שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
קובי שואל/ת: כולם, מיעקב עד פרעה, 'חולמים חלום'. מה פשר כפל הלשון הזה?
רוביק עונה:
מדובר בתופעה תחבירית-סגנונית הקרויה "מושא פנימי", כאשר הנשוא והמושא נגזרים מאותו שורש. על פי הבלשנית נגה אילני תפקידו "להדגיש ולחזק את הפועל". על עשו נאמר "ויצעק צעקה גדולה ומרה", ועד היום אנחנו "עושים מעשה", "מספרים סיפור" ועוד ועוד.
512
אבישי טופול שואל/ת: לקוח בסופרמרקט באוסטרליה אמר לי שהוא השתתף במכביה בטורניר masters. האם זה אומר שהוא מומחה בתחומו?
רוביק עונה:
במכבייה קיימות תחרויות מאסטרס לספורטאים מבוגרים בהתייחס לגילם, ככל הנראה בהשפעת מינוח אנגלי שנועד לכבד ספורטאים ותיקים. בישראל נקראים טורנירים כאלה בדרך כלל "טורניר ותיקים".
513
יצחק רייס שואל/ת: אולי תוכל להסביר לי מה כל כך מפריע לי בשימוש החדש למילה "לגמרי": "נהנית מהסרט? לגמרי".
רוביק עונה:
"לגמרי" במשמעות "בהחלט" היא צורה דיבורית מקובלת, בעיני יש לה חן רב. אין הבדל משמעות בינה לבין "בהחלט", פירוש שתיהן הוא "באופן סופי ושלם". מה שמפריע לך כנראה היא ההגייה המלעילית של המילה, האופיינית לשפת דיבור. צריך לזכור "לגמרי" היא מילה ארמית-תלמודית, וקשה לקבוע מסמרות איך היא נהגתה בימי התלמוד.
514
גילה וכמן שואל/ת: מתי שינתה המלה 'צייתן' את משמעותה מ'מצותת' (בלשון חז"ל) למשמעות הרווחת היום (ממלא הוראות בדבקות)?
רוביק עונה:
במשל המפורסם אודות איברי האדם נאמר שהאשה לא נבראה מן האוזן "שלא תהי צייתנית", וכאן המשמעות היא 'סקרנית'. המשמעות המקובלת היום גלומה בפועל התלמודי 'לציית', שפירושו לשמוע בקול מישהו. נהוג לטעון שצייתן במשמעות הזו היא מילה חדשה, אך מילון אבן שושן מראה שהיא מופיעה כבר בלשון חכמים. שתי המשמעויות קשורות להקשבה (ומכאן גם ציתות), וקרובות למילה הערבית צ'ות, שפירושה קול.
515
דניאל שואל/ת: מאז שבני הקטן נולד אני רואה הרבה תכניות לפעוטות וביניהן תכנית
רוביק עונה:
בשם "איזה כיף בחווה". בתכנית האחרונה, הילדים למדו על התאו ועל חלב תאו ונאמר שם: "הנה אנחנו חולבים את התאו". האם יש שם לנקבת התאו? תאו היא בעל חיים מקראי, וכפי שנכתב במדור הקודם בדרך כלל שמות בעלי החיים בתנ"ך הם דו מיניים, בוודאי במקרה זה. אפשר לחדש ולקבוע ששמה הוא "תואה", אבל לא חובה.
516
נעה זמשטיין שואל/ת: אני מאזינה לרוב לחדשות דווקא ברשת ב', ושמתי לב שאומרים שם 'הוא עשה פיגוע'. אני מניחה שזהו פועל מתאים, אבל האם הוא המתאים ביותר?
רוביק עונה:
'עשה' הוא מה שקרוי גם 'פועל גנרי', המתאים למגוון רחב של פעולות. עם זאת מתאים כאן יותר הצירוף 'ביצע פיגוע', המצביע על פעילות מתוכננת ולא עשייה סתם.
517
ארנון אבני שואל/ת: הרצאה נותנים או מרצים?
רוביק עונה:
"נותנים הרצאה" הוא אמריקניזם צרוף: give a lecture, בדומה ל"נותנים שיעור". מקובל אבל לא מאוד אלגנטי. "להרצות הרצאה" הוא כפילות אלגנטית עוד פחות, למרות שיש לו מקבילות כמו "לנאום נאום" או "לדרוש דרשה". עדיף לעקוף את הדילמה ולומר "אני מרצה" או "הוקינג הרצה לנו על המפץ הגדול".
518
שואל/ת: כולם מכירים את הביטויים "הון תועפות" ו"גשם זלעפות". רציתי לדעת האם אפשר להשתמש במילים 'תועפות' ו'זלעפות' כדי לתאר דברים אחרים, לדוגמא, "חם פה תועפות"?
רוביק עונה:
'תועפות' מופיעה בתנ"ך ארבע פעמים: "כסף תועפות" (איוב), "תועפות הרים" (תהילים), "תועפות ראם" (במדבר, פעמיים). פירושה התנשאות, גובה רב. בעברית החדשה המילה מופיעה רק בצירוף "הון תועפות", שהוא גלגול של "כסף תועפות". 'זלעפות' מופיעה בתנ"ך שלוש פעמים, "רוח זלעפות" (תהילים), "זלעפות רעב" (איכה), וביחיד 'זלעפה' (תהילים). פירושה פחד וחרדה, והיא ככל הנראה צורת משנה של השורש זע"ף. בעברית החדשה היא קשורה תמיד למזג אוויר: רוח זלעפות, גשם זלעפות, מטר זלעפות. אצל ביאליק מופיע הצירוף "זלעפות סער", ובספרה של אידה צורית "אשתו המנודה" מופיע הצירוף "סופת זלעפות".
519
שואל/ת: האם המילה "תובנה" תקינה?
רוביק עונה:
"תובנה" במשמעות insight חודשה בשנות השמונים ונפסלה מכל וכל על ידי האקדמיה ללשון בישיבה משנת 1985, בטענה שהמשקל של המילה מתאים למלים מגיזרת נחי פ"י כמו "תולדה" (שורש י-ל-ד), אך תובנה אינה שייכת לגיזרה (ב-י-ן, נחי ע"ו). האקדמיה קבעה את "בוננות", אך המילה לא נקלטה. "תובנה" היא מילה נאה וקולעת, המצטרפת למשפחה שלך למלים נפוצות וחשובות שלחלקן גם קירבת משמעות, כמו תודעה, תולדה, תופעה ועוד. מזכירת האקדמיה רונית גדיש כתבה לי שלהערכתה, לו היה עניין "תובנה" מגיע היום לדיון באקדמיה, המילה לא היתה נפסלת. "יש לנו דוגמאות רבות למילים שאושרו בשנים האלה (וגם בשנים קודמות לאלה) משורשים מן הגזרות והן על דרך גזרות אחרות, החל ב'גיבוי', 'מיסוי' ו'עיתוי' (על דרך גזרת ל"י); דרך מַשָּט, מַטָּח ומַטָּס (על דרך גזרת פ"נ) ורבות אחרות".
520
אילן מתל אביב שואל/ת: מתי נקבע שגרביים "גורבים ולא "לובשים"?
רוביק עונה:
המילים גרב והצורה הזוגית גרביים הן עצמן חדשות, בעקבות המילה הערבית המקבילה ג'ורב. "גרב" החדשה הועדפה על "פוזמק" שמקורה בתלמוד. הפועל "לגרוב" נוצר באופן טבעי מ"גרב", כפי שהפועל "לנעול" מתייחס לנעל, "לשרוך" אל השרוך וכדומה. במילון בן יהודה המילים גרב וגרביים אינן מופיעות, וכמובן שגם לא הפועל. במילון יהודה גור המאוחר לזה של בן יהודה מופיעים הגרביים ו"לגרוב". גור קושר את הפועל לגרוב לפועל גר"ב בארמית התלמודית, שפירושו למשוך.
521
יהודית קרמר שואל/ת: במרץ 1937 קבל אבי אברהם יעקב ז"ל מכתב לקראת חתונתו מסבי מנחם ז"ל. הוא נפתח במילים ”לכבוד אהובי המל"ח מו"ה אברהם יעקב נ"י", והסתיים "ממני המל"ח מנחם עלק". מהם ראשי התיבות "המל"ח"?
רוביק עונה:
המדור חיפש, ובינתיים שלחה יהודית הצעה לפתרון: מל"ח בפתיחה: המיועד להיות חתני. מל"ח בסיום: המיועד להיות חמיך. האם התשובה מתקבלת על הדעת, שואלת יהודית? מתקבלת על הדעת בהחלט, בשים לב למושג קרוב בעולם החרדי: מל"ג, "מיועד להיות גיס", באותן נסיבות עצמן של טרום-חתונה.
522
אילנה מארצות הברית שואל/ת: למה קוראים לכיתות בתיכון חמישית, שישית, שביעית שמינית?
רוביק עונה:
מקור הדבר הוא בשיטת בתי הספר הגרמנית, שהשפיעה על שיטת הלימוד ביישוב הישראלי בראשית המאה העשרים. אז התקיימו כאן שתי מערכות לימוד. בבית הספר העממי Folkschule שנועד לכל, למדו הילדים מכיתה א' ועד ח'. בגימנסיה, היא בית הספר התיכון, למדו בעיקר ילדים למשפחות אמידות, ורובם החלו את דרכם בה בגיל 6. בגימנסיות התקיימו ארבע מכינות לקראת התיכון, המקבילות לכיתות ה' עד ח', והן נקראו הכיתה הראשונה, השנייה, השלישית והרביעית. הכיתה שבה החלו לימודי התיכון נקראה על כן הכיתה החמישית, ואליה הצטרפו חלק מאלה שסיימו שמונה כיתות בבתי הספר העממיים. עם קום המדינה בוטלה השיטה, אך שמות הכיתות חמישית, שישית, שביעית ושמינית השתרשו, במקביל לספירה מט' עד י"ב.
523
אלעד צ. שואל/ת: מהיכן הגיעה צורת המשפט המובאת בחדשות ברדיו פעמים רבות לאחר ציטוט אדם, למשל הרמטכ"ל: "כך הרמטכ"ל אמש"?
רוביק עונה:
לצורה המקוצרת הזו אחראי אפרים קישון, שהשתמש לעיתים קרובות ברשימותיו ב"כך ארבינקא", "כך שולטהייס" ועוד ועוד.
524
אמיר עוזר שואל/ת: לפני מספר שנים נפתחו באזור חיפה שתי תחנות מרכזיות חדשות: 'מרכזית חוף הכרמל' ו'מרכזית המפרץ', וזאת בניגוד לשאר התחנות המכונות, לדוגמה, 'התחנה המרכזית החדשה תל אביב' ו'תחנה מרכזית ירושלים'. האם זה תקין?
רוביק עונה:
שמות תואר נוטים להפוך לשמות עצם, וזה מה שאירע כאן. "התחנה המרכזית" הפכה במסגרת מגמת הקיצור האופיינית לכל השפות ל"מרכזית". השלטים קצרים יותר, האוטובוסים והנוסעים יוצאים בזמן, והעברית מסתדרת עם הקיצור הזה מצוין.
525
אמיר שואל/ת: מה מקור השימוש במילה "נאמבר" (מספר, באנגלית) במשמעות של הופעה (כמו הופעת מחול או מוזיקה)?
רוביק עונה:
המקור הוא בשימוש מקובל באנגלית: number הוא קטע במופע מוזיקה, מחול או משחק הכולל קטעים רבים.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >