שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
מתן אוריין שואל/ת: איך הומצאה המילה העברית מציאות? האם המילה הוויה לא היתה מספקת?
רוביק עונה:
'מציאות' נטבעה בימי הביניים, יחד עם מילים נוספות שבהן שימשה הסיומת –וּת ליצירת מושג כללי מופשט. וכך התגלגלה 'איך' ל'איכות', 'מה' ל'מהות', ו'מצוי', או 'מצוא' למציאות. במילה השתמשו הפרשנים הגדולים אבן עשר ורד"ק בעיקר ביחס לסוגיית מציאותו של אלוהים, ומכאן שהתרגום הנכון לשימוש שהם עשו הוא existence, כלומר, קיום. בעברית החדשה התרחבה משמעות המילה ל'מה שקיים בפועל' לעומת הבדיון או האשליה, כתרגום של reality. בתחום זה יש מילים קרובות נוספות כמו ממשות, וכאמור הוויה. לכל אחת מהן שימושים נבדלים, גם אם יש להן גרעין משמעות קרוב.
497
אסי שואל/ת: ברצוני לשאול על הביטוי ״אם נודה על האמת״, או ״בוא נודה על האמת״. איני מוצא הסבר המניח את הדעת לביטוי. מדוע יש לומר תודה על האמת?
רוביק עונה:
מקור התהייה המוצדקת של אסי הוא בשימושים שונים שהשורש וד"ה. מהשורש הזה נגזרו גם המילים תודה והודיה, וגם המילים הודאה ווידוי. שתי המשמעויות קיימות בעברית הקדומה ובשפות שמיות נוספות. נראה שהמשמעות המוקדמת יותר היתה אמירת האמת, או עדות על האמת: מי שמתוודה מעיד בפני אלוהים או אדם על מעשיו, מי שאומר תודה מעיד או מאשר את סגולותיו של אדם אחר או אלוהים.
498
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה זה 'לשנס' בביטוי "לשנס מותניים"?
רוביק עונה:
'לשנס' פירושו לשים חגור. לשנס מותניים: לשים חגור לקראת יציאה לקרב, ובהרחבה, להתארגן לפעולה נמרצת.
499
ירון שואל/ת: מזה זמן מטרידה מערכת החינוך את תלמידיה בהיסטוריה בהבחנה הדקה שבין "סיבות" ל"נסיבות". מה תשובתך בעניין?
רוביק עונה:
'סיבה' היא מונח מתחום התיאור הלוגי או המדעי והיא מציגה שרשרת אנכית: תופעה כלשהי גורמת לתופעה שבאה בעקבותיה. נסיבות (תמיד ברבים) הם התנאים הסובבים עניין או אירוע ומשפיעים עליו. השפעת הסיבה או הסיבות ישירה, השפעת הנסיבות עקיפה.
500
איתן שטיינפלד שואל/ת: האם ומתי "מכיר תודה" הפכה ל"מוקיר תודה"?
רוביק עונה:
השימוש ב"מוקיר תודה" נפוץ, אך במקורו הוא שיבוש של "מכיר תודה", שהתגלגל מהביטוי המוקדם "מכיר טובה". אנו חשים בנוח עם הביטוי מפני שהוא מכיל את התחושה שזה שאנו מודים לו יקר לנו, ואנו "מוקירים" אותו, כך שאפשר לראות בו ביטוי עצמאי לגיטימי.
501
יהודה ספיר שואל/ת: ציינת כי "זה מרגיש לי" (אני מרגיש ש...) בא מן האנגלית. האם זה אומץ לעברית? האם נכון לומר כך?
רוביק עונה:
המונח המקובל להעברה כזו משפה לשפה הוא 'תרגום שאילה', אבל המטאפורה של האימוץ לגיטימית בהחלט.
502
יגאל סלע שואל/ת: 'פַלָּח' בערבית פירושו בעברית איכר, אבל בתקופת המנדט השתמשנו ב'פלח' כמצביע על בורות ונחיתות האם המקור בתרבות הבדואית, או זו יצירה' ישראלית מקורית?
רוביק עונה:
בתרבויות רבות, בעיקר בתקופה המודרנית, האיכר הוא גם שם נרדף לאדם פשוט וחסר השכלה. בגרמנית "ראש של איכר" פירושו טיפש. הרחבת המשמעות של 'םלח' מעובד אדמה לטיפש היא ישראלית, אם כי גם עובדי האדמה העבריים קראו לעצמם פלחים.
503
אלון שואל/ת: נניח שתומכיה הנלהבים של ציפי לבני יערכו כנס עבורה. מה הם יצעקו לה בעלותה אל הבמה: "הו הא מי זו באה, ראש הממשלה הבאה הבא"? "הבא הבאה"? "הבא הבא"?
רוביק עונה:
הם יצעקו (אם וכאשר): הו הא, מי זה בא, ראשת הממשלה הבאה. קצת מסורבל, אבל כך נקבע באקדמיה, וכבר מומש ב"ראשת האופוזיציה" שלי יחימוביץ, ו"ראשת מרץ", זהבה גלאון.
504
צבי ורד שואל/ת: מה מקור הכינוי "שמאלן" ? בישראל זה נחשב כינוי גנאי. לעומת זאת, "איש שמאל" אינו נחשב כינוי שלילי. בצד הימני של המפה אני לא מכיר מקביל ל"שמאלן".
רוביק עונה:
בשנות השישים והשבעים נטבע בשמאל הישראלי המונח 'שמאלנות' ככינוי גנאי חמור, שהוא סטייה אידיאולוגית לכיוון הקומוניזם העולמי. החל משנות השמונים-תשעים, כשהציבור הישראלי החל לנטות ימינה, הודבק כינוי הגנאי שמאלן לכל מי שמבטא עמדה שמאלית, גם אם היא מתונה ואפילו מרכזית. גם אנשי השמאל אימצו את המילה כולל בסיסמאות של מרץ, והשימוש ב'איש שמאל' כמעט ונעלם. מן הצד השני עומד 'הלאומן' או 'הלאומני'.
505
בני שוחט שואל/ת: האם למילה "עבדקן" יש משמעויות של כינוי גנאי? כמין תיאור כמעט אנטישמי של יהודי מאמין עם זקן עבות?
רוביק עונה:
'עבדקן' היא מילה ארמית-תלמודית ופירושה 'עב זקן', בעל זקן עבות, לצד זלדקן: דל זקן. בתלמוד היא אכן מופיעה ככינוי גנאי, ונאמר אפילו ש'עבדקן' הוא שוטה. הרצל מתהפך בקברו.
506
אלכס שפי שואל/ת: פעם היינו אומרים פשוט 'התאמה'; עם הזמן נוספו כמה מונחים מאותו שורש: 'תאימה', 'תאימות', 'מתאָם', תֹּאָם. אני מבקש לעשות סדר והבחנה בין כל המונחים האלה, מה המקבילות באנגלית ואיך משתבץ המונח 'הלימה' בסיפור הזה.
רוביק עונה:
ריבוי המילים הקרובות האלה אינו חדש, ומרחק המשמעות אינו מובהק. כולן עוסקות ביחס של דמיון מסוים, קשר חיובי או הקבלה בין שניים או יותר מרכיבים, כמו בני אדם, חפצים, מספרים ועוד. 'התאמה' היא שם הפעולה של הפועל 'התאים', המופיע בשיר השירים. 'תאימה' הוא שם פעולה של הפועל 'תָאַם', המופיע בספר שמות. המילה 'תֹאַם' במשמעות הרמוניה מופיעה בשירת ימי הביניים. גם המילה 'תאימוּת' מופיעה בכתבים עתיקים יחסית. 'מִתְאָם' היא מילה חדשה. המשמעויות קרובות, אך יש בידול מסוים בשימוש. תואם היא מילה ספרותית. מתאם היא מילה טכנית-מדעית ומקבילה למילים הלועזיות סימטריה וקורלציה. 'הלימה' משמשת גם היא בעיקר בהקשרים מדעיים וסטטיסטיים. 'התאמה' היא המילה הנפוצה והמתאימה (!) למצבים מגוונים. מה יש לומר, מילים תאומות (!), אך לא זהות.
507
דליה חסון גלעד שואל/ת: בתי שאלה מדוע אומרים עשרה לשתיים למשל ולא עשר (דקות) לשתיים? מדוע 'עשרה' בלשון זכר?
רוביק עונה:
זוהי שארית מן התקופה שבה דיברו ברגעים ולא בדקות. "עשרה רגעים לפני תשע" קוצר ל"עשרה לתשע".
508
נמרוד שפיר שואל/ת: בעקבות מילון שנת 2014: עוד מילה שכיכבה בצוק איתן ועד היום לא לגמרי ירדתי לפשרה "הַסְדָרָה".
רוביק עונה:
המילה היתה פופולרית מאוד שכן יש בה יסוד מקטין-ציפיות. בעוד 'הסכם' הוא מעין חוזה מחייב, הסדרה היא סיכום לטווח קצר ובמשמעות טכנית. היא נולדה כבר בימי "עמוד ענן", והתוצאות מעידות שהיתה נחוצה.
509
שלומית שואל/ת: האם ניתן לומר 'מבלי' (כמו במשפט "מבלי לפגוע בזכויות"), או שיש לומר "בלי"?
רוביק עונה:
בתנ"ך 'בלי' פירושה בשתי הופעות אבדון וכיליון (שורש בל"ה). בעשרות הופעות אחרות היא משמשת כמילת שלילה, שהתפתחה מהמשמעות הראשונה. לצד אלה נוספו לה במקרא אותיות שימוש: 'בבלי', 'לבלי', ו'מבלי' בתפקידים שונים. מ' ב'מבלי' נוספה כמילית אופן או סיבה. הצורות המורכבות האלה משמשות היום בשפה הגבוהה ובשפת המשפט. "מבלי לפגוע בזכויות" פירושו "באופן שאינו פוגע בזכויות".
510
טלילה אבני שואל/ת: מדוע אפשר לומר 'אני נוסעת לְקיבוץ סער', אבל לא 'אני נוסעת לעיר חיפה'?
רוביק עונה:
אין לכך הסבר לשוני אלא היסטורי. הקיבוצים היו ועודם צורת חיים ייחודית, והתוספת 'קיבוץ' לפני השם יוצרת בידול ביניהם ליישובים מסוגים אחרים, כגון מושבים או כפרים.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >