שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
צהלה שואל/ת: האם נכונה ההטיה של המקלחת כפועל? דוגמא: בואי להתקלח; לכי להתקלח? האם לא נכון יותר לומר פשוט 'להתרחץ'?
רוביק עונה:
'אני הולכת להתרחץ' אינו שגיאה כמובן, אבל הפועל 'להתרחץ' יכול להתייחס גם לשטיפת הידיים והפנים לפני ארוחה, לטבילה באמבטיה ולרחצה בים. כאשר יש פועל ספציפי המיוחד לרחצה במקלחת כמו 'להתקלח', מן השורש התלמודי קל"ח, אין סיבה מדוע לא להשתמש דווקא בו.
482
מישל שואל/ת: לאחרונה אני שומעת הרבה את הביטוי 'לשיטתו', במובן של 'לפי דעתו'. לי זה צורם. בצדק?
רוביק עונה:
'לשיטתו' הוא מונח עברי מימי הגאונים, בעקבות השימוש במילה 'שיטה' במשמעות תיאוריה או תפיסה כוללת המופיע בתלמוד. כאשר משתמשים ב'לשיטתו' מתכוונים שאדם הביע דעה התואמת את מכלול תפיסת עולמו. ברור ששימוש יתר במושג גם כשמדובר בדעות מזדמנות אינו רצוי.
483
ליאור שואל/ת: עבור אירוע פרידה של חבר'ה מבוגרים מפלוגת המילואים שלנו הכנו מגן עם כמה מילות הוקרה. בין השאר החלטנו לכתוב "תודה על שנתת כתף מתחת לאלונקה", ניסוח מתומצת שמרמז לרוח ההתנדבות, לעבודה הקשה ולתרומה למדינה. הצעות חלופיות היו "על ששמת כתף", "תרמת כתף", "על הכתף" וכולי. האם הניסוח שבחרנו נכון ומה עדיף?
רוביק עונה:
"נתת כתף" הוא גם נכון וגם בלעדי במקרה זה. מקורו בתנ"ך בספר זכריה: "וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב וַיִּתְּנוּ כָתֵף סֹרָרֶת". שם המשמעות שונה, אך לצירוף הזה במשמעות הנוכחית של הטיית שכם יש מקבילות קרובות ביידיש ובצרפתית. מכאן נולד גם שיר ההורה המסעיר שכתב אביגדור המאירי: "תן כתף, עצום את העיניים, פורים לנו – שכח את הכל".
484
הגר אור שואל/ת: לצורך עבודה בקורס אוניברסיטאי, אני מחפשת מידע על המשמעות וההיסטוריה של המילה 'הפקר'. ידוע לי שהמילה מופיעה במקורות במשמעות קניין שאין לו דורש. עם זאת, חשוב לי לדעת האם המילה נקלטה בשפת היידיש ומהי משמעותה ביידיש? והאם נכונה טענתה של ד"ר זיוה שמיר שביאליק 'עיברת' מחדש את המילה כאשר שזר אותה ביצירותיו, ואף הוסיף לה הטיות כמו 'הפקרות'?
רוביק עונה:
'הפקר' היא מילה משנאית ופירושה כאמור מה שאין לו בעלים, וזו משמעותה גם היום. היא אחת המילים העבריות שהפכו לחלק מן היידיש, וגם זאת באותה משמעות. מוכר גם הביטוי 'הפקר פטרושקה', שפירושו המילולי פטרוזיליית הפקר. אין לקבוע ביחס למילה הנפוצה כל כך במקורות שביאליק נדרש לחדש אותה. היא תמיד הייתה שם. כמו כן היא נפוצה מאוד בספרות התחייה, ומופיעה גם ביצירותיו של י"ל פרץ, שקדם לביאליק. המילה 'הפקרות' אינה מופיעה במילון חידושי ביאליק.
485
יוסי אבידור שואל/ת: רציתי לכתוב, בפורום תפוז של ריקודי עם, תיאור של רוקד המגיע תמיד לבוש בסגנון פרנג'י', כלומר, מהודר, שלא בהתאם לאופי הערב. חיפשתי ולא מצאתי אף תיאור על "פרנג'י" שאני מכיר מילדותי. לאן נעלם הפרנג'י שאני מכיר?
רוביק עונה:
'פרנג'י' דווקא מופיעה במילונים. במילון בן יהודה בן אמוץ הגדרתה "גבר הלבוש בהידור, לובש חליפה, מגבעת ועניבה וכד'". הדוגמה דווקא לא מחמיאה: "באמצע השבוע ראיתי אותו הולך פרנג'י, את השוויצר הזה". המילון מביא פירוש נוסף: "באורח אירופאי: "גילוח פארנג'י או ערבי?". במילון הסלנג של עבדכם הנאמן מופיע הערך פראנג'י: לבוש מהודר (נאמר לגנאי, מיושן): "היה הולך ברחוב? איך היה מולבש? פרנג'י? פרנג'י" (הגשש, השד, נסים אלוני); "לובשים חליפות פראנג'י עם עניבות והכל" (ילקוט הכזבים, 134). מקור המילה בערבית: פִירָאנְגִ'י, שפירושה צרפתי, ובהרחבה, זר כלשהו. במילון האנגלית-ההודית הובסון-ג'ובסון מוקדש לערך firinghee מקום נכבד, וזה ככל הנראה מקור המילה הערבית. פירוש המילה הוא צרפתי, אך השימוש בה מתייחס בשלילה לאירופאים באשר הם, בעיקר ליוצאי פורטוגל.
486
חיים זומר שואל/ת: יש לי שאלה לגבי המילה 'מה'. אני מוצא שרבים משתמשים במילה שלא בהקשר לשאלה. לדוגמא, ידיעה בעיתון ידיעות אחרונות: "מתווה הפשרה בין המדינה לחברות הגז נותר באופן פורמלי חסוי ולא הוצג לציבור, מה שהרחיב את המחאה נגדו". לי נראה שהמילה הנכונה צריכה להיות 'דבר' ולא 'מה'. מה נכון?
רוביק עונה:
מילות שאלה עשויות לשמש בשפה גם כמילות גוף, כלומר, מילים המייצגות אובייקט כלשהו. במקרים אלה מילת השאלה אינה מתפקדת כמילת הפותחת שאלה, אלא כמילה המייצגת שאלה נסתרת. בגלגולי השימוש הזה הפכה 'מה' גם מילה נרדפת ל'דבר', כמו גם בניב הידוע 'ויהי מה' (ואפילו אם יתרחש דבר כלשהו). באותה דרך 'מי' עשויה לשמש כמילת גוף המייצגת אדם או קבוצת אנשים, כמו בפסוק הידוע "מי לה' אלי" שבו 'מי' מייצגת את האנשים המאמינים, וגם עונה על שאלה נסתרת: מיהם אנשים המאמינים. גם למילת השאלה 'איך' גלגול דומה. במשפט "המורה לימדה אותי איך כותבים חיבור" 'איך' פירושה כאן 'הדרך' או 'האמצעים', והיא כוללת בחובה שאלה: "איך כותבים חיבור?"
487
שמוליק שואל/ת: מה פשר המילה 'מוצאי' בצירוף 'מוצאי שבת'? אני מבין ביטויים כמו 'בצאת השבת', 'ביציאת השבת' וכו׳, אבל 'מוצאי שבת'? '.
רוביק עונה:
'מוצא היא מילה נרדפת ליציאה, ולכן אין כל תמיהה בביטוי 'מוצאי שבת', שפירושו יציאת השבת. יש לכך גם מקור מקראי בספר בתהילים: "מוצאי בוקר וערב תרנין". הביטוי 'מוצאי שבת' מופיע במשנה שבע פעמים, ורווח מאוד בספרות התלמודית והפרשנית
488
אילן ארד שואל/ת: מוכר לי הפועל לשהות במובן של ללון, להימצא במקום מסוים. מוכר לי גם הפועל להשתהות במובן של לדחות, להמתין. האם מקורן של שתי המילים זהה? והיכן נכנס המושג שה"י פה"י (שבת היום פסח היום) שנאמר מתוך כוונה לזרז אנשים? האם הביטוי ללא שיהוי, ללא דחיה, מקורו במושג שה"י פה"י?
רוביק עונה:
'שהה' וכן 'השתהה' הם פעלים תלמודיים בני אותו שורש. אין גם מרחק משמעות רב בין 'נמצא במקום מסוים' לבין 'התעכב' (מלהגיע למקום אחר). שה"י פה"י מקורו במסכת מגילה, שם מסביר המן לאחשוורוש מדוע היהודים משתמטים מעבודת המלך בטענות כגון 'שבת היום', 'פסח היום'. בעברית החדשה הביטוי מתייחס לתירוצי בטלנים בכלל. מכאן יצר שלונסקי את הביטוי 'שהה ופהה', כלומר, התבטל ודחה את משימותיו.
489
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: למה דווקא בשפת הספורט יש ביטויים מארמית כמו 'גומלין' ו'עונשין'? מתי ואיך זה נוצר אוצר המלים של משחקי הספורט השונים? האם זה "הונחת מלמעלה" מהאקדמיה, או שמא צמח מלמטה?
רוביק עונה:
'גומלין' ו'עונשין' הם מונחים תלמודיים-ארמיים בבינוני קל: 'גומלים' ו'עונשים'. הביטוי 'משחק גומלין' מופיע במילון האקדמיה ללשון לחינוך גופני בשנת 1958. ביטויים כמו 'פעולת גומלין' ואחרים נכנסו עוד בשנות השלושים. במילון החינוך הגופני מאותה שנה נכנסו גם ביטויים שונים כמו 'תחום עונשין' ו'רחבת העונשין', בהחלטות קודמות הם נקראו שלא על דרך הארמית: 'בעיטת עונשים', ובעיטת ה-11 נקראה בכל המילונים 'בעיטת עונש'. הביטוי 'בעיטת עונשין' מופיע בעיתון דאר היום בסוף שנות העשרים, כך שנראה שאפשר לייחס אותו לאיתמר בן אב"י. מי שסייע להחדיר מונחים תקניים ואפילו גבוהים לשפת הכדורגל הם שדרי הספורט, בעיקר בשנים האחרונות: גול ולא שער, בעיטת קרן ולא קורנר, ואפילו הפנדל נשאר מחוץ לשפת הטלוויזיה.
490
אלמוג שואל/ת: מדוע אומרים "המתנתי בתור שעות ארוכות", או "חיכיתי ימים ארוכים". הרי גם אם זמן ההמתנה הינו ממושך, השעות בה אינן ארוכות יותר מהרגיל. מדוע אין משתמשים ב"ימים רבים" או "שעות רבות"?
רוביק עונה:
צורת דיבור זו קרויה מטונימיה. נכון שכל השעות הן באותו אורך, אך כאשר אנו מחכים זמן ארוך אנו מעתיקים את תכונת האורך אל שעות ההמתנה, ומכאן "שעות ארוכות".
491
רחל שואל/ת: מדוע נאמר על מישהו שהוא 'התיקון שלי'? למשל, יש לי ילד שמאתגר אותי, ואז נאמר שהוא 'התיקון שלי'.
רוביק עונה:
'תיקון' הוא מונח יסוד בדת היהודית, מקורו בתלמוד והוא עוסק בדרך שבה על האדם לשוב ולהיות שלם בנפשו ובמעשיו. מכאן התגלגלו ביטויים רבים כגון 'תיקון הנפש', 'תיקון המידות', וכן 'תיקון עולם' שהוא שאיפה לשינוי מוסרי של העולם. מכאן נקראים גם ספרי הלכות ופרקי תפילה בשם 'תיקון'. כשאת אומרת בדוגמה שהבאת "אתה התיקון שלי" הכוונה היא שהוא מסייע לך בתהליך התיקון העצמי, בכך שהוא דורש ממך להעניק מעצמך ולפעול לשיפור מצבו.
492
יואב בן חיים שואל/ת: מה מקור השימוש בהוראת המתמטיקה במילה 'הנדסה' לגיאומטריה?
רוביק עונה:
מקורה של המילה 'הנדסה' הוא בערבית, מתקופת ימי הביניים. אז הייתה משמעותה גיאומטריה הן בערבית והן בעברית, בעקבות מילה פרסית. היא הורחבה למשמעות המקצוע והעיסוק של המהנדס, האינג'ינר, בעברית החדשה, בעקבות הערבית, שגם בה משמשת המילה הן לגיאומטריה והן לאינג'ינריה.
493
יוסי אבידור שואל/ת: שם התואר "קלוש" יכול היה לשמש את העברית גם כפועל, ובכך גם להעשיר את השפה. מדוע אפוא אף אחד, כולל סופרים עבריים, לא עשה משם התואר הזה גם פועל?
רוביק עונה:
ספרות ימי הביניים אהבה מאוד את השורש קל"ש, ויצרה בו פעלים במגוון בניינים: קָלַש, נקלש, הקליש, נתקלש ועוד. בעברית החדשה השימוש נקלש מאוד, אך לא נעלם. הפועל 'להקליש' זכה למשמעות נוספת: להשמיע קלישאה, או לדבר בקלישאות.
494
ליאור צרפתי שואל/ת: האם המילה "ריף" (שונית) היא מילה עברית רשמית?
רוביק עונה:
אכן, במילון לגיאוגרפיה משנת 1959 נקבע כי המילה האנגלית reef היא גם מילה עברית תקנית: ריף. במילון הביולוגיה משנת 2012 נקבע כי coral reef ייקרא 'שונית אלמוגים', אך יתר שימושי 'ריף' נותרו על כנם.
495
יונה קרוננברג שואל/ת: חלק מהחולים הבאים אלי מדווחים שהם "שתו את הכדורים". זאת מאחר ובלעו אותם עם נוזל. האם נכון לומר כך, או שהפעולה היא בליעה, גם אם נעשית עם שתיית נוזל?
רוביק עונה:
'שתו את הכדורים' הוא ביטוי הנהוג בשפת הדיבור, ולכן שאלת 'נכון לא נכון' אינה רלוונטית לגביו. הוא נולד בתהליך של מטונימיה: שתיית המים המאפשרת את בליעת הכדורים הפכה לשם המהלך כולו. בז'רגון הרופאים מוכר הביטוי 'תסמונת בָלִיתי', המתייחס לבני נוער המגיעים לחדר המיון ומספרים "בליתי כדורים", וכאן הכוונה לסמים.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >