת עובדה לא נעימה או לא נוחה, ומאפשר לו להכחיש אותה.
35
אריאל שואל/ת: בכתבה בהארץ הופיעה הכותרת: לקחו לי שנים להבין שזה היה ... האם השימוש במילה לקחו ולא לקח תקין במקרה הזה?
רוביק עונה:
השימוש אינו תקין. הביטוי 'לקח לי (זמן כל שהוא)', וכך לקח לנו, לקח להם, הוא תרגום שאילה מאנגלית: It took me\us… . באנגלית הצירוף מתייחס לצורת הסתמי it שהיא צורת יחיד. בעברית הוא נתפס כצירוף כבול, ולכן יש לשמור על צורת היחיד: (זה) לקח לי שנים להבין... תופעה דומה אפשר למצוא בביטוי הרבני "מה שייך", שאינו משנה את מינו על פי המשך המשפט. ר' חיים פלטיאל מהמאה ה-13 שואל: "מה שייך חרבות צורים לזה?"
36
גבי שואל/ת: "אתם חושבים שהכל נעשה למענכם? בואו, יש לי חדשות בשבילכם". מתי נכנס ה"בואו" לשפה במובן של "ההפך"? ואולי זה תרגום של "come on" האנגלי במובנו המתריס?
רוביק עונה:
לשימוש דיבורי מסוג זה יש השערות ואין דרך לקבוע בו מסמרות. האפשרות שההשפעה היא אנגלית מעניינת, אך ב'בואו' אין יסוד מתריס אגרסיבי כמו ב-come on, אלא ניסיון למשוך תשומת לב לצורך שכנוע ושינוי עמדות. רעיונות נוספים של הגולשים יתקבלו ברכה.
37
ציפורה דולן שואל/ת: מה מקורה של המילה "עלייה" בהקשר של עלייה לארץ ישראל. למה לא הגירה? או הגעה?
רוביק עונה:
המקור מקראי: "לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שופטים יט 30). מצרים היא אפוא הגלות הראשונה, אף כי הייתה בראשיתה גלות מרצון, ומכאן התקבעה התפיסה שהחזרה או השיבה לארץ ישראל היא עלייה מטפורית ממקום נמוך. ארץ ישראל היא המקום העליון. הפועל 'עלה' מעניק לפעולת המעבר או ההגירה משמעות מוסרית-דתית, והוא אומץ בדרך טבעית בשירות הרעיון הציוני. 'ירידה' היא כבר בתנ"ך תמונת הראי של 'עלייה'.
38
אהרן גוטהלף שואל/ת: מודעת חוצות: "רק כחלון הוא היחיד שאכפת לו". האם נכון יותר לומר "... היחידי שאכפת לו"?
רוביק עונה:
השימוש המקובל במילה 'יחיד' הוא כשם תואר (אדם יחיד) או שם עצם (היחיד שאכפת לו), בעוד 'יחידי' הוא תואר פועל (הוא הולך יחידי). עם זאת יש במקורות שימושים של 'יחידי' גם כשם תואר, ומכאן גם כשם עצם במקרים מסוימים. בכל מקרה, הסיסמה של כחלון בוודאי נכונה.
39
מאיר מינדל שואל/ת: שאלתי נוגעת למושג "קלקול". החפץ התקלקל, מצב הרוח התקלקל. אם יש "התקלקל" האם יש גם Hitaken? נעשה מתוקן? אם יש שורש ב"פיעל" האם יש גם ב"התפעל"?
רוביק עונה:
הפועל היתָּקֵן (או ניתָּקֵן) קיים בעברית, למשל, במשנה: "בדבר שנתקלקלו – בו ניתַּקְּנו". השימוש בו נדיר.
40
א. שואל/ת: באחד האתרים נכתב "המחיר הזול של השוט אולי רומז ל'חוסך שבטו'." האם מחיר יכול להיות זול או יקר? שמא נמוך או גבוה?
רוביק עונה:
אכן העברית המדויקת גורסת 'מחיר גבוה' או 'השוט היה יקר', ועדיף 'השוט נמכר בזול'. עם זאת אין להחמיר ולראות ב'מחיר זול' שגיאה.
41
אלון שואל/ת: האם אפשר לומר 'ילדי' כשם תואר בדומה לילדותי?
רוביק עונה:
לשמות התואר האלה אין משמעות זהה. 'ילדי' הוא שם תואר ניטרלי המציין 'מה שקשור או מאפיין ילדים': כתיבה ילדית, פעילות ילדית ועוד. השימוש הוא בעיקר בתחומי מחקר. 'ילדותי' הוא שם תואר שיש בו שיפוט וביקורת. הוא מתייחס דווקא להתנהגות של מי שאינו ילד, אך מתנהג כילד.
42
אפרת שואל/ת: מתי משתמשים במילת השאלה "איזה/איזו/אילו" ומתי ב"איך"? האם "איך" משמש רק לתיאור הפועל או גם לתיאור טיבם של חפצים מיודעים, ומה התשובה לכל סוג שאלה? למשל: איזה ספר קנית? קניתי ספר מעניין. האם נכון לשאול: איך הספר שקנית? הספר שקניתי מעניין.
רוביק עונה:
'איך' היא מילת שאלה המבקשת לדעת את טיבם של דברים, את תכונותיהם ואם תרצו, את 'איכותם'. 'איזה' היא מילת שאלה המבקשת לזהות דבר מה. 'מה' המבקשת לדעת את מהות הדברים, מי – את מיהותם, 'היכן' את מיקומם ומתי את מועדם. לכן על השאלה 'מה אתה מחזיק ביד' תענה – ספר. לשאלה 'איזה ספר אתה קורא' תנקוב בשם הספר. לשאלה 'איך הספר?' תענה – מצוין (או בלתי נסבל, לבחירתך).
43
דנה מוסקל שואל/ת: לי ולבן זוגי יש מחלוקות באשר לכמה ביטויים או פירושים בשפה העברית (בן זוגי החליט שהוא אבי השפה העברית וממציא מילים). טענתו הראשונה היא שאפיפית וופל זה לא אותו מוצר. טענה ב. יש לומר "לעלות לישון". האם זה נכון מבחינה לשונית? טענה ג. בן זוגי המציא את הפרשנות החדשה למילה" לכייס", ומשמעותה לצפות את השמיכה בציפה. אשמח למענה מהיר ועצה לגבי מה אני מקבלת במידה ואני צודקת.
רוביק עונה:
'אפיפית' היא השם שנקבע עבור וופל על ידי האקדמיה ללשון. לצד זה יש גם מפעל לייצור מאפים מתוקים הקרוי 'אפיפית'. 'לעלות לישון' הוא ביטוי דיבורי נדיר. הצורה הנהוגה, שמקורה ביידיש, גרמנית ואנגלית היא "ללכת לישון". עם זאת ל"עלה לישון" יש מקור בניב המקראי היפה "עלה על יצועו". ובאשר ל"לכייס", זהו דימוי חביב אבל לא מאוד שקוף. מה רע בציפוי השמיכה?
44
הארווי באק שואל/ת: ממתי התחילו להשתמש במילה מַשְׁאַבִּים במובן של resources? הידוע מי המציא את השימוש הזה?
רוביק עונה:
במילוני האקדמיה המילה מופיעה לראושנה בתחום המחשבים במילון משנת 2002, ובשנים האחרונות בתחומים נוספים. עם זאת השימוש בה מוקדם הרבה יותר. יש לזכור שיש למילה הופעה יחידה בתנ"ך, בצורת הרבים, במשמעות שקע למילוי מים, בשורש שא"ב. השימוש המורחב במילה מופיע בעיתונות הישראלית החל משנות השישים המוקדמות, ונראה שמדובר ביצירה עיתונאית, והיא זכתה גם לצורת היחיד 'משאב'. הצירוף "משאבי אנוש" מוכר החל משנות השמונים.
45
יונתן שואל/ת: לענין השימוש הנכון במילה 'שום'. האם השימושים הבאים תקינים? (מדובר בדוגמאות שמייצגות שימוש רחב יותר) א. לא ראיתי שום דבר. ב. אין כאן שום כלב , או: השמים מעוננים לא רואה שום כוכב (התייחסות לשם עצם ספציפי). ג. האם הבחנתי בילדים שעברו כאן? לא ראיתי שום ילדים (המילה 'שום' באה עם שם עצם ברבים). ד. אין כאן שום כלום (כלומא: אין כאן שום דבר. שימוש ספציפי במילה 'שום'). ובכלל מהו שימוש מותר ומה אסור.
רוביק עונה:
'שום' הוא מעין כמת המייצג סתמיות: שום דבר – דבר כלשהו. שום אדם – אדם כלשהו. כמו המילים כלום, מאום, מאומה, השימוש במילה הוא רק במשפטי שלילה, ולכן אין לומר "שום אדם הגיע" (הגיע אדם כלשהו). 'שום כלום' הוא שיבוש, ומזכיר את המורה שלי למתמטיקה שמקורו ברוסיה, שהיה נוהג לומר "אתה אינו מבין שום כלום".
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >