שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
526
שואל/ת: בעמוד הראשון של "מעריב" נכתב כי "חבר אגד התבשר על מות חבריו". למיטב ידיעתי "בשורה" מתייחסת לידיעה משמחת?
רוביק עונה:
במקורות השימוש ב"בשורה" הוא כמעט אך ורק לידיעה טובה. בעברית החדשה התרחב השימוש גם לידיעה רעה, אולי בשל היעדר מילה מתאימה. כך גם נולדו הביטויים "בשורה מרה", ו"בשורת איוב".
527
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה הכוונה ב"לטרוף ביצים"?
רוביק עונה:
הכוונה איננה לאכול ביצים רבות ובבת אחת, לפי המשמעות התנ"כית של "טרף" (טרוף טורף יוסף!), אלא לערבב אותן. ערבוב היא המשמעות התלמודית של המילה, ומכאן גם "ספינה טרופה", ספינה שהתערבבה בין הגלים ונטרפה. יש השערה ש'טרף' התלמודי (לערבב) הוא פיתוח והרחבה של 'טרף' התנ"כי (לחסל, להשמיד באמצעות אכילה).
528
שואל/ת: בקטלוג החדש של "איקאה" הבחנתי כי סיר בעל ידית אחת (ולא שתיים), מוגדר שם "קלחת". האומנם?
רוביק עונה:
לחכמי "איקאה" פתרונים. "קלחת" היא סיר גדול, גם במקרא וגם בימינו, ודי קשה להרים אותה באמצעות ידית אחת. אולי זו מילה בשוודית?
529
שואל/ת: בִּרְכּוֹן הוא טקסט מודפס של ברכת המזון. האם אפשר לקרוא לתפילת הדרך "תפילון"?
רוביק עונה:
השימוש הרווח "ברכון" מתייחס לא רק לברכת המזון אלא גם לתפילת הדרך ותפילות שימושיות אחרות.
530
אבי מכפר ורדים שואל/ת: מהי צורת בינוני יחיד ל"הונאה"? האם "אני מונה"?
רוביק עונה:
דקדוקית יש לומר "מונֶה", כפי שמי שמבצע הודאה "מודֶה", ומי שעוסק בהוראה "מורֶה". הצורה נשמעת מוזרה כי בדרך כלל אנחנו יודעים שמעשה מסוים הוא הונאה לאחר שכבר התרחש. נוסף לכך "מונה" הוא גם סופר, מהשורש מנה.
531
שואל/ת: בשנים האחרונות גובר והולך השימוש בצמד המילים "של ממש": "הישג של ממש", "הנחה של ממש", "כישלון של ממש" וכד'. האם הצמד הזה נכון מבחינת העברית?
רוביק עונה:
הצמד מצוי במקורות והופעתו הראשונה בתלמוד ירושלמי במסכת תענית: "אתם בכיתם לפני בכייה של תיפלות, חיי עתידין אתם לבכות בכייה של ממש". לטעמי הצירוף לא רק עתיק אלא גם נאה.
532
דר בן דן שואל/ת: מה שורש המילה "מכונן", ואיך היא הגיעה למשמעותה הנוכחית?
רוביק עונה:
"מכונן" חדרה לשפה מתחום הפסיכולוגיה הפרטית והקבוצתית. שורש המילה הוא כו"ן, הפועל "לכונן" מופיע בתנ"ך ופירושו לייסד, לקבוע דבר מיסודו, כמו "עד יכונן את ירושלים תהילה" בספר ישעיה. "מכונן" משמשת בעברית החדשה בעיקר כתרגום ל"פורמטיבי", כמו "אירוע פורמטיבי" או "שנים פורמטיביות", כלומר אירוע או שנים בהם נקבעים אופיו ודרך חייו של אדם. באנגלית אפשר למצוא במקביל באנגלית את constitutive event , הקיים גם בתחום הכימיה והפיזיקה, ואת הצירוף formative years.
533
שואל/ת: האם "פינוק" במשמעות עינוג היא מילה ייחודית לעברית, שהרי באנגלית הפועל to spoil הוא בעל מובן שלילי?
רוביק עונה:
"לפנק" הוא שורש מקראי שמשמעותו לענג, אך "מפונק" המודרני אינו בהכרח חיובי, והוא קרוב ברוחו לפועל to spoil. הפועל האנגלי הקרוב יותר ל"פינק" הוא to pamper, המתייחס בעיקר לפעוטים, ומכאן גם קירבת המותגים של חיתולי התינוקות: פאמפרס מול טפנוקים.
534
שואל/ת: האם במהלך השבוע אומרים "יום ראשון הזה" או "יום ראשון הבא", כאשר מדובר על השבוע הבא?
רוביק עונה:
הפתרון לדילמה פשוט: "יום ראשון הקרוב".
535
שואל/ת: האם המילה "לרגל" מתאימה רק לאירועים חגיגיים, או שאפשר להשתמש בה לכל צורך ועניין? האם זה תקני לומר "לרגל המצב הביטחוני"?
רוביק עונה:
אין שום דבר חגיגי ב"לרגל" והיא אינה קשורה לשלושת הרגלים. משמעותה מאז ספר בראשית ועד היום "מפאת", "עקב" וכו'. אומרים גם "ההצגה בוטלה לרגל מחלתו של האמן".
536
שואל/ת: האם המשפט "ידיו לטפו את שערה" נכון, או שיש לומר רק "הוא ליטף את שערה"?
רוביק עונה:
בשאלות סגנון קשה לקבוע מסמרות, אך רצוי להימנע ממשפטים נוסח "ידיו לטפו את שערה". גם ביטויים נוסח "מוחה התאמץ לגלות את התשובה" או "רגלו בעטה בכוח בכדור" סובלים מאותה צרימה. האדם פועל, ולא איבריו.
537
שואל/ת: האם ידוע מי ומתי החל את השימוש במונח "התנחלות" ו"מתנחלים", לישובים והמתיישבים מעבר לקו הירוק?
רוביק עונה:
על פי עדותו של חנן פורת, מי שטבע את המושג הם אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר, תחילה במלון פארק ואחר כך בכמה בניינים בעיר. הם קראו לעצמם "מתנחלי חברון", ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות. מקור המונח בפסוקים מקראיים כמו "והתנחלתם אותם לבניכם" (ויקרא כה).
538
שואל/ת: האם משפטי שלילה כמו "אף פעם לא ראיתי אותך" או "לא אכלתי כלום מהבוקר". הם הגיוניים? הרי יש כאן שלילה כפולה, כלומר חיוב.
רוביק עונה:
אין כאן שלילה כפולה. "כלום" פירושו "משהו", "אף פעם" פירושו "גם פעם" או "גם פעם אחת", ובמשפטי שלילה תמיד תתווסף להם שלילה. הטעות נובעת מכך שהם אינם מופיעים במשפטי חיוב כמו "אכלתי כלום" או "אף פעם ראיתי אותך", ולכן "כלום" ו"אף פעם" נתפסים כשלילה בפני עצמם.
539
אבי שואל/ת: בוויכוח עם עמיתה לעבודה טענתי שאין כזאת מילה "השתחזר". במילון של אתר וואלה דווקא נמצא פירוש למילה, ועדיין קשה לי לקבל את זה. האם באמת ישנה מילה כזאת בשפה העברית?
רוביק עונה:
התשובה אינה מצויה במילונים אלא בשימוש. "שחזר" ו"שוחזר" (ש+חזר) מתייחסים לתיאור מפורט או מימוש מפורט של דבר מה שהיה בעבר. כאשר פירוט כזה נעשה כאילו מאליו, ללא התערבות, נזדקק לבניין התפעל ולפועל "השתחזר".
540
שואל/ת: האם נכון להגיד "לתקתק בדלת"?
רוביק עונה:
מסתבר שהביטוי מקובל בשפת הדיבור. כך למשל מעיד ישראלי ממוצא אתיופי במשפט שבו תבע נהג שקרא לו "כושי": "אני מתקתק בדלת (של האוטובוס) והנתבע לא פתח". בגירסת מעריצים להארי פוטר נכתב: "הארי תקתק בדלת ופטוניה פתחה אותה".