שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
שלמה ג-א שואל/ת: מה נכון לומר: 'מחר' או 'למחרת'?
רוביק עונה:
שתי המילים משמשות בתפקידים שונים. 'מחר' הוא היום שאחרי היום הנוכחי שבו אנו מדברים, ויש לראות בו תיאור זמן מוחלט: "מחר אפגוש את יענקלה". 'למחרת' הוא היום שלאחר היום שאנו מזכירים בדברינו, ויש לראות בו תיאור זמן יחסי: "ביום שלישי האחרון פגשתי את יענקלה, ולמחרת את שמעון', או 'ביום שלישי הבא אפגוש את שמעון, ולמחרת את ראובן'.
482
בועז קרן צבי שואל/ת: מה אנחנו עושים עם הגזר? איסוף, קטיף או ליקוט? ומה עם השקד?
רוביק עונה:
הצורה המדויקת היא 'איסוף הגזר': הגזר מונח באדמה ואנו אוספים אותו ממנה. ליקוט מיועד לכמויות קטנות ומזדמנות, ולא לגידול חקלאי. 'קטיף' הוא ניתוק הפרי מן הענפים של העץ או השיח. לכן אוספים תפוחי אדמה, אבטיחים וגזר, קוטפים תפוחים, אבוקדו ושקדים. יש כידוע פירות שבמקורות נקבע לאיסופם שם ייחודי, וכך אנחנו בוצרים ענבים, מוסקים זיתים, גודדים תמרים ואורים תאנים.
483
חניה פישמן שואל/ת: שמתי לב שלאחרונה ממעטים להשתמש בביטוי 'לעלות לארץ', ומחליפים אותו בפועל 'להגר'. הקשבתי לתוכניתה של ציפי גון גרוס, בו שוחחה עם המשורר ארז ביטון, ואפילו את עליית הוריו ארצה מצפון אפריקה כינתה 'הגירה'.
רוביק עונה:
התופעה אכן קיימת, אם כי קשה למדוד את התפוצה שלה והאם יש באמת שימוש רב יותר ב'הגירה' לעומת 'עלייה'. יש כאן ניסיון להתבטא בדרך מפוכחת ומדויקת ולהשתמש בכלים מדעיים, במקרה זה מתחום הסוציולוגיה, כדי לתאר תהליכים בחברה הישראלית. השימוש ב'הגירה' מאפשר להבין טוב יותר את קשיי ההסתגלות של העולה, ולהשתחרר מיסודות רומנטיים ואידיאולוגיים שאולי הסתירו קשיים כאלה בעבר. לעומת זאת השימוש ב'עלייה' עדיין מייצג את האתוס הציוני, לפיו יהודי הבא לארץ ישראל עושה מעשה ראוי, ומשפר את מצבו כיהודי וכאדם.
484
מנחם שואל/ת: איך רצוי לומר: "כהונה תחומה בזמן" או "כהונה מוגבלת בזמן"?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות אך גם אינן מדויקות, בין היתר מפני שיש כאן העתקה של תארים הקשורים למקום (תחום, גבול) לקביעת זמן. בדרך כלל אנחנו 'קוצבים' זמן, ולכן יש לומר "כהונה קצובה בזמן".
485
סיון שואל/ת: מתי התחילו להשתמש במילה "שמאלני" להבדיל מ"איש שמאל"?
רוביק עונה:
עד שנות השמונים 'שמאלני' היתה מילת גנאי לאדם בעל עמדות שמאליות קיצוניות, כגון תומך בקומוניזם. בתהליך הדרגתי המונח זלג לכל אנשי השמאל. הוא לא איבד את המיתוג השלילי שלו, אבל אומץ גם על ידי אנשי השמאל עצמם.
486
יניב שואל/ת: האין זו טעות להגיד "שנים ארוכות"? כמו שמטר או שעה אינם 'ארוכים' או 'קצרים', האם לא ראוי להגיד 'שנים רבות'?
רוביק עונה:
השפה אינה תמיד הגיונית, וזה חלק מחינה. כאשר אומרים 'שנים ארוכות' אנו משליכים מהמונח 'חיים ארוכים', שיש בהם שנות חיים רבות. כך כאשר במשחק הכדורגל אומרים 'כדור מצוין', אנו מתכוונים לבעיטה המצוינת ולא לכדור. לתופעה זו קוראים מֶטונימיה.
487
ארנון הראלי שואל/ת: אני עובד במפעל גדול שמשתמשים בו בעגורן לצורך הרמת ושינוע חומרים. האם יש לומר שהעגורן 'מרים' את החומרים מהרצפה, או שמא הוא 'מניף' אותם? מה ההבדל הין הרמה להנפה?
רוביק עונה:
'הנפה' היא מקרה פרטי של 'הרמה': הרמה נמרצת, ולגובה משמעותי. לכן נקבע למתקן ההרמה המסוגל להרים משאות כבדים לגובה רב מנוף, שהוא גם מונח פיזיקלי. עגורן הוא סוג גדול במיוחד של מנופים. עם זאת, הדגש בעבודת העגורן היא יכולת הנשיאה שלו ולא תמיד הוא נדרש להרמה לגובה, ולכן עדיף הפועל 'מרים'. 'מניף' משמש בעיקר לפעולה אנושית של הרמת אובייקטים כלשהם לגובה: דגלים, משקולות ולהבדיל, ילדים.
488
רותי ארז שואל/ת: מדוע משתמשים בביטוי 'לקות למידה' ולא 'ליקוי למידה'? מהו ההבדל בין 'ליקוי' כדוגמת ליקוי ירח לבין המילה 'לקות'?
רוביק עונה:
ההבדל אינו דרמטי, בשני המקרים מדובר בפגם כלשהו. המילה לקות בהקשרים קוגניטיביים נטבעה במילוני ועד הלשון בשנת 1942 כתרגום של disability בצירופים כמו 'לקות הקריאה' ו'לקות שכל'. קודם לכן היא נטבעה כחלופה למילה תקלה – fault - במילון האלקטרוניקה משנת 1929. השימוש במילה בהקשרים הקוגניטיביים מבחין בין ליקוי כלשהו, מליקוי ירח ועד ליקויים בתחזוקת מטוסים, לבין מגבלה אנושית שדינה ככל מגבלה אחרת.
489
עמית מגן שמואל שואל/ת: למה למחט יש קוף ולא חור?
רוביק עונה:
למחט יש חור, ולחור קוראים קוּף (ולא קוֹף!!), בעקבות מילה ארמית: קופא. נכון להשתמש גם ב'חור המחט', אבל שימוש במילה קוּף מעיד על שפה עשירה ומגוונת.
490
קארין בן אשר שואל/ת: האם מותר ונכון לומר "אין לי שינה" למצב המתאר אדם שאינו מצליח להירדם?
רוביק עונה:
זהו ביטוי דיבורי לגיטימי ואפילו נאה, והשאלה אם הוא מותר או אסור אינה רלוונטית. אם את מרגישה שהביטוי מבטא את תחושתך, הוא ראוי לכל דבר ועניין.
491
עמי גת שואל/ת: אני נתקל שוב ושוב בחדשות ברדיו בשימוש במילה 'סוג' לתיאור מותג. לדוגמה: "מכונית מסוג סוברו". לדעתי 'סוג' יכול להיות טנדר או ג'יפ, ואילו סוברו הוא שם יצרן.
רוביק עונה:
השאלה במקומה, 'סוג' אכן אינו מתאים מבחינת משמעות המילה לתיאור מותג. נראה שיש כאן התפתחות של השפה, מאחר ש'מכונית מתוצרת סובארו' נשמע מסורבל למדי. רצוי היה לחזור ולומר 'מכונית סובארו', 'משאית ליילנד' או 'טנדר פז'ו'.
492
עידו סימן טוב שואל/ת: אני עובד במפעל ייצור גדול. אחת לתקופה אנחנו מבצעים ניסיונות בתהליכי ייצור, בניית מוצר חדש ועוד. השאלה שתמיד פתוחה: האם מדובר בניסיון או בניסוי?
רוביק עונה:
'ניסוי' הוא מערך מורכב ומאורגן שנועד לבחון את הנסיבות והתנאים להצלחה של פרויקט, מוצר או תהליך. המילה 'ניסיון' מתאימה פחות גם מפני שלמילה משמעות רחבה כגון ב'ניסיון חיים', 'אין חכם כבעל ניסיון' וכדומה; וגם מפני שהיא מתארת מהלך פרטני ומצומצם יחסית לניסוי. אפשר לומר עם זאת שבמסגרת 'ניסוי' ניתן לבצע כמה 'ניסיונות'.
493
אפי שואל/ת: האם ניתן להשתמש במילה 'שִיּוּם' במשמעות assign כאשר מדובר בשיוך עובדים למשימות, בגיליון אקסל למשל?
רוביק עונה:
ממש לא. שיום הוא קריאת דברים בשם, והרי לאנשים המשובצים בגיליון יש כבר שמות. ל-asssign כמה וכמה מילים חלופות כגון שיבוץ, הקצאה, הצבה ועוד.
494
אלכס שפי שואל/ת: מה זה ויראלי? אני מכיר את המילה כמונח רפואי במובן נגיפי, כגון 'מחלה ויראלית'. באינטרנט נתקלתי במונחים כמו 'שיווק ויראלי' או 'סרטון ויראלי'. האם הכוונה שזה נפוץ ומתפשט מהר כמו וירוס, במובן החיובי של המילה?
רוביק עונה:
יש כאן אכן הרחבת משמעות של מילה מתחום לתחום באמצעות דימוי, ותיאורו של אלכס קולע לשני המובנים. ויראלי בעולם הדיגיטלי מתפשט בקצב נגיפי.
495
יוסי אבידור שואל/ת: לאחרונה נעשה שימוש רב בעברית במלה: וירטואלי, במשמע של: לא אמיתי, דמיוני. והנה, המלה הזאת באנגלית, משמעה בדיוק ההפך: כשאני רוצה לשכנע מישהו באמיתותן של העובדות אני משתמש במלה: virtually.
רוביק עונה:
virtually היא תואר פועל באנגלית שפירושו 'כמעט ממשי', בעקבות virtual כשם תואר. המילה נכנסה לשימוש הלשוני בימי הביניים, והיא מתאימה לאורח המחשבה המושגי של אותה תקופה. משמעותה של 'וירטואליות' היא 'בעלות על תכונות', כלומר, יכולת פוטנציאלית להשפיע ולפעול בדרך מסוימת. מכאן התפתחה לשמש במשמעות מורחבת של יכולת להשפיע על המציאות, גם אם היכולת אינה מתממשת בהכרח. המילה זכתה לעדנה בשנות האלפיים מפני שהיא מתאימה לעולם האלקטרוני-דיגיטלי, שביכולתו לברוא עולמות מרתקים שההבחנה ביניהם לבין העולם האמיתי מיטשטשת. מכאן קצרה הדרך לשימוש ב'וירטואלי' לכל עניין שבו המציאות מתחלפת בבדיון או בהזיה.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >