שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
איתי שלמקוביץ שואל/ת: כשאני מלביש את הילדה, הפנייה "תלבשי את המכנס!" היא שגויה. אבל האם ניתן להשתמש ב"מכנס" כשם לאחד משרוולי המכנסיים, ולומר לה "תכניסי את הרגל למכנס"?
רוביק עונה:
'מכנס' במשמעות מכנסיים משמש בשפת הדיבור וגם בחנויות בהרחבה, ומקורו בשימושים דומים בערבית היהודית הצפון אפריקנית. לצד זה 'מכנס' הוא אכן שרוול אחד משני שרוולי המכנסיים, והשימוש שבשאלה תקין.
47
רפי שואל/ת: איך נולדה המילה 'השגה' - מלשון בקורת על, ערעור על, הסתייגות מ...? האם יש קשר בין הישג, הישגים, השגת דבר מה לבין "השגות הרמב''ן"?
רוביק עונה:
השורש של 'השיג' בשתי המשמעויות שבשאלה הוא נש"ג, שפירושו המקורי בתנ"ך הגיע ליעד כלשהו, הצליח להדביק את מי שקדם לו וכדומה. בלשון חכמים זכה הפועל למשמעות מופשטת: הגיע לדבר מה באמצעות השכל, בתהליך המזכיר את התפתחות הפועל 'תפס' מהמוחשי אל המופשט. המשמעות של ערעור והעברת ביקורת מופיעה בספרות ימי הביניים: 'להשיג על' משהו פירושו להבין מדוע הזולת אינו צודק, להציג עמדה אלטרנטיבית. משמעות 'השיג' כמי שמגיע לתוצאה טובה היא בעברית החדשה, אך היא מתכתבת דווקא עם המשמעות המקראית. 'הישג' במשמעות ההצלחה גם היא חדשה. בתלמוד מופיע הצירוף 'הישג יד', שמשמעותו שונה.
48
פנינה סופר שואל/ת: האם אפשר להגיד לנהוג אותה במקום להסיע אותה? ראיתי את זוג המלים האלה פעמים רבות בתרגום לעברית של הספר "קריאת הקוקיה" מאת ג''י קיי רולינג, בתרגום אמיר צוקרמן. משום מה זה צורם לי.
רוביק עונה:
זוהי דוגמה אחת מן רבות לאמריקניזם בתרגום, ועל כן זה צורם, ובמקרה זה לטעמי בצדק. to drive – לנהוג וגם לנסוע, to drive somebody – להסיע. השימוש השני הועתק לעברית, למרות ש'הסיע את' הוא הביטוי המקובל בעברית ואין סיבה לא להשתמש בו.
49
אוריאל שואל/ת: באחת הכתבות אתה מופיע בתור המקור היחיד לחילוק נפטר=יהודי, מת=גוי: במאמר הזה שלך אתה מתאר את המילה "נפטר" כקיצור של נפטר מן העולם, כלומר ביטוי שמשמעו "מת". אשמח לשמוע את עמדתך בנושא. האם יש חילוק כזה? אם כן, האם הוא חילוק לשוני? האם אתה מקבל את הטענה הנפוצה ברשת שהחילוק נובע מכך שהמילה נפטר היא קיצור של הביטוי "נפטר מעול מצוות"?
רוביק עונה:
אין כל טעם לשוני בחלוקה לפיה 'נפטר' נאמר ליהודי ולא לגוי. זו טענה המקובלת בחוגים מסוימים אך אינה מבוססת. נפטר פירושו בלשון חכמים הלך מן העולם, וגם כאן אין הבדל בין יהודי לגוי. אדם מת אינו "נפטר מעול מצוות". זאת נאמר על אב שבנו מגיע לגיל בר מצווה על פי הפסוק "ברוך שפטרני מעונשו של זה" (מעונשים שהוא מקבל על חטאיו).
50
דניאל פרלמוטר שואל/ת: יש לי הרגשה שיש בלבול בין המילים לאומית ולאומנית. בצרפתי אומרים national – לאומי, ו-nationaliste - לאומני. זה לפי דעתי משהו שמציין שיוך לכל המדינה כמו דגל, המנון ומוסד. לכן ממשלה לא יכולה להיות לאומית, כי כל ממשלה, גם של השמאל, שייכת למדינה.
רוביק עונה:
ניתוח המילים בשאלה אכן מדויק, אך בעולם הפוליטי-אידיאולוגי בישראל חל תהליך של צמצום משמעות. 'לאומי' הוא אמנם גם מה ששייך לכל הלאום (דגל, המנון), אבל הוא נוכס על ידי הקבוצות והמפלגות שעמדותיהן מדגישות את הקדימות של ערכי הלאום על ערכים אחרים, ועל כן הן קראו לעצמן "המחנה הלאומי". 'לאומני' היא מילה שלה קונוטציה שלילית והיא מיוחסת לאגפים או לאישים במחנה הלאומי על ידי הצד השני של המפה.
51
אבישי לבנה שואל/ת: בהתייחס לסוגיית המירכאות משאלה קודמת, האם לא יהיה נכון להוציא משימוש את המילה מירכאות ולהשתמש רק בגרשיים? הרי מירכאות הן בתחתית המילה, והפסקנו להשתמש בהן (לדאבון הלב) כי אינן קיימות בעולם הכתיבה הממוחשב?
רוביק עונה:
אכן, בעבר ציטוט החל במירכאות תחתיות והסתיים במירכאות עיליות. עם זאת המירכאות עצמן אינן מוגדרות על פי מיקומן אלא על פי תפקידן, ועל פי קריטריון זה יש אכן שוני בין מירכאות לגרשיים.
52
יוני הרשקוביץ שואל/ת: ברצוני לשאול האם אתה יודע מאימתי הפכה המילה "פח" לשם תואר במשמעות 'גרוע מאד' (הן זכר והן נקבה). לשם הדוגמא - "איקס הוא מועמד פח", "קבוצת הכדורגל וויי היא קבוצה פח" וכיו"ב.
רוביק עונה:
השימוש ב'פח' המשמעות הסלנגית הוא חדש מאוד, בן עשר שנים לכל היותר. הוא אמנם מזכיר 'פח אשפה', אבל המקור הוא בצורת ביטוי מקובלת ברשת לביטוי זלזול ובוז: פחחחחחחח.
53
עו"ד דגן רותם שואל/ת: שלום, ספק מי פרט אלי שם לכך לב, אך בפקודת הפרשנות מוגדר "צוואה - לרבות סמפון-צוואה"... הנחתי שמדובר בטעות דפוס במאגר המשפטי, בדקתי בנוסח הפקודה המקורי, והתברר כי כך רשום גם שם. לא התעצלתי, איתרתי את הצעת החוק, ולהפתעתי היה רשום "צוואה - לרבות תוספת לצוואה". יגעתי ומצאתי כי "סמפון" מופיע בתלמוד במשמעות "ביטול שטר"; לפי רש"י, "כל דבר המבטל דבר, קרוי סימפון שלו"; ובמילון אבן-שושן רשום "נספח לחוזה שיש בו תנאים מגבילים לשטר". כלומר, בכל מקרה לכאורה ההיפך מ"תוספת לצוואה"! שאלותיי: האם ניתן להתחקות אחר מקור השינוי מ"תוספת" ל"סמפון", ומיהו האחראי לשימוש, בביטוי שמשמעותו ידועה ליודעי סוד בלבד, בדבר חקיקה ראשי?!
רוביק עונה:
המילה התלמודית 'סימפון' פירושה ביטול תנאי, וכן ביטול שטר וכדומה. היא קשורה לחוקי נישואין והתרת נישואין. אין לראות בהכרח ב'תוספת לצוואה' היפוך של 'סימפון', במשמעות ביטול תנאי או יצירת מגבלות על הצוואה המבטלות אותה במצבים מסוימים. המונח נפוץ למדי בתלמוד, ומופיע במילונים מסוימים למונחי משפט עברי, אבל השימוש בו נדיר ביותר.
54
מאיר מינדל שואל/ת: מוסף ספרים מיום ו'8 במרס בעמוד 4 במאמרו של רן יגיל הוא מספר על ד"ר אפרת מישורי "מפורסת בפרסים". אני בראשונה קורא שניתן לומר - המלחין מפורס בפרסים, הספורטאי המצטיין מפורס...
רוביק עונה:
זו המצאה של הכותב. כושר היצירה הטמון בשיטת השורשים, ובעיקר שורשים הנגזרים ממילים, מאפשר המצאות כאלה גם אם אינן נכנסות למילון.
55
אברהם אריאל שואל/ת: זכור לי מלימודי ספרות עברית בבית הספר העממי הביטוי ”קאדיש” לציון בן (בכור?) במשפחה. ”הקאדיש שלה נסע לאמעריקא, שלח לה דעפעש שהגיע וזה ששה חדשים שלא שמעה ממנו דבר”. חיפשתי במרשתת את המילה ”קאדיש” ולא מצאתי. התוכל לאשר לי שזיכרוני עדיין פעיל, לפחות בעניין זה?
רוביק עונה:
'קדיש' הוא אכן כינוי חיבה לבן, בעיקר בן יחיד, בין היהודים דוברי יידיש, במלעיל. הוא מתייחס לכך שהבן הוא זה האומר קדיש על אביו בבוא היום.
56
דני שואל/ת: האם ניתן להגיד דומוּת כהפוך משונוּת? או חייבים להגיד רק דימיון? לדוגמא: אני וזוגתי חולקים דומות בתחומים רבים...
רוביק עונה:
'דומוּת' תקינה מבחינת דקדוקית אך אינה קיימת כמילה בעברית ואינה מופיעה במילונים. 'דמיון' מתאימה, ומה רע ב'אני וזוגתי דומים בתחומים רבים'?
57
אליאור שנהב שואל/ת: בעברית "שור" הוא פר מסורס. אז למה בגלגל המזלות הוחלט שמדובר בבהמה המסורסת ולא בזו בעלת יכולת הרבייה? אולי זה קשור למזל בתולה?
רוביק עונה:
'פר' ו'שור' הן מילים נרדפות, ומשתמשים בהן במעורבב ולא תמיד על פי קריטריון ברור. ראשיתו של הערבוב הזה כבר במקרא בביטויים "פר השור" ו"שור פר". בעברית החדשה בדרך כלל 'פר' מזוהה עם הזכר שנועד להרבעה של עדר הפרות, בעוד השור מסמל כוח סבל. עם זאת, פר מסורס ייקרא תמיד שור. בעל החיים בגלגל המזלות הוא הפר הלא מסורס, והדבר ודאי נכון בהקשר המיתולוגי, שכן האל זאוס לבש את צורת השור כדי לזכות באירופה, הנסיכה הפיניקית המיתולוגית, ואלה הולידו את המינוטאור. יש אולי גם השפעה בגלגל המזלות לשימוש ב'שור' עקב הדמיון בין 'טאורוס' היווני ל'תורא', שור בארמית.
58
דנה שואל/ת: מדוע תרגום המילה snooze (נמנום) - הוא דווקא 'נודניק', בשעון המעורר של הסמארטפון?
רוביק עונה:
השימוש ב-snooze מקורו בשעונים המעוררים הקלסיים, שבחלקם היה כפתור שלאחר שנלחץ על ידי המתעורר יצלצל שוב תוך כמה דקות. הזמן בין שני הצלצולים אינו שינה עמוקה אלא נמנום ומכאן שמו. יש שעונים שיש להם אפילו כפתור sleep, המצלצל אחרי שעה ומאפשר שינה של ממש בין הצלצולים. הכינוי הישראלי 'נודניק' מתייחס לתפקידו של הכפתור או הרכיב בסמרטפון – להודיע כל כמה דקות שהגיע הזמן להתעורר.
59
אוהד זמירין שואל/ת: אני מרכז את ענף גידולי השדה ומטעי השקדים של קיבוצי (דליה). לאחרונה נאמר לי שגם מטע שקדים מכונה "כרם", ולא רק גפנים וזיתים. מהו המקור לכך?
רוביק עונה:
לא מצאתי כל אזכור במקורות לכך ש'כרם' הוא גם מטע שקדים. השם ניתן בראשית ההתיישבות החקלאית החדשה. יתכן שהייתה כאן השפעה של הצירוף 'כרם זיתים' שמקורו בתנ"ך, בזכות דמיון מסוים בין עצי הזית ועצי השקד.
60
גלעד שביד שואל/ת: עברתי על מילון הסלנג שלך ולא מצאתי פירוש ל"מרפסת". הפירוש לבאלקון הוא "מרפסת". ככל שאני מכיר, המילה מרפסת ולעיתים באלקון מתייחסת לחזה נשי מפואר. אני כותב ספר על מרפסות, ומתעסק בקצרה בהיבט המילולי, ולכן חשובה לי דעת מומחה.
רוביק עונה:
השימוש ב'בלקון' וכן ב'מרפסת' לתיאור חזה גדול מוכר ומשמש פה ושם, אך הוא נדיר ביותר וקשה לראות בו ערך סלנג של ממש. הוא גם אינו מופיע במילוני הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. ככל הנראה השימוש ב'בלקון' בעניין זה קדם ל'מרפסת'. בסלנג הבריטי/אמריקני משמש החל משנות הארבעים של המאה הקודמת הביטוי balcony bra או balconette ככינוי לחזייה מיוחדת המבליטה את החזה, אולי צורה חלופית לחזיית פוש-אפ. מכאן שדימוי המרפסת לחזה גדול אינו המצאה ישראלית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >