שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
אילן שרון שואל/ת: בשירו של אבן גבירול "שלום לבן דודי" נכתב "רקה כרימון". האם מדובר בשיבוש של "רכה", או במשמעות שונה?
רוביק עונה:
אין כאן שיבוש. כוונתו של אבן גבירול היא לרקה, הצדע, בעקבות פסוק ידוע בשיר השירים: "כפלח הרימון רקתך".
497
ליאור דגן שואל/ת: ב"טיפוסים קשוחים" של דיימון ראניון בתרגום של ט. כרמי, כתוב בסיפור הראשון "מצרצר בעט כפקיד" (או "פקיד המצרצר בעט"). קראתי ב"נפש כנועה" של דוסטוייבסקי בתרגום של עמנואל ביחובסקי מ-1980: "סופר חכמן וזרזיר-עט (..) מומחה לחבר קומדיות..." לצרצר, לזרזר, בעט?? יש דבר כזה? מהיכן זה מגיע? יש קשר לחרק צרצר? לציפור זרזיר?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'זרזיר עט' הוא בצירוף 'זרזיר מתניים', כינוי לכלב ציד במקרא. 'זרזיר עט' הוא ביטוי מתקופת תחיית הלשון במשמעות עיתונאי שטחי וחסר אחריות. הצירוף נוצר מתוך הדמיון בין 'זרזיר' ו'זריז', וכאן זריז משמשת בהוראה שלילית. הקשר מצוי בטקסט של נחום סוקולוב: "והוא לא היה זרזיר-מתניים של מגידי החדשות, הוא היה מחבר!" 'לצרצר בעט' הוא שימוש ספרותי של ט. כרמי, ככל הנראה הוא מתייחס לקול חריקת העט על הנייר.
498
אבנר אביגד שואל/ת: איפה נמצאת 'שגרה' זו שכולם חוזרים אליה?
רוביק עונה:
'שגרה' כמובן אינה מקום אלא מצב. השפה בנויה על דימויים, ולכן אנחנו משתמשים בביטויים המתארים תנועה פיזית לתיאור מצבים נפשיים או מופשטים. לכן נאמר "יצא מדעתו", "נפלה רוחו", "נכנס להאזנה", "תפס את הפרינציפ", וגם "חזר לשגרה".
499
אתי מלכה שואל/ת: אם 'ספין' הוא מהלך פוליטי-תקשורתי, מדוע לרוב נשמע הצירוף 'ספין תקשורתי'?
רוביק עונה:
אכן יש כאן עודפות. 'ספין' משמש, בוודאי בעברית, רק במשמעות התקשורתית. עודפות אינה נחשבת שגיאה, אלא בעיה סגנונית, ואם אינה הכרחית רצוי להימנע ממנה. יתכן שהשימוש נועד לתקשר עם מי שאינו מודע למשמעות 'ספין'.
500
יצחק מינדל שואל/ת: האם השימוש במילה ' בגלל' הוא בתיאור קונוטציה שלילית בלבד?
רוביק עונה:
בהחלט לא. והאסמכתא לפניך, מספר בראשית: "וַיְבָרֶךְ ה' אֶת־בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף, וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל־אֲשֶׁר יֶשׁ־לוֹ, בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶֽה". בספר מלכים נמצא שימוש שלילי: "יִתֵּן אֶת־יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל חַטֹּאות יָֽרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל".
501
ליאור דגן שואל/ת: הבן שלי שואל, וגם לי זה מציק עוד מהילדות, במיוחד כרוכב אופניים: מה הקטע של 'משאבה'? נכון שהמשאבה מבצעת גם פעולת שאיבה, אבל לא משתמשים בה במטרה לשאוב, אלא להפך - לנפח! איך זה שלא קוראים לזה 'מַנְפֵּחָה'?
רוביק עונה:
שאלה יפה, אך גם ממנה משתמע ש'משאבה' אינו שם מופרך. בעת הפעולה אנו חשים את שאיבת האוויר ולאו דווקא את ניפוח הצמיג. כמו כן לא רצוי ליצור שני שמות נפרדים לכלים העושים אותה פעולה, גם אם למטרות שונות.
502
רועי שואל/ת: אני מתחיל בקרוב התמחות במשפטים. כיצד נקרא תפקידו של מי שיחנוך אותי?
רוביק עונה:
כאשר תתחיל בהתמחות יצמידו לך 'מאמן'. בהצלחה!!
503
אסנת שואל/ת: מה מקור המלה 'גס' ומה משמעותה. השאלה נובעת מכך שבספרות העלייה הראשונה הביטוי "גס לבו בה" או "גס לבה בו" מופיע בהקשרים הפוכים ממה שהייתי מצפה: נתנה בו אמון, פתחה את לבה וכד'.
רוביק עונה:
'גס' בהתייחסות לבני אדם הוא שם תואר המייצג מי שמזלזל בזולת או בעניין כל שהוא, חסר אמפתיה. 'גס לבו' הוא אם כן מי שמזלזל בדבר מה או באדם. במדרש משלי נכתב: "ושמח בתלמודו, ואין גס לבו בהוראה". משמעותה הבסיסית של 'גס' היא גדול או עבה (ומכאן 'בהמה גסה' לעומת 'בהמה דקה'), ומכאן התגלגל לתכונת אנוש של מי שאין לו עדינות ורגישות. השימוש עליו מצביעה השאלה תמוה.
504
יעקב ברוך שואל/ת: המילה "חניכה" מחליפה לעתים קרובות את "חנוכה" בהקשר של חנוכת בית, פתיחה עסק חדש וכו'. האם אין כאן שיבוש, או שמא מדובר במילים נרדפות?
רוביק עונה:
'חניכה' ו'חנוכה' אינן מילים נרדפות, אף כי הן קרובות ושתיהן בשורש חנ"ך. חנוכה היא פתיחה של מוסד, בית עסק וכדומה. חניכה היא שם הפעולה של הפועל חָנַך, והיא מתייחסת בעיקר להכנת אדם להכרות עם תחום מסוים, לימודים או מקצוע חדש, ומכאן 'חניך'. מאחר שהפועל המתאים ל'חנוכה' הוא חנך (חונכים בית), אין טעות ב'חניכת בית', אך השימוש אינו מקובל ומבלבל.
505
מיכל רוזנהיים שואל/ת: מתרגלי יוגה רבים משתמשים במילה 'מנח' ביחס לתנוחת גוף מסוימת במקום המילה 'תנוחה'. למיטב ידיעתי , המילה מנח מתייחסת אך ורק למיקום האצבעות בכלי בנגינה. האם אני טועה?
רוביק עונה:
'מַנָּח' היא מילה רבת שימושים. היא מופיעה במשמעויות שונות, הקשורות כולן למיקום או לתנוחה, ומשמשת במילוני הרפואה, הבניין, הפסיכולוגיה, וכן במוזיקה. אין כל מניעה להרחיב את השימושים בה גם לתחום היוגה.
506
נעמה שואל/ת: היה לנו וויכוח משפחתי קטן בפסח לגבי ההגייה הנכונה של שם המאכל האהוב 'קניידלך'. האם בהגיה המקורית הגו את הדל״ת בשווא או בפתח? או אולי בצירה? אם אכן יש תנועה אחרי הדל״ת - מה הכתיב הנכון ביידיש?
רוביק עונה:
צורת הרבים של קניידל, כופתה, היא קניידלעך. סיומת -עך היא אחת מסיומות הרבים ביידיש ואופיינית בין היתר למאכלים. מכאן שהגייה הנכונה היא קניידְלֶך, אך ההגייה קניידָלָך השתרשה ולא רצוי לתקן בעניין, זה מקלקל את התיאבון.
507
ריקא שואל/ת: האם אפשר לומר על בעל חיים 'מוליד'?
רוביק עונה:
השימוש הזה אינו נהוג היום, ומועדפים פעלים ספציפיים לבעלי חיים כמו 'המליט', אבל אין סיבה לפסול את הוליד. הפועל יָלַד המתייחס לנקבה משמש במקרא גם לבעלי חיים. בספר ירמיה נכתב "גם איילת בשדה ילדה ועזוב", וגם על הצאן נכתב שהם יולדים. אפילו המילה ילד משמשת במקרא בכמה הופעות לצאצאי בעלי הבעלי חיים.
508
שמוליק שואל/ת: האם המילה 'השמצה' מתייחסת רק לדברים שאינם אמת, או שמא מה שהופך אמירה להשמצה היא הכוונה לגרום לנשוא האמירה לאבד מכבודו גם אם האמירה אמת, ונשוא האמירה לא מתבייש שכך הם הדברים?
רוביק עונה:
'השמצה' אינה מונח משפטי אלא היא מתייחסת למרחב הציבורי, ולכן לא נכון לקבוע מסמרות לגבי משמעותה. רכיב המשמעות ההכרחי במונח הוא הטלת דופי ופגיעה מכוונת במוניטין של אדם. מכאן שיסוד הכוונה של המשמיץ לפגוע במושמץ הכרחי. לעומת זאת אין הכרח שדברי ההשמצה יהיו דברי שקר או אמת, מה גם שהשקר או האמת הם לעיתים קרובות בעיני המתבונן, המשמיץ או המושמץ. מצב שבו אדם טוען על דברי השמצה שאלה דברי אמת ואין בהם כדי לפגוע בו הוא מצב חריג, העשוי בתנאים מסוימים לנטרל את כוונת המשמיץ, אך אין לו משקל בהבנת המונח בכלל.
509
דני בר שואל/ת: במדור "שאל את רוביק" יש התייחסות לביטוי "לְרַצות". בפרקי אבות נכתב: "ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס ונוח לִרצות - יצא שכרו בהפסדו". מדוע לא נכתב כאן 'נוח לרַצות', כלומר, לסלוח?
רוביק עונה:
במקרא 'רצה' פירושו לא רק חפץ, השתוקק לדבר מה, אלא גם 'קיבל דבר מה ברצון', וכן 'גילה חיבה'. מכאן גם 'שעת רצון', שהיא שעת פיוס וחיבה. פירושים אלה מתאימים לביטוי 'נוח לרצות' כניגוד של 'נוח לכעוס'.
510
שי שואל/ת: בספרו החדש של ליעד שהם "למראית עין" נתקלתי בפעם הראשונה במילה 'פתותים' (פתותי שלג). מכיוון שאני מעריך שמילה זו היא תקנית, מדוע היא כל כך נדירה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'פתותי שלג' בצירוף 'פתותי לחם' ביחזקאל. הפועל לִפְתות במשמעות לפורר ולרסק מופיע בספר ויקרא. מן השורש פת"ת נגזרה גם המילה התלמודית 'פתיתים', הנפוצה יותר, בעיקר משום שנכנסה לתחום מאכלי הדגנים, בעוד 'פתותים' נחשבת מילה ספרותית המופיעה בעיקר בצירופים. כמו כן נגזרה מן השורש פת"ת המילה הנפוצה פת, כלומר, הפרוסה החתוכה, שהתרחבה למשמעות לחם.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >