שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
אלכס שפי שואל/ת: פעם היינו אומרים פשוט 'התאמה'; עם הזמן נוספו כמה מונחים מאותו שורש: 'תאימה', 'תאימות', 'מתאָם', תֹּאָם. אני מבקש לעשות סדר והבחנה בין כל המונחים האלה, מה המקבילות באנגלית ואיך משתבץ המונח 'הלימה' בסיפור הזה.
רוביק עונה:
ריבוי המילים הקרובות האלה אינו חדש, ומרחק המשמעות אינו מובהק. כולן עוסקות ביחס של דמיון מסוים, קשר חיובי או הקבלה בין שניים או יותר מרכיבים, כמו בני אדם, חפצים, מספרים ועוד. 'התאמה' היא שם הפעולה של הפועל 'התאים', המופיע בשיר השירים. 'תאימה' הוא שם פעולה של הפועל 'תָאַם', המופיע בספר שמות. המילה 'תֹאַם' במשמעות הרמוניה מופיעה בשירת ימי הביניים. גם המילה 'תאימוּת' מופיעה בכתבים עתיקים יחסית. 'מִתְאָם' היא מילה חדשה. המשמעויות קרובות, אך יש בידול מסוים בשימוש. תואם היא מילה ספרותית. מתאם היא מילה טכנית-מדעית ומקבילה למילים הלועזיות סימטריה וקורלציה. 'הלימה' משמשת גם היא בעיקר בהקשרים מדעיים וסטטיסטיים. 'התאמה' היא המילה הנפוצה והמתאימה (!) למצבים מגוונים. מה יש לומר, מילים תאומות (!), אך לא זהות.
512
דליה חסון גלעד שואל/ת: בתי שאלה מדוע אומרים עשרה לשתיים למשל ולא עשר (דקות) לשתיים? מדוע 'עשרה' בלשון זכר?
רוביק עונה:
זוהי שארית מן התקופה שבה דיברו ברגעים ולא בדקות. "עשרה רגעים לפני תשע" קוצר ל"עשרה לתשע".
513
נמרוד שפיר שואל/ת: בעקבות מילון שנת 2014: עוד מילה שכיכבה בצוק איתן ועד היום לא לגמרי ירדתי לפשרה "הַסְדָרָה".
רוביק עונה:
המילה היתה פופולרית מאוד שכן יש בה יסוד מקטין-ציפיות. בעוד 'הסכם' הוא מעין חוזה מחייב, הסדרה היא סיכום לטווח קצר ובמשמעות טכנית. היא נולדה כבר בימי "עמוד ענן", והתוצאות מעידות שהיתה נחוצה.
514
שלומית שואל/ת: האם ניתן לומר 'מבלי' (כמו במשפט "מבלי לפגוע בזכויות"), או שיש לומר "בלי"?
רוביק עונה:
בתנ"ך 'בלי' פירושה בשתי הופעות אבדון וכיליון (שורש בל"ה). בעשרות הופעות אחרות היא משמשת כמילת שלילה, שהתפתחה מהמשמעות הראשונה. לצד אלה נוספו לה במקרא אותיות שימוש: 'בבלי', 'לבלי', ו'מבלי' בתפקידים שונים. מ' ב'מבלי' נוספה כמילית אופן או סיבה. הצורות המורכבות האלה משמשות היום בשפה הגבוהה ובשפת המשפט. "מבלי לפגוע בזכויות" פירושו "באופן שאינו פוגע בזכויות".
515
טלילה אבני שואל/ת: מדוע אפשר לומר 'אני נוסעת לְקיבוץ סער', אבל לא 'אני נוסעת לעיר חיפה'?
רוביק עונה:
אין לכך הסבר לשוני אלא היסטורי. הקיבוצים היו ועודם צורת חיים ייחודית, והתוספת 'קיבוץ' לפני השם יוצרת בידול ביניהם ליישובים מסוגים אחרים, כגון מושבים או כפרים.
516
קובי שואל/ת: כולם, מיעקב עד פרעה, 'חולמים חלום'. מה פשר כפל הלשון הזה?
רוביק עונה:
מדובר בתופעה תחבירית-סגנונית הקרויה "מושא פנימי", כאשר הנשוא והמושא נגזרים מאותו שורש. על פי הבלשנית נגה אילני תפקידו "להדגיש ולחזק את הפועל". על עשו נאמר "ויצעק צעקה גדולה ומרה", ועד היום אנחנו "עושים מעשה", "מספרים סיפור" ועוד ועוד.
517
אבישי טופול שואל/ת: לקוח בסופרמרקט באוסטרליה אמר לי שהוא השתתף במכביה בטורניר masters. האם זה אומר שהוא מומחה בתחומו?
רוביק עונה:
במכבייה קיימות תחרויות מאסטרס לספורטאים מבוגרים בהתייחס לגילם, ככל הנראה בהשפעת מינוח אנגלי שנועד לכבד ספורטאים ותיקים. בישראל נקראים טורנירים כאלה בדרך כלל "טורניר ותיקים".
518
יצחק רייס שואל/ת: אולי תוכל להסביר לי מה כל כך מפריע לי בשימוש החדש למילה "לגמרי": "נהנית מהסרט? לגמרי".
רוביק עונה:
"לגמרי" במשמעות "בהחלט" היא צורה דיבורית מקובלת, בעיני יש לה חן רב. אין הבדל משמעות בינה לבין "בהחלט", פירוש שתיהן הוא "באופן סופי ושלם". מה שמפריע לך כנראה היא ההגייה המלעילית של המילה, האופיינית לשפת דיבור. צריך לזכור "לגמרי" היא מילה ארמית-תלמודית, וקשה לקבוע מסמרות איך היא נהגתה בימי התלמוד.
519
גילה וכמן שואל/ת: מתי שינתה המלה 'צייתן' את משמעותה מ'מצותת' (בלשון חז"ל) למשמעות הרווחת היום (ממלא הוראות בדבקות)?
רוביק עונה:
במשל המפורסם אודות איברי האדם נאמר שהאשה לא נבראה מן האוזן "שלא תהי צייתנית", וכאן המשמעות היא 'סקרנית'. המשמעות המקובלת היום גלומה בפועל התלמודי 'לציית', שפירושו לשמוע בקול מישהו. נהוג לטעון שצייתן במשמעות הזו היא מילה חדשה, אך מילון אבן שושן מראה שהיא מופיעה כבר בלשון חכמים. שתי המשמעויות קשורות להקשבה (ומכאן גם ציתות), וקרובות למילה הערבית צ'ות, שפירושה קול.
520
דניאל שואל/ת: מאז שבני הקטן נולד אני רואה הרבה תכניות לפעוטות וביניהן תכנית
רוביק עונה:
בשם "איזה כיף בחווה". בתכנית האחרונה, הילדים למדו על התאו ועל חלב תאו ונאמר שם: "הנה אנחנו חולבים את התאו". האם יש שם לנקבת התאו? תאו היא בעל חיים מקראי, וכפי שנכתב במדור הקודם בדרך כלל שמות בעלי החיים בתנ"ך הם דו מיניים, בוודאי במקרה זה. אפשר לחדש ולקבוע ששמה הוא "תואה", אבל לא חובה.
521
נעה זמשטיין שואל/ת: אני מאזינה לרוב לחדשות דווקא ברשת ב', ושמתי לב שאומרים שם 'הוא עשה פיגוע'. אני מניחה שזהו פועל מתאים, אבל האם הוא המתאים ביותר?
רוביק עונה:
'עשה' הוא מה שקרוי גם 'פועל גנרי', המתאים למגוון רחב של פעולות. עם זאת מתאים כאן יותר הצירוף 'ביצע פיגוע', המצביע על פעילות מתוכננת ולא עשייה סתם.
522
ארנון אבני שואל/ת: הרצאה נותנים או מרצים?
רוביק עונה:
"נותנים הרצאה" הוא אמריקניזם צרוף: give a lecture, בדומה ל"נותנים שיעור". מקובל אבל לא מאוד אלגנטי. "להרצות הרצאה" הוא כפילות אלגנטית עוד פחות, למרות שיש לו מקבילות כמו "לנאום נאום" או "לדרוש דרשה". עדיף לעקוף את הדילמה ולומר "אני מרצה" או "הוקינג הרצה לנו על המפץ הגדול".
523
שואל/ת: כולם מכירים את הביטויים "הון תועפות" ו"גשם זלעפות". רציתי לדעת האם אפשר להשתמש במילים 'תועפות' ו'זלעפות' כדי לתאר דברים אחרים, לדוגמא, "חם פה תועפות"?
רוביק עונה:
'תועפות' מופיעה בתנ"ך ארבע פעמים: "כסף תועפות" (איוב), "תועפות הרים" (תהילים), "תועפות ראם" (במדבר, פעמיים). פירושה התנשאות, גובה רב. בעברית החדשה המילה מופיעה רק בצירוף "הון תועפות", שהוא גלגול של "כסף תועפות". 'זלעפות' מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים, "רוח זלעפות" (תהילים), "זלעפות רעב" (איכה), וביחיד 'זלעפה' (תהילים). פירושה פחד וחרדה, והיא ככל הנראה צורת משנה של השורש זע"ף. בעברית החדשה היא קשורה תמיד למזג אוויר: רוח זלעפות, גשם זלעפות, מטר זלעפות. אצל ביאליק מופיע הצירוף "זלעפות סער", ובספרה של אידה צורית "אשתו המנודה" מופיע הצירוף "סופת זלעפות".
524
שואל/ת: האם המילה "תובנה" תקינה?
רוביק עונה:
"תובנה" במשמעות insight חודשה בשנות השמונים ונפסלה מכל וכל על ידי האקדמיה ללשון בישיבה משנת 1985, בטענה שהמשקל של המילה מתאים למלים מגיזרת נחי פ"י כמו "תולדה" (שורש י-ל-ד), אך תובנה אינה שייכת לגיזרה (ב-י-ן, נחי ע"ו). האקדמיה קבעה את "בוננות", אך המילה לא נקלטה. "תובנה" היא מילה נאה וקולעת, המצטרפת למשפחה שלך למלים נפוצות וחשובות שלחלקן גם קירבת משמעות, כמו תודעה, תולדה, תופעה ועוד. מזכירת האקדמיה רונית גדיש כתבה לי שלהערכתה, לו היה עניין "תובנה" מגיע היום לדיון באקדמיה, המילה לא היתה נפסלת. "יש לנו דוגמאות רבות למילים שאושרו בשנים האלה (וגם בשנים קודמות לאלה) משורשים מן הגזרות והן על דרך גזרות אחרות, החל ב'גיבוי', 'מיסוי' ו'עיתוי' (על דרך גזרת ל"י); דרך מַשָּט, מַטָּח ומַטָּס (על דרך גזרת פ"נ) ורבות אחרות".
525
אילן מתל אביב שואל/ת: מתי נקבע שגרביים "גורבים ולא "לובשים"?
רוביק עונה:
המילים גרב והצורה הזוגית גרביים הן עצמן חדשות, בעקבות המילה הערבית המקבילה ג'ורב. "גרב" החדשה הועדפה על "פוזמק" שמקורה בתלמוד. הפועל "לגרוב" נוצר באופן טבעי מ"גרב", כפי שהפועל "לנעול" מתייחס לנעל, "לשרוך" אל השרוך וכדומה. במילון בן יהודה המילים גרב וגרביים אינן מופיעות, וכמובן שגם לא הפועל. במילון יהודה גור המאוחר לזה של בן יהודה מופיעים הגרביים ו"לגרוב". גור קושר את הפועל לגרוב לפועל גר"ב בארמית התלמודית, שפירושו למשוך.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >