שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
61
יונתן שואל/ת: לענין השימוש הנכון במילה 'שום'. האם השימושים הבאים תקינים? (מדובר בדוגמאות שמייצגות שימוש רחב יותר) א. לא ראיתי שום דבר. ב. אין כאן שום כלב , או: השמים מעוננים לא רואה שום כוכב (התייחסות לשם עצם ספציפי). ג. האם הבחנתי בילדים שעברו כאן? לא ראיתי שום ילדים (המילה 'שום' באה עם שם עצם ברבים). ד. אין כאן שום כלום (כלומא: אין כאן שום דבר. שימוש ספציפי במילה 'שום'). ובכלל מהו שימוש מותר ומה אסור.
רוביק עונה:
'שום' הוא מעין כמת המייצג סתמיות: שום דבר – דבר כלשהו. שום אדם – אדם כלשהו. כמו המילים כלום, מאום, מאומה, השימוש במילה הוא רק במשפטי שלילה, ולכן אין לומר "שום אדם הגיע" (הגיע אדם כלשהו). 'שום כלום' הוא שיבוש, ומזכיר את המורה שלי למתמטיקה שמקורו ברוסיה, שהיה נוהג לומר "אתה אינו מבין שום כלום".
62
אילנה אוחיון שואל/ת: האם אפשר לומר התקדם לאחור? ואם לא, איך נכון לומר?
רוביק עונה:
יש לומר 'נסוג לאחור'. בצבא נהוג הביטוי "שיפור עמדות לאחור", שהוא ביטוי אירוני לנסיגה.
63
בנצי שגיב שואל/ת: נכחד: האם זה הווה או עבר? או שניהם? האם ניתן להציל זן נכחד או שכבר מאוחר מדי?
רוביק עונה:
גם וגם. בבניין נפעל צורות הנסתר וצורות הבינוני-יחיד זהות, ההבדל בניקוד: נכחַד בעבר, נכחָד בבינוני. ב'זן נכחד' השימוש הוא בצורת הבינוני, כשם תואר, בין אם הזן כבר אינו קיים, או שהוא בסכנת הכחדה. אם רוצים להדגיש את העבר עדיף לומר 'זן שנכחַד'.
64
יצחק דר שואל/ת: אני נוהג להשתמש בביטוי "צפוי" ("מה צפוי לנו?", "התוצאה עלתה על הצפוי"), בעוד שאני קורא ושומע הרבה שימוש בביטוי "מצופה" במקום "צפוי". תמיד כשמדברים על "מצופה" אני חושב על וופל מצופה שוקולד. האם רק אחד הביטויים נכון או ששתיהן נכונות?
רוביק עונה:
'צפוי' ו'מצופה' אינן מילים נרדפות וכדאי לשמור על הבידול ביניהן. 'צפוי': מה שעתיד לקרות, ובמקרים מסוימים: מה שברור היה שיקרה ׁ("זה היה צפוי"). 'מצופה', מה שאנחנו רוצים שיקרה. כך גם בצורות הלא סבילות: "צפינו שהוא יזכה בפרס" (חזינו שכך יקרה וזה אכן קרה) לעומת "ציפינו שהוא יזכה בפרס" (רצינו מאוד שהוא יזכה, וזה לא בהכרח התגשם). 'מצופה' בהקשר לוופלים שייך לשורש צפ"ה אחר, הקשור לכיסוי וחיפוי. אלפי שנים לפני המצאת הוופלים המצופים בשקם, היו עמודי המשכן מצופים זהב.
65
יצחק שואל/ת: "על פי תנאי ההסכם החדש יחול קיטון ברווח השנתי הנקי של גלוברנדס..." האם ניתן לומר "קיטון", או שעדיף לומר "הקטנה"?
רוביק עונה:
'קיטון' נכנסה לשימוש בעיקר בהתייחסות לצמצום מצבת העובדים, מילה מכובסת לפיטורי עובדים. היא משמשת בדיון הכלכלי כמילת היפוך של 'גידול', ולכן מתאימה יותר צורת פיעול מאשר צורת הפעלה. 'הקטנה' מרמזת על מהלך יזום, בעוד 'קיטון' מצביעה על צמצום ללא יד מכוונת או כוונה תחילה.
66
אורנה שואל/ת: מתי נוצרה המלה "החתלה"?
רוביק עונה:
השימוש בשורש חת"ל הקשור בעטיפה וכריכה בבניין הפעיל הוא בעברית החדשה. אפשר למצוא אותו כבר אצל הסופר זלמן שניאור, אך לא בהקשר לחיתולי תינוקות. השימוש המקובל היום מוכר החל מאמצע שנות השמונים של המאה הקודמת.
67
חמדה שריג שואל/ת: "לכתב אותך?" - שאלו אותי. לכתב מכותבים (בכף רפה) זו עברית תקנית?
רוביק עונה:
הפועל 'כיתב' מופיע בתנ"ך במשמעות חריתת אותיות באבן. בעברית החדשה הוא משמש בעיקר במתכונת שם פעולה: כיתוב, בהתייחסות לטקסט המופיע בעיתון מתחת לתמונה. השימוש ב'כיתב' במשמעות 'העביר הודעה לקבוצת נמענים' נולד בתקופת האינטרנט, וזאת בעקבות שימוש קודם ב'מכותב' בעידן שלפני האינטרנט, כגון בביטוי 'למכותב בלבד'. 'מכַתֵב' היא הצורה הפעילה של 'מכותב'. באשר לשאלת התקניות, אין כל בעייה כזו ב'לכַתֵב', משום היבט, דקדוקי או לקסיקלי.
68
ניצה שוקף שואל/ת: בתי אמרה, כשהיתה צעירה יותר - "אני מודהמת" , (כמו מוקסמת..). למה לא, בעצם?
רוביק עונה:
'הודהם' היא צורה לגיטימית של השורש דה"ם, צורת הסביל של 'הדהים', והיא מופיעה בספרות, אם כי השימוש בה נדיר. בתך הצעירה, כמו ילדים רבים דוברי עברית, יצרה אותה מתוך תחושה נכונה של האפשרויות הגלומות בשפה העברית.
69
דורון שואל/ת: בידיעה על בן 80 שנפטר נכתב: "הותיר שלושה ילדים". האם נכון לקרוא "ילדים" לאנשים בני 50 ו-60? אפשר להגיד שתי בנות ובן, אבל כנראה שלא ידעו מהו המגדר. האם יש מילה אחרת לצאצאים בוגרים?
רוביק עונה:
השימוש ב'ילדים' לצאצאים בוגרים אינו ראוי, והדרך הטובה ביותר היא בנים/בנות. צאצאים הוא שם גנרי, אבל השימוש במילה אינו מומלץ או מקובל. אם אין ידיעה מדויקת אפשר בהחלט "הותיר שלושה בנים ובנות".
70
פז שואל/ת: בעת האכלת הילדים אישתי אומרת להם "תסיימו מהפה". ככה אומרים כולם במשפחתה. אצלי במשפחה היו משתמשים ב"תסיים בפה", מעין קיצור של תסיים מה שיש לך בפה. מה נכון יותר?
רוביק עונה:
דעתי אינה נוחה עם שני הביטויים, נראה לי ששניהם הם ערובה לחיסול התיאבון. אבל אם אין ברירה, האפשרות השנייה בעייתית. "תסיים בפה" מעורר אסוציאציות מתחום פעילות אחר לגמרי, למרות שאינו מוכר כנראה לילדים.
71
שלומית וייל שואל/ת: האם ניתן לומר ולכתוב - ילדים אלרגניים או ילדים אלרגיים?
רוביק עונה:
שתי הצורות אינן שגויות, אך עדיף להשתמש דווקא ב'אלרגני'. בשימוש המקורי 'אלרגני' מתייחס למה שגורם לאלרגיה, מה שמכיל אלרגן. עם הזמן נכנס השימוש הזה גם למי שסובל מאלרגיות, והוא מופיע גם במסמכים רשמיים: ילדים (אנשים) אלרגניים. נראה שהוא מוצלח יותר מ'ילדים אלרגיים' או 'אדם אלרגי', שבו נדרשת השלמה: אלרגי למה? בעוד 'ילד אלרגני' מתאר תסמונת כללית של רגישות אלרגית.
72
מיכאל שואל/ת: איך בעברית תקינה נכון לומר: האישה הביעה את נכונותה למהלך? או האישה הביעה את מוכנותה למהלך?
רוביק עונה:
'נכונות' ו'מוכנות' אינן מילים נרדפות. 'נכונות' היא רצון או הסכמה לעשות דבר מה. 'מוכנות' היא היכולות וההיערכות הנדרשת לעשות דבר מה. אדם יכול להיות נכון לפעול, אבל עדיין אינו מוכן לכך. אמנם כשאדם אומר "אני מוכן לעשות את זה" כוונתו שהוא מסכים, וכשהוא אומר "אני מוכן למשימה" כוונתו שהוא יכול לבצע אותה. אך כמונח כללי 'מוכנות' מתייחסת רק לאפשרות השנייה.
73
מרים דדון שואל/ת: לאחרונה שמעתי אנשי תקשורת אומרים "יתחלש". האם נכון או לא נכון לומר כך?
רוביק עונה:
דקדוקית אין כל בעיה לומר 'התחלש' כצורת ניגוד של 'התחזק'. השימוש הזה מקובל בספרות ימי הביניים. היום הוא אינו מקובל, והצורה המקובלת היא בבניין נפעל: נחלש.
74
משה מגן שואל/ת: בשיר "רבותי ההסטוריה חוזרת" נאמר "איך בסוריה צעד הפלמ"ח". חיפשתי בכמה מקומות את הקשר בין הפלמ"ח ובין סוריה אך לא מצאתי. התוכל לעזור?
רוביק עונה:
יחידות מיוחדות של הפלמ"ח פעלו במהלך מלחמת העולם השנייה בלבנון ובסוריה, וסייעו לכוחות הבריטים לפעול כנגד אתרים בארצות אלה, שהיו בשליטת צרפת בימי שלטון וישי. רוב הפעולות התקיימו בלבנון, אך יחידה בראשות ישראל בן יהודה וחיים לבקוב פעלה במתקנים צרפתיים באזור חלב.
75
משה שואל/ת: לפני מספר ימים האשים ח"כ משה גפני את התקשורת ב"פנאטיות שאין כדוגמתה", כשהוא מתכוון כנראה לכך שהתפיסה שלה שטחית או מקובעת מתוך דעות קדומות. האם המושג פנאטיות אינו משמש רק למי שמקצין דתית?
רוביק עונה:
פנאטיות מתייחסת לכל מי שמחזיק בעמדה קיצונית, נלחם עליה בכל אמצעי העומד לרשותו ואינו מוכן להתפשר. נכון שבדרך כלל הכוונה היא לקיצונים דתיים, וזאת גם בעקבות מקור המילה הלטיני, שפירושו מי שקשור לאלוהים או למקדש. fanum פירושו בלטינית מקדש. הפנטי הוא בתרבות ימי הביניים מי שנכנסה בו רוח אלוהית או שד, והוא פועל בטירוף.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >