שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
לילי שואל/ת: מקרה אחד מרבים מן העיתונות: "עד שהמצב לא יירגע, השערים בינינו לבין השטחים חייבים להישאר סגורים". הרי מן ההיגיון ומצד הלשון אחת משתיים: או "עד שהמצב יירגע..." או "כל עוד המצב לא יירגע...". האם לא כן?
רוביק עונה:
הצירוף 'עד שלא' כפתיחה למשפט תנאי נפוץ מאוד במשנה ובלשון חכמים בכלל, והוא אכן עשוי לבלבל. כוונתו: לפני שדבר מה יקרה, כלומר, עד הרגע שבו המצב השלילי יתקיים. למשל: "המקדיש כרמו עד שלא נודעו בו העוללות, אין העוללות לעניים. משנודעו בו העוללות, העוללות לעניים" (מסכת פאה פרק ז). השימוש התלמודי מתקיים גם בעברית החדשה, למרות ש'כל עוד' פשוט ושקוף יותר.
482
לולי ורד שואל/ת: האם יהיה זה נכון להחליף את המלה 'ידיעון' במלה 'איגרת'?
רוביק עונה:
אפשר ונאה. 'איגרת' מציינת תקשורת ולא רק הצגת מידע. מילה אחרת שנכנסה לשימוש במקביל היא 'מידעון', ויש שמשתמשים במילה האנגלית ניוזלטר (מילולית: איגרת חדשות), המשמשת לא רק בתוך מוסד אלא גם בתפוצת המונים. לעניין זה נקבע הצירוף העברי 'איגרת מידע'.
483
אילניה שואל/ת: האם נכון לומר 'תרנגולת רובצת'?
רוביק עונה:
'רבץ' הוא פועל המתאר שכיבה או כריעה לצורכי מנוחה, ומתייחס לבעלי חיים. כלבים, בני בקר וצאן רובצים, ואין סיבה שתרנגולות לא ירבצו גם הן. על דרך הדימוי גם בני אדם נוהגים לרבוץ על שפת הים או מול הטלוויזיה כשלא בא להם לעשות משהו אחר, ואפילו על הכתפיים רובצת לפעמים אחריות.
484
איזי גור שואל/ת: מתי נפלה ומהיכן הגיעה מילת החטוטרת המכוערת 'זותי'? שוגים בה גם קצינים בכירים, אנשי משטרה, אקדמאים, קרייני רדיו וטלוויזיה, ואפילו מורים?
רוביק עונה:
'זותי' ככינוי רמז, ובעיקר 'הזותי', הוא שיבוש דיבורי נפוץ. מקורו בצירוף 'זאת היא': 'זאת' ככינוי רמז היא הנושא, 'היא' משמשת אוגד, ומכאן משפטים כמו בשיר של אריק איינשטיין 'רוח סתיו': "זאת היא עונה כזאת, חבוב". עצם הקיצור הדיבורי 'זותי' אינו צריך להפתיע. יש דוגמאות רבות לקיצור דיבורי, כמו מת'רוצה, מ'כפת לי ועוד. אפילו שלונסקי השתמש בקיצור 'מזתומרת' בספרי הילדים שלו. השיבוש הוא כאשר 'זותי' מתפקדת כחלופה של 'זאת', ובהתאמה ב'הזותי' במשמעות 'הזאת': "ראית את הגברת הזותי" הוא משפט חסר היגיון דקדוקי ולכן הוא יוצר אפקט של עילגות.
485
רפי הירשפלד שואל/ת: יש אורח, ויש מארח. האם הגיוני שיש 'רוצח' ויש 'מְרַצֵחַ'?
רוביק עונה:
אין הקבלה בין שני זוגות המילים שבשאלה. 'אורח' ו'מארח' נמצאים משני צידי המתרס. לעומת זאת, 'רוצח' ו'מרצח' הן מילים נרדפות, כאשר לבניין פיעל יש תפקיד מחזק, אך לא משנה משמעות. שתי הצורות, רוצח ומרצח, מופיעות במקביל במקרא.
486
גבי שחר שואל/ת: העבר שלך - עברךָ. העתיד שלך - עתידךָ. מה עושים עם ההווה שלך?
רוביק עונה:
הווה היא מילה בבינוני יחיד. יש לכאורה קושי בנטיות בגלל הסיום בתנועה, אבל עקרונית ניתן לומר הֹוֶוךָ. זה נשמע מוזר, ולכן אינו בשימוש, ואין סיבה לא להשתמש בצורה הפרודה: ההווה שלך.
487
עומר ברילר שואל/ת: כשאומרים על מישהו שהוא משהו 'בחסד' (מרצה בחסד, שחקן בחסד), האם הכוונה שהוא טוב בזה? אם כן, מה מהות הביטוי ״בזכות ולא בחסד״?
רוביק עונה:
'בחסד' בשימוש המוצג בשאלה הוא קיצור של ביטוי רחב יותר: "בחסד עליון" או "בחסד אלוהים", המופיע בשפות שונות כגון אנגלית: by the grace of God, גרמנית וצרפתית, בעקבות הביטוי הלטיני dei gratia. הצירוף נוסף לתוארי השליטים מאז המאה החמישית, כגון "לואי, בחסד האל מלך צרפת ונַבַרָה". מקורו בברית החדשה: "אבל בחסד אלוהים הנני כאשר אני" (איגרת אל הקורינתיים א טו 10). נוסחו העברי מושפע מהמקרא: "הַמֶּלֶךְ בֹּטֵחַ בַּה' וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן בַּל יִמּוֹט" (תהלים כא 8). "בזכות ולא בחסד" משמעותו שאדם מקבל דבר מה מפני שהוא מגיע לו ולא מפני שחומלים עליו. החסד כאן הוא חסדו של הנותן.
488
משה שמואלי שואל/ת: מה הפירוש והמקור של המילים 'כדלקמן' ו'כדלהלן'?
רוביק עונה:
המילים אכן יוצרות בלבול מסוים. 'כדלקמן' היא מילה ארמית מן המדרש שפירושה 'מה שהיה קודם'. היא מורכבת מ-כ- (כמו), ד- (מילית זיקה) קמן (קודם, לפני), כפי שהמיל קמא פירושה 'ראשון'. 'כדלהלן' היא מילה מאוחרת יותר: כמו מה שיבוא הלאה, ופירושה 'מה שיבוא מעתה ואילך'. ואולם בתלמוד הפכו שתי המילים המנוגדות האלה למילים נרדפות. 'כדלהלן': מה שיבוא מעתה ואילך. 'כדלקמן': מה שיש לפנינו, מה שיש בטקסט שאנו קוראים.
489
עמיחי שואל/ת: שמעתי במערכת הביטחון את המונח 'חילול' במשמעות של to generate - חילול יעדים לתקיפה, במובן איתור מקומות שרוצים לתקוף אותם. אני מכיר 'חילול' רק בהקשר של קדושה וטומאה כמו 'חילול קבר'. זה תקין? אם לאו - יש חלופה תקינה?
רוביק עונה:
המונח 'חילול' אכן מופיע במילון למונחי צה"ל, אך משמעותו שונה. הכוונה לפעולת הצלצול בטלפון שדה, המתבצעת על ידי סיבוב מהיר של ידית. הידית המופעלת מפעילה מחולל (גנרטור), היוצר מתח חילופים חשמלי על קו הטלפון, וזה גורם לצלצול בצד השני. המשמעות המוצעת בשאלה אינה מוכרת, ואין כאן גם קשר לשורש חל"ל הקשור לקדושה ולטומאה.
490
מיקי גנור שואל/ת: שנים רבות אני קורא את הידיעות בענייני טביעה עם תחושה שמשהו לא בסדר. אדם שטובע מת. טביעה, משמעה גם מוות. אי אפשר לטבוע ולאחר מכן להגיע לטיפול נמרץ. במקרה זה יש לדעתי לומר 'ניצל מטביעה'.
רוביק עונה:
משמעותו הבסיסית של הפועל 'טבע' הוא צלל ושקע, וזו ההגדרה במילונים השונים. לכן האפשרות להינצל אינה סותרת את הטביעה. בספר תהלים למשל נאמר "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד", אבל המתפלל מבקש ישועה, כלומר, איננו מת.
491
אלכס שפי שואל/ת: נתקלתי בכמה צירופים עם המילה 'טיקֶט': "הוא רץ בבחירות על טיקֶט של...". למה הכוונה?
רוביק עונה:
טיקֶט פירושו באנגלית כידוע כרטיס, ticket, ובהרחבה מטפורית מפלגה, מוסד או עניין שאתו מזוהה איש ציבור. מילון אוקספורד מציג את המשמעות הזו במסגרת האנגלית האמריקנית, ומקורו אכן במאבק על מועמדות לבחירות כלשהן. מי שזוכה למשל במועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית מקבל 'כרטיס רפובליקני'.
492
נצה שפר שואל/ת: הניקוד שלנו משתמש בנקודות וגם בקווים. מדוע אם כן משמתשים במילה 'ניקוד'?
רוביק עונה:
השאלה יפה, אך היא אמורה להיות מופנית לחכמי העבר. עיקר השימוש במילה ניקוד במשמעות הכתיב הדקדוקי הוא בלשון ימי הביניים, אך יש לו שורשים גם בלשון חז"ל. נראה שמאחר שרוב הסימנים הם בנקודות, פרט לקמץ ופתח, הוחל השם על כלל הסימנים.
493
מירי וורצל שואל/ת: מתי החל השימוש במילה 'אחי' בין חברים?
רוביק עונה:
אי שם בשנות השמונים. הוא מופיע בלקסיקון הסלנג של פרולוג משנת 1993, אך אינו מוזכר במילונם של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה משנת 1982.
494
מאיה שואל/ת: המילה 'במידה' מיוחסת לכמות. איזו מילה חלופית, עם אותה הכוונה, יכולה לשמש אותי במשפט? לדוגמה: "במידה שלא מסתדר...", "במידה שתרצה עזרה".
רוביק עונה:
המילה החלופית המועדפת היא 'אם'. "אם לא מסתדר", "אם תרצה עזרה".
495
עדה שואל/ת: במקום העבודה שלי עוסקים בענייני חינוך. בדיונים ובפרסומים שלנו אנחנו מדברים על תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. שוב ושוב פונים אלינו הורים לילדים מיוחדים בבקשה שנחדל להשתמש ב'בעלי', כי אין כאן בעלות על שום נכס, ומבקשים לכתוב 'ילדים עם צרכים מיוחדים'. אנחנו משיבים שטעות לראות ב'בעלי' משמעות של בעלות על נכסים, ולראיה: בעל מום, בעל קורא (בתורה), בעל גאווה, בעל שיער דליל, בעלי עור רגיש וכו'. יתר על כן, ב'עם' יש עניין של הדדיות ושיתוף שאינו מתאים לסיטואציה. מפאת רגישות העניין, במיוחד במגע עם הורים, רצינו לשאול אם לדעתך ראוי להיענות ל'ילדים עם צרכים מיוחדים', או להתמיד ב'בעלי צרכים מיוחדים'?
רוביק עונה:
'בעל' פירושה אמנם במקורה 'מי שדבר מה שייך לו', אך כפי שמוצג בשאלה היא הפכה כבר במקורות למעין תחילית המייצגת תכונה פיזית או חברתית, ולכן ודאי אין לפסול את המונח 'בעל צרכים מיוחדים'. 'עם' מציינת אותו רעיון, ואינה מייצגת בהכרח שותפות וחברות, אלא במקרה זה ואחרים הצטרפות, כמו בפסוק מתהילים "כי עם ה' החסד". הפתרון לסוגיה שהעלתה עדה פשוט: למה לא תעברו ל'עם'? זה נכון באותה מידה כמו 'בעל', אבל פשוט יותר וטעון פחות מהחלופה השנייה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >