שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
ארנון שואל/ת: השבוע פוטרו, לא עלינו, עשרות דיילות יופי שמכרו קוסמטיקה. הייתי בטוח שדיילים ודיילות יש רק באוויר. מי רשאי לקרוא לעצמו "דייל"?
רוביק עונה:
דייל פירושה משרת, והמילה מופיעה בתלמוד בצורתה הארמית דיילא. היא נגזרת ממילה יוונית שפירושה עבד. נותן שירות העובד במטוס נקרא דייל אוויר, ועד לפני זמן לא רב הוא היה המקצוע היחיד המוגדר כדייל, ולכן זוהה עם המקצוע כולו. בשלב ראשון נקראו גם עובדי נמל התעופה "דיילי קרקע". השימוש בדיילים בתחום השיווק אכן מטעה, שכן הדייל כאן אינו נותן שירות ללקוח אלא לחברה המשווקת. נראה שהדייל המשווק מזכיר בצורת התנהגותו, לבושו והפנייה לאנשים את דייל האוויר, שנחשב עדיין מקצוע יוקרתי.
602
אתי מעומר שואל/ת: רוב האנשים ששאלתי (כולל מורה ללשון!!) בטוחים שאומרים 'שפורפרת' ולא שפופרת. מאיפה השתרשה הטעות האיומה הזו?
רוביק עונה:
'שפופרת' היא מילה מהתלמוד. האטימולוג קליין סבור שיש כאן הכפלה מקטינה של "שופר", כלומר, היה צריך לומר 'שפרפרת' ואומרים שפופרת מטעמי נוחות. כך קרה גם למילה חטוטרת. 'שפורפרת' היא אכן טעות, אך יש לזכור שמילים לא מעטות בעברית נוצרו כשהוסיפו את האות רי"ש למילה כדי להרחיק עיצורים שלא נוח להגות ברצף. כך נוצרו מילים כמו שרביט (הצורה הקדומה יותר היא בשורש שב"ט), לכרסם (מהשורש כס"ם, לגזוז את השיער, מספר יחזקאל), ועוד. גם אפרים קישון תרם את חלקו באמצעות הקיצור "שפופ".
603
שואל/ת: ב"התקווה" כתוב "כל עוד בלבב פנימה" , אבל "פנימה" פירושו "בכיוון הפנים" ולא "בפנים". האם נפתלי הרץ אימבר טעה?
רוביק עונה:
אימבר אכן הרחיב את השימוש ב"פנימה", המוכר במקרא במשמעות "כלפי פנים", והשימוש הזה התקבל. ה' המגמה נשארה בכל המקרים האחרים בתפקידה כסיומת כיוון. זו ההזדמנות להזכיר ש"כבודה בת מלך פנימה" אינו שייך לעניין. "פנימה" המקראית פירושה על פי כל הפרשנים אשה נכבדה.
604
שואל/ת: באוניברסיטה מחלקים פרסים על "הצטיינות יתרה". מה הרעיון? הרי הצטיינות היא דרגה מיוחדת מכולם, ואילו "יתרה" פירושה "מיותרת". אם באים להוסיף דרגה, כאילו ממעיטים מאיכות הדרגה התחתונה?
רוביק עונה:
"יֶתֶר", "יָתֵר" ובנקבה "יְתֵרה" פירושן "בכמות רבה מן הנדרש". מכאן הן מקבלות משמעויות שונות על פי ההקשר. לעתים מדובר בתוספת ראויה כמו בביטויים "יתר שאת", "יתרה מזאת", "נשמה יתרה", ולעתים בתוספת שאינה ראויה, דהיינו "מיותרת", כמו בביטויים "גאווה יתרה", ”עומס יתר", "תיקון יתר" או "יתר על המידה". "הצטיינות יתרה" היא הדרגה הגבוהה ביותר הנהוגה באקדמיה (בדרך כלל מעל 95 נקודות ממאה), ומשמעותה על פי ההקשר חיובית: הצטיינות רבה מן הנדרש אפילו מן המצטיין.
605
יעקב שי שואל/ת: לפעמים אני שומע באמצעי התקשורת כי "עורך הדין זרובבל ביקר בחריפות את שיטת המשחק של מאמן הפועל בית מחסיר", או שאלה ברדיו: "עורך הדין חנטריש, האם כלכלת ישראל תושפע מהקדמת הבחירות?" מה הקשר בין מקצועו של המרואיין לנושא?
רוביק עונה:
"עורך דין" אינו רק מקצוע אלא דרגה רשמית המוענקת על ידי מוסדות מוכרים, ולכן אזכור התואר לגיטימי. גם בעלי תואר דוקטור רבים מתבטאים בתחומים שאינם בתחום עיסוקם, אבל כלי התקשורת מקפידים על אזכור התואר.
606
שואל/ת: באחת ממאמריך נכתב הצירוף "בלסנו חמוצים". ידוע שפעולת הבליסה אינה קשורה כלל באוכל אלא בעשיית חריץ בפרי השקמה (ג'ומס) כדי לזרז את הבשלתו. מתי ומדוע השתרש פועל זה בהקשר לאכילה מרובה?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין בליסת שקמים המקראית לבליסת המזון הישראלית. בלס מזון הוא פועל סלנג חדש, ולפי כל הסימנים הוא נוצר בעקבות "בלע". התופעה של פעלים קרובים במשמעות, הזהים בשתי אותיות שורש ושונים בשלישית, קיימת בעברית ובשפות השמיות, והיא מומשה כאן: לאותיות ב"ל של "בלע" נוספה ס'. מקור הס' יכול להיות מושפע מ"לעס" (בלס: בלע ולעס), ובעיקר מ"בולמוס" (בלס: בלע בבולמוס).
607
שואל/ת: ביום א' פותח רפי רשף את שידור תוכניתו "נכון להבוקר" ב"מהדורה ראשונה בשבוע", ביום ב' "מהדורה שנייה", וכן הלאה. האם תוכנית רדיופונית משודרת במספר מהדורות מדי שבוע?
רוביק עונה:
"מהדורה" גזורה מהפועל הארמי הדר, שפירושו חזר, ומופיעה פעמיים בתלמוד במילה הארמית "מהדורא". הצורה העברית מופיעה לראשונה בספרות השו"ת. בכל המקרים מדובר על עידכון חומר קיים לאחר זמן, במקרה התלמוד בפרשנות מעודכנת. בהוצאת ספרים מבדילים בין "מהדורה" שיש בה תיקונים לעומת "הדפסה" של ספר ללא שינוי. עיתונים מוציאים מהדורות במקרה של עדכון. "מהדורות חדשות" הרחיבו את המשמעות, אבל עדיין חל עליהם עקרון העידכון המתמיד. המקרה של רפי רשף הוא הרחבת משמעות מוגזמת, הרי כל תוכנית עוסקת בעניינים שונים מ"המהדורה" של אתמול.
608
שואל/ת: בילדות התמסרנו בינינו בכדור. האם "להתמסר" אפשר רק לבן זוג, עבודה וכו', או גם בכדור?
רוביק עונה:
הפועל "להתמסר" במשחקי כדור נחשב סלנג ילדים, אך הוא הגיוני מאוד: בניין התפעל בין יתר תפקידיו מתאר הדדיות. אין הבדל עקרוני בין "להתכתב" (לכתוב זה לזה), להתנשק (לתת נשיקות זה לזה) ו"להתמסר" (למסור זה לזה).
609
שואל/ת: בעירי חיפה האזור המכונה "העיר התחתית" נמצא מבחינה טופוגרפית בחלק הנמוך של העיר. כאשר אומרים "אני יורד העירה", הכוונה היא "אני נוסע לעיר התחתית". גם המונח המקביל באנגלית downtown מרמז על הפרשי גובה. המשמעות של מונח זה היא המרכז המסחרי של העיר, אבל מה מקורו? האם זה קשור לטופוגרפיה?
רוביק עונה:
על פי מילון אוקספורד, to go down town פירושו "ללכת אל תוך העיר", דהיינו, אל המרכז, לאו דווקא למקום נמוך יותר. מכאן צמח הצירוף downtown. בחיפה, במקרה, יש התאמה בין הגיאוגרפיה לבין המעמד המרכזי של החלק הזה בעיר, ולכן נוצרה אסוציאציה בין "העיר התחתית" לבין downtown. הביטוי "לרדת העירה" מקובל בעיקר בפרוורים או ביישובים כפריים הקרובים לעיר גדולה.
610
שואל/ת: בעל המקצוע סניטר נקרא בעברית תברואן ועוסק בתברואה. כיצד הוצמד השם "סניטר" למי שמשמש כוח עזר ושליחויות בבית-חולים?
רוביק עונה:
רוב מונחי היסוד העוסקים בבריאות נלקחו מן הגרמנית, כמו אחות, בית חולים ועוד, וכך גם כאן. sanieren בגרמנית פירושו להבריא, sanierung – תברואה. סניטר בגרמנית הוא מה שקשור לתברואה, ואילו סאניטאטר (sanitater) הוא חובש. החובש והתברואן אוחדו למילה אחת.
611
יעל שואל/ת: בעל מטוויה אחד השתמש במילה ציוף לצורך תיאור פעולה של עיבוי חוטים לא ע"י ציפוי, אלא בפעולת גלגול וסיבוב החוט סביב עצמו. האם זה נכון?
רוביק עונה:
ל"ציוף" שתי הוראות: כושר ציפה או flotation, וההוראה שהביאה יעל, שמקורה במילה התלמודית ציף, צמר מרוט ומנופץ.
612
שואל/ת: בעמוד הראשון של "מעריב" נכתב כי "חבר אגד התבשר על מות חבריו". למיטב ידיעתי "בשורה" מתייחסת לידיעה משמחת?
רוביק עונה:
במקורות השימוש ב"בשורה" הוא כמעט אך ורק לידיעה טובה. בעברית החדשה התרחב השימוש גם לידיעה רעה, אולי בשל היעדר מילה מתאימה. כך גם נולדו הביטויים "בשורה מרה", ו"בשורת איוב".
613
בצלאל לנדאו שואל/ת: מה הכוונה ב"לטרוף ביצים"?
רוביק עונה:
הכוונה איננה לאכול ביצים רבות ובבת אחת, לפי המשמעות התנ"כית של "טרף" (טרוף טורף יוסף!), אלא לערבב אותן. ערבוב היא המשמעות התלמודית של המילה, ומכאן גם "ספינה טרופה", ספינה שהתערבבה בין הגלים ונטרפה. יש השערה ש'טרף' התלמודי (לערבב) הוא פיתוח והרחבה של 'טרף' התנ"כי (לחסל, להשמיד באמצעות אכילה).
614
שואל/ת: בקטלוג החדש של "איקאה" הבחנתי כי סיר בעל ידית אחת (ולא שתיים), מוגדר שם "קלחת". האומנם?
רוביק עונה:
לחכמי "איקאה" פתרונים. "קלחת" היא סיר גדול, גם במקרא וגם בימינו, ודי קשה להרים אותה באמצעות ידית אחת. אולי זו מילה בשוודית?
615
שואל/ת: בִּרְכּוֹן הוא טקסט מודפס של ברכת המזון. האם אפשר לקרוא לתפילת הדרך "תפילון"?
רוביק עונה:
השימוש הרווח "ברכון" מתייחס לא רק לברכת המזון אלא גם לתפילת הדרך ותפילות שימושיות אחרות.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >