שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
דני שואל/ת: האם ניתן להגיד דומוּת כהפוך משונוּת? או חייבים להגיד רק דימיון? לדוגמא: אני וזוגתי חולקים דומות בתחומים רבים...
רוביק עונה:
'דומוּת' תקינה מבחינת דקדוקית אך אינה קיימת כמילה בעברית ואינה מופיעה במילונים. 'דמיון' מתאימה, ומה רע ב'אני וזוגתי דומים בתחומים רבים'?
47
אליאור שנהב שואל/ת: בעברית "שור" הוא פר מסורס. אז למה בגלגל המזלות הוחלט שמדובר בבהמה המסורסת ולא בזו בעלת יכולת הרבייה? אולי זה קשור למזל בתולה?
רוביק עונה:
'פר' ו'שור' הן מילים נרדפות, ומשתמשים בהן במעורבב ולא תמיד על פי קריטריון ברור. ראשיתו של הערבוב הזה כבר במקרא בביטויים "פר השור" ו"שור פר". בעברית החדשה בדרך כלל 'פר' מזוהה עם הזכר שנועד להרבעה של עדר הפרות, בעוד השור מסמל כוח סבל. עם זאת, פר מסורס ייקרא תמיד שור. בעל החיים בגלגל המזלות הוא הפר הלא מסורס, והדבר ודאי נכון בהקשר המיתולוגי, שכן האל זאוס לבש את צורת השור כדי לזכות באירופה, הנסיכה הפיניקית המיתולוגית, ואלה הולידו את המינוטאור. יש אולי גם השפעה בגלגל המזלות לשימוש ב'שור' עקב הדמיון בין 'טאורוס' היווני ל'תורא', שור בארמית.
48
דנה שואל/ת: מדוע תרגום המילה snooze (נמנום) - הוא דווקא 'נודניק', בשעון המעורר של הסמארטפון?
רוביק עונה:
השימוש ב-snooze מקורו בשעונים המעוררים הקלסיים, שבחלקם היה כפתור שלאחר שנלחץ על ידי המתעורר יצלצל שוב תוך כמה דקות. הזמן בין שני הצלצולים אינו שינה עמוקה אלא נמנום ומכאן שמו. יש שעונים שיש להם אפילו כפתור sleep, המצלצל אחרי שעה ומאפשר שינה של ממש בין הצלצולים. הכינוי הישראלי 'נודניק' מתייחס לתפקידו של הכפתור או הרכיב בסמרטפון – להודיע כל כמה דקות שהגיע הזמן להתעורר.
49
אוהד זמירין שואל/ת: אני מרכז את ענף גידולי השדה ומטעי השקדים של קיבוצי (דליה). לאחרונה נאמר לי שגם מטע שקדים מכונה "כרם", ולא רק גפנים וזיתים. מהו המקור לכך?
רוביק עונה:
לא מצאתי כל אזכור במקורות לכך ש'כרם' הוא גם מטע שקדים. השם ניתן בראשית ההתיישבות החקלאית החדשה. יתכן שהייתה כאן השפעה של הצירוף 'כרם זיתים' שמקורו בתנ"ך, בזכות דמיון מסוים בין עצי הזית ועצי השקד.
50
גלעד שביד שואל/ת: עברתי על מילון הסלנג שלך ולא מצאתי פירוש ל"מרפסת". הפירוש לבאלקון הוא "מרפסת". ככל שאני מכיר, המילה מרפסת ולעיתים באלקון מתייחסת לחזה נשי מפואר. אני כותב ספר על מרפסות, ומתעסק בקצרה בהיבט המילולי, ולכן חשובה לי דעת מומחה.
רוביק עונה:
השימוש ב'בלקון' וכן ב'מרפסת' לתיאור חזה גדול מוכר ומשמש פה ושם, אך הוא נדיר ביותר וקשה לראות בו ערך סלנג של ממש. הוא גם אינו מופיע במילוני הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. ככל הנראה השימוש ב'בלקון' בעניין זה קדם ל'מרפסת'. בסלנג הבריטי/אמריקני משמש החל משנות הארבעים של המאה הקודמת הביטוי balcony bra או balconette ככינוי לחזייה מיוחדת המבליטה את החזה, אולי צורה חלופית לחזיית פוש-אפ. מכאן שדימוי המרפסת לחזה גדול אינו המצאה ישראלית.
51
מקסים שואל/ת: לגבי המילה פוסטמה, ראיתי שמשתמשים בה לבנים ובנות, ותמיד בהקשר של פרצוף חסר הבעה סתמי, כמו שאומרים בצבא "הלמוט" - מוכה הלם ותדהמה, או "פעור". רציתי לדעת אם אכן כך, או שזו מילה גסה.
רוביק עונה:
הסלנג הוא תחום שפה חופשי וניתן להשתמש בכל מילה בדרכים שונות. עם זאת 'פוסטמה' הוא בדרך כלל כינוי גנאי המתייחס למעין שילוב של טיפשות ורשעות, והוא מיוחס בעיקר לנשים.
52
פרחיה פיאמנטה שואל/ת: האם מבחינה לשונית מותר להשתמש במילה מכבס עבור מכונה או כלי כביסה?
רוביק עונה:
מותר וגם תקין. ועד הלשון קבע את מַכְבֵּס במילון למונחי טקסטיל משנת 1947 עבור מכונת כביסה. המילה לא נקלטה, וחבל.
53
רותי שואל/ת: מתי משתמשים בפועל לאשר לעומת לאשרר?
רוביק עונה:
אישור היא המילה הגנרית לצורת קביעה שדבר מה תקף. אִשרור הוא אישור בדיעבד, לאחר שעניין מסוים כבר מתרחש, או אישור היררכי, אישור סופי בערכאה גבוהה למה שאושר בערכאה נמוכה יותר.
54
בני לשם שואל/ת: רבים משתמשים במילה הערבית 'רַסְמִי' במקום במילה העברית 'רִשְמִי'. האם כשר?
רוביק עונה:
השימוש ב'רסמי' נחשב שימוש סלנג וככזה הוא לגיטימי. עם זאת חשוב לזכור שהמילה 'רשמי' בעברית חודשה בעקבות רַסְמִי הערבית.
55
בני לשם שואל/ת: הצד המעוגל של הביצה נקרא "כד" והצד הנגדי - "חד". האם ניתן לקרוא כך גם לצדדים של האבוקדו?
רוביק עונה:
המקור לשימוש הוא בתלמוד, עבודה זרה מ: "ואלו הן סימני ביצים: כל שכודרת ועגולגלת, ראשה אחד כד וראשה אחד חד – טהורה". היום השימוש ב'כד' ו'חד' ביחס לצידי הביצה נדיר מאוד, ונוהגים להשתמש בהם גם לעצמים אחרים דמויי ביצה. עגנון כותב: "וזָקָן קטן מקיף אותם, ספק כַּד, ספק חד".
56
ישי שואל/ת: למה מתכוונים כשאומרים 'אשמח לדעת שזה לא נכון'?
רוביק עונה:
הכוונה היא מעין-אירונית: אני מציג בפני הזולת עובדה לא נעימה או לא נוחה, ומאפשר לו להכחיש אותה.
57
אריאל שואל/ת: בכתבה בהארץ הופיעה הכותרת: לקחו לי שנים להבין שזה היה ... האם השימוש במילה לקחו ולא לקח תקין במקרה הזה?
רוביק עונה:
השימוש אינו תקין. הביטוי 'לקח לי (זמן כל שהוא)', וכך לקח לנו, לקח להם, הוא תרגום שאילה מאנגלית: It took me\us… . באנגלית הצירוף מתייחס לצורת הסתמי it שהיא צורת יחיד. בעברית הוא נתפס כצירוף כבול, ולכן יש לשמור על צורת היחיד: (זה) לקח לי שנים להבין... תופעה דומה אפשר למצוא בביטוי הרבני "מה שייך", שאינו משנה את מינו על פי המשך המשפט. ר' חיים פלטיאל מהמאה ה-13 שואל: "מה שייך חרבות צורים לזה?"
58
גבי שואל/ת: "אתם חושבים שהכל נעשה למענכם? בואו, יש לי חדשות בשבילכם". מתי נכנס ה"בואו" לשפה במובן של "ההפך"? ואולי זה תרגום של "come on" האנגלי במובנו המתריס?
רוביק עונה:
לשימוש דיבורי מסוג זה יש השערות ואין דרך לקבוע בו מסמרות. האפשרות שההשפעה היא אנגלית מעניינת, אך ב'בואו' אין יסוד מתריס אגרסיבי כמו ב-come on, אלא ניסיון למשוך תשומת לב לצורך שכנוע ושינוי עמדות. רעיונות נוספים של הגולשים יתקבלו ברכה.
59
ציפורה דולן שואל/ת: מה מקורה של המילה "עלייה" בהקשר של עלייה לארץ ישראל. למה לא הגירה? או הגעה?
רוביק עונה:
המקור מקראי: "לְמִיּוֹם עֲלוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שופטים יט 30). מצרים היא אפוא הגלות הראשונה, אף כי הייתה בראשיתה גלות מרצון, ומכאן התקבעה התפיסה שהחזרה או השיבה לארץ ישראל היא עלייה מטפורית ממקום נמוך. ארץ ישראל היא המקום העליון. הפועל 'עלה' מעניק לפעולת המעבר או ההגירה משמעות מוסרית-דתית, והוא אומץ בדרך טבעית בשירות הרעיון הציוני. 'ירידה' היא כבר בתנ"ך תמונת הראי של 'עלייה'.
60
אהרן גוטהלף שואל/ת: מודעת חוצות: "רק כחלון הוא היחיד שאכפת לו". האם נכון יותר לומר "... היחידי שאכפת לו"?
רוביק עונה:
השימוש המקובל במילה 'יחיד' הוא כשם תואר (אדם יחיד) או שם עצם (היחיד שאכפת לו), בעוד 'יחידי' הוא תואר פועל (הוא הולך יחידי). עם זאת יש במקורות שימושים של 'יחידי' גם כשם תואר, ומכאן גם כשם עצם במקרים מסוימים. בכל מקרה, הסיסמה של כחלון בוודאי נכונה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >