שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
571
שואל/ת: מי ומתי ולמה קבעו שהפועל "עלה" משמש כביטוי למחיר? מה עניין עלייה לתשלום?
רוביק עונה:
"עלה" במשמעות מחיר כספי מופיעה באופן נדיר במשנה ואצל פרשני המקרא. יתכן שהמקור לכך הוא בפסוק המקראי ממלכים א': "שש מאות זהב יעלה על הצינה האחת", כשהכוונה לכסף המוצא מן האוצר ומונח על הצינה.
572
מיכאל אביעוז שואל/ת: מה מקורו של הביטוי המעצבן "ממקום של" (כגון: "אני לא בא ממקום של כעס, אלא...")?
רוביק עונה:
השימוש הנפוץ הזה חדש יחסית, אי שם בשנות התשעים. נראה שמדובר ביצור לשוני ישראלי בעל אופי ניו-אייג'י, בהשפעת המשמעות הרוחנית-דתית של "מקום" כאחד מכינויי האלוהות.
573
מנור שפר שואל/ת: מדוע "מטאור" ('המנכ"ל הזה הוא מטאור') ו"זינוק מטאורי" מתארים הצלחה, אם מטאור הוא עצם שצונח ומתרסק?
רוביק עונה:
הסטנדאפיסט המנוח ג'ורג' קרלין שאל אותה שאלה בדיוק, ובתיאוריה שניכם צודקים. נראה שדימוי המטאור מספר לנו סיפור על חצייה מהירה של החלל ומכאן גלגולו. בכל מקרה, הביטוי העברי נוצר בהשפעת הביטוי האנגלי.
574
משה ברנט שואל/ת: כאשר כתוב "התערוכה פתוחה מלבד שבתות וחגים בכל ימות השבוע", האם הכוונה שהיא פתוחה או סגורה בשעות אלה?
רוביק עונה:
"מלבד" על פי המקרא פירושו "נוסף על", ומכאן שהתערוכה פתוחה גם בשבת. אבל בעברית החדשה נוספה לו משמעות "חוץ מ..", והיא הפכה למשמעות הנפוצה יותר וכמעט הבלעדית, בעיקר בזכות הוראת "לבד" כ"נמצא מחוץ לכלל", ולכן מן הסתם התערוכה אינה פתוחה בשבת. יש קביעה שיש לומר "חוץ מ" רק במקרה של משפטי שלילה, כאשר כאן נשמר ההוראה המקורית (לא מלבד = לא נוסף על), אך הקביעה הזו אינה עומדת במבחן השימוש.
575
משה שרייבר שואל/ת: המפקד בסרט לבנון מודיע לפיקוד האזורי שיש לו הרוג והוא צריך פינוי. הוא משתמש בביטוי "יש לי מלאך", ועל פצוע הוא אומר "יש לי פרח" מאין לקוחים ביטויים אלה בעת קרב? האם זה חלק מהסלנג הצבאי, שבו חייל הוא גפרור ומפקד הוא קודקוד?
רוביק עונה:
פרח, כמו גם קודקוד וגפרור, הם מונחים משפת הקשר הצבאי, הקרויה גם נדב"ר, כלומר, נוהל דיבור ברשת. חלק מהם נקלטו בשפת הצבא גם בדיבור רגיל, ולא רק בקשר. מילת הנדב"ר להרוג היא הרדוף, ויתכן שמדובר בביטוי שנוצר ביחידה מסוימת.
576
שואל/ת: מתי ואיך אומרים "יום חמישי זה", "יום חמישי הקרוב" או "יום חמישי הבא" (יום חמישי הוא רק דוגמה לשאר ימי השבוע)?
רוביק עונה:
"יום חמישי זה" הוא צורה מקוצרת של "יום חמישי בשבוע זה", ומתייחס לשבוע שבו מדברים. "יום חמישי הבא" הוא קיצור של "יום חמישי בשבוע הבא", ומתייחס ליום חמישי בשבוע שאחרי זה שבו מדברים. קיצור כזה לגיטימי, אך הוא יוצר אי הבנות ועלול גם להרוס דייטים. למשל, אם נאמר ביום שלישי "יום חמישי הבא" יש חשש שהצד השני יחשוב שזה בעוד יומיים, ואם נאמר זאת ביום שבת הוא עלול לחשוב שזה בעוד שבועיים. אפילו בביטוי "יום חמישי הקרוב" יש מקום לאי הבנה. עדיף להשתמש בביטויים שאין בהם מקום לבלבול: "יום חמישי השבוע"; "יום חמישי בשבוע הבא". והכי טוב להצמיד תאריך.
577
עופר שואל/ת: את מי הרופא מיילד, את האישה או את התינוק? ואולי שתי הצורות תקינות: "צוות מד"א יילד תינוק בדרך לבית החולים", "בעל יילד את אשתו בביתם"?
רוביק עונה:
אכן, יילד בבניין פיעל כולל את הטיפול ביולדת ובתינוק. במקורות מדובר בדרך כלל בטיפול באם, מכאן גם תפקיד המיילדת המופיע בתנ"ך. בספר שמות נכתב "ביַלְּדְכֶן את העבריות". ההרחבה ליילוד התינוק היא בעברית החדשה, גם בהשפעת אנגלית, שבה הפועל המקביל to deliver מתייחס גם ליולדת וגם לתינוק.
578
עופרי מהמרכז שואל/ת: מה מקור הביטוי: "יש!" שמבטא הצלחה?
רוביק עונה:
המקור דו כיווני. הוא קיצור של "יש אלוהים", ביטוי המופיע בספר שמואל אבל מושפע מערבית (פי אללה!); והוא משמש בדרך דומה למילת השמחה והעידוד האנגלית yes!, שהצליל שלה מזכיר את "יש".
579
אורי חדד שואל/ת: אני שומע שכולם מברכים "לֵבְּריאות" אחרי עיטוש, ולא "לִבְריאות". מה דעתך על כך?
רוביק עונה:
לַבְּריאות היא צורה דיבורית, ומבחינה תחבירית היא הגיונית פחות מ"לִבְריאות". נוסף לכך, הטעם בה הוא על ההברה הראשונה בניגוד לכל כללי העברית התקינה. אולי היא אינה מסתדרת עם ההיגיון התחבירי, אבל אם מישהו אומר לי "לִבְריאות" בא לי מיד להתעטש שוב, והפעם בפרצופו.
580
עידו מוסרי שואל/ת: במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק מסופר על מכונה בשם 'מנגיש ההדרונים'. האם אפשר לבטא את המילה כך, או שאמורים לומר מַגִּיש?
רוביק עונה:
מדובר בחידוש של מתרגם, אבל החידוש לגיטימי בהחלט. הידמות הנ' כמו ב"מגיש" היא הדרך הנפוצה ביותר בפעלי פ"נ, אבל האופציה של שמירת הנ' קיימת בשורשים רבים, ולעתים תפקידה ליצור בידול, כמו בהבחנה בין "להנביט" (לגרום לעליית נבטים) לבין להביט (להסתכל).
581
עינת מראשון לציון שואל/ת: הראל בני בן ה-5 שואל מה הסיבה להוספת המילה 'מצוי' לשמות עצים ושיחים בארץ ישראל. מה לענות לו?
רוביק עונה:
'מצוי' הוא תרגום של המילה האנגלית המקובלת common, המציינת בין היתר את היותו סוג הצמח או בעל החיים נפוץ לעומת מינים חריגים או נדירים, כגון common oak tree (אלון מצוי).
582
עמי רון שואל/ת: האם נכון לכתוב בסוף מכתב "בתודה"? מדוע מוסיפים כאן את האות בי"ת?
רוביק עונה:
ברכות רבות בסוף מכתב או שיחה מתחילות באות ב' מאחר שמדובר כאן בתואר פועל, אך ללא ציון הפועל: "אני משיב לך בתודה", "אני מתייחס אליך בכבוד" וכדומה. תארי פועל כאלה קיימים בשפות שונות, כמו respectfully (בכבוד), mit bestem Dank (בתודה בשפה הגרמנית) ועוד. הצירוף "בתודה" עצמו כתואר פועל מצוי בתנ"ך.
583
שואל/ת: קיבלתי חוזר שבו נכתב "היום הראשון של החג נופל בשבת". לאן הוא נופל?
רוביק עונה:
השימוש מצוי במקורות, כמו במסכת עירובין: "אין תקופת ניסן נופלת אלא בארבעה רבעי היום". הוא מצוי גם בגרמנית: fallen פירושו גם ליפול פיזית, וגם לחול בתאריך מסוים. ביידיש משמש הפועל אויספאלן בהוראה דומה. כך בלדינו בעקבות הספרדית: "קאיה אן סבדו" (נופל בשבת), וכן באנגלית.
584
קלמן שואל/ת: קראתי בעיתון על "מאבקי הירושה של ילדי הקבלן המנוח אברהם רובינשטיין". ילדים בני חמישים פלוס? אתמהה!
רוביק עונה:
קבוצת המילים המציינת "מי שנולד להוריו" יוצרת בעיות לא פשוטות בעברית, למרות שהמבחר נאה. "בן" ו"בת" נושאות תווית מין, ולכן במקרה שלנו אי אפשר לכתוב "בניו של", ואילו "בניו ובנותיו של" מסורבל. המילה המדויקת היא "צאצא", אבל מסיבות של טעם וריח אין מרבים להשתמש בה. "יוצאי חלציו" ייחשב למעין בדיחה ארכאית. נשאר "ילדים", מילה דו משמעות: גם "בנים של" וגם בני אדם צעירים מאוד, בטח לא בני חמישים. נכון, אבל לא מושלם.
585
רונן מפתח תקוה שואל/ת: שמעתי את השיר "חמסינים במשלט", ותהיתי מה קרה למשלטים שפעם ישבנו בהם. אני יודע שאחרי זה צה"ל ישב גם במעוזים, והיום בסתם מוצבים. מה קרה למשלטים?
רוביק עונה:
לצה"ל יש נטייה לרענן את המילון הצבאי, ונראה שהמילה "משלט" היא חלק מפירוק הפלמ"ח, למרות שבשנות החמישים ואף השישים היא עדיין שלטה בכיפה. מכל מקום, יש דמיון בין שלושת המונחים אך הם אינם זהים. משלט, הקרוי היום "שטח שולט", הוא שטח גבוה, מבוצר או בנוי, שיש לו יתרונות טקטיים על סביבתו, באנגלית: dominant terrain. מוצב הוא בדרך כלל אתר קטן יותר, והוא מופיע בעיקר בצירופים: מוצב פיקוד, מוצב תצפית ועוד. שמו האנגלי post. מעוז הוא גירסה מודרנית מצוצמת של המבצר העתיק, והוא קרוי באנגלית fort או strongpoint, המאורגן להגנה היקפית.